הנה הדכדוך מתחיל
הנה הדכדוך מתחיל
ידעתי שהאופטימיות לא תימשךזמן רב, אבל זה לא שאני לא אופטימית יותר, אני סתם מדוכדכת אני יודעת שזה ההורמונים, אני יודעת שהם משבשים לי את המצברוח והופכים כל דבר לסגרירי, אז למה אני נעלבת? החברות היחידות שכן סיפרתי להן מה אני עוברת נפגשות בדיוק ביום / יום אחרי (לא ברור עדיין אם היא בראשון או שני) השאיבה המתוכננת. כבר אמרתי להן שלא אוכל לבוא בגלל זה. קצת ציפיתי שידחו את הפגישה ביום או יומיים שאוכל גם להצטרף. אבל הן לא. וזה מדכא אותי. וזה מטופש - אבל נעלבתי. ההורמונים האלה!!! ועוד הן נפגשות מטר מהבית שלי. הכי מבאס. הכי מתסכל. הכי בא לי לבכות.
הנה הדכדוך מתחיל
ידעתי שהאופטימיות לא תימשךזמן רב, אבל זה לא שאני לא אופטימית יותר, אני סתם מדוכדכת אני יודעת שזה ההורמונים, אני יודעת שהם משבשים לי את המצברוח והופכים כל דבר לסגרירי, אז למה אני נעלבת? החברות היחידות שכן סיפרתי להן מה אני עוברת נפגשות בדיוק ביום / יום אחרי (לא ברור עדיין אם היא בראשון או שני) השאיבה המתוכננת. כבר אמרתי להן שלא אוכל לבוא בגלל זה. קצת ציפיתי שידחו את הפגישה ביום או יומיים שאוכל גם להצטרף. אבל הן לא. וזה מדכא אותי. וזה מטופש - אבל נעלבתי. ההורמונים האלה!!! ועוד הן נפגשות מטר מהבית שלי. הכי מבאס. הכי מתסכל. הכי בא לי לבכות.
