הניצול היחיד
מאוני'ה שנטרפה בים,נסחף עם הזרם והושלך על חופו של אי בודד. הוא התפלל בלהט לאלוקים שיציל אותו וכל יום נהג לסרוק את האופק מקצה ועד קצה. תשוש,רעב ופצוע,הוא הצליח לבנות לעצמו צריף קטן מעצים שנסחפו אל החוף,לפחות יהי'ה לו מחסה מחיות טורפות. הוא הכניס לצריף את מעט חפציו שהיטלטלו איתו בים,זה הי'ה כל רכושו בעולם. באחד הימים,כאשר יצא מצריפו והלך אל היער לחפש מזון,פרצה דלקה וכילתה את הצריף ואת חפציו. להבות האש גדלו התפשטו ואיימו לשרוף את כל היער. עשן שחור היתמר אל על והכל הי'ה אבוד,הצריף,החפצים... הוא גנח בצער וכאב ופנה בכעס לאלוהים:"איך,איך יכולת לעשות לי את זה??? איך אתה מביא עלי אסון אחר אסון???" בכה האיש וצעק אל רריבון העולמים:"למה????" למחרת,בבוקר מוקדם,התעורר משנתו במערה סמוכה לשמע רעש מנועים של ספינה מתקרבת. היא באה כדי להציל אותו. "איך ידעתם שאני כאן???" שאל את מושיעיו. "ראינו את סימני האש והעשן ששיגרת אלינו..." ענו לו. קל מאד להתייאש כשדברים לא קורים כמו שאנחנו חושבים שהם צריכים לקרות. זה אמנם קל,אבל אסור לנו להתייאש. כל מה שקורה בעולם הזה,קורה עם סיבה,תכלית וכוונה. ובכל דבר,אפילו הקשה והמכאיב ביותר,צריך לחפש את קצה החוט,המוביל לדבר הבא. אז בפעם הבאה,ש"הצריף הדל שלכם נשרף..." זה יכול להיות סימן עשן שנשלח למקום שאליו הוא היה צריך להישלח, כדי להוציא אתכם מאיפה שאתם תקועים למקום חדש וטוב יותר... נכון לא הכל טוב אבל הכל לטובה
מאוני'ה שנטרפה בים,נסחף עם הזרם והושלך על חופו של אי בודד. הוא התפלל בלהט לאלוקים שיציל אותו וכל יום נהג לסרוק את האופק מקצה ועד קצה. תשוש,רעב ופצוע,הוא הצליח לבנות לעצמו צריף קטן מעצים שנסחפו אל החוף,לפחות יהי'ה לו מחסה מחיות טורפות. הוא הכניס לצריף את מעט חפציו שהיטלטלו איתו בים,זה הי'ה כל רכושו בעולם. באחד הימים,כאשר יצא מצריפו והלך אל היער לחפש מזון,פרצה דלקה וכילתה את הצריף ואת חפציו. להבות האש גדלו התפשטו ואיימו לשרוף את כל היער. עשן שחור היתמר אל על והכל הי'ה אבוד,הצריף,החפצים... הוא גנח בצער וכאב ופנה בכעס לאלוהים:"איך,איך יכולת לעשות לי את זה??? איך אתה מביא עלי אסון אחר אסון???" בכה האיש וצעק אל רריבון העולמים:"למה????" למחרת,בבוקר מוקדם,התעורר משנתו במערה סמוכה לשמע רעש מנועים של ספינה מתקרבת. היא באה כדי להציל אותו. "איך ידעתם שאני כאן???" שאל את מושיעיו. "ראינו את סימני האש והעשן ששיגרת אלינו..." ענו לו. קל מאד להתייאש כשדברים לא קורים כמו שאנחנו חושבים שהם צריכים לקרות. זה אמנם קל,אבל אסור לנו להתייאש. כל מה שקורה בעולם הזה,קורה עם סיבה,תכלית וכוונה. ובכל דבר,אפילו הקשה והמכאיב ביותר,צריך לחפש את קצה החוט,המוביל לדבר הבא. אז בפעם הבאה,ש"הצריף הדל שלכם נשרף..." זה יכול להיות סימן עשן שנשלח למקום שאליו הוא היה צריך להישלח, כדי להוציא אתכם מאיפה שאתם תקועים למקום חדש וטוב יותר... נכון לא הכל טוב אבל הכל לטובה