הנה זה מתחיל...

הפעם האחרונה שאני סיפרתי לחברה

היה לפני מספר חודשים. אנחנו חברות טובות כבר שנתיים ולפני כמה חודשים נפגשנו בערב לכוס קפה. פתאום עלה בי צורך גדול מאוד לספר לה, שתדע. ואז זה "יצא" בבוטות משהו. אמרתי משהו כמו: "דרך אגב, אבא שלי הומו"... גם היא לא כל כך ידעה איך להגיב, אבל אחרי דקה-שתיים והסבר קצר מצידי חזרנו למסלול חיינו... מצחיק איך העולם מתנהל...
 
"באה מאהבה..."

וואו. ההגדרה של אהבה היא מאוד מורכבת. אני אישית, חושבת שאבא שלי היה בכזאת הכחשה לזהות המינית שלו, שבתקופה מסויימת הוא אכן אהב את אמא שלי בצורתו הוא (ואני מאמינה שאם אשאל אותו זה בדיוק מה שהוא יגיד). אבל מה שכתבת לגבי שיקוף הקשר כנראה שזה הדבר האמיתי. הקושי שלך עם אבא שלך בלי קשר לזהות המינית שלו. אבא שלך מוצהר? איך הקשר שלכם היה לפני הגילוי? איך הוא אחרי? זה מעניין, כי אני למשל, הבת הבכורה וכשההורים שלי התחתנו אמא שלי כבר הייתה בהריון בחודש 5. אני תמיד הייתי בטוחה שהם התחתנו בגלל שאני פנצ'ר והם תמיד אמרו שאמא שלי נכנסה להריון אחרי שהם כבר החליטו שהם מתחתנים. אני אף פעם לא הבנתי את הזוגיות של ההורים שלי ולא חשתי באהבה. לא אחד אל השני ולא ממש אלי, כך שבלי קשר להיותו הומו לא חשבתי שאני באתי לעולם הזה מאהבה. יחד עם זאת, דווקא העובדה שהוא הומו הסבירה לי המון על העובדה שלא חשתי באהבה בין ההורים שלי.
 
הנה זה מתחיל...

ממליצה בחום לקרוא את הודעת המנהלת שהעלתי. כאן זה המקום, שעבור להיות לכם לתמיכה בכל תהייה/ שאלה/ התלבטות/ כעס או סתם. בכל מה שקשור לקשר ביניינו לבין ההורים שלנו, שגם גם הורים אבל גם עוד משהו...
 

זואיzoe

New member
בהצלחה

ממני.. פעילה בפורום הורות הומולסבית ואמא לילדה בת 3 וחצי
 
למעלה