אני שמחה שהגעת לפה../images/Emo39.gif
שלום לך יוסי יוסף לוי, זוהי הפעם הראשונה שבה אני קוראת בפורום כלשהו, לאדם בשמו, ולא בכינויו, אך רק מפני ששמך המלא ואמיתי הופיע בכרטיס האישי שלך. אני שמחה שהגעת כיון שמזמן רציתי לשאול אותך כמה שאלות. אני יודעת שהיית או הוגדרת כאוטיסט, וסביב גיל 11-12 "יצאת" מזה בכוחות עצמך, כפי שאתה מעיד כיום על עברך. בכתבות אתה מספר כי אינך זוכר שום דבר מהשנים "האוטיסטיות" שלך, אך אתה מחשיב את עצמך כאחד "שהיה שם". האם אתה יודע כיצד "יצאת מזה?" והאם זה קשור רק לתהליכים פנימיים שלך,או גם לתהליכים חיצוניים- של המשפחת והסביבה? האם יש לך תובנות שהיית רוצה לחלוק עימנו, ההורים שמתמודדים עם הרבה קשיים בהבנת התהליכים אצל ילדינו? אני מבינה שאתה עוסק היום בטיפולים רגשיים ואנרגטיים, עם ילדים מהספקטרום האוטיסטי. אני סקרנית מאד לשמוע קצת יותר על הנושא- ואשמח אם תקשר לפורום, הורה שילדו מטופל אצלך. אינני מתכוונת לעשות פרסומת לגישה שלך, וכל הורה ישפוט בעצמו. אך ככל אשר אני יודעת, אתה המטפל היחיד בילדים אלו, המצהיר שהוא היה כזה. אני מתארת לעצמי שאולי תבואנה שאלות נוספות מצד הורים נוספים. אשמח אם תוכל לענות כאן. תודה, תלמה.
זה די כואב לי שאנחנו חברה אטומה לצרכים של אאנשים חרגים ובכלל כל הקושי של ההורים ול משנה איך אפשר להגיר לקרוא לאנשים האלה לנושא הזה אז מה הפתרונות שייש לי אז ככה לצאת מאטימות הזאת לפתןח להיות קשובים לצרכים של ההורים להפסיק עם התסכולים הכעסים לתת בטוי לכם ההורים לבחור בלהיות קשובים לעוד הורים לפתוח את האטימות הזאת אצלכם אולי ככה להקשיב