הנקה וטיפולי פוריות

[אומי 3]

הנקה וטיפולי פוריות

הנקה וטיפולי פוריות
אני מניקה ורוצה להתחיל סבב שני של טיפולים, הבנתי שלשם כך צריך להפסיק להניק, זו החלטה קשה עבורי מכיוון שבתי עדיין תינוקת קטנה ואוהבת מאוד את הציצי ולינוק, האם יש כאן בנות במצב דומה? האם זה מוסרי לקחת ממנה את ההנקה? לא יודעת מה להחליט, מה דעתכן?

 

[ligo]

חסרים נתונים...

הנקה וטיפולי פוריות
אני מניקה ורוצה להתחיל סבב שני של טיפולים, הבנתי שלשם כך צריך להפסיק להניק, זו החלטה קשה עבורי מכיוון שבתי עדיין תינוקת קטנה ואוהבת מאוד את הציצי ולינוק, האם יש כאן בנות במצב דומה? האם זה מוסרי לקחת ממנה את ההנקה? לא יודעת מה להחליט, מה דעתכן?

חסרים נתונים...
בת כמה הבת שלך? האם הנקה היא התזונה היחידה שלה כרגע? בת כמה את? כל הדברים האלה משפיעים על ההחלטה. בכל מקרה, תינוקות מסתגלים לשינויים, ואם את שלמה עם ההחלטה לחזור לטיפולים (ולא משנה אם מפאת גיל או פשוט רצון לעוד הריון בקרוב) אז גם הגמילה תעבור בקלות. הרבה תלוי באמא ובמה שהיא משדרת.

 

[עתליה3 המקורית]

הי אומי ../images/Emo24.gif

הנקה וטיפולי פוריות
אני מניקה ורוצה להתחיל סבב שני של טיפולים, הבנתי שלשם כך צריך להפסיק להניק, זו החלטה קשה עבורי מכיוון שבתי עדיין תינוקת קטנה ואוהבת מאוד את הציצי ולינוק, האם יש כאן בנות במצב דומה? האם זה מוסרי לקחת ממנה את ההנקה? לא יודעת מה להחליט, מה דעתכן?

הי אומי

לא יודעת אם את זוכרת אותי, ניגשתי לאחל לך בהצלחה במפגש של פורום הריון לאחר אבדן בחודש אפריל... לא יצא לי לברך אותך על לידת התינוקת המקסימה. אז קודם כל המון

ורק בריאות ונחת!

שנית, העמדה שלי בעניין היא חד-משמעית - לא עברת את כל מה שעברת כדי לעשות V על התינוקת הזו ולעבור הלאה לפרויקט הבא... מה עם קצת התרווחות, רוויה? זו ההזדמנות הבלתי חוזרת שלך להתחבר אליה, לתקשר איתה, להיות רק שלה. אני יודעת שבוער לך לחזור לטיפולים מאותו מקום שבוער לכולנו, וגם אני רציתי לעשות טיפול כשהתינוקות שלי היו בני חודשיים, אבל לתקופה הזו בחיי הבת שלך, שבה את האדם היחיד בחייה ומרכז עולמה, אין תחליף. לגבי ה]סקת ההנקה פרופר, לא יודעת מה לומר על העניין המוסרי, אבל מנסיוני המר אני יכולה להגיד לך שהנקה מוצלחת היא לא דבר של מה-בכך, ושחבל לוותר על החוויה הנפלאה הזו אם היא קיימת. בקיצור, אני אישית נגד הפסקת הנקה כדי לחזור לטיפולים, כשהילד הוא בגילה של ביתך. כשמדובר בילד בן שנה וחצי שיונק רק פעם וחצי ביום - זה משהו אחר, אבל במקרה שלך זה ממש לא המצב. אני אישית הייתי מחכה. אני יודעת שיצא לי קצת מבולבל, אבל כתבתי באמת מרחשי לבי, מתוך הזדהות עמוקה עם מה שאת מרגישה עכשיו ועם הדילמות והסבך הרגשי שאת נמצאת בו, רק ממרחק של כמה חודשים. מקווה שבכ"ז עזרתי במשהו. עתליה

 

[anguly]

כמו שכתבה ליגו

הנקה וטיפולי פוריות
אני מניקה ורוצה להתחיל סבב שני של טיפולים, הבנתי שלשם כך צריך להפסיק להניק, זו החלטה קשה עבורי מכיוון שבתי עדיין תינוקת קטנה ואוהבת מאוד את הציצי ולינוק, האם יש כאן בנות במצב דומה? האם זה מוסרי לקחת ממנה את ההנקה? לא יודעת מה להחליט, מה דעתכן?

כמו שכתבה ליגו
תלוי בת כמה בתך ובת כמה את אם שתיכן עדיין צעירות - הייתי מחכה. אני חיכיתי בכל מקרה, הנקתי עד שנתיים וארבע ורק אחרי זה חזרתי לטיפולים. שחזרתי הייתי בת כמעט 33. בראייה לאחור אולי לא הייתי מחכה כל כך הרבה, אבל בודאי שלא הייתי חוזרת לטיפולים כשנעה תינוקת.

 

[taltal101]

רק על עצמי לספר ידעתי../images/Emo9.gif

הנקה וטיפולי פוריות
אני מניקה ורוצה להתחיל סבב שני של טיפולים, הבנתי שלשם כך צריך להפסיק להניק, זו החלטה קשה עבורי מכיוון שבתי עדיין תינוקת קטנה ואוהבת מאוד את הציצי ולינוק, האם יש כאן בנות במצב דומה? האם זה מוסרי לקחת ממנה את ההנקה? לא יודעת מה להחליט, מה דעתכן?

רק על עצמי לספר ידעתי

הבן שלי בן 8 חודשים אני כמעט בת 37 אבל עם FSH גבוה (בנוסף לזרע לא משהו

) עוד בשלב ההריון דיברתי עם הרופא שלי על מתי לחזור - ההגדרה שלו היתה שלא כדאי (במקרה שלי) להתמהמה אז זה התחיל מסיכום של חצי שנה ו"גררתי" עוד חודשיים כדי שהוא לא רק ינק ויהיו לו מקורות מזון נוספים אז עכשיו אני בסוף גמילה מהנקה - שנורא מבאס אותי (מאוד מאוד מאוד) אבל לעומת האופציה שלא להצליח להביא עוד ילד - זה מתגמד ואנלא אגיד לך שזה אידיאלי בעולם האידיאלי הייתי מחכה (אבל אז גם לא הייתי צריכה להזריק ע"מ להכנס להריון, וסקס

היה מעורב בתהליך) אז בעוד שבועיים יש לי תור לרופא

ומקווה שבקרוב אני אחזור להניק

(את הדור הבא כמובן) בקיצור תלוי מה גילך, גיל היונק....והבעיות שהביאו אותך לכאן ושיהיה בהצלחה

 

[אומי 3]

העניין הוא שאני אוטוטו...

רק על עצמי לספר ידעתי

הבן שלי בן 8 חודשים אני כמעט בת 37 אבל עם FSH גבוה (בנוסף לזרע לא משהו

) עוד בשלב ההריון דיברתי עם הרופא שלי על מתי לחזור - ההגדרה שלו היתה שלא כדאי (במקרה שלי) להתמהמה אז זה התחיל מסיכום של חצי שנה ו"גררתי" עוד חודשיים כדי שהוא לא רק ינק ויהיו לו מקורות מזון נוספים אז עכשיו אני בסוף גמילה מהנקה - שנורא מבאס אותי (מאוד מאוד מאוד) אבל לעומת האופציה שלא להצליח להביא עוד ילד - זה מתגמד ואנלא אגיד לך שזה אידיאלי בעולם האידיאלי הייתי מחכה (אבל אז גם לא הייתי צריכה להזריק ע"מ להכנס להריון, וסקס

היה מעורב בתהליך) אז בעוד שבועיים יש לי תור לרופא

ומקווה שבקרוב אני אחזור להניק

(את הדור הבא כמובן) בקיצור תלוי מה גילך, גיל היונק....והבעיות שהביאו אותך לכאן ושיהיה בהצלחה

העניין הוא שאני אוטוטו...
45 וזה אומר שגם ככה אולי נצליח להשחיל שני טיפולים. הקטנה שלנו רק בת חודש ושבוע המצב הזה כל כך לא פייר כלפיה. אני שואלת את עצמי מה חשוב יותר לנסות לעשות הכל כדי שיהיה לה אח/ אחות או שהיא תינק והכל סביבה יהיה רגוע? בתנאים אחרים אין שום סיכוי שהייתי חוזרת לטיפולים בשלב כזה מוקדם. מצד שני אני תוהה אם לא לעזוב את זה לנסות באופן טבעי (אין כמעט סיכוי בגלל גילי ובעיית זרע חמורה) או אולי לאמץ ילד/ה. מה דעתכן? עתליה תודה על האיחולים. תודה שעניתן לי. אני יודעת שאלה הן שאלות כבדות - אולי כבדות מדי בשביל דיון וירטואלי אבל אשמח לשמוע את דעתכן.

 

[Big Mama 1]

מה שחשוב יותר הוא מה שחשוב לך

העניין הוא שאני אוטוטו...
45 וזה אומר שגם ככה אולי נצליח להשחיל שני טיפולים. הקטנה שלנו רק בת חודש ושבוע המצב הזה כל כך לא פייר כלפיה. אני שואלת את עצמי מה חשוב יותר לנסות לעשות הכל כדי שיהיה לה אח/ אחות או שהיא תינק והכל סביבה יהיה רגוע? בתנאים אחרים אין שום סיכוי שהייתי חוזרת לטיפולים בשלב כזה מוקדם. מצד שני אני תוהה אם לא לעזוב את זה לנסות באופן טבעי (אין כמעט סיכוי בגלל גילי ובעיית זרע חמורה) או אולי לאמץ ילד/ה. מה דעתכן? עתליה תודה על האיחולים. תודה שעניתן לי. אני יודעת שאלה הן שאלות כבדות - אולי כבדות מדי בשביל דיון וירטואלי אבל אשמח לשמוע את דעתכן.

מה שחשוב יותר הוא מה שחשוב לך
את שואלת שאלות כבדות משקל ביותר, ואני מרגישה שאין פה תשובה חד משמעית. השאלה מה יותר בוער לך בעצמות, ואת זה רק את יכולה לדעת. אני ממש לא יודעת לענות לך.

 

[anguly]

וואו ה מהר לחזור

העניין הוא שאני אוטוטו...
45 וזה אומר שגם ככה אולי נצליח להשחיל שני טיפולים. הקטנה שלנו רק בת חודש ושבוע המצב הזה כל כך לא פייר כלפיה. אני שואלת את עצמי מה חשוב יותר לנסות לעשות הכל כדי שיהיה לה אח/ אחות או שהיא תינק והכל סביבה יהיה רגוע? בתנאים אחרים אין שום סיכוי שהייתי חוזרת לטיפולים בשלב כזה מוקדם. מצד שני אני תוהה אם לא לעזוב את זה לנסות באופן טבעי (אין כמעט סיכוי בגלל גילי ובעיית זרע חמורה) או אולי לאמץ ילד/ה. מה דעתכן? עתליה תודה על האיחולים. תודה שעניתן לי. אני יודעת שאלה הן שאלות כבדות - אולי כבדות מדי בשביל דיון וירטואלי אבל אשמח לשמוע את דעתכן.

וואו ה מהר לחזור
מצד שני הגיל שלך לא משאיר ברירות אולי תנסי אם הגוזלית שלך תסכים משהו שעמית@ ניסתה בעבר לעשות הפסקה בהנקה בזמן גירוי השחלתי לשאוב ולזרוק לפח כך תשמרי על תנובת חלב בלי להרעיל אותה לא בטוח שהיא תסכים לחזור לינוק אחרי הפסקה כזו וגם לא בטוח שהורמוני ההנקה בשלב כל כך ראשוני לא יפריעו לטיפול האמת את נמצאת בדילמה נורא קשה קשה לייעץ מה עדיף

 

[taltal101]

WOW זה צפוף

העניין הוא שאני אוטוטו...
45 וזה אומר שגם ככה אולי נצליח להשחיל שני טיפולים. הקטנה שלנו רק בת חודש ושבוע המצב הזה כל כך לא פייר כלפיה. אני שואלת את עצמי מה חשוב יותר לנסות לעשות הכל כדי שיהיה לה אח/ אחות או שהיא תינק והכל סביבה יהיה רגוע? בתנאים אחרים אין שום סיכוי שהייתי חוזרת לטיפולים בשלב כזה מוקדם. מצד שני אני תוהה אם לא לעזוב את זה לנסות באופן טבעי (אין כמעט סיכוי בגלל גילי ובעיית זרע חמורה) או אולי לאמץ ילד/ה. מה דעתכן? עתליה תודה על האיחולים. תודה שעניתן לי. אני יודעת שאלה הן שאלות כבדות - אולי כבדות מדי בשביל דיון וירטואלי אבל אשמח לשמוע את דעתכן.

WOW זה צפוף
לצערי זאת החלטה נורא קשה שרק את תוכלי לענות

אני הייתי מדברת עם הרופא במקרה כזה לפחות לחובבת מספרים כמוני

חלק מההחלטה זה מה הסיכוי שהימור כזה יצליח ושיהיה המון בהצלחה עם מה שלא תחליטי

 

[עתליה3 המקורית]

העלית את הדילמות שנמצאות בלב כולנו

העניין הוא שאני אוטוטו...
45 וזה אומר שגם ככה אולי נצליח להשחיל שני טיפולים. הקטנה שלנו רק בת חודש ושבוע המצב הזה כל כך לא פייר כלפיה. אני שואלת את עצמי מה חשוב יותר לנסות לעשות הכל כדי שיהיה לה אח/ אחות או שהיא תינק והכל סביבה יהיה רגוע? בתנאים אחרים אין שום סיכוי שהייתי חוזרת לטיפולים בשלב כזה מוקדם. מצד שני אני תוהה אם לא לעזוב את זה לנסות באופן טבעי (אין כמעט סיכוי בגלל גילי ובעיית זרע חמורה) או אולי לאמץ ילד/ה. מה דעתכן? עתליה תודה על האיחולים. תודה שעניתן לי. אני יודעת שאלה הן שאלות כבדות - אולי כבדות מדי בשביל דיון וירטואלי אבל אשמח לשמוע את דעתכן.

העלית את הדילמות שנמצאות בלב כולנו
בעיניי, אחרי דיון ארוך שאני מנהלת עם עצמי כבר די הרבה זמן, לאמץ זו אופציה ראויה וכמעט מספקת. למה כמעט? כי אחרי שעוברים הריון (כמעט) עד הסוף, וחווים הנקה, נורא קשה לדמיין הורות בלי זה. מצד שני, כמו שאמרתי היום לחברה, אני מרגישה שהילדים שלי הם שלי לא כי הם יצאו מהרחם שלי, אלא כי הם יצאו מהלב שלי, ואני בטוחה שאותו דבר הייתי מרגישה כלפי ילד שהייתי מאמצת. אגב, אני אישית מעדיפה אימוץ על פני תרומת ביצית, אבל גם זו בהחלט אופציה שצריך לשקול אותה. אין ספק שמדובר בהחלטה כבדת משקל ורק את ובן-זוגך יכולים להחליט בסוגיה, תוך שקילת האלטרנטיבות והתייעצות עם אנשי מקצוע. אנחנו אמנם לא יכולות לתת עצות שיכריעו את הכף, אבל אני שמחה שאת מתייעצת איתנו, ומקווה שנוכל בכל זאת להיות לעזר. עתליה

 

[noosh1]

לדעתי...

העניין הוא שאני אוטוטו...
45 וזה אומר שגם ככה אולי נצליח להשחיל שני טיפולים. הקטנה שלנו רק בת חודש ושבוע המצב הזה כל כך לא פייר כלפיה. אני שואלת את עצמי מה חשוב יותר לנסות לעשות הכל כדי שיהיה לה אח/ אחות או שהיא תינק והכל סביבה יהיה רגוע? בתנאים אחרים אין שום סיכוי שהייתי חוזרת לטיפולים בשלב כזה מוקדם. מצד שני אני תוהה אם לא לעזוב את זה לנסות באופן טבעי (אין כמעט סיכוי בגלל גילי ובעיית זרע חמורה) או אולי לאמץ ילד/ה. מה דעתכן? עתליה תודה על האיחולים. תודה שעניתן לי. אני יודעת שאלה הן שאלות כבדות - אולי כבדות מדי בשביל דיון וירטואלי אבל אשמח לשמוע את דעתכן.

לדעתי...
בתור מי שגדלה לבד, בלי אחים, אני אישית הייתי מפסיקה את ההנקה, ודואגת לה לאחים נוספים... ההנקה היא אמנם דבר חשוב מאוד(הנקתי כמעט עד גיל שנתיים), אבל בראיה לטווח הרחוק - לילדה יהיה הרבה יותר חשוב בהמשך החיים לא להיות לבד, מאשר זה שהיא ינקה שנה או שנתיים... אני הייתי מנסה טבעי(אם יש סיכוי)/טיפולים קודם, ורק אם זה לא ילך הייתי הולכת לכיוון אימוץ(בשבילך - שתדעי שניסית...) זו דעתי לפחות...