הנערה..

הנערה..

היפיפיה הפרטית שלי..מגיעה שלוש פעמים אחה"צ.. לגן..היכן שאני נמצאת..לעזור לעבוד.. ואני לא אספר שהשלוש שעות איתי איתה..שעובדות אנו יחד..מנוצלות גם לזמן איכות יחד של הכרות אחרת.. אני גם קוטפת ימבה של מחמאות..על יופיה.. על הנעימות שלה.. והפליאה הזו של.."מתי ואיך הספקת להיות אמא לנערה כזו גדולה"..והם הורים לילדים בני 2-3 ואני.. תמיד אבל תמיד ארגיש אמא גאה כזו.. שמניפה את דגל.."היא שלי".."היא הבת שלי..לכל מי שרק יבקש לדעת מי זו היפיפיה הזו.." היא.. עוד תשבור ותבנה כלכך הרבה בעולמה שמתחיל לגדול..
 
החיים שלי..

לקחו אותי להרבה מקומות.. טובים יותר טובים פחות.. לקחו אותי בשבילים סלולים ובשבילים חשוכים.. החיים שלי.. לקחו אותי גם..למקומות מוארים..מלאי מוזיקת רקע.... מלאים כל טוב .. מלאים בהרמוניה של תחושות.. של קושי של הצלחה של אופטמיות של חיוך של שמחה של כאב ושל עונג.. אחד המקומות היפים.. שאני לקחתי את עצמי לשם..ולשם הובלתי את ילדיי זה לעולם קסום של בית.. ושום כלום.. לא יכול להתחרות בהרגשה זו.. אולי רק.. כשהתאהב שוב.... זהו..סימתי את.
היום הערב הלילה..
כלכך מתאים זה..
 

מזל חי

New member
שום דבר לא יכל להתחרות

באהבת החיים ואהבת אדם.. כשנמצאים במקום שלך נותר רק להתאהב ולאהוב מאחלת לך בקרוב קרוב..
אפרופו ילדים גם הבן שלי התחיל לעבוד קצת אצלי, אפשר להגיד שזה לא ממש דומה, אבל זה מקסים איך שהוא מתלהב לבוא ושואל מה יש לעזור? זה לוקח אותי לכמעט 30 שנה אחורה כשהיינו קטנים והולכים לעבודה של אבא "לעזור"..מקסים.
 
ואני כ"כ מתגעגעת למשפט הזה

"הוא הבן שלי"..."הוא שלי". חבקי את ילדתך היפה חיבוקי 1 גם בשבילי
 
למעלה