בגדול שני הצדדים צודקים
גריפין צודק, כי בלאט היה כשלון. בריאן ווינדהורסט, כתב ESPN שמסקר את לברון ממש מקרוב מאז שחזר מקליבלנד, סיפר דברים מסמרי שיער בספר שהוא כתב על השלוש שנים הראשונות של לברון בקליבלנד מאז החזרה. למרות שהוא נחשב לכתב הבית של לברון, הוא מספר שם גם דברים לא טובים או לא נוחים ללברון, כך שגם אם הוא לא אובייקטיבי, הוא כן מתאר את המציאות ברמה כלשהי. בלאט נכשל שם בגדול. אני לא מאשים את דייויד גריפין שלא רוצה לעבוד עם בלאט שוב. הוא עבד איתו מקרוב, הוא כנראה מבין שהוא לא שווה את המאמץ, בעיניו.
 
את זה כמובן אני אומר מבלי לגרוע מדייויד שנכנס לסיטואציה מאוד קשה. אני חושב שהוא התמודד איתה רע בהרבה מובנים.
 
את הניקס אני גם מבין, לא סתם הם רוצים את דייויד. לא חושב שיש מישהו יותר טוב בעולם מבלאט בשביל הג׳וב של לקחת Core אירופאי צעיר (פורזינגיס, ניקיליטינה), ולהוציא מהם את המיטב, להפוך אותם לקבוצה מנצחת, וללמד אותם טוב טוב על הגנה, הקרבה והרצון לתת 100% בכל משחק.
 
גם אז אגב, עד שבלאט לא יוכיח אחרת, הוא מאמן של ״לקחת אותך עד לארץ המובטחת, לא להכניס אותך אליה״. הוא מאמן התקפי איום ונורא. כל גביע שהוא זכה בו כמאמן ראשי ההתקפה היתה נראית נורא. הוא מאמן שמוציא את המיטב משחקנים מוגבלים - שון ג׳יימס, ריקי היקמן, יוגב אוחיון, אבל לא יודע להתמודד עם שחקנים עם כשרון. לשחק 'open' במשך 20 דקות על טייריס רייס לא נחשב להתקפה בעיניי.
 
מה כן, הוא כן מאמן ששחקנים אוהבים (גם שחקני הקאבס אגב, מלבד לברון, אוהבים את בלאט), ולכן הוא הצליח בהרבה מקומות, כולל בנבחרת רוסיה. שוב אגב, כדורסל נבחרות לא מבוסס על טקטיקה בהתקפה, בעיקר על כשרון שהשחקנים מביאים. אין זמן להחיל אלמנטים טקטים ואסטרטגים בתקופת הכנה לטורניר, בעיקר לבצע התאמות (בזה בלאט לא רע).
 
אני חושב שהוא יכול לעשות עבור הניקס, במקרה הטוב, מה שמארק ג׳קסון עשה עבור גולדן סטייט. זה לא כזה נורא בעיני.