הנה לכם בעיה בעייתית:

[שָבַרתָ שילמתָ]

הנה לכם בעיה בעייתית:

אני פותח את ההודעה במקום חדש, שכולם ייראו ויענו במהרה בימינו ! לפני שבועיים בערך חזרתי הביתה מעבודתי הלא-חשובה, אני עובר ליד דלת הכניסה לבניין, ובפתח עומדות שתי שכנות שלי וצועקות אחת על השניה בצרחות נוראיות. נעצרתי כדי להוציא דואר ויצא לי (כמובן במקרה, כי תמיד לוקח לי 10 דקות להוציא דואר)לשמוע את הויכוח: האחת האשימה את השניה שהיא הרסה לבן שלה את האופניים שעמדו בחדר המדרגות (רוב השכנים משאירים עגלות וכו´ שם). השניה טענה בתוקף שהיא משקרת, ומה פה ומה שם, בקיצור הצרחות עד לב השמיים. ומהי הבעיה? שאני יודע בוודאות שזה אכן היה בנה של שכנה ב´, כי ראיתי אותו יומיים לפני מתחרע עליהם ב 11:00 בלילה במגרש חניה. שכנה א´ לא יודעת מזה, היא רק מנחשת, אבל אני עכשיו לא יודע מה לעשות? להשתנקר או לא? ועוד בעייה: הבן שלה חתיכת מופרע בן 10, והוא עוד עלול להתנקם בי... מאז הויכוח ההוא, הילד של השכנה מתעסק בלהרוס לנו את העציצים בכניסה, כתגובה על זה שהאשימו אותו "שלא בצדק".... מה אני עושה?

 

[שרוניק]

הי שברת, מה נשמע?

נראה לי שאתה תמיד מצליח להכניס את עצמך לברוכים רציניים. האמת, אבל באמת, אל תתערב ! זה לא ויכוח שלך, זה לא הילד שלך, לרוע מזלה של הדכנה, הוא שלה... מה יעזור לך אם תגיד לזאתי מהאופניים שהבן המופרע של ב´ הרס לא אותם? היא תיכנס אליה, הויכוח יתחיל מחדש, והילד יתחיל גם להרוס את העציצים של הבניין השכן. נראה לי שהכי טוב זה לשתוק. הם ישכחו מזה מתישהו, ואתה הצלת את עורך ואת משפחתך. נכון שזו תשובה פחדנית, אבל זה מה שאני הייתי עושה.

 

[שרלוטה]

פתרון דו שלבי

בשלב ראשון יש לעצור לאלתר את ההרס שהפרחח הזה זורע ולשם כך יש פתרון פשוט ביותר: וודא שהילד עומד לצאת מהבית הנח קליפת בננה או שפוך מעט שמן בכניסה לבית ברגע שהילד יצא מהבית הוא יחליק וישבור את רגלו גבס, קביים והילד מנוטרל לחודשיים. (לפני ביצוע וודא שאיש מבני משפחתך לא הלך לבקר את השכנה). בשלב שני בעוד הילד מקורקע בבית עם גבס הזמן את הפועלים המפריעים לדנה (כך דנה תוכל לנוח ולהירגע קצת) תנחה אותם לחסום את דלת ביתו של הפרחח עם בלוקים ובטון ובא לציון גואל. שרלוטה

 

[שָבַרתָ שילמתָ]

לא יפה !!! ../images/Emo123.gif

אני משתף אותכם בבעיה,שהיא דווקא יחסית רצינית, ולא מקבל תשובות הגיוניות !!! בחייאת, מה אתם הייתם עושים?

 

[שרלוטה]

אני...

תמיד שמחה להגיד משהו, גם אם זה לא חשוב

 

[lovelyhind]

יש לי

יש לי שם של חברת הובלה מצויינת. יקח לך כמה חודשים להכיר את השכנים החדשים, ואז תמיד אפשר להמשיך הלאה. תל-אביב היא ענקית ובצורה כזאת אתה מכיר כל הזמן אנשים חדשים ומרגשים. רונית

 

[נוגי Nogi]

התכנית להגנת עדים:

בוא´נה, בוא´נה, אני רואה שאתה טירון! גש הלום, ותמחק ת´חיוך הזה, הנה מה שהולך להתבצע: שלב א´ אתה יושב וגוזר את האלף בית מעיתוני "לאישה" דאשתקד, עבור כל אות שלושה גזירים. מה "מה זה גזירים?" חייל, אתה מתחכם?! שלב ב´ אתה יושב לנסח מכתב עד ראייה מטעם התביעה. רצוי לא להשתמש בסופרלטיבים כגון:"חתיכת מופרע", "מתחרע" ודומיהם, זכור, האויב מאזין גם לפתקים מגזירי עיתון. שלב ג´ בארבע לפנות בוקר, ללא צחצוח שיניים (נגד מרעין מבישין) אתה ניגש לתיבות הדואר ומשתיל ת´סחורה בתיבה של האמא המתלוננת. אם תנוח עליך הרוח אתה יכול בדרך להשאיר העתק המכתב בלווית חרק מת (לא חשוב איזה) בתיבת הדואר של אמו של "התכשיט". עד כאן, ברור? המשך יבוא - וזה איום, על החתום: סגנית גונדרית וסגנית מיס קניון בת ים

 

[אפי היקרה]

מה אני אגיד לך, שברת יקר

לצערי, אני מסכימה חלקית עם שרלוטה ועם נאסטי, שלפרחח הקטן מגיעה איזו מכת מציאות אמיתית, ויפה שעה אחת קודם. משום מה הוא מזכיר לי את רועי, הבן המעצבן של השכנה, אלא שהוא לאו דווקא פרחח אלא פקידון מס הכנסה בפוטנציה בעל יכולות בלתי נלאות של רוע וזדוניות. שרוניק? פתרון די הגיוני לאור שסביר להניח שאם תתערב, תחטוף את מכות חייך, שכנתך ובנה הפוחח ירדו לחייך מכאן ועד עולם, ותיאלץ, כעצתה של דנה, להעתיק את מגורייך לטורקמניסטן עילית. אבל משנפלתי על עצותיו של ג´חנון הלכתי לאיבוד סופית: כל אחת מהאפשרויות הגיונית בעליל, אך סכנה עמן: להרביץ לילד - הוא ירביץ בחזרה, ותחושתי היא שאתה אדם שברירי ורך לבב. לספר לאמו של הילד - היא אולי דגם מוגדל שלו והחבלות יהיו קשות יותר בשיחה איתה. ולהשתנקר - האמא תגיע אליך במוקדם או במאוחר ושוב תיפצע גופנית, ולשסות במופרע בן ה-10 את ראש כנופיית השכונה נשמע לי, אפעס, ששניהם יסיימו את הקריירה הקצרה באיכילוב. לפיכך ובהתאם לזאת, לדעתי הרע במיעוטו הוא לכנס את שתי האמהות (מה עשינו מזה, בעיה שדורשת מפגש פסגה בקמפ דיויד). לספר לשתיהן במקביל על המידע שבידך (ואמא א´ תגן עליך מפני אמא ב´ - ככה שמבחינה בטיחותית אתה מסודר). הייתי מציעה לעשות את המפגש ברוח טובה, אולי לנסות לגלות אמפתיה לאם-המופרע (שמן הסתם זו לא הפעם הראשונה שהיא שומעת שבנה סרח) ולנסות לסיים את המפגש ברוח טובה. כמובן שעכשיו אני יכולה להתפרק מעט ולשאול חסרות לך צרות בחיים?!!!, לא יכולת להמשיך ללכת וזהו????

 

[גיריתי]

ואני הייתי מלשין

מיד ובמקום. למה רק הוא יכול להיות מניאק? אין ספק שמאותו רגע הייתי רואה עצמי כמנודה, אבל אם אני מצליח לחיות עם עצמי - שגם הם יתאמצו. גיריתי.

 

[ברק א.]

אוקיי...

קודם כל , חשוב לדעת מה טיב היחסים שלך עם השכנים . במקרה שהיחסים טובים , הייתי מציע ללכת לשכנה שבנה הוא המופרע הקטן , לקחת אותה לשיחה קצרה , ולהסביר לה שהבן שלה הוא חתיכת מטרד , ושאתה ממש בדרך להרים טלפון לוויל סמית´ & טומי לי ג´ונס , ש"ירביצו" בו קצת דרך ארץ.. תן לזה כמה ימים , ואם תראה שזה לא ממש עבד , תלשין . במקרה ויחסי השכנות בבנין שלך לא ממש קיימים , למה להכניס ראש בריא למיטה חולה..?

 

[תפוז לשלטון]

עציץ נשאר עציץ כל החיים ש´לו

בערך כמו מוחי, אני ממליץ על פתרון נוח, פשוט, אהוב, מקובל, נודע, נדיב, נחמד, מכובד, יאה, נאה, ומומלץ. ככל רעיונותיי הידועים לשמצה, לשבח כמובן. תפוס את המופרע ההיפר אקטיבי הסופר דופר א-דיפרנציאלי קבע את שני רגליו למזוזה (על זכר יציאת מצרים) והכן שוט מוכן אהוב מקובל ובעיקר מנומס לאחר מכן, קח את נער החמד הפסיבי שהואשם שלא באשמתו ועל לא עוול בכפו, למדהו ושננהו היטב מה עושים בשוט זה, ותן לו להפליא את מכותיו במופרע הפשיסט הקטן החומייני מייני הזה. העמד את בני ביתך בעמדת היכון בזירת הקרב, תננהההוו לכל אחד וואחד ביצה וכמה עגבניות רקובות, שלח אחד לעמדת האזנה, וברגע שהשכנה תצא לקול שמע בנה המיילל צעק - "פייייררררר" - והפצץ את אימו של החומייני. היה סמוך ובטוח שתוך יומיים משאית תעמוד בגינתך ותפנה את אחד הבתים - לאור תוכניותיי המצוינות, בדרך כלל, הבית שיפונה הוא לא יהיה ביתה של שכנתך, לצערי, גם לא נראה שתישאר חי ובעל עניים כדי לראות מי הוא הדייר המתפנה (רמז: גם לא אני).