הנה זה שוב מתחיל.

[azaria]

הנה זה שוב מתחיל.

הנה זה שוב מתחיל.
בני אובחן כמחונן. הוזמן להשתתף בתכנית העשרה של יום בשבוע על חשבון יום בבית הספר. הוא בכיתה ג'. הדילמה שלי נובעת מהאופן שבו הוצגה התכנית בפנינו ההורים. משהו מעורפל ולא מוגדר ש "ממש יקדם ויעשיר את הילדים שלכם מכל מיני בחינות". נכון משפט נהדר? אבל הייתי מצפה לקצת פירוט. איזו דוגמא או שתיים. תיאור של הפעילויות ואיך הן אמורות להשפיע. לאילו השגים הגיעו בוגרי התוכנית לעומת מאובחנים שלא הצטרפו אל התכנית. משהו. אבל למרות שאלות של כמה וכמה הורים שנכחו בפגישה - כל שקיבלנו היו סיסמאות ריקות כאלה והבטחות בסגנון של "תסמכו עלינו, יהיה בסדר". האם אני רוצה להפקיד (או להפקיר, כדברי הגשש החיוור) את הילד שלי בידיה לש מסגרת חובבנית ובלתי רצינית שכזו? או שמא הרושם הזה הוא מוטעה? אולי כן יש למערכת הזו הרבה מה לתרום לילד. אם כן חבל שיפספס את ההזדמנות. כנראה שנשלח את הילד ונאפשר לו ולנו להחליט לפי הפגישות הראשונות. האם יש מידע כמו שהזכרתי למעלה? האם מישהו בדק אם באמת יש לתוכניות כאלה איזושהי השפעה? והאם היא לחיוב או לשלילה? או שמא זה תורם בדברים מסויימים ופוגע באחרים? האם יש כאן הורים למחוננים, או מחוננים עצמם, שיכולים לספר מנסיונם על תכניות כאלה? או על "בלי תכניות כאלה"? תודה מראש.

 

[מגנטה1]

יום העשרה

הנה זה שוב מתחיל.
בני אובחן כמחונן. הוזמן להשתתף בתכנית העשרה של יום בשבוע על חשבון יום בבית הספר. הוא בכיתה ג'. הדילמה שלי נובעת מהאופן שבו הוצגה התכנית בפנינו ההורים. משהו מעורפל ולא מוגדר ש "ממש יקדם ויעשיר את הילדים שלכם מכל מיני בחינות". נכון משפט נהדר? אבל הייתי מצפה לקצת פירוט. איזו דוגמא או שתיים. תיאור של הפעילויות ואיך הן אמורות להשפיע. לאילו השגים הגיעו בוגרי התוכנית לעומת מאובחנים שלא הצטרפו אל התכנית. משהו. אבל למרות שאלות של כמה וכמה הורים שנכחו בפגישה - כל שקיבלנו היו סיסמאות ריקות כאלה והבטחות בסגנון של "תסמכו עלינו, יהיה בסדר". האם אני רוצה להפקיד (או להפקיר, כדברי הגשש החיוור) את הילד שלי בידיה לש מסגרת חובבנית ובלתי רצינית שכזו? או שמא הרושם הזה הוא מוטעה? אולי כן יש למערכת הזו הרבה מה לתרום לילד. אם כן חבל שיפספס את ההזדמנות. כנראה שנשלח את הילד ונאפשר לו ולנו להחליט לפי הפגישות הראשונות. האם יש מידע כמו שהזכרתי למעלה? האם מישהו בדק אם באמת יש לתוכניות כאלה איזושהי השפעה? והאם היא לחיוב או לשלילה? או שמא זה תורם בדברים מסויימים ופוגע באחרים? האם יש כאן הורים למחוננים, או מחוננים עצמם, שיכולים לספר מנסיונם על תכניות כאלה? או על "בלי תכניות כאלה"? תודה מראש.

יום העשרה
היכן אתם הולכים? אנחנו מתחילים בשבוע הבא במרכז רון ורדי, ואמנם קיבלנו הקדמה די כללית אך התכנים ותשומת הלב גם לפן החברתי/נפשי ולא רק לימודי בהחלט הירשימו אותי. השלמת חומר בכיתה תהווה בעיה מסויימת בחלק מהמיקצועות, אך אני מקווה שהתועלת וההנאה יכפו על כך.

 

[azaria]

אנחנו ברחובות.

יום העשרה
היכן אתם הולכים? אנחנו מתחילים בשבוע הבא במרכז רון ורדי, ואמנם קיבלנו הקדמה די כללית אך התכנים ותשומת הלב גם לפן החברתי/נפשי ולא רק לימודי בהחלט הירשימו אותי. השלמת חומר בכיתה תהווה בעיה מסויימת בחלק מהמיקצועות, אך אני מקווה שהתועלת וההנאה יכפו על כך.

אנחנו ברחובות.
ימי ההעשרה יתבצעו בשטח בית הספר אורט, אך ללא כל קשר אליו. משהו מטעם העיריה ובאישור ופיקוח של משרד החינוך. או אולי המינוחים קצת אחרים לגבי הפיקוח, ניהול, תכניות הלימוד, וכו. אכן גם אצלנו דיברו על הפן החברתי נפשי. כנראה שבזה יותר קל למשוך אותנו כי מהפן הלימודי אנחנו לא ממש מודאגים. ברור לנו שהילדים שלנו מסודרים בפן הזה. ואפילו לפעמים מסודרים כל כך - שזה יכול לעשות להם בעיות רגגשיות/חברתיות. ואולם - גם האמירות בנושא הזה היו עמומות וכלליות. אני מאוד מקווה שיהיה כיסוי לכל הדיבורים הגבוהים האלה. מאמץ לא קטן יידרש הן מן הילד, הן מבית הספר שלו, והן מאיתנו ההורים כדי לאפשר זאת. לכן אני מנסה לברר כמה שניתן לפני שאני "משקיע" בקרו הון סיכון הזו.

 

[meitush123]

איפה הוא הולך ללמוד?

הנה זה שוב מתחיל.
בני אובחן כמחונן. הוזמן להשתתף בתכנית העשרה של יום בשבוע על חשבון יום בבית הספר. הוא בכיתה ג'. הדילמה שלי נובעת מהאופן שבו הוצגה התכנית בפנינו ההורים. משהו מעורפל ולא מוגדר ש "ממש יקדם ויעשיר את הילדים שלכם מכל מיני בחינות". נכון משפט נהדר? אבל הייתי מצפה לקצת פירוט. איזו דוגמא או שתיים. תיאור של הפעילויות ואיך הן אמורות להשפיע. לאילו השגים הגיעו בוגרי התוכנית לעומת מאובחנים שלא הצטרפו אל התכנית. משהו. אבל למרות שאלות של כמה וכמה הורים שנכחו בפגישה - כל שקיבלנו היו סיסמאות ריקות כאלה והבטחות בסגנון של "תסמכו עלינו, יהיה בסדר". האם אני רוצה להפקיד (או להפקיר, כדברי הגשש החיוור) את הילד שלי בידיה לש מסגרת חובבנית ובלתי רצינית שכזו? או שמא הרושם הזה הוא מוטעה? אולי כן יש למערכת הזו הרבה מה לתרום לילד. אם כן חבל שיפספס את ההזדמנות. כנראה שנשלח את הילד ונאפשר לו ולנו להחליט לפי הפגישות הראשונות. האם יש מידע כמו שהזכרתי למעלה? האם מישהו בדק אם באמת יש לתוכניות כאלה איזושהי השפעה? והאם היא לחיוב או לשלילה? או שמא זה תורם בדברים מסויימים ופוגע באחרים? האם יש כאן הורים למחוננים, או מחוננים עצמם, שיכולים לספר מנסיונם על תכניות כאלה? או על "בלי תכניות כאלה"? תודה מראש.

איפה הוא הולך ללמוד?
תבדקי שהמסגרת לא ריאלית מדי מעבר לזה, זה עשוי להיות לו טוב מבחינהב חברתית, ולא יהיה לו אתגר מיוחד להשלים אז למה לא לנסות?

 

[azaria]

המסגרת דווקא מאוד לא ריאלית.

איפה הוא הולך ללמוד?
תבדקי שהמסגרת לא ריאלית מדי מעבר לזה, זה עשוי להיות לו טוב מבחינהב חברתית, ולא יהיה לו אתגר מיוחד להשלים אז למה לא לנסות?

המסגרת דווקא מאוד לא ריאלית.
אין "לימודים". יהיו נושאים כמו תרבויות עמים: סוציולוגיה, התנסויות וחשיפה ל. מדעים דרך קסמים: יראו וילמדו קסמים ויעמדו על עקרונות פיזיקליים וכימיים עליהם מבוססים הקסמים. ווטרינריה: ידברו על מערכות בגוף החיות, ישליכו למערכות בגוף האדם, רפואת חרום, ועוד מוזיקה: לא ינגנו ולא ינתחו יצירות מפורסמות. ייצרו ויחוו ועוד מילים מרשימות שכאלה ועוד דברים של ציור, גם כן לא לומדים לצייר, אלא מפתחים את היכולות היצירתיות ולומדים ליהנות מתהליך היצירתיות. אמורים לקחת את היכולות וההנאה גם ליצירתיות בתחומים אחרים ולא רק הפלסטי הציורי. אני משוכנע ששמים לב מתוכן דברי בפוסט זה וגם באחרים שאני חצוי בעניין. חלק מהדברים מדבר אלי ונשמע לי נכון וחשוב ומועיל. אבל יש בפרוייקט הזה דברים שמרתיעים אותי. ואחד הבולטים שבהם הוא כמה מנסים לשכנע ולמשוך אותנו לתוך זה. ובהרבה דיבורים יפים והבטחות גדולות. אני מרגיש קצת כמו נמשך אל תוך מלכודת. לא יודע אם זה נכון, אבל אם צריכים למשוך אותי פנימה אז כנראה מניחים שאני לא הייתי רוצה להיכנס בעצמי...

 

[meitush123]

נשמע ממש טוב

המסגרת דווקא מאוד לא ריאלית.
אין "לימודים". יהיו נושאים כמו תרבויות עמים: סוציולוגיה, התנסויות וחשיפה ל. מדעים דרך קסמים: יראו וילמדו קסמים ויעמדו על עקרונות פיזיקליים וכימיים עליהם מבוססים הקסמים. ווטרינריה: ידברו על מערכות בגוף החיות, ישליכו למערכות בגוף האדם, רפואת חרום, ועוד מוזיקה: לא ינגנו ולא ינתחו יצירות מפורסמות. ייצרו ויחוו ועוד מילים מרשימות שכאלה ועוד דברים של ציור, גם כן לא לומדים לצייר, אלא מפתחים את היכולות היצירתיות ולומדים ליהנות מתהליך היצירתיות. אמורים לקחת את היכולות וההנאה גם ליצירתיות בתחומים אחרים ולא רק הפלסטי הציורי. אני משוכנע ששמים לב מתוכן דברי בפוסט זה וגם באחרים שאני חצוי בעניין. חלק מהדברים מדבר אלי ונשמע לי נכון וחשוב ומועיל. אבל יש בפרוייקט הזה דברים שמרתיעים אותי. ואחד הבולטים שבהם הוא כמה מנסים לשכנע ולמשוך אותנו לתוך זה. ובהרבה דיבורים יפים והבטחות גדולות. אני מרגיש קצת כמו נמשך אל תוך מלכודת. לא יודע אם זה נכון, אבל אם צריכים למשוך אותי פנימה אז כנראה מניחים שאני לא הייתי רוצה להיכנס בעצמי...

נשמע ממש טוב
זה בדיוק מה סוג הדברים שנשמע שכדאי ללמוד במרכז כזה (מנסיוני האישי) ואיפה המרכז?

 

[נועה לביא]

מה זה "ריאלית מדי"?

איפה הוא הולך ללמוד?
תבדקי שהמסגרת לא ריאלית מדי מעבר לזה, זה עשוי להיות לו טוב מבחינהב חברתית, ולא יהיה לו אתגר מיוחד להשלים אז למה לא לנסות?

מה זה "ריאלית מדי"?

 

[נועה לביא]

זה יתרום לו

הנה זה שוב מתחיל.
בני אובחן כמחונן. הוזמן להשתתף בתכנית העשרה של יום בשבוע על חשבון יום בבית הספר. הוא בכיתה ג'. הדילמה שלי נובעת מהאופן שבו הוצגה התכנית בפנינו ההורים. משהו מעורפל ולא מוגדר ש "ממש יקדם ויעשיר את הילדים שלכם מכל מיני בחינות". נכון משפט נהדר? אבל הייתי מצפה לקצת פירוט. איזו דוגמא או שתיים. תיאור של הפעילויות ואיך הן אמורות להשפיע. לאילו השגים הגיעו בוגרי התוכנית לעומת מאובחנים שלא הצטרפו אל התכנית. משהו. אבל למרות שאלות של כמה וכמה הורים שנכחו בפגישה - כל שקיבלנו היו סיסמאות ריקות כאלה והבטחות בסגנון של "תסמכו עלינו, יהיה בסדר". האם אני רוצה להפקיד (או להפקיר, כדברי הגשש החיוור) את הילד שלי בידיה לש מסגרת חובבנית ובלתי רצינית שכזו? או שמא הרושם הזה הוא מוטעה? אולי כן יש למערכת הזו הרבה מה לתרום לילד. אם כן חבל שיפספס את ההזדמנות. כנראה שנשלח את הילד ונאפשר לו ולנו להחליט לפי הפגישות הראשונות. האם יש מידע כמו שהזכרתי למעלה? האם מישהו בדק אם באמת יש לתוכניות כאלה איזושהי השפעה? והאם היא לחיוב או לשלילה? או שמא זה תורם בדברים מסויימים ופוגע באחרים? האם יש כאן הורים למחוננים, או מחוננים עצמם, שיכולים לספר מנסיונם על תכניות כאלה? או על "בלי תכניות כאלה"? תודה מראש.

זה יתרום לו
כמו שיתרום לו חוג אשר ברור שאצלו הוא בגדר תחביב.

 

[ציפי ג]

ימי העשרה

הנה זה שוב מתחיל.
בני אובחן כמחונן. הוזמן להשתתף בתכנית העשרה של יום בשבוע על חשבון יום בבית הספר. הוא בכיתה ג'. הדילמה שלי נובעת מהאופן שבו הוצגה התכנית בפנינו ההורים. משהו מעורפל ולא מוגדר ש "ממש יקדם ויעשיר את הילדים שלכם מכל מיני בחינות". נכון משפט נהדר? אבל הייתי מצפה לקצת פירוט. איזו דוגמא או שתיים. תיאור של הפעילויות ואיך הן אמורות להשפיע. לאילו השגים הגיעו בוגרי התוכנית לעומת מאובחנים שלא הצטרפו אל התכנית. משהו. אבל למרות שאלות של כמה וכמה הורים שנכחו בפגישה - כל שקיבלנו היו סיסמאות ריקות כאלה והבטחות בסגנון של "תסמכו עלינו, יהיה בסדר". האם אני רוצה להפקיד (או להפקיר, כדברי הגשש החיוור) את הילד שלי בידיה לש מסגרת חובבנית ובלתי רצינית שכזו? או שמא הרושם הזה הוא מוטעה? אולי כן יש למערכת הזו הרבה מה לתרום לילד. אם כן חבל שיפספס את ההזדמנות. כנראה שנשלח את הילד ונאפשר לו ולנו להחליט לפי הפגישות הראשונות. האם יש מידע כמו שהזכרתי למעלה? האם מישהו בדק אם באמת יש לתוכניות כאלה איזושהי השפעה? והאם היא לחיוב או לשלילה? או שמא זה תורם בדברים מסויימים ופוגע באחרים? האם יש כאן הורים למחוננים, או מחוננים עצמם, שיכולים לספר מנסיונם על תכניות כאלה? או על "בלי תכניות כאלה"? תודה מראש.

ימי העשרה
אני מכירה מחוננים שהשתתפו ומחוננים שלא השתתפו בימי העשרה. התרומה היא מאוד אינדבידואלית. יש ילדים שפורחים במסגרת ויש ילדים שהיום הזה מיותר עבורם לחלוטין. בני לא השתתף, לא רואה שזה גרם לו נזק. אחיין שלי משתתף, והוא ממש מאושר. לנסות זה שם המשחק לדעתי.

 

[meitush123]

אחד הדברים הכי מהנים שאני מכירה

ימי העשרה
אני מכירה מחוננים שהשתתפו ומחוננים שלא השתתפו בימי העשרה. התרומה היא מאוד אינדבידואלית. יש ילדים שפורחים במסגרת ויש ילדים שהיום הזה מיותר עבורם לחלוטין. בני לא השתתף, לא רואה שזה גרם לו נזק. אחיין שלי משתתף, והוא ממש מאושר. לנסות זה שם המשחק לדעתי.

אחד הדברים הכי מהנים שאני מכירה
יום בשבוע ללמוד עם ילדים שבאמת משתוקקים ללמוד ושהם גם חברת השווים שלי

 

[otn]

לבני זה היום הכי שמח בשבוע

הנה זה שוב מתחיל.
בני אובחן כמחונן. הוזמן להשתתף בתכנית העשרה של יום בשבוע על חשבון יום בבית הספר. הוא בכיתה ג'. הדילמה שלי נובעת מהאופן שבו הוצגה התכנית בפנינו ההורים. משהו מעורפל ולא מוגדר ש "ממש יקדם ויעשיר את הילדים שלכם מכל מיני בחינות". נכון משפט נהדר? אבל הייתי מצפה לקצת פירוט. איזו דוגמא או שתיים. תיאור של הפעילויות ואיך הן אמורות להשפיע. לאילו השגים הגיעו בוגרי התוכנית לעומת מאובחנים שלא הצטרפו אל התכנית. משהו. אבל למרות שאלות של כמה וכמה הורים שנכחו בפגישה - כל שקיבלנו היו סיסמאות ריקות כאלה והבטחות בסגנון של "תסמכו עלינו, יהיה בסדר". האם אני רוצה להפקיד (או להפקיר, כדברי הגשש החיוור) את הילד שלי בידיה לש מסגרת חובבנית ובלתי רצינית שכזו? או שמא הרושם הזה הוא מוטעה? אולי כן יש למערכת הזו הרבה מה לתרום לילד. אם כן חבל שיפספס את ההזדמנות. כנראה שנשלח את הילד ונאפשר לו ולנו להחליט לפי הפגישות הראשונות. האם יש מידע כמו שהזכרתי למעלה? האם מישהו בדק אם באמת יש לתוכניות כאלה איזושהי השפעה? והאם היא לחיוב או לשלילה? או שמא זה תורם בדברים מסויימים ופוגע באחרים? האם יש כאן הורים למחוננים, או מחוננים עצמם, שיכולים לספר מנסיונם על תכניות כאלה? או על "בלי תכניות כאלה"? תודה מראש.

לבני זה היום הכי שמח בשבוע
הוא נפגש עם ילדים שמדברים על דברים אחרים וברמה אחרת. נושאי השיחה מגוונים מאוד. בחלק מהשעות, שיעור לא חייב להסתיים בנושא בו התחיל וזה כשלעצמו קסום. בתוכנית אצלנו, שיעור אחד מתוך שלושה קשור לצד הנפשי חברתי, גם אם הוא לא ממש מוגדר כזה. הילדים בדר"כ מציינים אותו כשיעור הפחות מועדף. לדעתי, כדאי לנסות.

 

[nyerushalmi]

בואו נעשה סדר לגבי יום ההעשרה

לבני זה היום הכי שמח בשבוע
הוא נפגש עם ילדים שמדברים על דברים אחרים וברמה אחרת. נושאי השיחה מגוונים מאוד. בחלק מהשעות, שיעור לא חייב להסתיים בנושא בו התחיל וזה כשלעצמו קסום. בתוכנית אצלנו, שיעור אחד מתוך שלושה קשור לצד הנפשי חברתי, גם אם הוא לא ממש מוגדר כזה. הילדים בדר"כ מציינים אותו כשיעור הפחות מועדף. לדעתי, כדאי לנסות.

בואו נעשה סדר לגבי יום ההעשרה
אנחנו מעורבים ביום העשרה כבר שנה חמישית, וכעת עם שני ילדים במקביל (כיתות ח' ו-ד'). יום ההעשרה הוא מה שהמדינה מארגנת עבור התלמידים שאובחנו על-ידה באופן רשמי כ"מחוננים", על-פי קריטריונים שנגזרו מהיכולת התקציבית שלה. כלומר: הן האבחון והן התכנית כפפופים למגבלות התקציב של המדינה. וכמו שדברים אחרים שהמדינה עושה רחוקים משלמות, כך גם כאן. מאידך, למי שנמצא בתוך המערכת (ולא אינדיבידואליסטים מובהקים, אבירי home scholling וכדומה), זה מה שהמערכת מציעה, וחבל לא להיעזר ביתרונות שזה נותן. יש כאן ריכוז של חוגים (כמו של אריקה), אינטראקציה שבועית עם ילדים בעלי יכולות וכישורים דומים, ויום של שחרור מלחצי בית הספר (ובלי שיעורי בית). כמובן שההשפעה או ה"רווח" לכל ילד תלויים בילד עצמו וביכולותיו. אבל בשביל זה אנחנו לא צריכים דיון על יום ההעשרה. מי שעוסק במחוננים כבר יודע את זה. הבעיה עם יום ההעשרה נובעת מהבעיה הכללית בטיפול במחוננים בישראל. מכיוון שאין חקיקה, או קביעה מערכתית ברורה אחרת לגבי המותר והאסור, ובגלל מגבלות התקציב וחולשתה של המחלקה למחוננים, כל מסגרת של יום העשרה מתנהלת באופן עצמאי, עם בחירות משלה לגבי התכנים, המורים ואיכותם, שילוב ההורים בפעילות (או אפילו עדכון להורים), קשר עם בתי הספר של הילדים וכו'. כמו-כן, כל אחד מבתי הספר מהם באים הילדים ליום ההעשרה מתייחס אחרת לעובדה שהם "מפסידים" יום לימודים. חלק מתחשבים וקובעים "תורני עדכון" (כמו במקרים של מחלות, לא עלינו), חלק מתנכרים ומערימים קשיים (אפילו מאיימים על הילד והוריו שלא יקבלו זאת כתירוץ לימודי, מלחיצים, וגורמים לעתים לויתור על התכנית, בעיקר אצל בנות), ואילו חלק מתחשבים עד כדי תיאום "ימי כיף" וסל תרבות לימים שאינם ימי ההעשרה. זה כמובן תלוי במורה, במנהלת וביועצת, אבל גם במידת האסרטיביות של ההורים. ויש עוד נקודה שאין להתעלם ממנה. התענוג עולה כסף, והרבה. 1,650 ש"ח לשנה לילד (לי כאמור יש שניים), בתוספת עלות הסעות (אלא עם העיריה שלכם נדיבה במיוחד)של כ-450 ש"ח לשנה, ועוד טיולים ואירועים מיוחדים. זה יכול להגיע ל-2,500 ש"ח לשנה עבור 32 ימי לימוד! אז מה עושים? אישית אני חושב שלא כדאי לותר על ההזדמנות, למרות המגבלות. מי שקרא את השרשור על חוגי אריקה לנדאו ראה שבכל טוב יש חסרונות, ואפילו במערכת פרטית לא הכל עובד חלק. ההורים צריכים להיות מעורבים, לעקוב אחרי התכנית וההתנהלות (גם בנושא התכנים, כי גילינו לא מעט "פספוסים"), ולשמור על בית הספר שלא יערים קשיים מיותרים על הילדים. אפשר לפנות אלי במייל [email protected]