הניווט לחיפה

[david m]

הניווט לחיפה

שלום לכולם , בד"כ אני משתתף די פסיבי בפורום , הפעם החלטתי לשתף אתכם בחווית טיסת הניווט שלי שהייתה ביום חמישי מהרצליה לחיפה . יצאנו ב 8 בבוקר , כבר מההקפה שביצעתי עם המדריך ראיתי שמזג האוויר לא יעשה לי חיים קלים היום . מגיע לבצרה ." CSO בצרה 800 " CSO , 127.1 פלוטו " "פלוטו שלום , חניך בסולו לחיפה בצרה 800 " CSO 1.5 צומת השרון . בהמשך , העסק התנהל די חלק , מגיע לבת גלים – עובר לקשר עם חיפה . עלי לציין שכל הזמן תרגלתי לעצמי מסלול 16 = גישה ישירה , מסלול 34 = נכנס לעם הרוח , עוקף הלבניות , ולנחיתה. הנה אני רואה את הלבניות. "CSO 1.5 בת גלים " "CSO - 16 כנס לצלע מתה בגובה 1.5 " . צלע מתה ? איפה זה לעזאזל צלע מתה עכשיו ? והנה ברח לי גם המסלול . אני עדיין רואה את הלבניות , אבל אין מסלול . אני מודיע לבקר " לא רואה את המסלול " בקר : " איפה אתה נימצא ? " מה זאת אומרת איפה אני נימצא . מה הוא לא רואה אותי במכ"ם ? CSO :" אני רואה את הלבניות בצד ימין שלי בשעה 3 . " כאן המקום גם להגיד תודה לטייס אחר שדיווח לבקר מיקום מדויק שלי . בקר:"OK אני רואה אותך , תעשה 180 לכיוון מערב. מבצע 180 , רואה את המסלול , נוחת בשלום . "בקר: האם אתה חוזר מיד ? " אני " לא ! אני יבצע הפסקה בחיפה " בקר: כן , אתה כנראה זקוק לזה . נכנסתי לטרמינל , בדיקות שיקוף לתיק היד , שתיתי 2 ליטר מים . מנסה לחזור למטוס. איש ביטחון: כן אדוני לאן אתה הולך ? . אני: "אני חניך , רוצה לחזור למטוס." בטחון:" יש לך תעודות ?" אני: מוציא תעודת טיס מתלמד . בטחון: "מצטער , אינך יכול להיכנס עם תעודה כזו " אני:" איך אני כן יכול להיכנס ?" ביטחון: " רק עם הטיס " אני: " איפה הוא ? אתה יכול לקרוא לו ? " ביטחון: " לא ! , הוא לא בא אתך ? " אני: " תגיד , אתה עושה צחוק ? , אני באתי לבד ! " ביטחון :" אממ , מה ? , רק רגע , .. מטלפן לממונה ." ביטחון: " יש כאן חניך , מאויה ..., כן בא לבד.. , אבל אמרת שאתה לא מרשה עם התעודות הלבנות ? ביטחון: " מצטער אדוני , יש לך תעודה מזהה אחרת ? " אני:" מראה לו רשיון נהיגה " ביטחון: מצטער אדוני על העיכוב , אתה יכול להיכנס" בדרך חזרה , עננות לכל אורך הדרך , בבת גלים לאחר הטיפוס ל 2 מבקש מפלוטו להנמיך ל 1.5 עקב העננות הכבדה . וכך חזרתי בגובה 1.5 כל הדרך עד לבצרה . מטריד אותי שקצת התברברתי בהצטרפות לשדה בחיפה , מעניין אותי לדעת אם תופעות כאלו קראו גם לחניכים אחרים בסולו . בברכה , דוד מוטי

 

[אבי בן דוד]

לזה אתה קורא להתברבר?

סיפרתי פעם, ואספר שוב על סולו הניווט הראשון שלי לירושלים דרך פצאל. המראתי מהרצליה, לירקונה, ומשם מזרחה. הנתיב אמור היה להיות אלקנה - אריאל - תפוח - מעלה אפרים - פצאל - יריחו - מעלה מכמש - ירושלים - עופרה - תפוח - אריאל - אלקנה - ירקונה - הרצליה. אני משעברתי את ירקונה מזרחה, לא היה לי מושג ארור היכן אני בכלל. כל שראיתי תחתי היו גגות, וידעתי כי גגות אדומים הם של יהודים, וגגות אפורים הם של ערבים. אולם, גמרתי אומר עם עצמי כי אם אטוס די זמן מזרחה אגיע לבקעת הירדן. משם אם אטוס דרומה אגיע לים המלח ומשם אם אטוס מערבה אגיע לירושלים. וכך טסתי לי בנחת, כאשר לפי השעון הייתי מדווח לבן גוריון את מקום המצאי. עברו 10 דקות? אני באריאל.... ואני הייתי מדווח, והוא היה מאשר, והכל הלך מצויין, אפילו לירושלים הגעתי איכשהוא. בדרך חזרה הספקתי לזהות את רמאללה ומשם כרגיל, ממציאים נקודות לפי השעון. אולם, כאשר עברתי לבן גוריון, ודיווחתי "CXX בתפוח" ענה לי הבקר: "CXX, אתה רואה שני מסוקים, בשעה 10 שלך, במרחק 8 מייל?" ולכשעניתי כי קשר עין , אמר לי "המסוקים הם של כבוד היושב ראש והם בתפוח..." עניתי כי אני מאחל ליו"ר בריאות והמשכתי לתפוח האמיתי. משם חזרתי איכשהוא להרצליה, לא בלי שחציתי את כביש גהה מערבה. היום זה אולי מצחיק אותי, אבל באמת הכי חשוב זה לא להלחץ. הבקר שיגיד את מה שמתחשק לו, אבל לא לשכוח כי תמיד הוא עם התחת על הרצפה ואתם עם התחת באויר. בשמחות אבי

 

[יואב גפני]

ניווט ראשון

נו, ואצלי היה יותר טוב? יצאתי ביום מעונן לניווט לרא"פ וחיפה. מעל אום אל פאחם נכנסתי לענן ויצאתי ממנו כשאני מרחק כמה מיילים טובים מהנתיב מדרום לו. ואז למדתי על בשרתי את שאמר לי המדריך (ש. לרנר), ומה שבערך אמר אבי לעיל: כשאתה על הקרקע הכל טוב ויפה. כשאתה באוויר הראש בתחת. מוזר קצת שיש כזה PATTERN קבוע בניווט ראשון... ד"א אבי, גגות של ערבים הם גם כחולים (אום אל פאחם) וירוקים (טירה), ויש גם צהובים (מוצמוץ).

 

[dovgazit]

מבחן מעשי - ניווט לר"פ

התברברות במבחן נגשתי למבחן מעשי באשור שנת 1997 עם בוחן שממש לא משנה מאיזה עדה. עד אום אל פחם טיסה שגרתית מידי פעם הבוחן (שכנראה היה מאד משועמם) שעל אותי שאלות בידיעת הארץ. מה שם היישוב הזה וההוא ובאיזה שנה הוא נוסד וכד´. אין ספק הצליח להוציא אותי משלוותי. נחזור לאום אל פחם, כרגיל עננים ראות על הפנים. ממשכים לטוס ב"סללום" בין העננים. מזהה את דבורה וממשיך לטוס למה שאני חושב שמזכיר לי את הר תבור. כמעט מדווח תבור, אך הפתעה יש עוד הר שמזכיר לי את הר תבור אך הוא בשעה 10 שלי ורחוק יותר. התחלתי להזיע למרות שלא היה חם. הבנתי שאני מעל גבעת המורה סטייה קלה מהנתיב. מחליט לתקן אך הבוחן מחליט לשנות נתיב, טוס דרך אלומות לראש פינה. רגע אני מהרר לעצמי עוד לא תיקנתי וכבר לשנות נתיב... מבקש רשות לשינוי נתיב מהבקר הבקר אומר לי להמתין. אני מחליט לא להמתין (כדי שהרשיון שלי לא יהיה בהמתנה) מתקן לנתיב. הבקר לשמחתי הרבה לא מאשר לשנות נתיב ממשיכים לר"פ. נחיתה מוצלחת והולכים להשתין ולשתות קפה. בקפיטריה הבוחן שואל אותי יש לך בעיה לחזור לבד להרצליה? מה פתאום אני אומר, כאילו כל יום אני עושה את הנתיב הזה. טוב חזור לבד אני קבעתי כאן כמה פגישות. חזרתי לבד להרצליה כאשר כל הדרך שרתי שירה בציבור עם הבקרים והציפורים. התברברות נעימה לכולם.

 

[ראובן ניסן]

נשמע אידיוטי משהו אבל גם אני שר...

שירה בציבור כשאני טס לבדי... אם אין עומס, והכל סבבה , בלגים הארוכים כשאני יודע בדיוק את הנתיב והכל סבבה , וסיימתי בדיקות , אני שם קשר על מקס וליום , כדי להיות בקשב ושר לי שירה בציבור , תוך כדי סריקת מכשירים , שמירת גובה וגילגול הראש ימינה ושמאלה לפי הקצב... לפעמים גם נדנוד כנפיים... מעל הכינרת " כינרת כינרת כינרת..." מעל החרמון " לו רק היית לידי" מעל הרמה "ים השיבלים שמיסביב..." מעל ים המח " ים המוות הכחול..." מעל עין גדי ...קדימה כולם ביחד ... אהה!! עבדתי עליכם ! זה השיר הקודם רק פה זה הפזמון.... מי אכל אותה? שיודה! מעל באר שבע " הלך ...הוא יום אחד בדרך לבאר שבע" ... אגב מי ידע שבכלל לא אומרים באר שבע כמו 7, אלא באר-שבע (SHABAA) וזה בגלל ששם נשבע... מלשון שבועה! למי שלא מאמין ועדיין רוצה להגיד באר 7 , שילך לבדוק בתנ"ך ! ניצן - איך אני? ומעל אילת.... טוב יאללה ... ההפסקת לימודים נגמרה. אתם מוזמנים להמשיך לבד

 

[Inbar1]

מי היה הבוחן שלך ?

 

[טומי בן ארי]

נווט ירושלים וחזרה

ובכן כך זה היה: יום אוגוסט חם, אחר הצהרים. נווט הרצליה - ירושלים - הרצליה. נתיב גבוה לירושלים, (כך זה היה אז) חזרה בנמוך. למזרח הכל היה בסדר. אני עושה 180 וחוטף בומבה בעינים. אובך ושמש, המוכרים לכולם. אני מעיף מבט לימין, המדריך בצד ההוא - חורפ. מתחיל להזיע. נעיר אותו? יתעצ´בן עלי. איכשהו הגעתי להרצליה, כולי נוטף מים. נוחתים. ההוא לא מוציא מילה. לבסוף לא החזקתי מעמד: "איך הייתי?" אני שואל. מסתכל עלי ברחמים, ועונה: "אם חזרת להרצליה במרק הזה, אתה בסדר. עברת." נחיתות בטוחות טומי

 

[הילה גרוסמן]

אפרופו ניווט ../images/Emo118.gif

אני נסיתי להכין מסלול ניווט מהרצליה לר"פ ב FS2002 משום מה , הוא מתעקש לנווט בדרך הקצרה שהוא מוצא , רציתי לדעת , כיצד אפשר ב FS לשנות את ה לגים השונים כך שיתאימו ללגים בניווט האמיתי ? . הרעיון הוא לתרגל את שמירת הכיוון ב ג´ירו , לפי המפה שהכנתי מראש . תודה הילה

 

[ראובן ניסן]

את לא צריכה...

פשוט תטוסי רגיל , תחזיקי את היוק ותטוסי דרך הנקודות , זה לא קשה! למה שהמטוס יטוס לך לבד בדרך הקצרה אם את מטיסה אותו בדרך הארוכה? חוצמיזה שאפשר לשנות לו לגים ומה שאת לא רוצה , צריך רק לדעת להשתמש במיכשור במטוס, וזה תמצאי באינטרנט בקבצי עזרה. לדעתי זה עדיין לא אמור לעניין אותך - את אמורה להטיס את המטוס ביד, ולעבור ולזהות את כל הנקודות בVFR וזה אפשרי שם.

 

[טומי בן ארי]

כה לחיי

זה לא נקרא להתברבר... אולם התנהגותם של בודקי חיפה - מחפירה ממש. לאחרונה הייתי שם מספר פעמים - וכל פעם התעצבנתי מחדש. כל הניירות בסדר, כולל ת.ז. רשיון נהיגה, תעודת קצין, התיקים בסדר, אולם יש לי נעלי בטיחות (עם חרטום מברזל) וזה מבלבל את הבודקים ואת הצפצפה. לא עוזרים לי הניירות, אני חשוד. ממש נראה כמו אל-קעידה. כשהעזתי להעיר שיביאו מישהו עם שיקול דעת משלו - התגובה היתה: "עכשיו כבר אתה לא תצא למסלול". בקיצור - גועל נפש. טומי

 

[ראובן ניסן]

אני לא רוצה לספר מה הם עשו לחברתי:

אבל אספר בכל אופן , הבחורה , שאני חבר שלה מזה זמן רב , בכלל לא דומה למחבלת! היא נראת כמו דרום אפריקאית מהאפרטהייד! שיער הכי בלונדי בעולם ועיניים כחולות אפורות שערביה , גם אם היתה צובעת בטמבור לא היה יוצא לה ככה. בודק: פרטית או מסחרית אני: פרטית בודק: כמה זמן אתה מכיר את הנוסעת? אני: היא חברה שלי כבר יותר מחצי שנה בודק : טיסה פרטית זה כשהנוסעים מכירים את הטייס היכרות מרובת שנים וחצי שנה זה לא "מרובת שנים" אני : אז מה אתה רוצה ממני? תרשום מסחרית! בודק: לכי לבדיקה אצל ההיא שם כעבור דקה היא חוזרת יותר לבנה ממה שהיתה קודם... וזה קשה : שאלו אותה על עברה ב KGB , ב אנ קה וו דה ואפילו ב צ´קה! אם יש לה נשקים אוטומטיים ,סמי-אוטומטיים או רימוני יד, אם יש לה מטען חבלה או מטען צד. אם יש לה סכין, או חרב סמוראית או מונצ´קו בתחתונים... ואני לא רוצה להמשיך ולפרט אבל זו היתה רוח הדברים. מה נסגר איתם?

 

[eyalmnm]

בודקי חיפה. קצת הגזמתם לא?

היום הגעתי בטיסה פרטית לחיפה, אגב מכבי חיפה היתה בטרמינל, בכניסה לטרמינל בקשו שנוריד נעלים לבדיקה לאחר מכן ביציאה לרחבה תחקרו אותנו במשך זמן רב בקשר להיכרות בנינו ומהיכן לאחר מכן קיבלנו הרצאה קצרה על ביטחון ורק לאחר מכן שוחררנו למטוס. פעם חשבתי שהם משועממים היום אני בטוח שהם פשוט אנשים שרוצים להרגיש גדולים מהחיים אז לא כדאי להתווכח איתם פשוט תנו להם להרגיש גדולים ואולי אז הם ירדו מאיתנו.

 

[omni]

נו... כולם מתברברם אז גם אני

יום אחד לפני הרבה שנים, בהיותי בחיל האוויר קיבלתי משימה פשוטה, לקחת (במסוק בל 206) סייר וגשש לסריקת הגבול בין רפיח לאילת. יצאנו מתל אביב שמחים ועליזים לרפיח לקחת את הנוסעים,טיפסנו בזריזות לגובה ´25 (עשרים וחמישה רגל) וטסנו על קו החוף דרומה ללא כל דאגות כי הנחנו שעל החוף במעבר מישראל למצרים יש מוצב ומגדל וגדרות וכו´´ חלפנו את אשדוד מעת בים (כדי לא לטפס מעל תרני האוניות) והמשכנו לאשקלון כשבדרך אנו מפריעים למספר (דו משמעי) מבצעי חוף של זוגות חסרי בית והגענו לחופי עזה , זיהוי וודעי של חוף עזה לפי הזבל וסירות הדייגים שהיו מפוזרים שם, המשכנו דרומה (´25 על החוף) , הבקר כמובן לא שומע אותנו בגלל הגובה הנמוך אך הדבר לא מדאיג כי אנחנו על החוף ומיד מגיעים לרפיח, לפתע אני רואה ג´יפ בצבע צהוב חול, דבר שנראה משונה אך לא חשוד ולאחר עוד רגע אנו רואים מחנה אוהלים בצבע צהוב מצרי..... ברגע זה הבנו שהחגיגה נגמרה ורק התרחקות מהירה יכולה להציל את המצב. פנינו לים (´25) ולאחר שהתרחקנו מספיק-לדעתנו- מהמחנה המצרי לכיוון צפון לתוך הים טיפסנו לגובה שאיפשר לנו לראות את קו הגבול הרחק מאחורינו. ביצענו הנמכה פראית חזרה לים בכדי לא להתגלות למכ"מ (שלנו) וחזרנו על עקבותינו כ- 10 ק"מ עד רפיח. משם המשכנו במשימתנו כמתוכנן (כאילו כלום לא קרה) וחזרנו לבסיסנו עייפים ומתלבטים..... ובסוף החלטנו לדווח (בסוד) למפקד הטייסת.

 

[ZeevRozenek]

Compliments to Omni

Ytsik - my compliments. Hardly landed in Ben-Gurion after a week holiday in Italy, and you`re already telling us some stories! Zeev Rozenek, Modena, Italy

 

[ראובן ניסן]

אחלה סיפור אפל! אגב:

בשרותי הסדיר היה נהוג שאחת לכמה זמן יוצאים לבצע סיור עומק מוטס בסייפן שדלתותיו הוסרו, 2 סיירים ושני גששים , סייר יושב עם הפנים קדימה וגשש יושב עם הפנים לאחור,ככה בכל צד. עד שאני הגעתי היו תמיד מלחמות והתערבויות ובלאגן בצוות מי יוצא לטיסה, יחד עם המפק"צ, שהוא גם מפקד החוליה למקרה של פריקה. מרגע שהגעתי, הוויכוחים נגמרו! משום מה היה קונצנזיוס שאני היחידי שיוצא לטיסות הללו ,אולי כי ידעו שאם אני אצטרך לשבת בסחבקיה ולחכות שם בזמן שמישהו אחר טס במקומי, אז חבל"ז לו אם הוא נופל פקוד שלי למארב! תמיד הטיסות בסייפנים היו מדהימות , גם כי יש כיסאות נוחים וגם כי הם טסים אגרסיבי. אגב סיורי העומק , למי שמתעניין , היו מתבצעים כאשר מתגלים כניסות ישנות ללא יציאות משטח מצריים (וגם ירדן אבל נדיר) בדרך כלל באיזור רפיח או חריף הקרוב ואז מאוחר מדי למרדף חיתוכים באמצעות האמרים,או שליחת סיירי המדבר הבדואים , כי כנראה שמדובר בחברה שכבר נמצאים עמוק בשטחנו ונעים בדרך כלל בשטח מחותחת ולא תמיד עביר,בו התנועה איטית. הטיסות הן יותר בגדר כסת"ח - הצבא יודע שהם לא יימצאו , אבל לא מרגיש נח שלא להגיב , אז הוא שולח את הסייפנים הללו לטייל קצת. הגששים תרים אחר עקבות , והסיירים נועדו בכדי לנתח את תוואי השטח ולנווט את הטייסים למקומות שבהם יש סיכוי להתקל. רק פעם אחת התבצעה פריקה , והסתבר בסוף שמדובר בכמה היפים והיפיות דיי שוות למעשה , שהחליטו לעשות מסיבת סמים במדבר באמצע שטח אש! הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלנו כשנכנסנו למערה שלהם , עם המדונות והאנטנות והבלאגן , אני עם מטול דרוך , הגששים צועקים בערבית , המפק"צ שלי בכלל ברעל "קדימה קדימה , קח ימין קח ימין ... חדל אש! לא לירות! חדל! חדל!! חדל!!! " ... וההם בכלל לא מבחינים בנו , מסטולים מהחיים, הבנות לא ממש לבושות לגמרי , כאילו "WELCOME ,SUIT YOURSELF"... הרגשנו כמו 4 מפגרים! לגמרי OVERDRESSED לארוע ! אבל מה זה בכלל מעניין פה מישהו?

 

[ראובן ניסן]

תמונה צוותית,יש גם עם הסייפנים...

אבל על שקופיות... למי שיש לו סורק שקופיות אודה כל כך! אני עם החולצה האפורה... התמונה צולמה בעת סיור עומק , הפעם ללא מסוקים,כפי שרואים...

 

[ניצן אלישיב]

לי יש

 

[omni]

סיפורי גבורה

כשאתה ישבתה מאחור על הכסא הנוח אני ישבתי על הכורסאות מלפנים, ומצאנו באחד מהמרדפים האלו בנגב, מבריח עם שלשה גמלים עמוסים בכל טוב. בתחקיר ראשוני ללא טלטולים (אחרי זה יצאו ההוראות שמותר רק לטלטל בכדי לחקור) הודה המבריח שיש לו כ- 40 גמלים מפוזרים אבל יקח לו שלשה ימים לאסוף אותם. אמרנו לו שנלמד אותו שיטה חדשה לאיסוף גמלים. בעוד הגשש שומר על הבדווי, (החתול שומר על השמנת) טסנו לאסוף את הגמלים, בתוך ארבעים ושתים דקות וחצי (בערך) אספנו למעלה משלושים גמלים (הם רצים מהר כשהליקופטר יושב להפ על הזנב) והבדואי (המבריח) עמד משתאה, והחליט לימכור את הסחורה ולקנות הליקופטר...

 

[ניצן אלישיב]

אני מכיר את הסיפור. הוא אמיתי

אבל הסוף שלו לא מוכר לכולם. קצין החי"ר שישב במסוק והיה אחראי על המרדף שכנע את המבריח לקנות הליקופטר ואמר לו שלמחרת הוא יביא לו אותו. חזר הקצין למחרת ונתן לבדואי מאוורר קטן, אמר לו להשקות ולהאכיל אותו ותוך שנה הוא גדל ומתחיל לטוס.

 

[ראובן ניסן]

אתה היית הבדואי או המאוורר בסיפור?