הנה מגיע הקיטור

פישים

New member
הנה מגיע הקיטור

החזקתי מעמד 8.5 ימים...עוד 4 למנאייק. העייפות והתשישות מתכנסות אצלי יחד לעצבות שמצריכה המון תשומת כדי לצאת ממנה. הפרשי השעות + הקושי של לדבר בזמן העבודה משפיעים עלי לא טוב. הסופשבוע לא היה מאד עמוס, אבל כן לווה בכאב ראש/עורף מעודף החזקת נפיל על הידיים, בעיקר תוך כדי הכנת אוכל (לא יאמן, מצאתי את עצמי מכינה חביתה אחרי שהסתבר שלא סתם אנחנו לא מזמינים פיצה - הן אוהבות את זו של הבית ולקנויה אין קהל). היו בשבת שני ימי הולדת במקביל - באחד גם הייתי (היה קצת מייאש וארוך), את הילדה האחרת שלחתי עם חברה. אתמול היה לי יום עבודה של 13 שעות (הברוטו והנטו היו זהים - גם את המעט שאכלתי עשיתי תוך כדי עבודה מול אנשים) - החמים שלי היו עם הילדים - שכמובן טיילו כל הלילה, כי לא מספיק שאבא איננו, גם לא ראו אותי אתמול. בקיצור - עד אתמול התנהלנו יותר מבסדר, אתמול הותשתי סופית. מקווה להתאושש קצת היום כי בכ"ז צריכה לסחוב עד סופהשבוע.
 

shtuli

New member
הימים האחרונים בדר"כ הכי קשים


היי חזקה! יש מצב ליציאה מוקדמת לשעת התאווררות (אפילו חצי שעה) שלך עם עצמך?
 

פישים

New member
אני מקווה שילך לי ביום רביעי לעשות משהו כזה

בינתיים הקדשתי בבוקר לזורחת חצי שעה (הלכנו באיזי מבית הספר לגן, אמנם השער עדיין היה פתוח אבל בכ"ז הלכנו לקנות קפה וקוראסון לישיבה משותפת על ספסל בשמש. הבעיה היא שעוד מאחרים הצטרפו אלינו, כך שלא כל הזמן היה רק שלה - עדין היא שמחה מאד).
 
לא יודעת איך את עומדת בזה

ועוד עם 3! את יודעת, בכל פרויקט גדול לוקחים קבלן משנה חדש בשביל ה- 15% האחרונים, כי ידוע שהסוף הכי קשה....יש לך אפשרות להוציא את עצמך לאאוטסורסינג?
מקווה שיעבור במהרה! ושתכולי להגניב איזה שעה-שעתיים לעצמך היום או מחר.
 

פישים

New member
באמת שהיה יותר מבסדר עד כה

הן גדלות ועצמאיות והוא יחסית מאד נוח
(והנה הלכה שנת הלילה)
 

פרמלה

New member
החזייק מעמד סופר-פישים היקרה!

יום של 13 שעות עבודה הוא לא חוקי בעליל גם לרווקות הוללות
 

פרמלה

New member
אז מתי היה לך זמן להכיר את פישים שאיתך?

אלה סטנדרטים איומים - הפעם ברצינות. זה לא חיים רק לעבוד.
 

פישים

New member
לפני + זה היה בהתמחות בעיקר

גם לא הייתי צריכה זמן - א. בליינד דייט, ב.כשצעירים ומאוהבים מספיק לישון בסופי שבוע... אבל הכרנו קודם (אפילו קתץ לפני הזמן בו השילוב של לימודים ועבודה היה תופס לי ימים שלמים, מהבוקר עד קרוב ל-12 בלילה - לפי סגירת נאסד"ק).
 
יו אר מי איידול

אני עברתי שבוע דומה, אבל עם שניים ולא שלושה, אז נכון שהיו לי המון פרויקטים ונאלצתי להעדר המון ולשאוב כמו מטורפת,(הוא עדיין כ"כ פיצי, עוד לא שלושה חודשים) אבל גם הייתה לי הרבה עזרה מהמשפחה. ובכל זאת שניים זה לא שלושה. למרות שהם שני תינוקות. ואצלנו זה היה רק שבוע. שהסתיים בסופש שאני הצטרפתי אליו לחו"ל עם היונק. (היה מעולה) אני יכולה להעיד על עצמי שזה מוציא ממני את יכולות הג'ינגול וסוג של חובה להשאר בשליטה, ואפילו איזושהוא צורך להיות במצב רוח טוב שהופך למציאות. (חוץ מבהרדמות שיוצאות משליטה)אבל באותה נשימה מודה שזה יכול להספיק רק עד שלב מסויים, לגמרי מבינה את ההתפרקות והבדידות. ממה שנקרא את ממש בת זוג/ אמא , מודעת ומשקיענית, וגם אשת קרייירה, ובעיקר בעלת תעצומות נפש אז כמו שאמרתי יו אר מיי איידול
 
'איך היא עושה את זה'
זה מה שאני שמעתי

במה שאת קוראת לו "קיטור". נשמע עמוס גם אם אבא כן היה. תחזיקי מעמד..... 30% וזה נגמר !
 

פישים

New member
ולשתיכן - פחחח...

מספיק משהו אחד שלא עובד כמו שאני מצפה - וכל הפאסון שלי נשבר. הפעם זו העייפות (והכלים המלוכלכים שחיכו לי אתמול בניגוד לציפיותיי להגיע לבית נטול צרכים), בפעם הקודמת חנות סגורה שחיכיתי כל השבוע ליום שישי להגיע אליה - ושהמרחק היה כזה שההגעה לשווא באה במקום דברים אחרים. מה שכן מפעם לפעם אני מנמיכה ציפיות - זה עובד
בורכתי בילדות עצמאיות ומתחשבות, מאד משתדלות - גם אחת ביחס לשניה. אני משתדלת להקדים תשומת לב אישית למשברים, מקווה שזה אכן יחזיק מים עד שיחזור
והעיקר - שתהיה שבת יפה!
לואיזה מיי - הלוואי שיכולתי להצטרף אליו - בכל פעם שיש לו נסיעה ממש ראויה, יש לי איזה תינוק שצריך אותי
עוד שנה
 

JJ2004

New member
חיבוק עצום ורחשי הערצה כנים

באמת לא יודעת איך אך עושה את זה! שיעברו מהר ה-3 כבר.
 

פישים

New member
תודה ! (לכולכן)

באמת שנהיה פחות קשה מפעם לפעם- גם אם יש לי כיום פחות עזרה ויותר משימות.
 
סופ"ש כבר ממש קרוב


מקווה שהתאושת קצת מיום ראשון ובכל מקרה, הספירה לאחור תיכף נגמרת! שבועיים לבד זה המון זמן מעריצה אותך שאת שורדת ככה על בסיס (די) קבוע
 

פישים

New member
אתמול היו לי עוד 5 שעות של חתימות

ובשבוע הבא /שבוע שאחריו - יהיה עוד יום מרתוני. אמא שלי המהממת שלחה אותי לנוח קצת - למרות שהיא לא ממש יכולה להרים את הנפיל. הפורחת עזרה לה ואני נחתי קצת (היא טוענת שזה היה כמה דקות, לי זה הרגיש הרבה יותר, ונתן לי את ההפוגה שהייתי זקוקה לה). מחר בלילה הוא חוזר. את היומולדת כנראה נחה לנוכח מזג האויר מה שאומר שאוכל לזרוק עליו את הילדים
הבעיה היא שהוא יבלה בדרך המווווון זמן + ג'ט לג. אני די מרחמת עליו.
 
את יודעת ש

לפעמים כשקשה לי והוא לא בבית אני חושבת עליך... ואצלי הוא יצא בבוקר וחוזר בשעת ערב שפויה... ואז אני מנערת את עצמי ומעריצה אותך וכל אם "נטולת" בעל מכל סיבה שהיא חוזר היום לא?
 

פישים

New member
מחר בלילה. ולא שלא קשה לי לפעמים בסתם אחה"צ

וגם הנסיעות שלו היו לי קשות יותר כשהייתה לי רק ילדה אחת, ואח"כ שתיים. איכשהו עם שלושה מצד אחד אני עוד יותר מוגבלת וגם נהנית מפחות עזרה מבעבר - ומצד שני, הן גדלו ועוזרות לי גם עם הפיץ נפיל - וגם אני גדלתי והתרגלתי. הרגל אגב הוא הנקודה המהותית פה. כשמתרגלים - ההתמודדות הרבה פחות קשה ויותר שגרתית. כשהוא לא נמצא - אני חושבת הרבה על הורים שזו הסיטואציה היומיומית שלהם, בלי הפוגות. כל קושי הוא קושי - גם אם אולי למישהו אחר קשה יותר באותו רגע - זה לא מפחית מליגיטימיות הקושי שלך.
 
מכניס לפרופורציה

אני עד לפני שנה בערך הייתי נוסעת אחת לחודש ל- 1-5 ימים וומשאירה אותו עם הגדולים. לשמחתי יכולתי לסנג'ר את ההורים שלי שדאגו להיות כאן מדי יום ולעזור גם בפיזורים ובאיסופים לשמחתי הוא נסע רק פעם אחת לשמחתנו, כמו שאמרת, מתחשלים, מתבגרים ומתרגלים, וזה חל על כל הנשארים בבית עוד יום למנייאק
 
למעלה