הנקה אחרי גיל שנה

[gatali]

אמצעי חינוך לטירונים סטייל 5 דקות

הרם הורד וכל אלו ש"מפתחים" את הריאות של הילד

אני ממש לא בעד וגם לא איישם בקרוב, סתם התבדחתי. אני גם לא מצפה שיישן לילה שלם.לא אכפת לי לקופ פעמיים להניק.בכיף. הבעיה היא שהוא לא יודע להרדם בכלל ולבד בפקט, כך שכשהוא מתעורר בלילה (לא מצליח להחזיק יותר ממחזור שינה אחד) הוא עומד במיטה וקורא לי לבוא, ואז לא נרדם שוב לפחות לשעה. אני יודעת שבטח תציעי לי את לישון בלי לבכות. קראתי אותו בכיפור בפעם השנייה ועדיין לא הצלחתי להבין מה היא רוצה

הוא נרדם ב7 בשנייה, תו"כ הנקה ואחרי חצי שעה מתעורר ויכול להיות ער עד 10 בלילה, בוכה, עייף, מורט שיער ואוזניים.רק טיול של שעה מרדים אותו לבסוף. זו לא שיטה, למרות שזה הזמן הזוגי שלי ושל בעלי, אבל תיכף מגיע חורף וחוצמזה שבגן הן מתלוננוץ הוא ישן רק חצי שעה, בזמן שהשאר ישנים כמעט שעתיים. התלונה- כי הוא עייף ונרגן ולא מצליח להרדם מחדש. המוצקים עדיין לא מאוד מבוססים אצלו.לפחות לא כשאני נותנת לו. בגן הן טוענות שהוא אוכל יפה מאוד (לא טחון).

 

[כתומה30]

את פיתוח הריאות של הילדים שלי

אני מעדיפה לעשות בבריכת השחייה

בבית אני מעדיפה לפתח להם דברים אחרים... אתם במעין גיל ביניים כזה, לפחות כך זה היה אצלנו. יש איזו התחלה של סדר יום, אבל עדיין אי אפשר להוריד את שנת אחה"צ לגמרי, התינוק נרדם בערב, ואז לא נרדם אחר כך. מאחר ואלו השעות שאנחנו כבר מצפים קצת לזמן "קל" (עייפים ועמוסים מהיום שלנו וכו'), זה בדיוק נופל על זמן שקשה מאוד לגייס סבלנות

וגם לתינוק זה מבלבל את הסדר של אור-עירות וחושך-שינה. הבשורה הטובה היא שכמו (כמעט) כל דבר בהורות - זה תקופה וזה עובר. כמה דברים יש לי להגיד לך (אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו...): יש לי איזה עניין אישי בגישה של "לישון בלי לבכות", ואם תרצי להעזר בי כדי לנסות לקחת משם משהו מועיל - אני כאן (וגם במסרים וכאלה). (אגב, כזאת צפוייה אני?...) ודבר שני - איך צריכת הקפאין שלך? תה, קפה, שוקו, שוקולד וכו'?

 

[gatali]

לא צפויה בכלל ../images/Emo13.gif פשוט אני עוקבת

בדריכות אחרי כל הודעה שנושאה "שינה" ואת באופן די קבוע ממליצה על השיטה. את הספר יש לי מזמן ואף פעם לא הצלחתי ליישם, אבל אחרי שבשבועיים האחרונים חזרת על זה כמה וכמה פעמים, הלכתי לקרוא שוב. כאמור,לא הצלחתילהבין. נראה לי שיש לי ילד מיוחד |אייקון של פולניה גאה|, שהשיטה לא תעבוד עליו. אני מאוד משתדלת להמנע מקפאין,זה לא מגיע מזה. זו התנהגות שגובשה בערך לפני חודשיים, כשבעלי גויס למלחמה לשלושה שבועות ואז השתבשה לנו השגרה. מיד אח"כ התחיל גן ואז מחלות...שמח. אגב, היום אחרי שבועיים של חום עולה ויורד וספירת דם על הפנים הוא התחיל לקבל אנטיביוטיקה. האבחנה היא שכנראה דלקת בריאות שלא מצאנו בזמן (צילום חזה שכנראה נעשה מוקדם מדי).נקווה לטוב.יש שיפור קל ביומיים האחרונים, אבל עדיין לא נרדם ליותר מחצי שעה בנגלה הראשונה, ועדיין "מוצא" את הדרך למיטה שלנו באמצע הלילה

 

[d i n o l e]

אתן יכולות לתאר את השיטה כאן?

כי לאחרונה אין לי סבלנות לספרים כלכך.

 

[כתומה30]

אוי, קודם כל רפואה שלמה../images/Emo24.gif

כן, אני ממליצה על הספר (לא בטוחה שזו "שיטה"), כי אצלנו זה שיפר משמעותית, ויש לי העדפה ברורה לדרכים הדרגתיות שבכי הוא לא חלק מהן... אבל גם אני סייגתי את ההמלצה שלי, זה לא דת עבורי (למשל ציינתי שהיו ילדים שזה לא שינה אצלם דבר... - במאמר, לא יודעת אם קראת) תראי, בחודשיים האחרונים היה לכם הרבה "שישו ושימחו". דלקת ריאות של קטנטנים (מניסיון

) מאוד משפיעה על השינה שלהם. יש הרבה שיעולים, והם כואבים מאוד (זה מניסיון אישי...). שכיבה מריעה את המצב כי הליחה יותר מצטברת. אצל הקטנה שלי נשארו שיעולים אפילו חודש אחרי שהדלקת נגמרה. בהתחלה רטובים ובהדרגה יותר יבשים. ובאופן כללי תמיד בימי שיעולים הלילות פחות טובים. אחד הדברים שפנטלי כותבת עליהם זה שלפני כל יישום צריך לוודא שאין איזה נסיבות בריאותיות (או אחרות) שמפריעות לתינוק. כשאני קראתי גם היינו בדיוק בתקופה של כל מיני בעיות (וזמנית היא בכלל ישנה איתי במיטה). סיכמנו שנחכה שבועיים אחרי שהכל ייגמר, ונראה מה בינתיים השתפר לבד ועם מה נשאר להתמודד, וככה עשינו. הנגלה הראשונה היא כנראה סוג של שנת צהרים עבורו. האם זה מפריע לכם שהוא ישן איתכם במיטה? או מפריע שהוא מתעורר הרבה?

 

[michal@gal]

אח, המחלות האלה

גם אצלנו. כל פעם הלילות האלה גומרים אותי, במיוחד שזה נמשך עוד לפחות שבוע אחרי שהוא מחלים, ואז, כשאני בטוחה שזה אף פעם לא יהיה טוב יותר, זה משתפר, עד למחלה הבאה. חשבתי שאני אשאב לנצח, ופתאום השאיבות נעשו מיותרות והפסקתי. בסביבות גיל שנה, גם אצלנו, היונק היה מוותר די בקלות על יניקת הפגישה אחה"צ. היום זה כבר לא קורה. איך שאנחנו נכנסים הבייתה הוא מטפס עלי בהיסטריה ודורש את שלו. בקושי נותן לי להניח את התיק.

 

[מ ו פ ת ע ת]

אפשר להמשיך במתכונת הזו הרבה זמן

הוא יכול להמשיך לינוק 3-4 פעמים ביום + בלילה במשך שנה, שנתיים בלי שום בעיה. הרצון להפסיק או לשנות בדרך כלל מגיע בהדרגה. זה קצת כמו שאני מאוד מתגעגעת לתחושה של להיות בהריון ונהנתי בהריונות אבל בחודש תשיעי כשהייתי כבר עייפה והיה לי קשה, רציתי כבר שזה יגמר. ככה הרגשתי לגבי הנקות בלילה. הגיע השלב שזה פשוט העיק עליי והיא טיפסה עלי והשינה שלי היתה כל כך משובשת שכבר לא רציתי את זה יותר.

 

[מ ו פ ת ע ת]

נ.ב. פעם מניקה תמיד מניקה ../images/Emo8.gif

אמנם נאמר בקריצה אבל אני כן מרגישה שחווית ההנקה שינתה אצלי משהו בסגנון ההורות. וגם בגלל שזו תחושה שלא ניתן להסביר למי שלא חוותה, כמו שאי אפשר באמת לתאר למי שלא היתה בהריון את הקסם והפלא של תנועות עובר.

 

[quizzer]

הנקתי את שני הראשונים

עד שנה ושמונה, ונגמלו בעצמם כמעט. הבכור עצמאי בטירוף, ותמיד היה כך (ובעזרת השם, שיימשך!), והשניה תמיד היתה תלותית ואנחנו עובדים על עצמאות ורואים תוצאות. דוקא הבכור היה יותר קשור לציצי, תרתי משמע. המסקנות מתבקשות !

 

[ו שתי]

בגיל שנה,

הילדה שלי עוד היתה צריכה אותי, גם אם לא היתה יונקת. תלות באמא יש בגיל הזה, אין שום סיבה לבגר אותם בטרם עת. לענינך: אם יש הנקה שמטריפה אותך- תורידי אותה. זה בהחלט בסדר לתת חלב פרה ולהמשיך להניק, זה לא סותר... אם טוב לך להניק את הבן שלך, לא הייתי ממהרת להלחץ מהאמירה ש"הנקה פוגעת בעצמאות של הילד".זה ענין של טמפרמנט, ואופי ועוד פרמטרים אחרים, שההנקה לא קשורה אליהם. לענין גמילת לילה- בגיל הזה גמ"ל בהחלט אפשרי, ושבעלך לא יחליט כבר מעכשיו למה הילד לא יסכים

בהצלחה.

 

[ללילי]

שאיבות אחרי שנה

גם אני מניקה את בני בן השנה וחודש אצלי הוא יונק לפני השינה ומקבל בקבוק שאוב לבוקר כי אני מתחילה לעבוד מוקדם בסופי שבוע אני בד"כ מניקה אותו גם בבוקר.במהלך הלילה אם הוא מתעורר הוא מקבל מים וחוזר לישון.ובמהלך היום הוא אוכל מוצקים. הבעיה אצלי היא השאיבה , הוא אוכל מנה של כ-220 ואני לא מצליחה לשאוב את זה בפעם אחת בבוקר אני שואבת באזור ה-100 ואת השאר בשאיבה נוספת (או יותר) בעבודה או אחרי העבודה ,אך אפשר להגיע למצב שבו אני שואבת את כל המנה בפעם אחת? עד לפני חודש הוא אכל גם במשך הלילה וחשבתי שברגע שהוא יפסיק בבוקר אני אוכל לשאוב כמות גדולה שתספיק לו לכל היום אבל זה לא מצליח לי ויש ימים שגם לכמות של 100 אני בקושי מגיעה בבוקר . אשמח לקבל הצעות איך להגיע לשאיבה אחת ביום של כל הכמות

 

[ללילי]

../images/Emo208.gif

 

[1טינטין]

../images/Emo24.gifהנקה

היי אני אמא ליואב בן השנתיים והנקתי אותו עד עכשיו, קודם כל לא הייתי ממליצה לך לגמול אותו לגמרי בייחוד עם שניכם נהנים, אבל הייתי ממליצה לך לא לתת לו להתרגל אל הציצי כאילו הוא המוצץ שלך, כמו שלצערי עשיתי אני. בני לא לקח מוצץ בשום פנים ואופן הוא לא הסכים, אבל לקח אותי כאלטרנטיבה שבריאה לו,ואני נהנתי מזה אבל לצערי זה הסתבך וגם כשהוא לא היה צריך לינוק הוא היה בוכה ואני הייתי שולפת. עכשיו הוא בן שנתיים ואני גומלת אותו, קצת קשה לו אבל לי כבר לא כי הוא כבר גדול דיו. מה שהייתי באמת ממליצה לך להוריד את הנקת הלילה וזה כמובן בעלך יצטרך לעזור, בהתחלה הוא יבכה ואז בעלך זה שירגיע אותו עד שהוא ירדם, זה כרוך בהרבה סבל ובכי אבל בסוף זה ישתלם לך בייחוד עם את עובדת. לגבי חלב פרה לא שמעתי שאסור לתת שמניקים אבל שתהיה יותר בטוחה תשאלי את יועצת טיפת חלב או הרופאה המטפלת. בהצלחה......

 

[לאה_מ]

קפצתי במקרה, ומשתפת בסיפור שלנו:

שאלת לגבי הנקה אחרי גיל שנה ויצירת תלות באמא, ואני רוצה לשאול - האם כאשר את מרבה לחבק ולנשק את התינוק שלך זה יוצר תלות באמא ופוגע בעצמאות ובבטחון שלו? האם כאשר את נענית לצרכים שלו את יוצרת אצלו תלות בלתי בריאה? לדעתי האישית ומשלוש הדוגמאות הפרטיות שלי, היענות לצרכי התינוק, היענות לצרכי הפעוט והיענות לצרכי הילד הן דרכים מצויינות לגדל ילדים בטוחים בעצמם, עצמאיים, אחראיים ומתחשבים, שיודעים היטב להיענות לצרכי הזולת. מובן, שככל שהתינוק גדל, כך משתנה האיזון בין ההתחשבות בצרכים שלו להתחשבות בצרכיה של האם - וזה היופי בהנקת פעוטות (את עדיין לא שם - אבל ממש עוד מעט...). סיפרתי כאן פעם, שמשבר ההנקה הראשון שלי עם הצעיר שלי היה בגיל 1.10, כאשר היינו באירוע משפחתי עם משפחתו של בן זוגי, בהרכב שממש לא התחשק לי להניק בו ולהתחיל להסביר לכולם את פילוסופיית החיים שלי ולמה זה נורמלי להניק פעוט בגיל הזה. כאשר הוא ביקש לינוק, אמרתי לו פשוט "אני לא מרגישה נוח להניק כאן. אתה מוכן לאכול משהו אחר, ואני אתן לך לינוק כשנגיע הביתה?" - לתדהמתי, הוא פשוט הסתובב והלך לחפש משהו לאכול. ואז גיליתי, שהפעוט שלי הוא למעשה אדם מאד מתחשב, שאני לא צריכה לריב איתו כדי שיתחשבו גם בצרכים שלי, ולכן, בעצם, אין שום בעיה להמשיך להניק, משום שאם הקושי שלי נפתר - אין שום סיבה לא להמשיך להנות ביחד ממה שמהנה את שנינו. הוא המשיך לינוק עד גיל 3.8. נגמל מיזמתו הבלעדית, בצורה הדרגתית. השנה הוא עלה לכתה א'. הוא אחד הילדים הבטוחים, השלמים, העצמאיים, העדינים והמתחשבים שאני מכירה. אני בטוחה שגם להנקה הארוכה שלו יש חלק בזה.

 

[כתומה30]

../images/Emo45.gifאיזה יופי, חבל שאת לא קופצת

לפה יותר... (מתוודה שלפעמים אני נכנסת לחינוך לגיל הרך כדי לקרוא דברים שאת כותבת...)

 

[בלי שם המקורית]

תודה לכולכם על החיזוק, עידוד

החלטתי שאני אמשיך להניק, כי באמת למה להפסיק אם שנינו נהנים מזה? יחד עם זאת, אני אנסה להציב גבולות. המשימה הראשונה שבשבת האחרונה כבר התחלתי לישם היא ללמד את הקטנצ'יק שאצל אמא נרדמים לא רק על הציצי. כי מה שקורה שהוא נרדם מצוין אצל מטפלת (במיטה בלי ידים בכלל), סביר אצל אבא וסתבא (קצת ידים) - אבל כשאני איתו רק על ציצי (גם בשינות יום וגם לילה).וזה מפריע לי ואת זה אני אנסה לשנות.

 

[ספרייט 7]

אני עדיין מניקה את ביתי בת השנה ו-8

והיא ממש עצמאית וחברותית לדעתי אין קשר בין עצמאות והנקה מתקדמת..