הנדיב, פרק 31
פרק מספר 31 "כבוד השופט, בית המשפט הנכבד. התעקשתי במשפט זה לא לקבל ייצוג משפטי, על אף שרבים מטובי עורכי הדין בישראל התנדבו להגן עלי , אפילו בחינם. אני מניח, שאתם גם יודעים שלא היתה לי כל בעיה של כסף לממן את הוצאות המשפט הזה. אולם החלטתי לפנות לשכל הישר של בית המשפט ובזה אסיים את נאום ההגנה שלי. הגשמתי חלום, חלום רטוב של מליארדי אנשים בעולם. עשיתי את הבלתי יאומן והבלתי פתיר ופיצחתי את ´השיטה´, השיטה הלוקחת מעט מכל כך הרבה אנשים קטנים ונותנת הרבה לכל כך מעט אנשים. איני מתמטיקאי גדול, אך שכל יש לי. בסה"כ השתמשתי במחשב שלי ככלי נוסף למוח שלי. ההכנסות שלי מתוכנית צ´אנס והלוטו נחשבות לפטורות ממס. גם אם אדם הופך זאת למקצוע. אחרת, היה החוק הישראלי מגביל ומגדיר את סכומי הזכייה כך שהשקעות מעל סכום מסויים או להבדיל רווחים מעל סכום מסויים ייהפכו להיות השקעות של מהמרים מקצועיים החייבים במס. כידוע לכם אין החוק מגביל אדם בסכומי השקעתו בהגרלות מפעל הפיס או קובע שמפה הוא ´חובב´ ומכאן ואילך הוא ´מקצוען´. אם אנשי מס הכנסה, בטובם, היו מוכנים גם לשאת בהוצאות הפסדי (במידה ולא הייתי מצליח) האם גם אז הם היו ששים אלי קרב? או שרוח הקרב עלתה באפם רק לאחר שהצלחתי והם בקנאה ובקטנוניות ראויים לציון מנסים להפחידני ולהשפיל אותי כטיפוס אנטי חברתי? הרי על הכנסות שאינן פטורות ממס שילמתי מה שצריך, כולל הכנסות מעבודתי כטריידר. את זה התובע לא מציין, בבואו להציגני. כבוד השופט, המוסר שלי אינו עומד למשפט וניסיונו ההיסטרי של התובע לעשות לי דמוניזציה מורכב מנקמנות ומבורות. על אף דבריו הבוטים של התובע אני סבור שטקטיקה זו שהוא בחר להציגני דווקא מראה על דלות הראיות והחומר של מס ההכנסה. ממידע שהגיע אלי, החקירה ובעקבותיה התביעה של מס ההכנסה נבעו מהדלפה מרושעת ומכוונת של הנהלת מפעל הפיס שחשו מאויימים. הדלפה זו הינה בבחינת הפרת חוזה יסודית ביני לבין מפעל הפיס ואדאג לוודא שהקנס המוסכם הרשום בהסכם בינינו יושת על מפעל הפיס. רק בארץ שלנו מתעמרים מוסדות שלטון וארגונים באזרחיהם. חוק חסיון אינו חוק חסיון, חוק הפרטיות אינו חוק פרטיות וחוקים אלה מושמים ללעג וקלס מידי יום. מידע זורם בין רשויות וארגונים באופן שוטף על אפם וחמתם של אזרחים. אם הרשויות אינן רבות בינן לבין עצמן במשחקי כוח של פוליטיקאים הריהן משתפות פעולה, לעתים בצורה זדונית, כנגד אזרחיהן. הכסף שטוען התובע ממס ההכנסה מעולם לא הגיע לידי. הוא הגיע ישירות למי שהיו זקוקים לו יותר ממני. לכסף הזה נמצא שימוש טוב יותר ממה שהייתי עושה בו. הנה המעטפה ובה כל הקבלות בעניין. כל העמותות והמפעלים שקיבלו את הכסף מנהלים ספרים כחוק. מובן שההכנסות הללו רשומות בספריהן. סיימתי כבוד השופט, אין לי נאומים נוספים, אמרתי את מה שהיה לי." מוטי קרב לדוכן השופט ושם את המעטפה על הדוכן. אח"כ ניגש לשולחן התובע והניח מעטפה שניה זהה. אחר כך שב והתיישב על ספסל הנאשמים. "למה לא מסרת חומר זה לידי מס ההכנסה קודם שתבעו אותך?" שאל השופט המסוקרן. "הם לא רצו לשמוע, כבוד השופט. הם חשבו שתפסו דג שמן ולא עניינו אותם העובדות. לכן העדפתי למסור את הנתונים ישירות לידיך". השופט הציץ בניירות ששלף מתוך המעטפה ופנה לתובע "אתה מעוניין להמשיך במשפט?" "כבוד השופט," הזדקף התובע הנבוך, "אני זקוק לזמן כדי להחליט". "אוקיי," ענה השופט בחוסר סבלנות, "בית המשפט ייצא להפסקה של חצי שעה, עד אז תחליט". "כבוד השופט, הזמן אינו מספיק לנו". "זה מה שיש" "אם כך כבוד השופט, אני ממליץ לוותר על המשך המשפט". אמר התובע עגום הסבר. "יפה" ענה השופט, קצר רוח לדרישות התובע. "אם כך אני מכריז בזאת על מוטי כהן כזכאי". הקהל דווקא נהנה מאוד מההצגה ופרץ במחיאות כפיים בהתלהבות עד שהשופט הנזעם דפק בפטישו בשולחן באלימות רבה וצרח למיקרופון: "אני אוציא אתכם מן האולם!" Thats all folks
פרק מספר 31 "כבוד השופט, בית המשפט הנכבד. התעקשתי במשפט זה לא לקבל ייצוג משפטי, על אף שרבים מטובי עורכי הדין בישראל התנדבו להגן עלי , אפילו בחינם. אני מניח, שאתם גם יודעים שלא היתה לי כל בעיה של כסף לממן את הוצאות המשפט הזה. אולם החלטתי לפנות לשכל הישר של בית המשפט ובזה אסיים את נאום ההגנה שלי. הגשמתי חלום, חלום רטוב של מליארדי אנשים בעולם. עשיתי את הבלתי יאומן והבלתי פתיר ופיצחתי את ´השיטה´, השיטה הלוקחת מעט מכל כך הרבה אנשים קטנים ונותנת הרבה לכל כך מעט אנשים. איני מתמטיקאי גדול, אך שכל יש לי. בסה"כ השתמשתי במחשב שלי ככלי נוסף למוח שלי. ההכנסות שלי מתוכנית צ´אנס והלוטו נחשבות לפטורות ממס. גם אם אדם הופך זאת למקצוע. אחרת, היה החוק הישראלי מגביל ומגדיר את סכומי הזכייה כך שהשקעות מעל סכום מסויים או להבדיל רווחים מעל סכום מסויים ייהפכו להיות השקעות של מהמרים מקצועיים החייבים במס. כידוע לכם אין החוק מגביל אדם בסכומי השקעתו בהגרלות מפעל הפיס או קובע שמפה הוא ´חובב´ ומכאן ואילך הוא ´מקצוען´. אם אנשי מס הכנסה, בטובם, היו מוכנים גם לשאת בהוצאות הפסדי (במידה ולא הייתי מצליח) האם גם אז הם היו ששים אלי קרב? או שרוח הקרב עלתה באפם רק לאחר שהצלחתי והם בקנאה ובקטנוניות ראויים לציון מנסים להפחידני ולהשפיל אותי כטיפוס אנטי חברתי? הרי על הכנסות שאינן פטורות ממס שילמתי מה שצריך, כולל הכנסות מעבודתי כטריידר. את זה התובע לא מציין, בבואו להציגני. כבוד השופט, המוסר שלי אינו עומד למשפט וניסיונו ההיסטרי של התובע לעשות לי דמוניזציה מורכב מנקמנות ומבורות. על אף דבריו הבוטים של התובע אני סבור שטקטיקה זו שהוא בחר להציגני דווקא מראה על דלות הראיות והחומר של מס ההכנסה. ממידע שהגיע אלי, החקירה ובעקבותיה התביעה של מס ההכנסה נבעו מהדלפה מרושעת ומכוונת של הנהלת מפעל הפיס שחשו מאויימים. הדלפה זו הינה בבחינת הפרת חוזה יסודית ביני לבין מפעל הפיס ואדאג לוודא שהקנס המוסכם הרשום בהסכם בינינו יושת על מפעל הפיס. רק בארץ שלנו מתעמרים מוסדות שלטון וארגונים באזרחיהם. חוק חסיון אינו חוק חסיון, חוק הפרטיות אינו חוק פרטיות וחוקים אלה מושמים ללעג וקלס מידי יום. מידע זורם בין רשויות וארגונים באופן שוטף על אפם וחמתם של אזרחים. אם הרשויות אינן רבות בינן לבין עצמן במשחקי כוח של פוליטיקאים הריהן משתפות פעולה, לעתים בצורה זדונית, כנגד אזרחיהן. הכסף שטוען התובע ממס ההכנסה מעולם לא הגיע לידי. הוא הגיע ישירות למי שהיו זקוקים לו יותר ממני. לכסף הזה נמצא שימוש טוב יותר ממה שהייתי עושה בו. הנה המעטפה ובה כל הקבלות בעניין. כל העמותות והמפעלים שקיבלו את הכסף מנהלים ספרים כחוק. מובן שההכנסות הללו רשומות בספריהן. סיימתי כבוד השופט, אין לי נאומים נוספים, אמרתי את מה שהיה לי." מוטי קרב לדוכן השופט ושם את המעטפה על הדוכן. אח"כ ניגש לשולחן התובע והניח מעטפה שניה זהה. אחר כך שב והתיישב על ספסל הנאשמים. "למה לא מסרת חומר זה לידי מס ההכנסה קודם שתבעו אותך?" שאל השופט המסוקרן. "הם לא רצו לשמוע, כבוד השופט. הם חשבו שתפסו דג שמן ולא עניינו אותם העובדות. לכן העדפתי למסור את הנתונים ישירות לידיך". השופט הציץ בניירות ששלף מתוך המעטפה ופנה לתובע "אתה מעוניין להמשיך במשפט?" "כבוד השופט," הזדקף התובע הנבוך, "אני זקוק לזמן כדי להחליט". "אוקיי," ענה השופט בחוסר סבלנות, "בית המשפט ייצא להפסקה של חצי שעה, עד אז תחליט". "כבוד השופט, הזמן אינו מספיק לנו". "זה מה שיש" "אם כך כבוד השופט, אני ממליץ לוותר על המשך המשפט". אמר התובע עגום הסבר. "יפה" ענה השופט, קצר רוח לדרישות התובע. "אם כך אני מכריז בזאת על מוטי כהן כזכאי". הקהל דווקא נהנה מאוד מההצגה ופרץ במחיאות כפיים בהתלהבות עד שהשופט הנזעם דפק בפטישו בשולחן באלימות רבה וצרח למיקרופון: "אני אוציא אתכם מן האולם!" Thats all folks