הנקה בזמן הריון

[ענבלס]

הנקה בזמן הריון

היי, שאלתי את השאלה הזאת בפורום הורים ופתאום ראיתי שיש גם פורום הנקה, אז הנה... אני בתחילת הריון שני, ובתי בת שנה וחצי עדיין יונקת, שלוש פעמים ביום (לפחות). קודם כל, מתי אני צריכה לגמול אותה כדי שלא תפתח קנאה עזה באחיה/אחותה כשיוולד/תוולד? ואיך עושים את זה? בהדרגה, בבת אחת? תןדה

 

[דיאנה1]

את צריכה תוספות על התשובה שנתתי

לך שם? או שאת רק רוצה לשמוע מנסיון של מי שעשתה את זה?

 

[לאה_מ]

לא מנסיון אישי (ההפרשים אצלי גדולים

יותר), אבל נשמע לי עדיף לא לגמול. נראה לי שזה דוקא יעזור להפחית את הקנאה (ולא ליצור תחושה שלא מספיק שהתינוק החדש גזל את המקום שלה, הוא גם גזל את הציצי).

 

[נדיה ומשה]

זה מאוד אישי.

יש כאלה שגומלות כבר בהתחלה, כמובן עדיף שלא בבת אחת...רוב התינוקות נגמלים מתישהו במהלך ההריון מל מני סיבות, השאלה אם את מרגישה טוב עם השילוב. ויש גם כאלה שמניקות שניים, תינוק ופעוט. לגבי הקנאה, בגילה היא לא זוכרת כל כך לתווך ארוך אז את בפירוש יכולה לחכות עם זה כמה חודשים טובים, אם זאת הבעיה היחידה. בקיצור, אפשר לנקוט בעמדה של "נחיה ונראה", אם כי חייבים לקחת בחשבון שיש תינוקות שלא מוכנים להגמל שבום שלב של הריון ואז את באמת תגיעי למצב של להניק שניים.

 

[שרון של אייל]

ענבל - מזל טוב../images/Emo39.gif

כמוך - כמוני.. גם אני אם לילד בן שנה וחצי (נולד ב 10/10) שיונק פעמיים ביממה. אני בשבוע 14 להריוני השני. בדיוק כמוך, גם אני התלבטתי בעניין. אני חושבת שהשאלה הגדולה היא האם את רוצה|סהדגש| לגמול את בתך מההנקה? ולמה אני שואלת? המחשבה הראשונה שלי הייתה שנכון יהיה לגמול, בעיקר מתוך כך שנראה היה לי ש"צריך". אחרי הרבה התלבטויות - מתי ואיך - עשיתי לי "רגע חושבים" ארוך, בעידודו של בעלי ושל אסתר גרוניס (IBCLC וגורו

), ובהנתי שאני לא רוצה לגמול את אייל: נעים לי וטוב לי עם ההנקה, נעים לאייל וטוב לו עם ההנקה. יש לי עוד חצי שנה עד ללידה - אולי הוא יגמול את עצמו בזמן הזה, ואולי לא. אסתר אמרה לי שהנקה במקביל (נדמה לי שזה נקרא "הנקת צמד") היא הדרך הכי נכונה לקבל תינוק חדש למשפחה - אין מצב שמשהו "נגזל" מהאחת לטובת השני/ה, הקשר הראשוני בין הילדים הוא קשר של שיתוף - הגדולה משתפת את הקטנ/ה ביניקה, בציצי, ב"ביחד". מאוד היתה חשובה לי דעתו של בעלי, שאמר "מקסימום, תניקי את שניהם". זה שהעניין לא נראה לו מוזר, פריקי, פסיכי וכו´ - מאוד עזר לי להתגבש עם ההרגשה של עצמי. החלטתי להמשיך להניק, לפחות לעת עתה. אם אראה שאני לא עומדת בזה, שקשה לי וכו´ (בינתיים הקשיים שנתקלתי בהם הם העייפות האדירה ולאחרונה גם רגישות עזה בפטמות) - אחשוב ואחליט מה לעשות. אם לא - אניק כמה שאייל ירצה וכמה שהתינוק החדש ירצה. עד כאן לגבי השאלה הכללית האם לגמול או לא. לגבי מתי ואיך: מתי? אני חושבת שאם גומלים, חשוב לעשות זאת הרבה זמן מראש, כלומר - עכשיו. המחשבה מאחורי המחשבה היא: א. שיהיה מספיק זמן לעשות גמילה איטית ובריאה ככל שניתן. ו-ב. שיהיה מספיק מרווח בין סיום הגמילה ללידה, גם כדי שהילדה לא תרגיש שמשהו נלקח ממנה וניתן לאח/ות (פחות קינאה) וגם כי נראה לי שעדיף שיהיו כמה שפחות שינויים דרסטיים בזמן לא ארוך (וגמילה ולידה הם שינויים דרסטיים). איך? לאט, עם הרבה אהבה, הבנה וסבלנות. השלב הראשון הוא להפסיק להציע לינוק. תחליטי איזו מההנקות לדעתך יהיה הכי פחות קשה לותר עליה - ותורידי אותה. תחליפי אותה בדברים אחרים. למשל - הנקת ה"בוקר טוב". כשהיא קמה - אל תציעי ציצי. אם היא מבקשת - תציעי משהו אחר: משקה או מאכל (אצל אייל הולך טוב חלב סויה. אפשר גם דנונה או מעדן שהיא אוהבת לאכול, סנדוויץ´ או כל דבר אחר שהיא אוהבת). אם את עושה את זה עכשיו - יש לך מספיק זמן. תני מרווח של חודש בין ויתור על הנקה לויתור על ההנקה הבאה (כך ישארו לך עדיין שלושה חודשים עד הלידה, נכון?) אם יש לך הנקות שהן בשעות העירנות (כלומר - לא לפני השינה, בלילה או על הבוקר) - תנסי להסיח את דעתה מבקשת היניקה ע"י משחק או טיול או שתיה או אוכל או כל אפשרות אחרת שאהובה עליה (אמבטיה, ביקור אצל חברים וכו´). המון מזל טוב והמון בהצלחה! שרון

 

[שרון של אייל]

ולגבי הקנאה -

אני חושבת שקינאה קיימת בכל מקרה. מה שחשוב הוא להכיר בנוכחותה ולהתמודד איתה כאשר היא מופיעה. (וסליחה שההודעה הקודמת יצאה ארוכה ומודגשת..) שרון.