הנני כאן

קוקולה25

New member
הנני כאן

היי היי שלום לכולם.. ניסיון מס´2 לכתוב פה...קודם לכן כתבתי וכתבתי והכל נמחק לי
אז אני מנסה שוב בתקווה ...מעצבן כל מה שרציתי להגיד נמחק ואיננו.. אז הינה חזרתי אחרי חופש מהעבודה, אחרי מבחנים. הכל לאחרונה היה מטורף..הכמות העצומה של החומר למבחנים שיחות לדחיה לערעור ל.. ואחר כך חיפוש דירה קדחני.. ובשעה טובה ומוצלחת יש לי דירה חדשה עם שותף מקסים (אמא רגועה הבחור עו"ד מסורתי היא כבר בונה על חתונה והוזמנה שימלה אולם..) איך שנכנסתי לדירה ראיתי אותה בדימיוני כבר מרוהטת האבק ששלט במקום הריקנות והמקקים שקפצו מהארון נעלמו וכל מה שראיתי זה דירה בונבונירה שתהיה שלי שלי שלי !!!טוב, גם של יאיר.. עוד מעט ליתר דיוק ב- י"ג תשרי אני בת 25!! חצי יובל! פור גוד סטייק(למה לא סטייק?!)!! אני קשישה.. מתקרבת לשלושים .... עם כל ההתחלות החדשות בחיי בכל זאת יש לי הרגשה קצת מרירה.. חיי האהבה שלי נמצאים איי שם בתחתית של ישבנו של טרול מחוצ´קן שחיי לו איי שם באנטרטיקה ימינה ובשביל לשלוף אותה(את האהבה..לא החצ´קון)אני צריכה פינצטה 2 מילימטר שלא לדבר על לאתר את הטרול הזה שלא מפסיק לברוח לי.. איפה אני ואיפה האהבה..?! כל מה שיש לי כרגע זה בחורים שנמצאים בחיי בבחינת נפקדים נוכחים שאין לי מושג מה הם רוצים ואם בכלל והאם הם בכלל טורחים לבדוק מי זאת ענת ומה היא רוצה ואם הם יודעים בכלל שלפרצוף הזה מחובר גוף ובתוך תוכו יושב הלב והוא פועם ומרגיש וכואב.. אני מוקפת אנשים שקוראים לעצמם חברים שלי.. אני לא באמת יודעת מי חבר.. מפחדת מסכינים בגב..נראה לי שלאט לאט אני מתחילה לאבד אמון בבני אדם..בגברים בפרט,רק היום הבנתי את זה..אני מפחדת שכל מה שמסביבי זה לא אמיתי, זה רק הדימיון שלי.. והינה מגיע המספר הזה-25 מה,כבר? הזמן טס לי.. אתמול הגיע לבקר אותי האח המאומץ שלי(קיבוצניק בן 21 שהחליט בזמנו שאני אחותו האבודה)אחרי סידרה של חיבוקים התחלנו להעלות זכרונות מימי השרות שלי הוא הזכיר את המתנה המצחיקה ששלחתי לו בדואר ליום ההולדת ה-16!! 16? אתה בטוח? מה כל כך מהר?(אני מכירה אותו ילד בן 15 שנתתי לו "סיבוב" על הטרקטור בקיבוץ והוא התרגש נכנס בלול ו"הקפיץ את הקלאצ´) ואתה עוד מעט כבר אחרי צבא ויש לך חברה כבר שנתיים והיא רוצה חתונה!! ואיפה אני? אני גידלתי אותך בשבילי אתה אח קטן..מה פתאום אתה גדל לי ככה מול העיניים בלי שאני מרגישה? אלוהים אני בת 25!!!! הצילווווווווווווווו ובנימה אופטימית זאת אני הולכת לתת הוראות לפיליפינית שמנקה את הדירה החדשה שלי שלי שלי!!!
 

קווארק

New member
את לא בשום מקום

את כל הזמן בתנועה. למה לחשוב שלילי? למה לתאר את חיי האהבה שלך כנמצאים אי שם במקום בלתי נגיש? כל עוד המחשבה שם, גם את תהיי שם, זה אלף בית של החיים. וגיל 25 הוא סך הכל מספר שרירותי שבה לתאר אירוע קוסמולוגי בלבד: כמה פעמים כדור הארץ הקיף את השמש. תבחרי את צדק ותגלי שאת בת 6. ואכן כן העולם הוא דימיוני לחלוטין כל אחד במידת דימיונו.
 

קוקולה25

New member
ובכן...

בתור הודעת בכורה שלי כאן בפורום של תפוז(אני יכולה להגיד שאני כבר מהוותיקים נכון?!) היא קצת ממורמרת..בלשון המעטה..חוסר התגובות לא עוזר..ניסיתי להעלות פה משהו כואב אבל לא ממש הצליח לי..ככל הנראה.. קווארק,הגבת על החלק הפסימי שלי על האהבה ואכן קלעת לתחושה שלי(האהבה במקום לא נגיש) אבל מלבד זה העלתי עוד נושא שאין לי מושג איך להתמודד איתו..זאת רק ההרגשה המחורבנת של:למה הבחור הזה מכרכר סביבי ומה הוא רוצה ומה הידיד שלי לכאורה(חשבתי שהוא כזה) פתאום מעלה קושיות בנושא זוגיות וסקס..ומה פתאום זה עלה בכלל? ומי באמת ידיד ומי רק מחפש פורקן גופני ומקווה שאני אספק אותם... בכל אופן תודה על תשובתך בנושא המסויים ו..אתה צודק הגיל הוא מס´ שמתאר ארוע קוסמולוגי בלבד.. אז למה בכל זאת אנשים בוכים על הזמן שעבר מתרפקים על כנפי הנוסטלגיה ושוכחים שיש עוד כמה דברים באופק?!
 

1mettalica

New member
קוקולה,

אם זה מנחם במשהו, גם ההודעות שלי (ולא רק הראשונה שבהן) זוכות לתגובות מעטות ביותר. ואם תסתכלי שתי שורות למטה תיווכחי בצידקתי...וגם אני לא חדשה ממש, ואולי לא ותיקה כמוך...ובכל זאת, גם אני כתבתי על משהו שכואב/עייף/מאוכזב/שבע. כנראה שאיבדתי את הטאצ´ שלי. בכל אופן, הלוואי, הלוואי שהייתי בת 25. אבל אני לא... ואני תמיד אומרת לאנשים שאני מטפלת בהם בעבודה (בעיקר למבוגרים שבהם) שהגיל הקובע זה מה שיש בלב, ולא בתעודת הזהות. איזו קלישאה, אפילו אני לא קונה את זה (טוב, אולי אם יציעו בהנחה, או 1+1) אבל בכל זאת, אני כן חושבת שגיל זה מה שאנחנו עושים עם החיים שלנו, והאם אנחנו מרוצים מזה קלישאה לא פחות נבובה, אבל בה, אני לפחות מאמינה. אני מאמינה שאם הייתה לי אהבה אמיתית, אפילו אם הייתי בת מאה, הייתי המאושרת באדם.
 

קוקולה25

New member
לא איבדת כלום...

את כותבת יפה ויודעת להגיד את מה ש"יושב" לך על הלב .. וזה נכון..אם הייתה לי אהבה אמיתית, אפילו אם הייתי בת מאה, הייתי המאושרת באדם.
 

Tali V

New member
אני מראש מתנצלת, מטאליקה

כי אני יודעת שאת לא אוהבת שכותבים לך דברים כאלה (נוסח: "אוהבים אותך מטאליקה") אבל זה באמת לא ככה (זאת אומרת, אוהבים אותך, אבל לא בגלל זה אני כותבת): את בין הכותבים הטובים בפורום. כשמישהו כותב טוב, הרבה פעמים אני לא מתאפקת ומחמיאה לו על הכתיבה עצמה. ובגלל שאני יודעת שאת לא מתלהבת מזה, הרבה פעמים אני קוראת טקסטים מצויינים שלך, בלשון המעטה, ואני לא כותבת את זה. את כותבת בצורה עדינה, כנה, ואני תמיד תמיד קוראת. הבעיה היא, שלא תמיד יש מה להגיד. לפעמים הטקסט שלך אומר הכל. ולכן לפעמים הודעה מסוימת לא מעוררת הרבה תגובות, למרות שאני בטוחה שאני לא הקוראת הנאמנה היחידה שלך פה.
 

משה999

New member
סתם הערה שלי:

הזמן אף פעם לא עובר, הוא תמיד נשאר פה, מי שעובר זה אנחנו.
 

Tali V

New member
הרבה קושיות

מה הם רוצים, הידידים, המאהבים, אלה שמעבירים מסרים דו-משמעיים, בני האדם? האמת היא, לדעתי, שהם עצמם לא תמיד יודעים. חלקם רוצים ידידות נפש, אחרים מין, אחרים גם וגם, אחרים אף אחד מאלה. חלקם באמת נהנים ממין, או מהרדיפה אחריו, בעוד אחרים פשוט אימצו לעצמם את הנורמות והסטיגמות של המאה שלנו, שבה יצר הכיבוש מתנקז הרבה פעמים לאפיק הזה. חלקם באמת באמת לא יודעים מה הם מחפשים. בהיותנו בני אדם אנחנו תמיד כמהים לאיזשהו קשר, שיימלא צרכים קדומים שלנו. בני אדם הם צירוף מוזר של חיות אנוכיות וחברתיות. אבל כיוון, שכפי שכתבת בהודעה הראשונה, יש מתחת לב רגיש, פועם, מדמם, וכואב, ובנימה אימהית, מנוסה, ושל באה בימים, אומר גם שאף אחד אחר לא ישמור עבורך על הלב. זה עצוב, אבל זו אמת. לכן, רק את תוכלי להגן על עצמך. לא יותר מידי, כדי להספיק לחוות, לטעום, להנות מן העולם, אבל מספיק כדי לא לתת לאנשים לפגוע בך. משימה קשה :(
 

rose1971

New member
נתיב לא מסומן

קוקולה יקירתי עדיף מאוחר מאשר לעולם לא כתבת שאין לך מושג מה הם רוצים ואם בכלל האם קודם ברר ושאלת מה את רוצה בכלל ? אני חושבת שאם היו לך תשובות החלטיות על מה אתה רוצה לא היית מבזבזת את זמנך על אנשים שלא עונים נכון לצרכים שלך שאת מבולבלת את גם מבלבלת שאת נותת מקום ל´אולי´ ל´כאילו´ אנשים שגם אולי וכאילו רוצים יכנסו למקום הזה שהשארת בו סדקים "האם הם בכלל טורחים לבדוק מי זאת ענת" האם את יודעת מי זאת ענת ? האם את רוצה דרכם לגלות מי את ? מה שבטוח הם יודעים שלפרצוף החמוד שלך מחובר גוף ובתוך תוכו יושב הלב והוא פועם ומרגיש וכואב.. הם לא מתכוונים לפגוע בו אבל הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות הם חברים שלך..הם לא רוצים לתקוע לך סכין בגב.. הם מבולבלים כמוך את לא מציבה להם גבולות ועומדת בגבולות שלך איתנה וגם להם קשה להציב גבולות גיל 25 זאת רק ההתחלה אפשר עוד לעשות הכול מותר עוד לטעות יש עוד הזדמנות לתקן מה לא הייתי נותנת בשביל לחזור היום לגיל שלך עם הניסיון שצברתי ממרומי הגיל שלי מקוה שתמצאי את הדרך הקלה היפה הנוחה וגם אם קשה הדרך ומבלבלת יש עדיין דרך חזרה
 

קוקולה25

New member
בסדר בסדר..:)

אני יודעת הכל כבר קיבלתי "שטיפה".. ופה מגיע ציטוט עם שינוי קליל שלי..:"אתה יודע ואת יודעת באנשים מבולבלים אסור לגעת..וגם לא להתקרב"! נשיקות קוקולה.
 
היי לך...

אני בטוחה שמשפטים כגון "גיל זה רק מספר" לא ממש מדברים אליך... הם יכולים להיות נכונים מאוד, אבל זה לא עוזר לרגשות שלך להשתנות, הא? גיל 25.... טוב, לא הגעתי אליו עדיין, אבל נראה שאת לחוצה בעניין הכרת ה-אהבה שלך. כן, הקמת משפחה, לחץ חברתי אולי, הרגשת בשלות לקראת מערכת יחסים רצינית ואמיתית. אל תתייאשי, אני בטוחה שאיפהשהו (גם אני לא יודעת איפה הוא, מצטערת) מחכה לך הבחור שעונה לבחירות שלך. השאלה היא אם את יודעת מה את רוצה מהגבר שלך. כמו שנאמר כבר פה, את צריכה לאפיין את הגבר איתו את היית רוצה לבנות מערכת יחסים. רשמי לך תכונות שאת לא מוכנה לוותר עליהם ותכונות שהיית רוצה, אבל היית מוכנה להכיר אדם שאין לו תכונות אלו. נסי אפילו לחשוב על תכונות שליליות שאת מסוגלת לסבול בבן אדם.... את תקלי על עצמך בבחירת בן הזוג, יהיו לך פחות לבטים, וכך תוכלי לנפות גברים ביתר קלות. אולי אפילו תערכי לך כזאת רשימה בחברים, נראה שהמטרות שלך והמטרות של חלק מהחברים הם כשני קווים מקבילים.. לעולם לא נפגשים. תיפטרי מחברים אלו וחפשי לך אחרים. את תרגישי טוב יותר כשלצידך יהיו חברים בראש שלך, גם אם באותו רגע לא קיימת לך אהבה או קשר רציני. מה דעתך?
 

קוקולה25

New member
בדבר אחד את בטוח צודקת !!

אני צריכה לברור את החברים שלי ולנפות מחיי את אלה שלא ממש עושים לי טוב או כמו שכתבת יפה:"חלק מהחברים הם כשני קווים מקבילים.. לעולם לא נפגשים". אז אולי באמת הגיע הזמן לא להצהיר הצהרות ולהתחיל ...לנפות לנפות לנפות.
 
למעלה