הנשף!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[מישהי 111]

הנשף!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בואו נתחיל אולי טיפה אחורה בטקס... שהוא היה לפניי הנשף.... וואי זה ארוך.. אין לי כוח לכתוב.. אני גם נורא עייפה. אוקיי, אז אחריי שלב האירגונים, אני חייבת לציין שכמעט ולא קורה לי מה שקרה לי אתמול. עמדתי מול המראה ופשוט אמרתי לעצמי "וואו" כאילו אין מצב בעולם שזאת אני.... עזבו שהכל כ"כ התאים וזה היה סופני.. כלומר, התסרוקת עם העגילים, השמלה, הנעליים הכל!!! רק מלהסתכל בראי זה היה נראה חלום.... בחיים שלי לא עשיתי תסרוקת, אפילו לא לבת מצווה שלי.... טוב, קיבלתי מחמאות כל הערב זה הספיק לי.. אפילו כמה הצעות מגונות

חח.. תבינו, אנחנו 16 כיתות ואל הכרתי שם את כולם... טוב, תיכף סיפורי הנשף... בהתחלה בטקס היינו עם חולצות לבנות וג'ינסים.. היה מרגש ומצחיק ויפה.. דווקא מאד מושקע ומסוגנן. המורים אפילו הפתיעו אותנו ושרו לנו את שיר ההברזות או התירוצים, אני כבר לא זוכרת מה היה שמו. הלחן של שירת הסטיקר. למי שמכיר... זה היה מצחיק בטירוף... ויש לי או יותר נכון הייתה לי שכבה מדהימה!!!!! אני גאה לדעת שהייתי חלק מהם!!!! נותן לי תחשוה טובה.. יחס חם ואוהב מצד המורים, המזכירה שלנו שהיא הכי מדהימה בעולם, טוב עזבו קרדיטים בעצם. אתם הרי לא מכירים שם אף אחד. סורי אני פשוט מרגישה צורך... זה יוצא ממני. היו שירים מדהימים אפילו הזלתי כמה דמעות מרוב התרגשות. השיר האחרון היה "לצאת לחיים חדשים" זה השלב שכל השכבה עלתה על הבמה, קפצנו, השתוללנו, רקדנו, שרנו והתחבקנו... והיו כאלה שגם בכו. היה מרגש גם הבצטלמנו ואת האמנון שרנו כאילו אנחנו איזה סבלימינאל..חחח... אוקיי

הנשף

: אוקיי, אז כפי שאמרתי לדעתי נראתי מושלם (אין דבר כזה, אבל כנראה שבאמת הרגשתי ככה, זה לא צנוע במיוחד, אבל כמה פעמים בחיים יצא לכם להסתכל על עצמיכם ובאמת להתלהב כמו שבחיים שלכם לא התלהבתם?) אז זהו, ככה אני הרגשתי... אה, בסוף היה לי בן זוג, אבל אתם יודעים איך זה, באים עם אחד רוקדים כבר עם כולם!!!! חחח.. זה היה מאד רישמי... ממש אולם לכל דבר. נדהמתי מחברה שלי שבחיים לא הייתה נראית כ"כ נשית וכוסית בטירוף!!!! עזבו אתם לא מכירים אותה בגלל זה, אבל אני אומרת לכם זה משהו שהוא פעם בחיים. או אני שמה לק על הציפורניים של הרגליים, מה נסגר איתי? כמה שאני נדהמתי מעצמי ממנה עוד יותר. זאת אחת שהכי לא טיפחה את עצמה, הולכת זרוק, כוססת ציפורניים, לא מתאפרת, הכל אצלה זה פוטרים, הולכת עם קוקו וכו'. אתמול הייתה האמא של הכוסיות... עוד שניה עלינו אחת על השניה.. חחח... תרגעו! לא קרה באמת משהו... שתינו סטריטיות. כל הבנים ממש החמיאו לי, התחילו איתי אפילו כמה מהשכבה שמעולם לא ראיתי והם לא ראו אותי, רקדנו מלא מלא... וזה כייף לשמוע כ"כ הרבה מחמאות, גם מבנות!! כן, כן... חח... היה פירגון מקיר לקיר.. היה מדהים, אולם אירועים לכל דבר, קייטרינג, שתיה, אולם ענקי עם תאורה מדהימה, אפילו צלמים שצילמו אותנו בכניסה לפניי שעלינו לאולם וכו' וכו'. אגב, האירוע צולם!!! מחכה לדי וי די כבר! הביאו לנו את הסטנאדפיסט האדיש הזה שהרגע פרח לי מה שמו. עשה לנו מופע מטורף של איזה 25 דק'.... אחריי זה עשו לנו את אנשי השנה והם קיבלו אוסקר.. כל מיני "זוג השנה", "נעדר השנה" וכן הלאה... ואז רקדנו עד אור הבוקר... היה מדהים.... כולם רקדו עם כולם, רקדתי עם ים בנים, ים בנות היה מרגש.. ובסוף כולנו פשוט התחבקנו חלקינו במעגל חלקינו לא... אני גם וגם... בכינו כולם עם כולם הכיתה שלי התחבקנו רובינו והמורה וכולנו בכינו.. זה היה עצוב ומרגש.... אני עצובה.... מאד עצובה, זה קשה לי. לא יודעת איך להתמודד עם זה. 12 שנה של שגרה ויום בהיר אחד הכל נגמר. אין יותר חופש גדול, 1 בספטמבר תחילת לימודים, מורה, תלמידים, הפסקות, הברזות, צחוקים וכו'. אין את זה... כל מה שנשאר זה לחכות לצבא ולנצל עד כמה שאפשר... אווף.... זה נגמר! זה באמת נגמר! ואתם, אלה שלא סיימתםא ת הלימודים. תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב! אתם מתלוננים, אבל אתם לא מבינים כמה תגעגעו אליה וכמה מהר זה יקרה.... הגעתי לשלב בכיתה י', שניחמתי את עצמי שנשארו לי עוד שנתיים לכייף הזה והצבתי עובדה שאני הולכת לנצל כל שניה, ועמדתי בזה! דיר בלאק שתתלוננו, זה עבר בטיל!!!!! תם ולא נשלם!!!! איך יהודה פוליקר אומר? "לכל סיום יש התחלה חדשה..." לללללללללללללללללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[מישהי 111]

שכחתי עוד שני דברים

אחרי כן אני ושתי חברות שלי שאנחנו עובדות ביחד בלינקולן הלכנו לשם להראות איך אנחנו נראות ואיך לעולם לא נראה. אחרי זה אני וחבר שלי פרשנו לים לפגוש שם אנשים אבל לא היה משהו והיה קר בטירוף! אגבף, בכניסה לנשף קיבלנו פרחים... הרגשת בוורלי.. ממש ככה.... היו בנים שבאו עם חליפה ורבו עליי.. היה כייף!!!!!!!! נשמעת קצת ביץ', אבל תתנו לי להתלהב... אוףף.. אני לא רוצה להרוס את התסרקות, חבל לי עליה.... היא ממש יפה עליי. כדאי לי לצאת איתה או שזה יראה מוזר? תענו לי דוגרי! אני אומרת לחברה שלי אתמול " כולנו פה משחקים אותה "היי סוסייטי" ותכלס כולנו תפרנים". חחח.... אם אני אזכר בעוד משהו, אז אל תבאסו תתנו לי להמשיך לספר. ובלי קשר, פריק אוף נייצ'ור, ממש לא שיר מכוער והשאלה שלי לא הייתה מה דעתכם על השיר אלא אם הוא נכתב עליה? מה שסביר מאד.. היא והבלינג בלינג שלה...

 

[מישהי 111]

שיט!!!!

יגאל יש פה פרסומות שמפריעות לכיתוב, יש דרך להעיף אותן????

 

[adii1201]

כן גם אני קראתי

הכלללללללל!!! וכן לגבי הפרסומת היא פאקינג מעצבנת אבל עבדתי עליה

העתקתי הכל לWORD וקראתי שם... טוב אז ככה אני לא יודעת איך זה יעני הנשף והכל כי אני בכל זאת בכיתה י' ועדיין לא סיימתי ת'ביצפר אבל לא יודעת גם במסיבת סיום ביסודי זה היה כזה... טוב אבל האמת שגם במסיבת סיום ביסודי היינו כיתה אחת אז היה אינטימי כזה... בכל מקרה אני מקווה שנהנית ואני גם מאמינה שהיית מאוד יפה למרות שלא ראיתי אותך (אהמ אהמ אולי תשלחי לי תמונה?!) לגבי חברה שלך, זה דיי מצחיק יש לי ידידה כזו אותו דבר טום בוי כזו... בכל מקרה תסתכלי על זה כחלק בחיים שלך שאמנם נגמר אבל זה לא אומר שהוא נשכח... עוד 10 שנים תעשו מפגש של כולם זה הכי מצחיק להסתכל מה נהיה מכל אחד (אולי עוד תהיי אנסטסיה קטנה

) וזהו נראה לי שלא שכחתי כלום..... בכל מקרה נשמע שנהנית... ושזה ערב שאת בחיים לא תשכחי...

 

[FreakOfNature]

קראתי מהתחלה ועד הסוף...

לא דלגתי אפילו על מילה אחת!!! היה ממש נחמד לקרוא, וגם אני, כמוך, חצוי ברגשות שלי לגבי סיום התיכון - מצד אחד, מסיימים שלב חשוב בחיים, ואנחנו צריכים לשמוח שהגענו עד לכאן, אחרי כל המאמצים שעשינו, ומצד שני, זה עצוב, כי התיכון זו התקופה היפה ביותר בחיים. אני ממש מחכה לנשף שלי... ביום חמישי הטקס, והנשף יהיה ביום שבת. מחר אני נוסע לת"א (כן, שוב... "יגאל ללא הפסקה"

), לקנות חולצה לנשף

 

[ניר טייב]

תמונה ../images/Emo35.gif../images/Emo9.gif

קראתי הכל

(ואני בד"כ מוותר באמצע בהודעות ארוכות מאוד מאוד - לא רק אצלך) באמת נשמע כאילו זה הולך להיות חסר

(אני עולה לי', אז יש לי עוד להנות מהתחושה שאני לא נהנה ורוצה לסיים כבר לימודים

) בהצלחה באזרחות

אם את מתכוונת ללמוד באוניברסיטה (ואם כן אז בהצלחה

) אז עדיין יהיה לך את העניין של ה"חופש הגדול" ברוב האוניבסיטאות לא לומדים בסמסטר קיץ. אבל אני מניח שזה יהיה אחרת

ושתדעי לך, מכל דבר אפשר להוציא הנאה (גם מהצבא אני מאמין), במיוחד בעבודה - אם את עובדת במה שאת אוהבת ולא במה שמזדמן כי צריך כסף.

 

[ניר טייב]

אגב ../images/Emo13.gif

חשבת על לפתוח בלוג

עם כל המידע שאת כותבת כאן אפשר לפתוח בלוג, ושאפילו ישגשג במידה מסויימת

 

[מישהי 111]

אז דבר ראשון...

תודה לכולם שקראתם את זה, זה באמת היה ארוך... דבר שני, בקשר לבלוג, אממ.. אין לי הרבה מושג במחשבים ואני לא מתעסקת בדברים האלה כ"כ... עדי, בקשר לתמונה- אל תדאגי, אני אפתח את התמונות מהשף, אני רוצה שתראי את התסרוקת, משהו פצצתי.... וואי, כבר שכחתי על מה רציתי להגיב.... בכל מקרה תודה על המאמצים לקרוא את זה, זה היה חשוב לי... אני תכיף אגיב, אני צריכה לקרוא שוב

 

[ניר טייב]

בלוג זה יומן רשת ../images/Emo13.gif

תלחצי בתפריט למעלה על ה"בלוגיה"

 

[מישהי 111]

כן.. אני בערך יודעת מה זה

אומר... שכותבים מה רוצים ואנשים קוראים ומגיבים וכאלה. אבל א. מה זה תורם? ב. איך עושים כזה דבר? ג. מה אני צריכה בלוג כשיש לי אתכם?

 

[ניר טייב]

א. לא יודע

ב. בבלוגיה (קישור בתפריט העליון) יש שם איפה שהוא יצירת בלוג חדש... ג. את לא צריכה, אבל את יכולה

- בעצם עדיף שלא תפתחי יותר נוח לקרוא כאן

...

 

[מישהי 111]

רואה?

חסכתי לכם עבודה...

 

[FreakOfNature]

או שהוספת לנו עבודה, כי עכשיו

אין לנו ברירה אלא לקרוא

סתתתתתתתתתתתתתתתתתתתם חולים עליך כפרה

 

[מישהי 111]

אז זהו...

שלא ממש הבנתי מה כתבת... אזרחות??? אני בקרוב מתגייסת.. אה... יכול להיות שהתכוונת בתקופה שאני עוד אזרחית ולא רכוש צה"ל? אני אעשה כמיטב יכולתי בשביל לנצל את רגעי האחרונים. ואוניברסיטה? יש זמן..... אבל שוב, תודה על כל האיחולים!!!!!

 

[ניר טייב]

אזרחות זו התקופה שאחרי צה"ל ../images/Emo67.gif

חשבתי שאחרי סיום בי"ס

בכל אופן גם אחותי השנה סיימה את התיכון

(והיא מתגייסת ככל הנראה רק שנה הבאה

- לפחות שתרוויח קצת כסף )

 

[מישהי 111]

היום אני גם לא נחשבת אזרחית..

אני אתן לך דוגמא: אם אני רוצה לטוס לחו"ל ואני רוצה, אני צריכה לבקש אישור מהצבא. אתה מבין? יש מועד שאני חייבת לחזור ולהיות בארץ וזאת הסיבה. אבל לעומת זאת, אני כיוןלה כרגיל, לצאת, לבלות, לשתות וגם לקחת סמים, כל עוד אני לא בצבא. (לא שאני עושה את זה), אבל עדיין מותר לי.... אם הצבא מגלה זה כבר סיפור... אבל הם לא עושים בדיקות ככה סתם.

 

[ניר טייב]

אם נלך אחורה בזמן

באיזה כיתה (בתיכון) את חושבת שהכי נהנית

כיום שאני עולה לחטיבה העליונה אני חושב שמבין 3 שנות חטיבת הביניים השנה היא הייתה השנה הכי כיפית. כיתה ז': בר מצווה (כיף חיים) וניתוח

(שבגללו הפסדתי את הטיול השנתי) כיתה ח': סתם - לא היה הכי כיף למעט הטיול השנתי(שהדבר היחידי שקרא בו זה שנקרע לי הג'ינס בתחת

). כיתה ט': השנה הכי מוזרה וכיפית עבורי - חברים מהיסודי שבכיתה מגבילה שבקושי הייתי מדבר איתם בשנתיים הקודמות, היינו מדברים על בסיס כמעט יומיומי (בביה"ס), יותר "מעורבות" בחברה - אני זוכר שבכיתה ח' הייתי תקוע כל היום מול המחשב (גם כיום אבל בתדירות נמוכה יותר). טיול שנתי - כל השכבה(בנים ובנות בנפרד) ישנה באוהל בדואי אחד גדול - אנשים שלא חשבתי שאני אדבר איתם (חלק מה"הארסים" של השכבה) דיברתי (אבל לא עם הגרועים), קומזיץ גדול מלווה בצ'יזבטים בחבורה... הקמת המופע סטנדאפ אצבעות שנעשה על ידי - מצחיק ומבדר את החברים. בנות - קצת כואב העניין

. בחירת מגמות לשנה הבאה (הייתה החלטה קשה בין טכ"מ ל*אומנויות העיצוב* אך השני נבחר.) מסיבת סיום חטיבת ביניים במימדיון (המקום עצמו *קטן ולא פונקציונלי(

)* יחסית ל"פארקי מים" אחרים שהייתי) - בריכות ומתקנים, אוכל, הצגת סיום חטיבה (היה קורע

), מעגל מתופפים, מסיבת ריקודים משולבת קריוקי (לרגע היה נראה כאילו אנחנו צועקים "ערב טוב ניצנים"

). בהחלט השנה הכי טובה מבין ה-3.

 

[מישהי 111]

"חיים שכאלה"....

בגלל שהתחלת כ"כ יפה, אולי כל אחד מאיתנו ימצה זכרונות בולטים מה-3 או ה-6 שנים האחרונות שהיו לו... כיתה ז'- שנה שבירה במיוחד, המעבר החד מר"ג לראשל"צ ("עיר הערסים" בשבילי ובשביל אחותי). שנה מבולבלת.. הכרויות חדשות, כל הזמן החלפת חברים, כי אתה לא יודע למי להתחבר באמת, חטיבת ביניים, גזירת שיער מטורפת אחריי 6 שנים של שיער ארוך מאד!!!! נשיקה ראשונה, הרבה דוסון קריק (חחח....), מחנכת פצצה! כיתה ח'- ערבוב כיתות מחדש (לא ידוע למה), מחנכת חדשה, תלמידים ברובם חדשים, אבל החברות הטובות נשארו איתי בכיתה, אהבה ראשונה, נשיקה שנייה, פחות מוצלחת אמנם אבל מאד מכוונת ומהסרטים!!! (יום הולדת 14). אה, תלמידה חדשה (יגאל, זאת שדומה לאנסטסיה), חופש גדול לצערי- טרגדיה מדרגה ראשונה טראומה שאני לא אשכח לעולם בנוגע למישהי שהייתה כמו אחותי, מעדיפה שלא להיכנס לפרטים, זה מתסכל אותי כל פעם מחדש. מסיבת סיום- איזו בריכה מסריחה בראשון, אבל יצאנו איזה 16 בנות ל"ימית 2000" ונהנו פי שניים, פרט לעובדה שהיה סוטה בסאונה ועשה את מה שעשה עלינו שזה היה דוחה!!! כיתה ט'- שנה הכי מוצלחת מבחינת לימודים! שנה קשה גם מבחינת לימודים- לפחות עבורי... היה הרבה לחץ והרבה מבחנים והיו כמויות מטורפות בגלל שגם היה צריך לבחור מגמות לקראת התיכון- לא ממש מגמות אלא כמו גושים כאלה.. חברתית וכאלה. החבר נשאר אותו אחד (כן, כן, חבר ראשון היה איתי שנה וארבעה!), לא ממש ייחסתי לחברים זמן באותה תקופה (טעות חמורה ומרה- אל תעשו אותה), כי הרגשתי מאושרת עם החבר- היינו הזוג של השכבה! אפילו התחפשנו ביחד למיקי ומיני, בכלל התלהבו מאיתנו. היה כייף, אהבתי את השנה הזאת, למרות הלחץ בלימודים. זאת הייתה השנה הראשונה שהתחלתי במסורת פורים וזה לא ישכח! אני וחבר שלי הלכנו לחלק ממתקים בבתי חולים במחלקות ילדים וזה ריגש מאד ומאז החלטתי שאני ממשיכה. מסיבת סיום מגניבה לגמרי! נהנתי בטירוף! ושני השירים שהכי זכורים משם היום SOMTHING של לסגו ו- where ever when ever של שאקירה. חופש גדול יצאתי הרבה עם חברות וחברים של אח של חברה שלי (שגדולים מאיתנו ב-3 שנים, וחלקם עד היום איתי בקשר). אוגוסט- פרידה סופית מהחבר, כאב עצום!!!!!!!! כיתה י'- שנה קשה מבחינת ההתחלה. כניסה לתיכון, לראות את החבר ולהרגיש כאב, הרבה אנשים חדשים, היינו חבורה של 13 בנות שהיינו מבלות ביחד כל הזמן, לפחות בהתחלה זה החזיק. הרבה שטויות ופאן, הרבה בחורים שיצאתי איתם, חבר שני שאיתו זה החזיק שישה וחצי חודשים- אהבה שניה. התחפשנו לאחות ורופא שזה יצא נדיר לגמרי! (אגב, שמתי לב שעם כל חבר בערך, עברתי טלנובלה אחרת- זה הכי מצחיק בעולם), אותה מסורת של פורים, רק בבית חולים אחר. מסיבת חנוכה (למרות שזה היה אמור להיכתב לפניי, פשוט הכל עולה עכשיו פתאום) הכי מדהימה בעולם אצלי בבית (אגב, נזכרתי ששנה לפניי כן- כיתה ט', זאת הייתה הפעם הראשונה שהשתכרתי). חופש גדול- טיסה עם אמא, אבא, אחות וחבר להולנד, מתוכם היינו יומיים בפריז ויורודיסני- היה מדהים! שבועיים לאחר מכן- אוגוסט, פרידה מהחבר. ומשם גם לא זכורים לי רגעים טובים בכלל, אבל גם על זה לא נפרט והמובנים שונים לגמרי ממה שאתם חושבים, יורת קשור להתנהגות שלו. עזבו. כיתה י"א ( השנה הכי טובה בהיסטוריה)- זוהי שנה שאני קוראת לה הגשמת חלומות, למרות שהיא המשיכה קצת בי"ב. בעצם טעות, יותר נכון להגיד ששנת 2004- היא שנת הגשמת חלומות! כי כשחושבים על זה הגשמתי 3 פנטזיות מדהימות מבחינתי בשנה הזאת. תחילת שנה- מעבר ביצפר, עברתי לבצפר הרבה יותר טוב, משוחרר, כיתה סטלנית ברמות ומורים עוד יותר סטלנים. ההתחלה הייתה טיפה קשה כמו לכולם, אבל כבר ביום השני הכרתי מלא, מלא אנשים (בל נשכח שאנחנו שכבה של 16 כיתות, כן?) הבא נצמצם... כיתה שכונה, בצפר שכונה, הרבה בנים מסביבי, הרבה בנות, יציאות, בילויים, אקשן... חבר שלישי (התקופה איתו פחות זכורה כי היה שלב שלא היה ברור מה אנחנו- אבל בסביבות ה-4 חודשים זה נמשך), התחפשנו לבוני וקלייד (תחפושת מהממת!!!!) ולא, הוא לא למד איתי בבצפר והוא היה שכבה מעליי. (אתמול נפגשנו- ככה כד"א ). זאת השנה שעשיתי בה הכי הרבה שטויות והיה הכי הכי כייף בעולם, צחוקים, כל יום יוצאים, מבלים, וואו קשה לי לתמצת כזאת שנה מדהימה. וכן המסורת של פורים, כרגיל.... סוף י"א כבר התחלתי לצאת עם החבר הרביעי שלי, אבל שוב, מסובך מדיי להסביר את זה בכמה מילים. החופש הגדול הכי טוב שהיה לי כל חיי, כמה ספונטניות היכרויות חדשות, הכל! פרידה מהחבר סופית וטוטאלית. נעשיתי תוך שבוע (לא, אני לא זונה, זה היה מקרי לגמרי) של החבר הקודם שלי שאיתו כבר יצאתי לקראת הסוף- אמרתי לכם- מסובך! זאת השנה שקיבלתי רישיון, שנה סופנית במיוחד. י"ב- שנה אחרונה וזכרונות מתוקים... אוקיי.. זאת השנה שהגשמתי חלום- הופעה של שלמה ארצי בקיסריה! חלום שהתגשם לאחר 4 שנים! אממ עכשיו אני יכולה להגיד, אבל זאת השנה הראשונה ש... אממ אממ עשיתי את זה (כן.. אחריי ארבעה חברים, חיכיתי דיי הרבה, אבל היה שווה את זה), פרידה מהחבר אחריי חמישה וחצי חודשים שיצאנו ביחד. טיול שנתי! הטיול הכי כייפי בעולם- לאילת! היה מדהים, רק צחוקים, השתכנו, נהנו היה מצחיק, כייף, אפילו המסלולים היו כייפים, גיבוש כיתה, ריקודים באוטובוס ביחד עם המורה, הנהג הכי תותח בעולם- שם כל הזמן שלמה ארצי!חחח... וכמו שקרה לך צביקה בכיתה ח' אם אני לא טועה, אז לי קרה השנה, נקרע לי הגי'נס בתחת אבל לא סתם נקרע! כל התחת שלי ובלי הגזמה היה בחוץ. חתיכת קריעה! צילמנו את זה אפילו... מסיבה מדהימה שאיחדה אותנו גם! פעם ראשונה שהתנשקתי בסילבסטר- עם איתניקו'ש. כל יום בילויים, בשנה הזאת התחלתי לאהוב את אנסטסו'ש!!!!! וירדתי קצת משלמה... חבר חמישי (כן, יש לי הספק), עדיין אנחנו ביחד.... ואתם מכירים אותו אפילו. אמממ.. כמעט בלי לימודים, רק בילויים, הרבה ספונטניות, הרבה מקומות בילוי. זהו אני חושבת שדיי מיציתי את השנה הזאת. חברים, חברות, חבר, גם לפניי איתן יאצתי עם עוד כמה, אבל לא חובה לציין אותם. זהו... הרבה חוויות. כמו שאמרתי השנה הכי מוצלחת שלי ללא ספק הייתה י"א, אם כי תחילת י"ב הייתה סופנית לא פחות. הבגרויות בסוף הורידו לגמרי, אבל זה נגמר! לא האמנתי שאני אעבור את זה. מקווה שלא תתיאשו בשיא! ספרו גם אתם!

 

[ניר טייב]

צביקה ../images/Emo3.gif ../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

אצלי אף אחד לא שם לב שנקרא לי הג'ינס (אף אחד לא העיר לפחות

) רק שהלכתי לישון והחלפתי בגדים ראיתי שהוא נקרע

.

 

[מישהי 111]

טעות!!!! סורי!!!!!

ניר!!!!!!! סורי סורי סורי.... משום מה חשבתי שצביקה כתב את זה, צודק! סליחה1 טעות שלי!!!!!!!