הנה "הבקרוב"
מתוך המבול, פרק מספר 22 המלחמה פרצה באחת ושלושים בלילה. מטח קטיושות פתאומי הרעיד את הבתים בקרית ים. מס´ בניינים קרסו עת קטיושות נפלו על העיר. כוחות הביטחון חשו למקום כדי לחלץ עשרות פצועים והרוגים משברי הבניינים. לאור הלהבות של הבניינים הנשרפים החלו דחפורים, צוותי הצלה וכלבים לחפור בהריסות. ראש הממשלה עודכן טלפונית במתרחש. כעשרים דקות לאחר מכן נורו עוד מטחי קטיושות לעבר נהריה, שלומי, קרית שמונה וכרמיאל. ראש הממשלה נתן אור ירוק. כוחות חי"ר מוטסים ומסוקי תקיפה עסקו באיתור חוליות ארטילריה של החיזבאללה באזור שהיה פעם קרוי, אזור הביטחון. בעזרת ציוד לראיית לילה מתוחכם שפותח ע"י חברות היי-טק ישראליות איתרו המסוקים כל מי שנע בחסות החשיכה והשמידו אותו. יחידות ארטילריה של צה"ל החלו לירות לעבר מטרות בצור ובצידון והבריחו שוב את אזרחי דרום לבנון מבתיהם, פעם שניה בתוך מס´ ימים. מטוסים של חיל האויר חזרו לפגוע במטרות אסטרטגיות של לבנון. גשרים, מחסנים, תחנות כוח (מה שנשאר מהם), נמלים, שדות תעופה ועוד מטרות הפכו לאיים בוערים של בטון וגרוטאות מתכת. עם עלות השחר, עוד לפני אור ראשון החלו כוחות שריון ישראלים להיכנס חזרה ללבנון. בחדשות 7 בבוקר הופיע ראש הממשלה אריק שרון בטלוויזיה וברדיו: "אזרחי ישראל. הלילה שוב נחתו על ערינו בצפון הארץ קטיושות ופגזי מרגמה. שוב בילו אזרחי ישראל בצפון הארץ את לילם במקלטים. הלילה שוב נהרגו ונפצעו אזרחי ישראל מהפגזות על ישובים אזרחים. מצב זה הוא בלתי נסבל לחלוטין. אנו מודעים לכך שכוחות אירניים וסוריים גדולים יושבים על אדמת לבנון אך אין לנו שום אפשרות להתעלם מהתקפות מרושעות על ערינו הצפוניות. לא אנו פתחנו במסע התגרויות זה. לאחר שקט קצר של מס´ חודשים מאז נסיגת צה"ל מלבנון, שקט שלווה בהתגרויות של אזרחים לאורך הגבול ואי מילוי חובת צבא לבנון לקחת שליטה באזור קו הגבול, הועלה רף ההתגרויות בנו והפך להפגזות על אזרחינו השלווים בכל חלקה הצפוני של מדינת ישראל. אף מדינה בעולם לא תישאר ללא תגובה כאשר עריה מופגזות בלא התגרות. אי לכך הוריתי הלילה לרמטכ"ל צה"ל מופז, לטפל בבעיית לבנון עד לפתרון בעיית ההפגזות על ערי ישראל. במידה ונשיג שקט זה, שם יהיה גבולנו. במידה ונהיה משוכנעים שהשקט ישמר, לא נישאר על אדמת לבנון ולו לשעה אחת נוספת. אנו פונים לממשלות אירן וסוריה. מלחמתנו בלבנון אינה מלחמתכם. אל תתערבו במלחמה זאת. אין לנו שום רצון להילחם בכם אך אם נהיה חייבים, נעשה זאת. אל תסלימו את המצב באזור לכלל מלחמה כוללת. כל שאנו רוצים הינו שקט בגבול לבנון. שקט זה ישרת היטב הן את לבנון והן את ישראל. אזרחי ישראל, מגיע רגע בחיי אומה שעליה לקום ולעמוד על נפשה ואזרחיה. מגיע רגע בחיי אומה שעליה לעמוד ולהסתכל על עצמה בראי. אנו סבורים שאי אפשר יותר לדחות את בעיית לבנון". Thats all folks לסיפור במלואו: http://Thats_allfolks.tripod.com לידיעתכם, הסיפור נכתב ביולי/אוגוסט 2000, עם ירידתו של ברק מהמטוס שהחזירו מקמפ דייויד. ברק היה אז בשיא כוחו ושרון היה איש מת מהלך (מבחינה פוליטית כמובן).
מתוך המבול, פרק מספר 22 המלחמה פרצה באחת ושלושים בלילה. מטח קטיושות פתאומי הרעיד את הבתים בקרית ים. מס´ בניינים קרסו עת קטיושות נפלו על העיר. כוחות הביטחון חשו למקום כדי לחלץ עשרות פצועים והרוגים משברי הבניינים. לאור הלהבות של הבניינים הנשרפים החלו דחפורים, צוותי הצלה וכלבים לחפור בהריסות. ראש הממשלה עודכן טלפונית במתרחש. כעשרים דקות לאחר מכן נורו עוד מטחי קטיושות לעבר נהריה, שלומי, קרית שמונה וכרמיאל. ראש הממשלה נתן אור ירוק. כוחות חי"ר מוטסים ומסוקי תקיפה עסקו באיתור חוליות ארטילריה של החיזבאללה באזור שהיה פעם קרוי, אזור הביטחון. בעזרת ציוד לראיית לילה מתוחכם שפותח ע"י חברות היי-טק ישראליות איתרו המסוקים כל מי שנע בחסות החשיכה והשמידו אותו. יחידות ארטילריה של צה"ל החלו לירות לעבר מטרות בצור ובצידון והבריחו שוב את אזרחי דרום לבנון מבתיהם, פעם שניה בתוך מס´ ימים. מטוסים של חיל האויר חזרו לפגוע במטרות אסטרטגיות של לבנון. גשרים, מחסנים, תחנות כוח (מה שנשאר מהם), נמלים, שדות תעופה ועוד מטרות הפכו לאיים בוערים של בטון וגרוטאות מתכת. עם עלות השחר, עוד לפני אור ראשון החלו כוחות שריון ישראלים להיכנס חזרה ללבנון. בחדשות 7 בבוקר הופיע ראש הממשלה אריק שרון בטלוויזיה וברדיו: "אזרחי ישראל. הלילה שוב נחתו על ערינו בצפון הארץ קטיושות ופגזי מרגמה. שוב בילו אזרחי ישראל בצפון הארץ את לילם במקלטים. הלילה שוב נהרגו ונפצעו אזרחי ישראל מהפגזות על ישובים אזרחים. מצב זה הוא בלתי נסבל לחלוטין. אנו מודעים לכך שכוחות אירניים וסוריים גדולים יושבים על אדמת לבנון אך אין לנו שום אפשרות להתעלם מהתקפות מרושעות על ערינו הצפוניות. לא אנו פתחנו במסע התגרויות זה. לאחר שקט קצר של מס´ חודשים מאז נסיגת צה"ל מלבנון, שקט שלווה בהתגרויות של אזרחים לאורך הגבול ואי מילוי חובת צבא לבנון לקחת שליטה באזור קו הגבול, הועלה רף ההתגרויות בנו והפך להפגזות על אזרחינו השלווים בכל חלקה הצפוני של מדינת ישראל. אף מדינה בעולם לא תישאר ללא תגובה כאשר עריה מופגזות בלא התגרות. אי לכך הוריתי הלילה לרמטכ"ל צה"ל מופז, לטפל בבעיית לבנון עד לפתרון בעיית ההפגזות על ערי ישראל. במידה ונשיג שקט זה, שם יהיה גבולנו. במידה ונהיה משוכנעים שהשקט ישמר, לא נישאר על אדמת לבנון ולו לשעה אחת נוספת. אנו פונים לממשלות אירן וסוריה. מלחמתנו בלבנון אינה מלחמתכם. אל תתערבו במלחמה זאת. אין לנו שום רצון להילחם בכם אך אם נהיה חייבים, נעשה זאת. אל תסלימו את המצב באזור לכלל מלחמה כוללת. כל שאנו רוצים הינו שקט בגבול לבנון. שקט זה ישרת היטב הן את לבנון והן את ישראל. אזרחי ישראל, מגיע רגע בחיי אומה שעליה לקום ולעמוד על נפשה ואזרחיה. מגיע רגע בחיי אומה שעליה לעמוד ולהסתכל על עצמה בראי. אנו סבורים שאי אפשר יותר לדחות את בעיית לבנון". Thats all folks לסיפור במלואו: http://Thats_allfolks.tripod.com לידיעתכם, הסיפור נכתב ביולי/אוגוסט 2000, עם ירידתו של ברק מהמטוס שהחזירו מקמפ דייויד. ברק היה אז בשיא כוחו ושרון היה איש מת מהלך (מבחינה פוליטית כמובן).