גם השופט הטוב ביותר, כהגדרתך...
גם השופט הטוב ביותר, כהגדרתך יכול לטעות. ראו, למשל, את פרשת השופט נסים ממן ו
הד"ר גבי כנען ז"ל: כמו שכתבתי בעניין הזה, לפי הכרותי הקודמת עם השופט הזה, הייתי מדרג אותו בשורה הראשונה, אבל הוא פישל בגדול (נכון ששם כנראה לא התעוררה בעיית האמינות, אבל הלקח הוא שאי-אפשר לסמוך אפילו על השופט שנראה כטוב ביותר). והשאלה היא אם אפשר לעשות דיפרנציאציה בין השופטים, כך שקביעותיו של "השופט הטוב ביותר" תתקבלנה, ושל האחרים לא, במיוחד כאשר רק שופט אחד הוא "הטוב ביותר", אבל גם אם נקבע מעמד של "שופטים טובים ביותר", לא נצא מזה, והמערכת לא תסכים לכך. גם היום, כאשר קיימת בעיית קידום לשופטים (אי-אפשר לקדם את כולם, כי ככל שעולים המקום צר יותר), ויש הצעות להעניק קידום בתוך אותה הערכאה (ע"י דרגות קידום, או משהו דומה), השופטים קופצים על רגליהם האחוריות. אתה חוזר ומתעקש לקבוע דרגות איכות לשופטים, אבל זה לא יעבור, וגם אני לא אתמוך בדירוג-פוליגרף כזה. באשר לשקרנים המוצלחים, כלשונך, הבדיקה המקדמית אמורה לאתר אותם ולפסול אותם לבדיקה, ואם היא טועה, השופט יטעה יותר. ומעל לכל: כולכם מתעלמים מההצעה שלי, לפי, כצעד ראשון, תשמש בדיקת הפוליגרף לטובת הנאשם בפלילים, ולא לרעתו.