הנדיב, פרק 30
פרק מספר 30 בבית קפה, בפינה שקטה אבל לא רחוקה מידי מן מהמזגנים, ישבו מיקה וביג ג´ו. מאז פורסמה בעיתון תמונתו של מוטי, וסידרת כתבות של העיתונאי איתי הרשקוביץ בשם "רובין הוד הישראלי", כתבות שפירטו את רשת מפעלי הצדקה שלו, הוצרו צעדיו והוא הגביל את תנועותיו רק ללילה. איש לא שאל אותו אם הוא מעוניין בפרסום. העיתונות החליטה עבורו ועתה היה סגור בבית כאסיר. מיקה לעומתו, שנראתה בתמונה בעיתון בלונדינית, צבעה את שערה לשחור ולבשה משקפי שמש כהים. היתה זו מיקה שקבעה פגישה עם ביג ג´ו. "אתה מבין, ביג ג´ו? איננו מוכנים עדיין לוותר על החיים בארץ. כאן נמצאים כל ידידנו, כל חברינו. כאן אנו שואבים את האנרגיות שלנו, את הסבל והצער אך גם את השמחה והאושר. כאן גם מצאנו את אהבתנו. האמת היא שהצעתך מפתה מאוד. אנו מאוד מעריכים אותה אולם טרם נסגרו בפנינו כל הדלתות. תבעו אותנו למשפט (כל אחד לחוד) ואנו מעוניינים לסיים פרשות אלה ורק לאחר מכן להחליט על המשך צעדינו. איננו רוצים לברוח מישראל כגנבים בלילה. איננו פושעים. מלבד זאת, יש כאן הרבה מה לעשות". ביג ג´ו הנהן בראשו. "כן, אני מבין אתכם אך אני חושב שבקרוב תיהפכו לאנשים מפורסמים, אולי אתם כבר, ולא תוכלו יותר להסתובב ברחוב. מצבו של מוטי יהיה קשה בהרבה, הוא יהיה חשוף לפגיעה ויהיו רבים שירצו ´לשדוד את מוחו´". "אנו לוקחים זאת בחשבון אך יש עדיין דברים ותהליכים שתלויים בנו ואנו מעוניינים בהמשכם. רק כשנרים ידיים תקבל טלפון. יתכן וזה יקרה מוקדם משחשבנו ואולי לא, אך תמיד נשמור לך מקום בלב שלנו, על שהצלת אותנו מעונשו של בני הכריש." ביג ג´ו חייך חיוך רחב "התענוג כולו שלי". לאחר מספר שניות המשיך "את בחורה מיוחדת, מיקה. אם הייתי יותר צעיר לא היה לך סיכוי להתחמק ממני. אני עוזב היום או מחר את ישראל, תפקידי קורא לי לשוב. העוזר שלי יישאר כאן עוד כשבועיים. לאחר מכן, תוכלו תמיד להתקשר לטלפון הזה בשגרירות האמריקאית וידאגו לכם. נהיה לשירותכם תמיד בטלפון הזה. אנו נמשיך לעקוב אחריכם משם". הוא שלף כרטיס ביקור אחר. "בכל מקרה, בעתיד, תמיד תוכלו למצוא אותנו בלאס וגאס, מלון הקיסר, תחפשו אותנו שם. נהיה מאושרים לארח אתכם במלוננו". ביג ג´ו קם ממקומו, גחן ונישק קלות את מיקה על לחיה וליטף את כתפה בכף ידו הענקית. "תהיי מאושרת" אמר ונעלם לתוך השמש היוקדת בחוץ. Thats all folks
פרק מספר 30 בבית קפה, בפינה שקטה אבל לא רחוקה מידי מן מהמזגנים, ישבו מיקה וביג ג´ו. מאז פורסמה בעיתון תמונתו של מוטי, וסידרת כתבות של העיתונאי איתי הרשקוביץ בשם "רובין הוד הישראלי", כתבות שפירטו את רשת מפעלי הצדקה שלו, הוצרו צעדיו והוא הגביל את תנועותיו רק ללילה. איש לא שאל אותו אם הוא מעוניין בפרסום. העיתונות החליטה עבורו ועתה היה סגור בבית כאסיר. מיקה לעומתו, שנראתה בתמונה בעיתון בלונדינית, צבעה את שערה לשחור ולבשה משקפי שמש כהים. היתה זו מיקה שקבעה פגישה עם ביג ג´ו. "אתה מבין, ביג ג´ו? איננו מוכנים עדיין לוותר על החיים בארץ. כאן נמצאים כל ידידנו, כל חברינו. כאן אנו שואבים את האנרגיות שלנו, את הסבל והצער אך גם את השמחה והאושר. כאן גם מצאנו את אהבתנו. האמת היא שהצעתך מפתה מאוד. אנו מאוד מעריכים אותה אולם טרם נסגרו בפנינו כל הדלתות. תבעו אותנו למשפט (כל אחד לחוד) ואנו מעוניינים לסיים פרשות אלה ורק לאחר מכן להחליט על המשך צעדינו. איננו רוצים לברוח מישראל כגנבים בלילה. איננו פושעים. מלבד זאת, יש כאן הרבה מה לעשות". ביג ג´ו הנהן בראשו. "כן, אני מבין אתכם אך אני חושב שבקרוב תיהפכו לאנשים מפורסמים, אולי אתם כבר, ולא תוכלו יותר להסתובב ברחוב. מצבו של מוטי יהיה קשה בהרבה, הוא יהיה חשוף לפגיעה ויהיו רבים שירצו ´לשדוד את מוחו´". "אנו לוקחים זאת בחשבון אך יש עדיין דברים ותהליכים שתלויים בנו ואנו מעוניינים בהמשכם. רק כשנרים ידיים תקבל טלפון. יתכן וזה יקרה מוקדם משחשבנו ואולי לא, אך תמיד נשמור לך מקום בלב שלנו, על שהצלת אותנו מעונשו של בני הכריש." ביג ג´ו חייך חיוך רחב "התענוג כולו שלי". לאחר מספר שניות המשיך "את בחורה מיוחדת, מיקה. אם הייתי יותר צעיר לא היה לך סיכוי להתחמק ממני. אני עוזב היום או מחר את ישראל, תפקידי קורא לי לשוב. העוזר שלי יישאר כאן עוד כשבועיים. לאחר מכן, תוכלו תמיד להתקשר לטלפון הזה בשגרירות האמריקאית וידאגו לכם. נהיה לשירותכם תמיד בטלפון הזה. אנו נמשיך לעקוב אחריכם משם". הוא שלף כרטיס ביקור אחר. "בכל מקרה, בעתיד, תמיד תוכלו למצוא אותנו בלאס וגאס, מלון הקיסר, תחפשו אותנו שם. נהיה מאושרים לארח אתכם במלוננו". ביג ג´ו קם ממקומו, גחן ונישק קלות את מיקה על לחיה וליטף את כתפה בכף ידו הענקית. "תהיי מאושרת" אמר ונעלם לתוך השמש היוקדת בחוץ. Thats all folks