שאמר לו
אתה חייב לברוח מכאן. לברוח לאן? ממי? ממה? שאל הטייס רצוץ הכנפיים [כאן יש להעיר את ציבור הפועים ולהזכיר להם שטייסים טובים יש רק בחילהאוויר הישראלי, ודי. ברור] אני לא יכול להסביר, אמר הנמוך בעל המסכה השחור [ועין אחת חשודה נצנצה מתוך החור המיועד לה], אבל אין זמן טייסיקו. טוס! [מוסיקה שעולה על העצבים כדי להבהיר לציבור הקוראים שכאן מסתיים הפרולוג] [בקשר לשיחת הטלפון אין לי הרבה מה להגיב. שומדבר לא נראה לי יוצא דופן בזה, לא בשיחה של לורוצה ולא בשיחות של אבאשלטובי, כך שהערה בכל זאת נתתי- כי תמיד אני מוכרחה להעיר גם לגבי נושאים לא חשובים ולא מוזרים ולא מסעירים- אבל ההערה שולית בהחלט.]
