הנפש מול....
הגוף מייצר מאורעות - אנרגיה, דם, וכדו`, הוא תלוי בתזוזות, בתנוחות, במזגי האוויר, ועוד. גם הנפש מייצרת מאורעות, אך הם מחולקים לשניים! היא מייצבת את עצמה לפי מאורעות ומקטבת אותם לפי מבט. למאורע היא מעניקה פן. כאן שואל אני הקטן את עצמי, האם כשאני מעניק פן הסתכלותי למאורע אני שולל את הפן האחר? בפיזיקה, כשהמבט הוא חיצוני, התשובה היא חיובית, אני שולל בפרשנות אחת את כל האופציות האחרות. בעולם הנפש, כשהשפה היא פנימית, בעומק יש לכל פן את המקום שלו, גם כשהמבט מנוקד לפי הפן האחר! אבל, לשפת הנפש יש שני שפות: לדוגמא, אדם מסיים את יום העבודה שלו, בוחן את הספקיו לאותו היום ואומר `את זה לא הספקתי`, האם הוא שולל את מה שהספיק? או שדורש מעצמו יותר? לעומת זאת, לעיתים, יאמר האדם `אוף, את זה לא הספקתי`. מה ההבדל בין שני השפות? בראשון, הוא שידר ריאליות, הוא בחן הספק, בחן יכולת, והתאכזב מחוסר הספק ואמר לעצמו `יכולתי יותר`, הוא לא מחק את מה שכן עשה! בשני, הוא מחק! מה ההבדל בין השניים? בראשון, הוא דיבר בשפת המוח! בשני, הוא נתן ללב לדבר! הלב לא מדבר, הלב זועק! וכשזועקים, חוסמים את שדה הראיה הנותר. כשאנשים מדברים על עצמם, על מה שעובר אליהם.. שני אנשים שומעים אותם! האחד מכיר את שפת הלב, הוא קורא לזה דכאון, אבל שידע, את שפת הפנים הוא לא מכיר! האחר, שמכיר את שפת המוח, ידע לקרוא ניואנסים, יעמיק ויבין מהיכן עלתה שפת השיחה הלזו וידע לקרוא את מה שבפנים! האם זו זעקת הלב שאומר `די`, או שפת המוח שאומר `עוד`! חשבו על הדברים (אבל במוח, הלב לא יבין(.
הגוף מייצר מאורעות - אנרגיה, דם, וכדו`, הוא תלוי בתזוזות, בתנוחות, במזגי האוויר, ועוד. גם הנפש מייצרת מאורעות, אך הם מחולקים לשניים! היא מייצבת את עצמה לפי מאורעות ומקטבת אותם לפי מבט. למאורע היא מעניקה פן. כאן שואל אני הקטן את עצמי, האם כשאני מעניק פן הסתכלותי למאורע אני שולל את הפן האחר? בפיזיקה, כשהמבט הוא חיצוני, התשובה היא חיובית, אני שולל בפרשנות אחת את כל האופציות האחרות. בעולם הנפש, כשהשפה היא פנימית, בעומק יש לכל פן את המקום שלו, גם כשהמבט מנוקד לפי הפן האחר! אבל, לשפת הנפש יש שני שפות: לדוגמא, אדם מסיים את יום העבודה שלו, בוחן את הספקיו לאותו היום ואומר `את זה לא הספקתי`, האם הוא שולל את מה שהספיק? או שדורש מעצמו יותר? לעומת זאת, לעיתים, יאמר האדם `אוף, את זה לא הספקתי`. מה ההבדל בין שני השפות? בראשון, הוא שידר ריאליות, הוא בחן הספק, בחן יכולת, והתאכזב מחוסר הספק ואמר לעצמו `יכולתי יותר`, הוא לא מחק את מה שכן עשה! בשני, הוא מחק! מה ההבדל בין השניים? בראשון, הוא דיבר בשפת המוח! בשני, הוא נתן ללב לדבר! הלב לא מדבר, הלב זועק! וכשזועקים, חוסמים את שדה הראיה הנותר. כשאנשים מדברים על עצמם, על מה שעובר אליהם.. שני אנשים שומעים אותם! האחד מכיר את שפת הלב, הוא קורא לזה דכאון, אבל שידע, את שפת הפנים הוא לא מכיר! האחר, שמכיר את שפת המוח, ידע לקרוא ניואנסים, יעמיק ויבין מהיכן עלתה שפת השיחה הלזו וידע לקרוא את מה שבפנים! האם זו זעקת הלב שאומר `די`, או שפת המוח שאומר `עוד`! חשבו על הדברים (אבל במוח, הלב לא יבין(.
