הנה החלק השני...

[מאו יין]

הנה החלק השני...

ואז עברתי לגור אצל סבתא שלי שזה בהחלט היה שיפור ואולי הייתי צריכה להתחיל חיים חדשים וטובים אבל האמת היא שהייתי מאוד מתוסבכת עם עצמי ,כלפי חוץ אולי נראתי להרבה אנשים "בסדר" ו"בן אדם חזק" כמו שאמרו לי אבל מבפנים כבר הייתי בן אדם "מקולקל" הייתי מדוכאת נורא היה לי שחור בתוך הלב הייתי (ואני עדיין) בו אדם עצבני ותוקפני מ א ו ד והדבר הכי מעזע שירשתי את אותו אופי מסריח ומחורבן של אבא שלי. נחזור לגיל 17? עברתי לסבתא שלי ורק אז גיליתי את העולם שמחוץ לבית חברים/חברות/בילויים/דיסקוטקים.ואלכוהול... ו"מישום מה" מאוד מאוד התחברתי לאלכוהול.היתה לי אז כנראה תחושה שזה עוזר לי לעבור רגעים קשים(שכל הזמן היו לי הייתי נורא נורא מדוכאת) כמובן שלילמוד כבר לא למדתי ברצינות(הייתי שותה ומבלה כל יום{להשלים חוסרים...})ובקושי סיימתי את התיכון.ומייד אחרי התיכון היה לי תאריך גיוס.התגייסתי והצבא עשה לי עוד יותר רע(לא משנה סיפור אחר) עשה לי רע אבל הייתי חיילת ט ו ב ה !!רק ספגתי דיכאונות לביפנים.כ4 חודשים לפני השיחרור אמא שלי הודיעה לי שאין ברירה ואני חייבת לעבור לדירה שכורה מה שמאוד קשה לחיילת לעשות אבל דווקא בהתחלה נפלתי עם חברה שלי לדירה מדהימה בת"א בחינם של אמא שלה לכ4 חודשיםאבל לפני זה רק עוד פרט אחד היה לי לפני המעבר חבר שנתיים שמאוד הייתי קשורה איליו(הבן אדם הראשון שהראה לי מה זה אהבה)ונפרדנו .וכמובן שזה מאוד מאוד הקשה עלי.ואז... אני ששנאתי סמים וניתקתי קשרים עם חברים שהתחילו לעשן פתאום התהפכתי.בעזרת השכנועים של חברה ואחיה שהיו הולכים למסיבות טראנס(שאז עוד שנאתי...)יום אחד ישבנו אצלם והם ממש ממש ניסו לשכנע אותי בכל דרך לעשן סירבתי כל הערב וגם כשיצאנו אח"כ לדיסקוטק ואלוהים רק יודע למה לקראת הבוקר כשחזרנו הביתה פתאום היה בא לי ל"נסות" לראות מה זה גראס.וניסיתי.ואיך אומרים? מפה הדרך לגיהנום היא קצרה.שבועיים אחרי הבנג הראשון (בטח שישר התחלתי מבנגים ג´ויינטים זה עדין מידי...)הגעתי למסיבת הטראנס הראשונה וכמובן אני החוכמולוגית.אמרתי לחברה שלי שהיתה ב"ענינים"נו אם אני פה אז יאללה אני רוצה לנסות. לנסות מה? טריפ כמובן...טוב תיקחי רק "שפיץ" היא אמרה ואני? איזה שפיץ אני רוצה לנסות שלם! אז היא קנתה לי טריפ ולקחתי אותו בשלמותו ויותר מאוחר לקראת הבוקר הביאו לי ולקחתי עוד חצי טריפ.ומה אומר, בהתחלה? בהתחלה חשבתי שגיליתי את גן העדן האבוד. כל כך נהנתי!!!!!!! כל שבוע היינו הולכים למסיבות במועדונים או בטבע והייתי אוכלת כמויות טריפים שאנשים שהיו קצת יותר ותיקים ממני מעניין היו מזדעזעים לישמוע שאכלתי 3 4 טריפים ביום שישי אחד.ואז די במקביל היה את המעבר לת"א-בירת הקרחנה... ישיבות סמים בבית טריפים ואקסטות באמצע השבוע(והכל היה בחינם מטוב ליבם של אנשים שמאוד אהבו לראות אותי ואת החברות שלי רוקדות במסיבות שלהם רק שנבוא ידאגו לנו להכל...)בסך הכל בתקופה די קצרה של שנמשכה 7,8 חודשים אכלתי למעלה ממאתיים(לא לא לא בהגזמה!!!)טריפים (לאקסטות דווקא לא ממש התחברתי יותר מידי השפעה על הרגשות והרגשות שלי גם ככה היו מעורערים).נו זה לא ממש עשה לי טוב. לקראת הסוף (של לקיחת טריפים) הגעתי למצב שהייתי אוכלת 2 טריפים ושותה L.S.D ליקוויד ולא מרגישה כלום!!!!!!!!! הדבר היחיד שהיה נדלק לי זה כאב ראש מפחיד שהיה גורם לי להתחנן לטריפ שיכבה....אפילו הזיות כבר לא הייתי רואה.אז מה השלב הבא סמים באבקות לא? אז פה אני מודה לעצמי אלף אלפי תודות שלא נתתי לעצמי להכנס לזה .כל אותה תקופה. זה היה בהישג יד ממש ליד האצבע... היו מסניפים לידי קריסטל בכמויות ומעשנים "בסטים" כל הזמן ואפילו יצא לי לשבת פעם עם מישהו שביקר שאני אחזיק לו רגע את המזרק...אבל אני בשארית השכל שהיה לי שעוד לא טוגן בטריפים,ידעתי אחרי פעם אחת בלבד שניסיתי קריסטל בהסנפה וזה היה כ ל כ ך טוב שאם אני נכנסת לזה? אני תוך שבועיים מגיע לעבוד בבורסה או ברכבת על מנת לממן את זה ואת זה לא הייתי מסוגלת לעשות. תודה תודה לי. לקח לי קצת זמן אבל כיוון שהייתי כל כך הרוסה מוחית ונפשית מהטריפים(לא הייתי מסוגלת לתקשר בכלל עם העולם שסביבי)הפסקתי לאכול טריפים.עוד פרט אחד עד היום שבו התחלתי עם הסמים שקלתי 39 קילו בגיל 20(ולא לא לא לא אני לא אנורקסית זו לא הכחשה זה מבנה גוף של מי שנולדה תת משקל).והיה לי מאוד רע עם המשקל שלי כל חיי ניסיתי להשמין ורק הסמים גרמו לי להעלות במשקל תוך חצי שנה הגעתי ל45 קילו שלגובה שלי זה להיות פצצה ונורא אהבתי את זה(נשמע מוזר לא יש דעה הרווחת שמסמים מרזים לא?)מה שלא עשו הדיאטניות והשייקים עם הקלוריות ששתיתי כל חיי עשו הגראס והטריפים נו טוב המאנצ´ס עושה את שלו... בכל אופן בסוף הצלחתי לרדת לחלוטין מהטריפים ומבלי לעבור לסמים קשים יותר. 5 שנים לא נגעתי בכימיקלים ואני מאמינה שלעולם לא אגע בזה. היום יש לי פחד מזה שהלוואי והיה לי לפני 5 שנים... נשארתי רק עם העישונים וטייגר זה לא עולה לי שקל אני מעשנת את הג´ארס הכי משובח על חשבון הברון(חברי הנוכחי).רק שלשנינו נ מ א ס מזה נורא. טוב אני נורא מקווה שמישהו קורא את זה למרות שזה ארוך נורא ואני מתנצלת על זה ואני אמשיך יותר מאוחר אולי כי אני חיבת לצאת לאיוורור קל מהמסך.. אז שבת קסומה לכולנו

באאייי...

 

[tiger]

חומד זה צריך להיתפרסם בעוד מקומות

שאנשים יבינו קצת מה עובר על ילדים.חושבים שילדים זה קיר ליפעמים... מה עם אבא שלך היום?הוא קצת יותר מודע לכמה "נחמד" הוא היה? וזה ממש יפה שחמש שנים לא נגעת בכימיקלים אני מאמין שיש לך דחיה מיזה. יש לך כושן ביטוי וזה הכי חשוב.את אולי עצבנים וכעוסה ואולי יש לך גם את כל הסיבות הנכונות אבל את לא סוציופטית שלא יכולה לתקשר.יש לך יופי של כושר ביטוי ואת כותבת יפה וזה היה מרגש ליקרא את הסיפור שלך. אני אשמח שתמשיכי ליכתוב כאן,הפורום הזה פתוח גם לאנשים כמוך. ונראה לי שכמו שהיפסקת עם הכימיקלים מתי שנימאס לך ככה את תפסיקי גם עם הקלים.יש לך הרבה כוח זה די ברור כדי לעשות מה שאת רוצה...בהצלחה. T

 

[מאו יין]

../images/Emo96.gifבוקר טוב לכולם!!

ואאוו!! אתם לא יודעים טייגר וקשכפית איך התגובות שלכם חיממו לי את הלב!תמיד רציתי ל"שוחח" עם מישהו שיבין אותי וחששתי מלפנות לאל סם או כל קבוצת תמיכה למכורים לסמים כי חששתי שיצחקו עלי כי אני לא מכורה לסמים קשים,שממכרים גם פיסית,ונכון שאולי זה יכול להראות יותר קל אבל אני חושבת שלפחות חלק מ"המחלה" הזו שבכללותה נקראת :"התמכרות לדברים שמטשטשים את פיגעי המציאות"(שם ארוך אני יודעת...)חלק ממחלה זו יש גם לי.לצערי אני לא חושבת שהפעם לצאת מההתמכרות הנוכחית שלי יהיה לי קל כמו כשיצאתי מהכימקלים כי חכמה שכמוני כל פעם הרי שיצאתי מהתמכרות לאלכוהול ואח"כ מהטריפיםזה היה קל:פשוט עברתי להתמכרות אחרת...אבל הפעם אני רוצה להפסיק מבלי לעבור לחומר מטשטש ואני ממש חוששת מכמה סיבות: אני בן אדם ע צ ב נ י בטירוף אני מתפרצת בשניות אבל חמור מאיך שהסביבה סופגת את העצבים האלה זה מה שאני עוברת בהתקף עצבים שכזה.מרוב קריזה אני מסוגלת להרביץ לעצמי... ואני ממש מרגישה חום פנימי בכל הגוף שאינו נעים בכלל. אני דיכאונית ברמות די מפחידות אוף חייבת לסיים כרגע אז....

יום קסום!!!

 

[קשכפית]

הלואו מאו יין (שם סיני בחרת מה???)

מה שלומך היום?? תיראי באמת נגע לי ללב הסיפור שלך ואני מבינה מאיפה צמח הרצון לברוח למצבים של התמכרויות, אז כמו שכתבתי קודם את כבר נמצאת היום במצב שאת מבינה כמה זה מזיק ותכלס לא עוזר, כי עובדה ברחת וברחת הרבה!!! זה עזר? לא,כי תמיד מתעוררים לאותו מצב ואפילו יותר גרוע כמובן. אני מתפללת בשבילך שתצליחי למצוא את הכוח לצאת מהטישטוש ויודעת שאם יבוא יום כזה את תביני שיצאת מבועה של מילכוד לחופש. אני מאוד ממליצה לך גם אם אפשרי לפנות לסיוע ולטיפול, משהוא כמו טיפול בשיחות וגם אפילו כדורים אנטי דיכאוניים ולמלא את החיים שלך כך, שלא תצטרכי סם, להתמקד בעבודה, בחברים ובתחביבים ותחומי עיניין. תאמיני לי זה ימלא אותך אם רק תרצי ותעזרי כוח. זה לא שאני אוהבת להטיף, אבל נוגע בי כאב של אחרים ואני רוצה לצאת מגידרי כדי לעזור, אבל יודעת גם שאם מישהוא מחליט להיות מכור אלוהים ובית דין של אלוהים לא יעזור. אבל מפני שכבר פנית לכאן ושקוף מההודעות שלך שאת מבקשת עזרה, בגלל זה אני כל כך נכונה לתת לך את הדחיפה. עצבנות נובעת מחוסר השקט שלך, ואפשר לטפל בזה בעזרת כדורים, ממליצה לך לפנות (פשוט לא יודעת איפה את גרה ומה האפשרויות שלך) אבל היום יש יותר מודעות, וגם דרך קופות חולים אפשר להגיע לסיוע נפשי וגם לפסיכאטר לטיפול תרופתי, אני אפילו שאני לא מכורה, נמצאת בטיפול משולב כזה של שיחות וכדורים אנטי דיכאוניים, אם נופלים על מטפל שמתחבר אליך ואת אליו זה מאוד עשוי לעזור. למה לא לפתוח ידיים ולב ולחפש עזרה. כאן זו עזרה מינימלית של סימפטיה ואהדה אבל את צריכה יותר ואל תתביישי לחפש ולבקש אותה בכל מקום שרק אפשר. מחזקת אותך, טפלי בעצמך חמודה כי "אם אין אני לי - מי לי" כל כך בנאלי כל כך נכון. שולחת לך אהבה ואשמח לשמוע מה הצעדים שהחלטת לעשות למען עצמך ומה שאפשר לעזור דרך הרשת באינפורמציה וחיזוקים = אני כאן. קשכה שיהיה לך יום טוב חמודה

אגב, האם את מכירה את האתר "קולות"? שם אנשים כותבים את סיפור חייהם, מדובר באנשים כמוך, עם סיפורים לא שיגרתיים, אם את רוצה קישור, עלי!

 

[tiger]

אהלן מאו יין

"התמכרות לדברים שמטשטשים את פיגעי המציאות" מישפט גדול.קניתי מייד

 

[מאו יין]

אולה קשכפית!../images/Emo140.gif

נכון אכן שם סיני(שלקוח מתוך סרט(אמריקאי דווקא) ישן אך מדליק ומצחיק שנקרא:"צרות גדולות בצ´יינה טאון"-שווה צפייה! קודם כל זו תהיה הודעה קצרה כי אני בעבודה(כן גם מסטולים מתפרנסים למחייתם...) אבל יש לי כל כך הרבה להגיד לך ולשאול אותך מקווה שאספיק היום! איזה קטע לפני כ6 שנים הלכתי לפסיכיאטר שלאחר שיחה די קצרה איתי רשם לי כדורים נגד דיכאון שניקראים אנאלטרולט(או משהו כזה) ולקחתי אותם כחודש וחצי והאמת?? זה עזר זה עזר מאוד רק שאני כשראיתי שהנה יש משהו"מלאכותי" שגורם לי להרגיש טוב אז החלטתי שאם יש (והבנתי שיש) אפשרות להרגיש טוב אז כל החוכמה זה להגיע לזה ל ב ד !! אז מה את אומרת?? כי היום אני מבינה שיש לפעמים כל מיני גורמים פיסיים וחיצוניים שעלולים להפריע לבן אדם סתם להרגיש טוב אז אולי את צודקת טוב הנה אני חייבת לסיים באאאאיייי

 

[קשכפית]

בטח תקראי את זה בבוקר מאו יין

תמיד אהבתי ספרים וסרטים על סין, כל כך שונה מכאן. קודם כל שמחה שלמרות שאת מסטולה

את עובדת לפרנסתך. דבר שני הרצון להגיע לשלווה או לרוגע לבד בלי חומר מלאכותי הוא בריא ונכון. אבל למה שלא תחשבי כך על הסמים?? אההה. תפסתי אותך! למה לא לחשוב לחפש דרכים למצוא באופן טבעי את מה שהסמים עושים? או בעצם להבין שמה שהם עושים זה לא טבעי כי זה מלאכותי... מסובך מה?? גם אני חשבתי ועדיין חושבת כך ובאמת הפסקתי המון פעמים עם הכדורים אבל בכל זאת חזרתי, כי כמו שהבנת יש גורמים פיסים משתנים יש אנשים שנוטים לדכאונות ולעצבים ואם יש כדור שיכול לאזן את החומרים המופרשים מהמוח ולעשות יותר טוב, אז כדאי. פעם אנשים כאלה היו ממש מסכנים והיו מאשפזים אותם, היום יש עזרים למי שלא ממש עבר את הגבול בין שפיות ואי שפיות (גבול דק לאללההה) . יש המון סוגים של כדורים והם משתנים במהלך השנים, בהתחלה הרגשתי רע עם זה שאני לוקחת אבל דווקא הרוקח השכונתי שהוא ממש אכלה בן אדם, כל הזמן הרגיע אותי ואמר שאין לי בכלל מה להרגיש רע, שזה לא סמים וזה לא ממכר ושאם זה מעלה לי את איכות החיים זה חיובי נקודה. כמו כן בייחד עם הכדורים מומלץ לדבר על הדברים, יש מלא מקרים שהולכים לפסיכולוג או עובד סוציאלי עם תואר בטיפול פסיכותרפי וזה לא עובד, כי אין כימייה, עברתי מלא כאלה, אבל בסוף עכשיו נפלתי על אחת שממש אוהבת אותי וזה עושה את ההבדל. נשתמע בובה יום טוב, קשכפית הבן לאומית הראשונה

אגב האם קראת את הספר "כיסא הקשירה"?? קראתי ואהבתי, ממליצה. זה גם קשור לסין, זה כאילו מסופר ע"י אישה סינית שהייתה זונה ושמכורה לאופיום וזה מתרחש עוד בתקופה שהיו קושרים את כפות הרגליים ולכן השם של הספר ...

 

[מאו יין]

בוקר נהדר!קשכפית../images/Emo42.gif

שאלה דחופה (למרות שיש לי כבר דברים ושאלות באורך מגילת אסתר לשאול אותך...)איך מגלים אם אכן הבעיה של בן אדם היא הפרשות לא מאוזנות מהמוח כי קראתי פעם על הנושא ומייד חשבתי רגע אולי זאת הבעיה שלי?? כי תמיד נראה לי ממש לא הגיוני כמה שרע לי וכמה שאני "עצבן"... פעם חבר לשעבר אמר לי שתאור הבעיה שלי הוא כזה(אומנם יותר קל להסביר את זה עם ציור אבל אני בטוחה שתביני!) אם אני עומדת בתוך הסמל של היין והינג(?) נו הסמל של התאומים עיגול חצוי לשחור ולבן כשבשחור נקודה לבנה ובלבן נקודה שחורה(מבינה אותי??)אז כשאני בצד השחור אני לא מחפשת בכלל את הנקודה הלבנה(נקודת האור="הטוב")כי שם נוח לי וזה מה שאני יודעת וכשרע אז בעצם טוב לי ואם אני נמצאת בצד הלבן אז מייד אני מחפשת את הנקודה השחורה(ה"רע") כי,שוב,שם אני רגילה ו"טוב" לי... זה מה שהוא אמר והוא היממם אותי כי זה כל כך(!) נכון!!!!!!!!!!!! טוב זהו בנתיים אה, דרך אגב קשכפית ה מ ו ן ה מ ו ן ה מ ו ן תודה לך!!!!! כן כן אני כבר הבנתי שאת מין"יצור" (בחיוב!!) שכזה שנורא אוהב לעזור אבל לא איכפת לי שאת לא צריכה תודות או כל דבר שאת עלולה לכתוב פשוט את נורא עוזרת גם לי ועל כך א) אני מאוד מודה לך וב)בטוח מישהו שם למעלה (לאו דווקא אלוהים) יגמול לך יום אחד!

יום מדהים לך ולכווווולם

 

[קשכפית]

הלו מאו יין ../images/Emo108.gif זה מאוד מחמיא לי

שאת שואלת אותי שאלה כזו מקצועית, אך אינני יודעת איך לענות לך. הבנתי בדיוק מה הסברת לי, החבר הזה שלך בעצם אמר לך במילים אחרות שאת רגילה לסבול ושגם אם טוב אז עדין תחפשי את הרע... אם את מתחברת לזה אז כנראה שזה באמת אופייני לך. ת´אמת, אני לא יודעת איך פסיכאטר יודע (אם בכלל..) מתי האדם שמדבר אליו סתם בדיכי או מתי זה באמת קשור לאיזון החומרים במוח, אני אפילו לא בטוחה שזה משהוא שאפשר למדוד, אבל אולי אני טועה בגדול, אין לי שום רקע ברפואה ולא קראתי על זה ספרות מקצועית, פשוט קיבלתי את זה כמו שזה, היות ואני מילדות הרגשתי נטייה למרה שחורה אז נראה לי הגיוני לקבל כדור אנטי... בכל אופן לדעתי יש בזה המון היגיון שהרי כול כולנו זה בעצם בשליטת המוח, המוקד המרכזי שמפעיל את כל המכונה הזו שהיא אנחנו, ואולי יש באמת מצב אופטימלי אבל יש גם המון אנשים עם חריגות לכאן ולכאן ויש מלא אנשים שנוטים לדכאונות ומצבי רוח רעים, אני גם מאמינה שלפחות לא בכל המקרים זה רק חומרים, בהחלט יש מקום לכל מה שעבר על כל אחד ואחד שזה גם משפיע על המצב... נניח כמו במקרה שלך, לכי תדעי לו היית גודלת בארמון של זהב ואהבה, אולי היית אחרת? ואולי לא? שאלה קטלנית! עובדה שגם אנשים יפים, מצליחים, מפורסמים, מה שאת לא רוצה.. גם להם יש דיכאונות, התאבדויות, התמכרויות קטלניות ואובדניות מה שמוכיח שגם אם אדם גדל עם אכלה הורים וכסף ובית יפה והכל, עדיין יתכן שמשהוא בנפש שלו פגוע, יש חוסר במשהוא וזה פנימי וגם הוא ירצה להתאבד בדיוק כמו אחד שהחיים שלו היו תמיד חרא. למה שלא תיגשי ליעוץ שוב? מה שהיה היה. את היית במקום אחר, בגיל אחר למה שלא תנסי לבדוק שוב טיפול שאת במקום אחר היום! כמו שאמרתי גם אם אין כסף, אפשר דרך קו"ח, אם את גרה בת"א אז יש לי גם טיפ נוסף בשבילך אם תרצי אז תשאלי. יאללה מותק שיהיה רק טוב עוד דבר ששכחתי בנוגע לעצבנות, גם אני הייתי בתקופות מסויימות עצבנית פחד ויש לי את זה, את הדם החם... אני חושבת שזה מאוד מאוד קשור לאיך האדם מרגיש עם החיים שלו, כי ברגע שתיהי יותר שלמה עם החיים שלך, שיהיה לך יותר טוב בנשמה פנימה ובכל הסובב אותך, רמת העצבנות תרד פלאים.. ניסית פעם טיול?? לדעתי המהפך שהיה אצלי היה אחרי 2 טיולים ארוכים לבד במזרח הרחוק, זה היה בית ספר של החיים

 

[מאו יין]

הלואוו טייגר וקשכפית!

אופסי יש לי הרגשה שהשתלטתי קצת על הפורום אני מקווה שלא!.. אז ככה קשכפית הצפת אותי ביומיים האחרונים במלא דברים שאני מתה להגיב עליהם אך לא כל כך יצא לי

שאלתי אותך על נושא ההפרשות הלא מאוזנות במוח שעלולות מאוד לגרום לדיכאונות כי כתבת לי שפעם אנשים כאלה היו מאשפזים כי היו באמת חושבים שהם לא שפויים ולא היו מבינים שבעיתם היא בעיה פ י ס י ת לכל דבר! וגם אני קראתי (כפי שכבר ציינתי..) על הנושא הזה בעבר ואני (למרות שגם לי אין רקע רפואי כלל וכלל)יודעת ממה שאני זוכרת שכן יש דרך רפואית לבדוק את זה (אבל שוב אל תתפסי אותי במילה אבל אני אבדוק את זה!) בכל מיקרה לא לא "תפסת" אותיכשאמרתי על הכדורים שזה מלאכותי כאילו שהסמים הם לא... נכון נכון בדיעבד אולי היה כדאי לי לא להתחכם ולהחליט אז ש"אני אגיע לזה לבד" כי בפועל מה שקרה זה שקרו לי עוד ועוד כל מיני דברים רעים

בחיים ואז כבר הייתי במקום אחר (בראש) והנה התחלתי להשתמש בסמים שבטוח לא משפרים את איכות החיים כמו שהכדורים היו אולי כן משפרים. אבל אני ממש מבואסת כרגע על עצמי כי כמו שאומרים דיבורים כמו חול אבל אין מה לאכול... אומנם כבר תקופה ארוכה שאני לא מעשנת בבוקר לפני העבודה אבל... איך שמסתיים היום אני מתחילה להרגיש כמו מין דיגדוג כזה באיזור הבטן מתחת לחזה מין דיגדוג סחיות (קטן קטן אני אף פעם לא נותנת לו לגדול...)שגורם לי לעשן בשנייה שבה אני נכנסת הביתה (או שנייה אחרי זה....).לאחרונה זה כבר ממש מפריע לי אבל אני לא מסוגלת להפסיק (כן כן אני יודעת שאני פאטתית) וזה גורם לי למריבות עם חבר שלי שאני מאוד זקוקה לו כרגע בחיים.(שכן גם הוא מעשן אבל הוא לא "זקוק" לזה כמוני והוא ממש משתדל ואף מצליח לא לעשן ואני זו שגוררת אותו כל פעם לתוך זה כי זה נמצא בגללי על השולחן בסלון...(אני לא סתם מאשימה את עצמי אני יודעת בוודאות שאם אני לא הייתי החוליה החלשה הוא כבר היה סחי מזמן!!!) ועכשיו אני חושבת אולי כדאי לי באמת שוב לנסות טיפול נפשי כלשהו+ כדורים נוגדי דיכאון(ששוב אז הם מאוד עזרו לי,כל ההרגשה הרעה נעלמה עם הכדורים פתאום הכל היה בסדר וסבבה למרות שבשטח עצמו החיים לא השתנו אלא היו בדיוק אותו הדבר!) קשכפית שאלהואני לא שאולת לגביך אלא מה את חושבת לגבי)את לא חושבת שלחזור לכדורים האלה זה שוב לברוח לסוג אחר של סמים? או שבאמת זה לא משהו שמטשטש את פיגעי המציאות אלא הופך את המציאות למשהו שיותר קל להתמודד איתו! טוב אני חייבת לסיים אה כן אני גרה בת"א אם יש לך טיפ בשבילי וכן אני רוצה קישור לאתר קולות אז ערב נהדר לשניכם לא מכירה אותכם אבל מאוד אוהבת אותכם .מאו

 

[קשכפית]

שלום לסינית ../images/Emo29.gif

נראה כאילו את ואני השתלטנו על הפורום, אבל זה ממש לא כך, פשוט לאחרונה אין הרבה משתתפים ולא כותבים... אז הבמה שלנו, מה אכפת לנו... באשר לחלק הראשון של ההודעה שלך, אז תכף אני אפתח הודעה חדשה ואת תמצאי שם התיחסות לנושא. לגבי השאלה ששאלת אותי, אני חושבת שלקחת כדור נוגד דיכאון זה לא כמו לברוח לסמים, מהסיבה הפשוטה שסם ההשפעה שלו מבחינת ה"בריחה" "הסטלה" או איך שלא תקראי לזה, היא השפעה מיידית ומטשטשת, הרי בגלל זה לוקחים את זה. לעומת זאת כדור אנטי דיכאוני, לא משפיע כך, אם את זוכרת או שמת לב, לוקח פרק זמן של ימים עד שבועות עד שהתרופה משפיעה, ההשפעה היא לא כמו סם, זה עובד באופן מינורי ולאט לאט זה קורה. האדם שלוקח כדור שכזה לא מרגיש סוטול ולא מרגיש טישטוש חושים וכדומה, הוא בעצם לא מרגיש כלום, רק שבמשך הזמן אם התרופה באמת טובה לו ועושה את העבודה, אז קל לאדם יותר להעביר את החיים, קל יותר לקום בבוקר, יש יותר אופטימיות ופחות נחס בנשמה, זה לא שפתאום החיים נראים כאלה טובים והכל סבבה, ממש לא, המציאות נשארת בדיוק כמו שהיא, רק שהאדם מקבל את הדברים קצת אחרת בזכות החומרים.. אם קודם לא היה לו שום כוח רצון וחשק לקום בבוקר וללכת לעבוד, אז עם הכדור הוא כן יקום וילך לעבוד ואפילו יצחק קצת וירגיש שלא הכל שחור. זו התחושה שלי, זה ממש לא עובד כמו סם, לא ממסטל ולא מנתק מהמציאות ולא גורם להזיות ולכן זה ממש לא אותו הדבר. לגבי הטיפ שהבטחתי, אז כך , יש לבי"ח איכילוב בבנין נפרד שנמצא ברח´ הנרייטה סולד, מחלקה ששמה בריאות הנפש, לאחרונה כל אזרח שרשום כתושב תל אביב יכול לגשת ולהירשם שם בבקשה לקבל עזרה פסיכאטרית ו/או פסיכוטרפית, הבנתי שבגלל שזה בחינם אז יש תור קצת ארוך, נניח חודשיים עד שמתקשרים אליך וקובעים תור, אבל זה בחינם, וגם אני מטופלת דרך שם ומרוצה. אז זה הטיפ להיום. ואחר כך תקראי את ההודעה החדשה שלי. תודה שאת אוהבת אותנו, וזה ממש בסדר, זה כיף לעשות למישהוא טוב על הלב. לילה טוב ילדה.

 

[קשכפית]

ושכחתי את הקישור לאתר "קולות"

לדעתי תמצאי בו הרבה עיניין!! אגב גם הסיפור של טייגר מופיע שם במדור "סיפורים אישיים"

 

[תותי 4]

טיגר .....

הבוקר נכנסתי לאתר קולות ,ולמרות שהרגשתי שאני נכנסת למקום פרטי,קראתי את הסיפור האישי שלך ,והתרגשי הזדהתי...והכי חשוב זה נתן לי להרגיש משהו,לא רחמים אלא גאווה שאינה עוד מכור שהיה צריך להיות מסומן היום בצלב,קם על הרגלים והחשוב הוא שהוא חי וממצא את חייו,ואפילו מצא אהבה...אמיתית ולא מתוך נוחות,אגב גם אבא של בעלי מת שהוא היה בן 13 מסרטן הראות,והוא טוען שמשם בעצם גם אצלו הכל יתהפך,והוא באמונה שאם הוא היה היום חי הכל היה בעבורו אחרת,גם מימנו הסתירו את דבר גודל מחלתו,אך לפחות אתה ניפרדתה מאביך,הוא לא .היה קשה לו להבין והיה לו כעס המון שנים,מדוע לא סיפרו לו שעוד היה זמן מה הם ניסו לחסוך?...את הכאב?...לילד בן 13 שאמור לחגוג בר מצווה עם אביו ושזה נמנע מימנו, אין את ההבנה הזו.אגב בן דוד שלי עובד "בקויק קופי",בת"א הוא גרפקאי ובמידה שאי פעם תצטרך עבודה אל תחשוב פעמים,שם אני מאמינה תוכל להיות אתה ללא פחד,אגב לכל אחד יש את המטען שלו כך שאני חושבת שאינך צריך לפחד שמה יזהו אותך,נמר המשך לשאוג......ד"ש לקשכה היקרה לי מכל.

 

[tiger]

יקירתי תודה על הכל

אבל היכן קיבלת את הרושם שאני פוחד שיזהו אותי ??? נהפוך הוא. ליפעמים נימאס לי מכל האנונימיות האינטרנטית הזאת ובא לי לחתום בשמי הפרטי (שמופיע דרך אגב כימעט בכל הכתבות) אבל מה לעשות שיש לי גם כינוי די מגניב שהפך כימעט לשם השני שלי גם בחיים ככה שזה לא ממש כל כך מפריע לי.אבל מחשיפה אני לא מפחד.אני חושב שאם הייתי מפחד לא הייתי עושה כלום ולא כותב כלום...כי פחד זה דבר משתק ואם כבר אז אני מעדיף שיפחדו מימני

t

 

[tiger]

כמובן איך שכחתי.. תודה על

ההצעה ש"זרקת" לי, אני מאוד מעריך את זה, כרגע זה לא אקטואלי אבל אני אשמור לי את הזכות לפנות אליך בעניין הנ"ל בעתיד אם וכאשר. קשכה מוסרת גם תודה על הד"ש החם שמסרת לה. על השאלות ששאלת אותי אני אענה ברגע שיהיה לי יותר זמן לשבת בנחת מול המחשב.

 

[מאו יין]

תודה תודה .!!../images/Emo24.gif

ואני ממש מזועזעת(סתאאאאאאם) מזה ש"הודית" לי על אהבתי עליכם. אני חייבת לציין שאני בדרך כלל ממש לא מתחברת כל כך מהר לאנשים ולא התחברתי אליכם כל כך מהר וטוב כי זה באינטרנט ולא פנים אל פנים! אתם אתם פשוט עשיתם לי את זה ואני כל כך שמחה שניכנסתי לפורום הזה!!אה וכן ההערות ה"קטנות" של טייגר על כושר הביטוי והכתיבה שלי יש להן משמעות עצומה לגבי!! לכתוב זאת האהבה הכי הכי גדולה שלי. אני לא יודעת אם כרגע אני מסוגלת לכתוב ספר כמו רם אורן... אבל תנו לי נושא להשתפך עליו בכתיבה וזה בדרך כלל יהיה מעניין לקרוא... וטייגר כל משפט שלי שמוצא חן בעיניך אתה מוזמן "לקנות" ולהפיץ ברבים!!!!!!!!! תודה (שוב,קרציה...) לכם על קיומכם ולי שמצאתי אותכם!!

 

[doodidoo]

רם אורן??? ../images/Emo178.gif ??@##../images/Emo59.gif$%&?

אני מבקש שזה לא יהיה מודל כתיבה עבורך. עוד סופר ספרי טיסה מטופשים וריקים. סופר להמונים שאם רק היה כותב על נייר יותר רך, סופג ונשתף באסלה, אולי עוד היה איזה שהוא ערך לספרים שלו. מאו יין היקרה נגעת לליבי, באמת. אבל אם את מחפשת גיבורים ספרותיים בבקשה תרדי מהרם אורן הזה. הוא כמו דודו טופז. או מקסימום יהורם גאון של הספרות הקלה והממוסחרת. ובהזדמנות זו אם את רוצה שמות של סופרים באמת גדולים וחשובים אשמח לעזור מנסיוני הדל אח המחודד בקריאת ספרים וביקורת. doodidoo

 

[קשכפית]

את לא קרצייה ואכלה שאת כאן

בשביל מה קיים פורום תמיכה אם לא בשביל מי שצריך ורוצה להתבטא? בלעדי אנשים כמוך, לא יהיה קיום לפורום, נכון? אז קחי זאת לתשומת ליבך. כתבי מה שבא לך, זה המקום וזה הזמן.

 

[מאו יין]

doodidoo../images/Emo63.gif

נו,טוב אני בכלל לא אתווכח איתך! רם אורן ניתן כדוגמא למישהו שכותב ספר באורך מלא! הוא בהחלט לא לא לא מושא הערצתי ככותב ואף לא מודל לחיקוי! (בקיצור שמו היה הראשון שקפץ לי לראש כשכתבתי ומיהרתי...) דווקא יש לי ידע לא קטן לגבי סופרים וספרים אתה מאמין לי שבית הספר היסודי שלי באמת היו קוראים לי תולעת ספרים? אשמח מאוד לקבל ממך המלצות לספרים ששווה לקרוא! ואני אף מבטיחה לקרוא אותם (אם עוד לא קראתי) כי לקרוא זו עוד אחת מההתמכרויות שלי וזו אף עוד דרך לא מסוממת לברוח רחווווק רחווווק מהמציאות!...... יום קסום ומקסים לך לך ולכווולם!!