נחושת
התשובה קצת מורכבת. נחושת מופיעה בטבע בשתי צורות: נחושת כעופרה בתוך סלע ונחושת טהורה טבעית שניתן לאסוף מפני הקרקע. הסוג הראשון נפוץ מאוד, אך כדי להפריד את עפרת הנחושת משאר המינרלים והאדמה יש צורך בטכניקה מורכבת. הסוג השני נדיר למדי. השימוש בנחושת טבעית מוכר כבר לפני לפחות 6000 שנה אם לא יותר. נחושת זו איננה נחושת שנכרתה והופקה מן האדמה והיא גם לא עברה עיבוד אלא נאספה מהקרקע ושימשה לעשיית קישוטים וחרוזים פשוטים מאוד. בתקופה המכונה התקופה הכלכוליתית (כלקוס=נחושת, ליתוס=אבן), ישנן עדויות ברורות ראשונות בארץ ישראל להפקת ועיבוד נחושת. תקופה זו היא בסביבות האלף ה-4 לפנה"ס. אחד מן האוצרות הארכיאולוגים המרשימים והידועים בארץ הוא "מטמון נחל משמר" שמתוארך לסביבות 3400 לפנה"ס. במטמון זה יש למעלה מ-400 חפצי נחושת מדהימים ביופים, ברמת התיחכום, הביצוע והטכנולוגיה שלהם. למעשה חסרות לנו עדויות ומידע על "המצאת" הנחושת בארץ ישראל, וכל שיש בידנו הוא עדויות על כך שבסוף התקופה הכלכוליתית לאנשים כבר היתה רמת מיומנות וטכנולוגיה גבוהה מאוד בנושא זה. המטמון מוצג במוזיאון ישראל בירושלים.
