הנקה

26יפעת

New member
הנקה

תזכורת - לפני חודש, ילדתי את בני הבכור, יובל. הוא נולד בשבוע 31 ושהה בפגיה עד ליום ה´ האחרון. עד עכשיו שאבתי למרות ששנאתי כל רגע בעיקר כי לא יצא לי כמעט חלב. בזמנו קיבלתי עצות על איך להגדיל את תפוקת החלב אך הן לא היו כל כך רלוונטיות בשל סדר היום שלי (לא נחתי, לא אכלתי מסודר וכו´). ועכשיו בשעה טובה, יובל הגיע הביתה וחשבתי שמכאן הכל יהיה יותר פשוט. ניסיתי להניק מס´ פעמים ובעיקר תיסכלתי את עצמי ואותו, גם כי הוא כבר רגיל לקלות של הבקבוק וגם כי אין לי הרבה חלב. התסכול הזה מוביל אותי כרגע למצב של ויתור, גם על רעיון ההנקה וגם על השאיבות וכל הנטל שקשור בהם. עזרו לי - עודדו אותי - אל תתנו לי לוותר!
 
את מבקשת משהו

שמבחינתי הוא בלתי אפשרי. ההגיון אומר לי לתמוך בויתור. כמה שההנקה היא חיונית וטובה, כשלא הולך אז לא הולך. את יכולה עוד להתיעץ עם האירגון לעידוד הנקה - לה לצה (לא יודע מה הטלפונים, תרצי אני אברר) אבל זה באמת נראה לי תיסכול לך וליובל. חבל. זה עלול סתם לתת תחושות לא נעימות.... גם "אנחנו" לא הנקנו את איה. הרופאים נתנו לאישתי כדור ששם גולל על ההנקה, בלי לחכות ולראות מה יהיה ואני לא הייתי במצב לדרוש ממנה לא לקחת אותו. אין מה לעשות, לא הכל הולך מושלם... אז אולי פעם הבאה. אם תרצי שאני אחפש את הטלפון, תגידי...
 
גם אני חושבת שאם ההנקה מאוד חשובה

לך אולי כדאי שתתיעצי עם יועצת הנקה מישהי מיקצועית שתקל עלייך ועל יובל. אני באופן אישי שאבתי שלושה וחצי חודשים עד שלא הייתי מסוגלת יותר, כמובן שבלב כבד אבל התחושות הללו נעלמו עם הזמן.. בהצלחה בכל דרך שתיבחרי.
 
אני התחלתי להניק אחרי חודש

גם לי היה קשה מאד בגלל שאור-אל כבר התרגל לבקבוק. גם אני הייתי על סף יאוש ואמרתי לעצמי מה כבר יקרה אם הוא יגדל על פורמולות. אבל היום אני מסתכלת על הימים שבהם הייתי כמה באמצע הלילה לחמם את הבקבוק השאוב (שזה כמו להכין בקבוק באמצע הלילה) על כל הבקבוקים האלו שהייתי צריכה לשטוף ולהרתיח, חושבת על כל הכסף שהולך על קופסאות תחליפים ורואה איזה מזל שבסוף הצלחתי. ההצלחה שלי באה בזכות שאני שומרת שבת. (לא אני לא מטיפה לחזרה בתשובה) בכל יום הייתי שואבת במשאבה חשמלית ובשבת שאבתי בידנית. בשבת שנסענו להורי בעלי שכחתי את הידית של המשאבה בבית כך שלא יכולתי לשאוב. לא הבאתי איתי מספיק בקבוקים כי ידעתי שאני הולכת לשאוב במהלך השבת. וכך נוצר מצב שאני הייתי עם גודש ואור-אל היה רעב, ולא היתה לנו ברירה אלא להתעקש על הנקה. אור-אל היה רעב מאד ובכה המון. גם אני בכיתי יחד איתו מרוב תסכול אבל המשכתי לנסות בכל התנוחות, בסוף הצלחנו בתנוחת הפוטבול. משיחה עם חברות שהתחילו הנקה מאוחרת, כולם סיפרו שזה הגיע אחרי יום קשה של התעקשות (לא נתנו בקבוק, התינוק היה רעב, לא היה לו ברירה והוא למד) זאת אמנם דרך מאד קשה אבל מצליחה. דרך נוספת יותר קלה היא להזמין מדריכת הנקה שתסייע לך למצוא תנוחה נוחה לך וליובל, תלמד אותך איך לגרום ליובל לפתוח את הפה ולתפוס את הפטמה. אני לא יכולה להמליץ לך על מדריכה אבל אם תפני לפורום הנקה הם יתנו לך מספר טלפון של מדריכה באזור שלך, זה עולה בסביבות ה300 שקל אבל שווה כל אגורה (תחשבי כמה קופסאות של תחליפים את חוסכת בהנקה) בקשר לחלב האוזל על תדאגי, בשאיבה תמיד יוצא פחות חלב מבהנקה. ברגע שההנקה תתבסס תפוקת החלב תלך ותגדל. המון בהצלחה, ואל תתיאשי, זה חוויה שלא כדאי לותר עליה. שרה
 

justmom

New member
קודם כל ../images/Emo49.gif והרבה נחת מיובל

ועכשיו תרשי לי לעודד אותך - זה שאת רוצה להניק זו כבר חצי מהעבודה. גם אני ילדתי את איתמר בניתוח קיסרי חירום (שבוע 34, 2 ק"ג וירד ל-1.8). הוא היה מאושפז שבועיים והואכל חלב שאוב בבקבוק מפני שהיה קטן וחלש מדי לינוק. כשיצאנו הביתה (במשקל 2.1) התחלתי להניק חלקית ולתת לו השלמות של חלב שאוב, כשאני מעלה בהדרגה את משך היניקה לעומת ההאכלה מבקבוק. תוך חודש עברנו להנקה מלאה ואיתמר יונק עד היום (הוא בן עשרה חודשים). אז קודם כל - פני ליועצת הנקה מוסמכת שתלמד אותך להעביר אותו מהבקבוק ליניקה. אני מצרפת לך למטה קישור מהקישורים בפורום הנקה, עם רשימה אזורית של יועצות הנקה מוסמכות, כך שתוכלי למצוא יועצת קרוב לאוזר מגורייך. יש שיטה להאכלת פגים - finger feeding - שמלמדת אותם לשחזר את יכולת היניקה, שהיא שונה מהאכילה מבקבוק. בעניין הכמויות - כדי לשמר את כמויות חלב אם, צריך לשאוב כמו שהתינוק יונק, כדי לגרות את הגוף לייצר חלב. לשם כך צריך לשאוב 8 פעמים ביממה, כלומר כל 3 שעות - פחות או יותר בתדירות שבה התינוק יונק. את חייבת משאבה טובה לתקופת המעבר שבין שאיבות להנקה - ביד שרה יש להם 2 סוגי משאבות - מכשירי אינהלציה שעברו הסבה והם איומים, ומשאבות מדגם Medela lactina, שהן מצוינות ואת צריכה מכתב הפניה מיועצת הנקה מוסמכת (או מרופא בפגייה) כדי לקבל אותה. לי היתה לקטינה, וזה מאוד הקל עלי - קיבלתי הפנייה מרופא הילדים שלנו תוך ציון העובדה שאיתמר פג, וקיבלתי את המשאבה. לפעמים אין להם את המשאבה בסניף הקרוב אז צריך לעשות חיפוש בין הסניפים, אבל ממש שווה להשקיע. ולסיום - כל הכבוד לך על הרצון והנחישות - חלב אם זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לתת ליובל, ולפגים זה חשוב עוד יותר מאשר לתינוקות "רגילים". אם את רוצה עזרה טלפונית תגידי ואני אשלח לך את הטלפון שלי במסר. שתהיה ללך המון הנאה מהפשוש.
 

ammy

New member
אני רוצה לעודד אותך

הסיפור שלי קצת דומא .מאיה שלי נולדה בשבוע 34 ובהתחלה היא פשוט לא רצתה לקחת שד ואני כל הזמן המשכתי לנסות עד שהיא פשוט למדה .אמנם אנחנו היינו אז בבית חולים ואחיות כל הזמן עזרו לי לחבר אותה בצורה נכונה.לקח לנו 4 ימים עד שמאיה התחילה לינוק בצורה מלאה.מה שכן היה לי הרבה חלב , אבל אני מאמינה שגם אצלך יהיה חלב ברגע שיובל יתחיל לינוק ,ככה זה היה אצלי .אני ממליצה לך לפנות ליועצת להנקה כדי שתדעי שאת עושה הכל נכון. לגבי תפוקה לי מאוד עזר תה עם חלב . בהצלחה !!! וגם אם לו תצליחי , לא קרה כלום.
 
מזל טוב ל../images/Emo82.gif ועוד על הנקה

הי יפעת, נשמע לי שאת מאוד רוצה להניק - וזו כבר התחלה נהדרת. יש כאן בפורום עוד פגים שינקו וינקו תקופה ארוכה (תומר ומיה שלי כמובן, וגם אשחר של טל, נוריאל של אמא של נוריאל, ובטח עוד שכבר שכחתי ...) מנסיוני האישי (הנקתי שני פגים שבוע 35 ושבוע 29, סיפור ההנקה של מיה נמצא כאן) ההנקה של פג היא הרבה יותר קשה, ודורשת תמיכה. מציעה לך להתייעץ עם אסתר בפורום ייעוץ הנקה - היא נהדרת, מומחית גדולה בהנקת פגים, ובזכותה מיה שלי יונקת. כמו-כן כדאי מאוד לקחת כל יום בפני עצמו, כמי שהניקה שנה וחצי את הגדול שלי, ואחר כך כמעט שנתיים וחצי את הקטנה שלי, אני יכולה לספר לך שבאף אחת מהפעמים לא חשבתי שאניק כל-כך הרבה. למעשה, ההתחלות היו כל-כך קשות שבכל יום חשבתי לעצמי שהנה אני מניקה עוד יום אחד וזהו. כל יום נוסף שיובל מקבל חלב שלך - זה נהדר, וזה מנה גדושה של בריאות בשבילו. אם את רוצה לשמוע קצת מנסיוני - את מוזמנת לשלוח מסר. המון בהצלחה (ורק אני אגיד עוד שהנקה של פגים קטנים היא מאוד קשה - אבל כשזה מצליח - זה כיף אדיר, שלא לדבר על היתרונות הבריאותיים העצומים).
 
לא להתיאש , לא להתיאש , לא להתיאש

אני הנקתי שני פגים אמיתיים (שבוע 30 ו27 ) ואחת לייט (שבוע 35 ). כולם עד גיל שנה וכמה חודשים . דבר ראשון, ממרומי ארבעת שנות ההנקה שלי אני יכולה להגיד לך שזה שווה כל מאמץ , כשזה בסוף הולך - זה כזה כיף!!! ההתחלה נורא קשה . אבל צריך לצאת בתוך אמונה אמיתית בכוחך להצליח. ולפי איך שאת מתארת את נשמעת לי בדיוק מי שאכן יצליח . צריך המון תמיכה- של חברה מניקה או יועצת הנקה טובה , וכמובן של הבעל. אני גם שילבתי בקבוק עם חלב שאוב והנקה בראשונה, תוך הקפדה על כך שכל ארוחה תתחיל בהנקה . עוד דבר- היה לי חשוב שכל החלב שנכנס אל פיה ביום מסוים גם ישאב ממני כדי לא לצור דפיצט שיגגר לחוסר בחלב. בשלישי, הקטן מכולם, פשוט רק הנקתי (מזונדה לציץ ) כך ששוחררתי הביתה עם נסיון בכך שהוא יודע לעשות את העבודה . לפי מה שהסבירו לנו בפגיה, דווקא פגים עושים ביתר קלות את המעבר מבקבוק להנקה לעומת תינוקת במועד .לסיכום אל תשברי - האור בקצה המנהרה קרוב ואפשרי ואני מאד אשמח לעזור גם בטלפון אם תרצי . (אני אשלח לך מסר )
 
ועוד..

מצטרפת להמלצות על המשאבה לקטימה מיד שרה. בקלאסה- מול הטלויזיה בסוטול , לא תאמיני כמה חלב פתאום יצא .
 

26יפעת

New member
תודה לכולם על העידוד

נראה לי שבאמת אזמין יועצת הנקה :) ודרך אגב אני משתמשת במשאבה של מדלה
 

26יפעת

New member
SNS

עידכון - התקשרתי למדריכת ההנקה הכי נחשבת באזור (הדי) והיא טענה שמה שיכול לעזור לי זה מכשיר שנקרא SNS שבו זמנית מנקים ואוכלים מבקבוק או משהו כזה, מישהי התנסתה?
 
אני ניסיתי את זה עם מיה

אם תרצי, אני יכולה לחפש, יש לי את זה עדיין בבית איפה שהוא. בעקרון מדובר בבקבוק שאפשר לשים בו חלב שאוב או פורמולה, וממנו יוצאות שתי צינוריות קטנות שאת מניחה על השד (מהדקים עם פלסתר שלא יברח לתינוק). כאשר התינוק יונק, הוא מקבל גם חלב מאמא וגם מהצינורית. פעולת המציצה של התינוק על השד גורמת לשחרור הורמונים (אוקסיטוצין ופרולקטין) שמעודדים ייצור חלב נוסף אצל האם. זה טוב למקרים שבהם התינוק יונק טוב, אבל לאמא אין חלב. משתמשים בזה גם במקרים של תינוקות מאומצים, כאשר רוצים לעודד ייצור חלב אצל האם, ושהתינוק לא יתרגל לבקבוק. לי אישית זה לא עזר כי הבעיה שלי היתה שונה: לי היה המון חלב, ומיה היתה חלשה מדי לינוק ולכן לא הצליחה למצוץ חלב דרך הצינורית. אני השתמשתי בשיטה שנקראת "finger feeding" האכלת אצבע, שבה את מכניסה אצבע לפה של התינוק ובכל פעם שהוא מבצע פעולת יניקה נכונה את נותנת קצת חלב עם מזרק. זה טוב לתינוקות בעלי מציצה חלשה כמו שהיתה למיה, וגם למקרים שבהם תינוק התרגל לבקבוק ולכן לא יודע כיצד לינוק מהשד. אם תרצי עוד פרטים, או שאני אחפש בשבילך את ה-SNS (זה עולה משהו כמו 200 ש"ח) תשלחי לי מסר. בהצלחה!
 

26יפעת

New member
תודה מור

השגתי כבר את ה"SNS" הניסיון הראשון היה די משעשע כי הגאון שלי מיד הבין מאיפה באמת יוצא החלב ולכן ינק רק משם!אני אנסה שוב, אבל נראה לי שזה לא יעבוד כל כך. בקשר לfinger feeding זה נשמע כמו עינוי די גדול לילד, לא?
 
נהפוך הוא - מיה מאוד אהבה את זה

מיה כל-כך אהבה finger feeding שלבקבוק היה לה מאוד קשה להתרגל. אנחנו התחלנו עם ה-finger feeding בדיוק כשהרפלוקס של מיה מאוד החמיר. במידה מסויימת עברנו לזה אפילו מחוסר ברירה - כל ארוחת בקבוק היתה מסתיימת בהקאה (כי מהבקבוק בולעים המון אויר ... בניגוד להנקה או finger feeding). כבר ראינו את עצמנו חוזרים לבית חולים בגלל התייבשות כי מיה היתה כל-כך חלשה מההקאות שהיה לה קשה למצוץ מבקבוק, שלא לדבר על השד. ב-finger feeding יכולתי להתאים את הזרימה מהמזרק למצבה של מיה, ולתת לה חלב לפי דרישתה. עוד חברה שלי מתקופת הפגייה נתנה לילד שלה finger feeding במשך תקופה ארוכה אפילו יותר - וגם הוא נורא אהב את זה. אני חושבת שזו בעיקר החלטה של ההורים, כי די קשה לנו ללמוד בהתחלה איך לעשות את זה נכון (אני ממליצה שאם הולכים על זה - לעשות את זה עם יועצת הנקה). דווקא לתינוק זה מאוד קל - מיה היתה אלופה בזה כבר בנסיון הראשון (בניגוד לבקבוק ולהנקה שלקח לה הרבה זמן ללמוד).
 
שאיבה

קודם כל ברכות על היציאה הביתה
אנחנו (טוב, לא ממש "אנחנו") שאבנו במשך חצי שנה. ניסינו להניק וזה לא הלך (גם אחרי ביקור אצל יועצת הנקה, שנחשבת טובה. לא זוכר את שמה). מה שכן - יש הבדל עצום בין לשאוב בבית, בשקט, לבין לשאוב בלחץ של הפגיה, אז בטח שלא כדאי לוותר עכשיו. מה שלנו עזר להגדיל את תפוקת החלב היו כדורי חילבה של סולגאר (וגם הימנעות מכל מיני סוגים של תה - נענע, מנטה וכו'). שיהיה לך בהצלחה, וגם אם לא - לא נורא. העיקר שאתם כבר בבית
 

26יפעת

New member
וואו! חצי שנה

כל מי שאני מדברת איתו מעריץ אותי שהחזקתי מעמד חודש, אבל חצי שנה??? אני סוגדת לאשתך! כדורי חילבה? זה השם? אני אבדוק...
 

hagit2000

New member
וגם...

כמובן לשתות הרבה, לאכול טוב ולנוח. חוץ מזה מומלץ לשתות תה שומר. גם קנמון וקימל עוזרים. ו... תודה על המחמאות.
 
למעלה