הנה אחד ארוך
זה המשך תגובה על ה"כתבה" של מקודם. אני מבקש לקרוא מהתחלה עד הסוף זה חשוב מאד. ההיפ הופ הישראלי צריך בשלב הזה כמה דחיפות טובות וגדולות. כל הזמן מדברים על איך מתקדמים, ואיך שעוד מעט זה יתפתח ועוד מעט זה וזה. בולשיט. יש לנו סצינה בגודל פיסטוק ש 99.999999 אחוז מהארץ בכלל לא שמע עליה. ועל תגידו לי שסאב מוכר בכל הארץ כי סאב לא הזיז להרבה מאד אנשים. אולי רק לאיזה 100 אנשים שקנו את הדיסק, ובכל זאת מכירים רק אותו ואת הצל, ואיזה 1000 אנשים שהורידו את חי מיום ליום מנאפסטר ונגמר הסיפור. זה לא התקדמות בגרוש. התקדמות זה שאנשים צריכים להזמין כרטיס לג´י שבועיים קודם כי אחרת נגמר הכרטיסים. לא שסופרים אומר שחייבים להזמין, ובסוף גם מי שבא ב-1:00 בלילה בלי כרטיס נכנס, ויש לו גם אפילו מספיק מקום להפליץ ובלי שאף אחד יריח את זה. התקדמות זה שמישהו יוכל להפיק פסטיבל היפ הופ ישראלי "נטו" בעשרות אלפי שקלים, ויוכל גם להחזיר את כל ההשקעה, פלוס עוד הרבה כסף. התקדמות זה שראפרים ממיק למקס מוזמנים להופיע בטלויזיה, שמכירים אותם ברחוב, שמקבלים על מה שהם עושים כסף, שלצ´ולו יהיה מניע כספי להפיק עוד דיסק. כי בלי כסף אין כלום בעולם היום. ברגע שהסצינה תהיה בנויה על כסף, המוני אנשים ופרסום במימדים עולמיים, אז זו תהיה התקדמות. תבינו, שאם סופרים צריך לפרסם מסיבה בפורום כדי שיבואו בכלל אנשים, ובכל זאת בקושי מגיעים אנשים למועדון הפיצפון הזה זה לא שווה. תסתכלו על צרפת. זה מה שאנחנו צריכים להסתכל עליו ברגע זה. יש להם פסטיבלים עצומים ברמה של ארה"ב. להקות מגיעות לשם עם תלבושות מאוחדות, יש מיקרופונים שלא עושים פידבק, שקולטים.. אתם אומרים שצריך שירים עם מסר, לא אגו טריפ. זה בולשיט. אגו טריפ זה ראפ. אתם רוצים להיות כמו אמריקה, אבל רוצים שירים בלי אגו טריפ. תחליטו. אגו טריפ היה ותמיד יהיה בראפ, וזה טוב. אתם לא יכולים לשנות את זה. מה שצריך להשתפר זה ההפקות. המילים שלנו לא יותר גרועות משל ארה"ב. הביטים זה מה שעושה את כל ההבדל. ברגע שהסצינה לא תהיה תלויה על צ´ולו זו תהיה התקדמות. בינתיים צ´ולו תמשיך לעשות את מה שאתה עושה כי בלעדי זה אז אין כלום. בלעדיך אין סצינה. אפילו שבינתיים אין רווח ואין הפקות במימדים גדולים, תמשיך עם זה, זה ישתלם בסוף.
זה המשך תגובה על ה"כתבה" של מקודם. אני מבקש לקרוא מהתחלה עד הסוף זה חשוב מאד. ההיפ הופ הישראלי צריך בשלב הזה כמה דחיפות טובות וגדולות. כל הזמן מדברים על איך מתקדמים, ואיך שעוד מעט זה יתפתח ועוד מעט זה וזה. בולשיט. יש לנו סצינה בגודל פיסטוק ש 99.999999 אחוז מהארץ בכלל לא שמע עליה. ועל תגידו לי שסאב מוכר בכל הארץ כי סאב לא הזיז להרבה מאד אנשים. אולי רק לאיזה 100 אנשים שקנו את הדיסק, ובכל זאת מכירים רק אותו ואת הצל, ואיזה 1000 אנשים שהורידו את חי מיום ליום מנאפסטר ונגמר הסיפור. זה לא התקדמות בגרוש. התקדמות זה שאנשים צריכים להזמין כרטיס לג´י שבועיים קודם כי אחרת נגמר הכרטיסים. לא שסופרים אומר שחייבים להזמין, ובסוף גם מי שבא ב-1:00 בלילה בלי כרטיס נכנס, ויש לו גם אפילו מספיק מקום להפליץ ובלי שאף אחד יריח את זה. התקדמות זה שמישהו יוכל להפיק פסטיבל היפ הופ ישראלי "נטו" בעשרות אלפי שקלים, ויוכל גם להחזיר את כל ההשקעה, פלוס עוד הרבה כסף. התקדמות זה שראפרים ממיק למקס מוזמנים להופיע בטלויזיה, שמכירים אותם ברחוב, שמקבלים על מה שהם עושים כסף, שלצ´ולו יהיה מניע כספי להפיק עוד דיסק. כי בלי כסף אין כלום בעולם היום. ברגע שהסצינה תהיה בנויה על כסף, המוני אנשים ופרסום במימדים עולמיים, אז זו תהיה התקדמות. תבינו, שאם סופרים צריך לפרסם מסיבה בפורום כדי שיבואו בכלל אנשים, ובכל זאת בקושי מגיעים אנשים למועדון הפיצפון הזה זה לא שווה. תסתכלו על צרפת. זה מה שאנחנו צריכים להסתכל עליו ברגע זה. יש להם פסטיבלים עצומים ברמה של ארה"ב. להקות מגיעות לשם עם תלבושות מאוחדות, יש מיקרופונים שלא עושים פידבק, שקולטים.. אתם אומרים שצריך שירים עם מסר, לא אגו טריפ. זה בולשיט. אגו טריפ זה ראפ. אתם רוצים להיות כמו אמריקה, אבל רוצים שירים בלי אגו טריפ. תחליטו. אגו טריפ היה ותמיד יהיה בראפ, וזה טוב. אתם לא יכולים לשנות את זה. מה שצריך להשתפר זה ההפקות. המילים שלנו לא יותר גרועות משל ארה"ב. הביטים זה מה שעושה את כל ההבדל. ברגע שהסצינה לא תהיה תלויה על צ´ולו זו תהיה התקדמות. בינתיים צ´ולו תמשיך לעשות את מה שאתה עושה כי בלעדי זה אז אין כלום. בלעדיך אין סצינה. אפילו שבינתיים אין רווח ואין הפקות במימדים גדולים, תמשיך עם זה, זה ישתלם בסוף.
