הנקה מעיקה
שלום ליושבי הפורום, אני חדשה פה אבל עם ותק מסוים בהנקות. תאומים בני 13 חודשים, כרגע כבר על הנקה חלקית, בבוקר, עוד כפעמיים באמצע היום, לפני השינה וכמה שלוקים בלילה.
לאחרונה גיליתי שאני בהריון וההנקה הפכה למעיקה עד כדי מיאוס. אני יושבת וסופרת שניות עד שהסשן יסתיים ומיותר לציין שזאת תחושה לא נעימה. כך עליתי שאני בהריון בגלל תחושה לא נעימה בפטמות שמזכירה קצת גירוי מיני רק במובן המעצבן של המילה (מוכר?).
בגלל מה שתיארתי הגעתי למסקנה שצריך להתחיל גמילה כי כמה אפשר לסחוב כשאני מרגישה עצבים ומיאוס ממשהו שהיתה חוויה נעימה עד כה. מצד שני יש לי רגשות אשמה כי לא תיכננתי לגמול בשלב הזה וגם אחד הבנים ממש קשור לציצי וכל כך חבל לי לעשות לו את זה. אגב, את התחושות הלא נעימות שתיארתי מעורר בעיקר הוא בגלל צורת היניקה שלו. במקביל למה שתיארתי שמתי לב שהוא לרוב יונק יניקות ממש חלשות, בלי קולות של בליעה. לפעמים אני כן שומעת בליעות אבל אין שתיה אקטיבית. האח שלו לעומת זאת לא יונק סתם אלא ממש שותה מהשד, כך שאין מצב שהחלב נגמר. בטוח שהכמויות פחתו, אבל עדיין יש משהו.
איך אפשר להסביר את דפוס היניקה הזה שתיארתי? למה הוא לא ממש יונק גם כשהוא קם בבוקר אחרי לילה ללא אוכל? (בלילה אני נותנת לו כמה שלוקים ומחליפה במוצץ והוא חוזר לישון)?
איך לעשות גמילה כך שהוא לא יפגע או שזה בלתי אפשרי? והאם יש טעם להמשיך בתקווה שהתחושות הלא נעימות יחלפו?
תודה מראש למי שטרחה לקרוא....
שלום ליושבי הפורום, אני חדשה פה אבל עם ותק מסוים בהנקות. תאומים בני 13 חודשים, כרגע כבר על הנקה חלקית, בבוקר, עוד כפעמיים באמצע היום, לפני השינה וכמה שלוקים בלילה.
לאחרונה גיליתי שאני בהריון וההנקה הפכה למעיקה עד כדי מיאוס. אני יושבת וסופרת שניות עד שהסשן יסתיים ומיותר לציין שזאת תחושה לא נעימה. כך עליתי שאני בהריון בגלל תחושה לא נעימה בפטמות שמזכירה קצת גירוי מיני רק במובן המעצבן של המילה (מוכר?).
בגלל מה שתיארתי הגעתי למסקנה שצריך להתחיל גמילה כי כמה אפשר לסחוב כשאני מרגישה עצבים ומיאוס ממשהו שהיתה חוויה נעימה עד כה. מצד שני יש לי רגשות אשמה כי לא תיכננתי לגמול בשלב הזה וגם אחד הבנים ממש קשור לציצי וכל כך חבל לי לעשות לו את זה. אגב, את התחושות הלא נעימות שתיארתי מעורר בעיקר הוא בגלל צורת היניקה שלו. במקביל למה שתיארתי שמתי לב שהוא לרוב יונק יניקות ממש חלשות, בלי קולות של בליעה. לפעמים אני כן שומעת בליעות אבל אין שתיה אקטיבית. האח שלו לעומת זאת לא יונק סתם אלא ממש שותה מהשד, כך שאין מצב שהחלב נגמר. בטוח שהכמויות פחתו, אבל עדיין יש משהו.
איך אפשר להסביר את דפוס היניקה הזה שתיארתי? למה הוא לא ממש יונק גם כשהוא קם בבוקר אחרי לילה ללא אוכל? (בלילה אני נותנת לו כמה שלוקים ומחליפה במוצץ והוא חוזר לישון)?
איך לעשות גמילה כך שהוא לא יפגע או שזה בלתי אפשרי? והאם יש טעם להמשיך בתקווה שהתחושות הלא נעימות יחלפו?
תודה מראש למי שטרחה לקרוא....