My Vagina Monologue
New member
הנני כאן../images/Emo32.gif
חזרתי. חזרנו. יש אינטרנט. והאמת, אני התגעגעתי קצת לפורום, 'תם יודעים- קשה להגמל מהרגלים מגונים, אבל באמת שיכולתי בלי (קריצה קריצה). מה שהיה לי חסר זה האינטרנט בגדול, להוריד שירים וסרטים, ואפילו שאני לא ממש גולשת, רק בכמה אתרים די קבועים, הרגשתי חסרת בטחון. דפוק הא? האינטרנט משרה עליי בטחון כזה. הייתי ללא הדבר הזה מעל חודש והיה מאד קשה. ועכשיו הרגשתי היא כמו כשחזרתי מצרפת- אני מעריכה את האינטרנט הרבה יותר (כמו שאז הערכתי את המזגנים בגלל החום המסויט בצרפת). בכל אופן, כמובן שזה אופ טופיק ענקי, אבל נורא נורא צריכה לשפוך החוצה. אז עברנו לפני כמעט שבועיים לדירה נורא חמודה בר"ג. נח לי מאד כי זה קרוב לאונ', וגם לאפינה זה מסתדר. למרות שר"ג ידועה כעיר זקנה (מבחינת גיל תושביה) הבנין שלנו מלא צעירים, שזה טוב, אפשר לשמוע מוזיקה פול ווליום. התחלתי פרק חדש בחיים. מפחיד. גם לחיות כזוג פעם ראשונה (לאחר מעל 3 שנים שהיו רק דיבורים על כך) ולהסתדר ביחד עם כל מה שזה אומר, וגם החיים מחוץ לבית, בלי אמא. אני לא חושבת שעדיין עיכלתי ואני מדחיקה הרבה כי אני עדיין במן שלב אופורי כזה, שאני מתענגת על הרעיון שאני עצמאית וחיה עם מי שאני רוצה מבלי שיגידו לי מה לעשות. אבל ברור שלא הכל ורוד. העצמאות היא כן דבר נפלא שהייתי צריכה כבר הרבה זמן, אבל זה קשה. אתם בטח יודעים על מה אני מדברת. התחלתי שלב חדש, אני יודעת מה זה לחיות בצמצום (מה לעשות הייתי ילדה מפונקת שכמעט לא עבדה בחייה), להיות סטודנטית ועניה
התחלתי לעבוד היום בחנות חזיות למידות גדולות! המידות מגיעות עד HH!!! (גברים- אין צורך לקנא,אמנם אני רואה הרבה ציצי אבל לא מדובר בהכרח בחוויות חיוביות. רוב הנשים מאד רחבות מימדים ולא תמיד אסתטיות, אז אני מתרגלת הרבה נשימה דרך הפה.) גיליתי להפתעתי (ולהפתעתו הנעימה של אפינה) שאני 75D!! ואני חיית באשליה שאני B או C. והידעתן? רוב הנשים לא יודעות את מידת החזיות האמתית שלהן וקונות מידות לא נכונות... בחנות שאני עובדת מודדים במדויק את ההיקף ואז מתאימים את החזיה. שיטה ארופאית ועולמית שעדיין לא מקובלת בארץ... טוב אני סתם מברברת דברים לא מעניינים. פשוט כ"כ הרבה זמן לא כתבתי והתגעגעתי לזה... מקווה שהשנה התחילה טוב לכולם ולסטודנטים שביננו- המון הצלחה!
חזרתי. חזרנו. יש אינטרנט. והאמת, אני התגעגעתי קצת לפורום, 'תם יודעים- קשה להגמל מהרגלים מגונים, אבל באמת שיכולתי בלי (קריצה קריצה). מה שהיה לי חסר זה האינטרנט בגדול, להוריד שירים וסרטים, ואפילו שאני לא ממש גולשת, רק בכמה אתרים די קבועים, הרגשתי חסרת בטחון. דפוק הא? האינטרנט משרה עליי בטחון כזה. הייתי ללא הדבר הזה מעל חודש והיה מאד קשה. ועכשיו הרגשתי היא כמו כשחזרתי מצרפת- אני מעריכה את האינטרנט הרבה יותר (כמו שאז הערכתי את המזגנים בגלל החום המסויט בצרפת). בכל אופן, כמובן שזה אופ טופיק ענקי, אבל נורא נורא צריכה לשפוך החוצה. אז עברנו לפני כמעט שבועיים לדירה נורא חמודה בר"ג. נח לי מאד כי זה קרוב לאונ', וגם לאפינה זה מסתדר. למרות שר"ג ידועה כעיר זקנה (מבחינת גיל תושביה) הבנין שלנו מלא צעירים, שזה טוב, אפשר לשמוע מוזיקה פול ווליום. התחלתי פרק חדש בחיים. מפחיד. גם לחיות כזוג פעם ראשונה (לאחר מעל 3 שנים שהיו רק דיבורים על כך) ולהסתדר ביחד עם כל מה שזה אומר, וגם החיים מחוץ לבית, בלי אמא. אני לא חושבת שעדיין עיכלתי ואני מדחיקה הרבה כי אני עדיין במן שלב אופורי כזה, שאני מתענגת על הרעיון שאני עצמאית וחיה עם מי שאני רוצה מבלי שיגידו לי מה לעשות. אבל ברור שלא הכל ורוד. העצמאות היא כן דבר נפלא שהייתי צריכה כבר הרבה זמן, אבל זה קשה. אתם בטח יודעים על מה אני מדברת. התחלתי שלב חדש, אני יודעת מה זה לחיות בצמצום (מה לעשות הייתי ילדה מפונקת שכמעט לא עבדה בחייה), להיות סטודנטית ועניה
התחלתי לעבוד היום בחנות חזיות למידות גדולות! המידות מגיעות עד HH!!! (גברים- אין צורך לקנא,אמנם אני רואה הרבה ציצי אבל לא מדובר בהכרח בחוויות חיוביות. רוב הנשים מאד רחבות מימדים ולא תמיד אסתטיות, אז אני מתרגלת הרבה נשימה דרך הפה.) גיליתי להפתעתי (ולהפתעתו הנעימה של אפינה) שאני 75D!! ואני חיית באשליה שאני B או C. והידעתן? רוב הנשים לא יודעות את מידת החזיות האמתית שלהן וקונות מידות לא נכונות... בחנות שאני עובדת מודדים במדויק את ההיקף ואז מתאימים את החזיה. שיטה ארופאית ועולמית שעדיין לא מקובלת בארץ... טוב אני סתם מברברת דברים לא מעניינים. פשוט כ"כ הרבה זמן לא כתבתי והתגעגעתי לזה... מקווה שהשנה התחילה טוב לכולם ולסטודנטים שביננו- המון הצלחה!
