הנדיב,פרק 28
פרק מספר 28 לעיתונאי איתי הרשקוביץ נכונה הפתעה קטנה. היתה זו שעת לילה מאוחרת כשחזר לדירתו השכורה במגדל היוקרתי שמעל דיזינגוף כשגילה מספר דמויות חשודות שחיכו לו באפילת החניון. שם באפלה, נמס ליבו מפחד לרגע, עת התקרבו הללו אולם פחדו התחלף לארשת שחצנית של בטחון עצמי כשראה כי מדובר בכמה זקנים עלובים שנראו יותר כהומלסים מבני אדם מתורבתים. "איתי הרשקוביץ?" שאל אחד מהם. "כן, אני הוא, מה אפשר לעזור לכם רבותי?" "רצינו לספר לך משהו". "כן, מה רציתם?" "אולי כדאי שנשב באיזה שהוא מקום? זה עשוי לקחת כמה זמן". כחכח בגרונו הזקן. "כן כמובן, בואו נרד למרכז דיזנגוף ואזמין לכולכם קפה" פלט איתי העיתונאי. "סליחה, בירה אפשר?" שאל אחד הזקנים בחשש מה, "כבר מזמן לא טעמתי בירה". "כן, כן, בירה" צחק איתי הנבוך. האור החלש בפינת המסעדה האיר באור אכזרי את הקמטים על פניהם של הזקנים אולם איתי התרשם שעיניהם טובות. "כבודו" פנה הדובר הזקן "אנו בעניין של המשפט של מוטי כהן. שמענו שהוא הסתבך עם מס ההכנסה ואנו חושבים שהם לא צודקים". איתי חייך בליבו למשמע תמימותם של הזקנים אך בד בבד נדרכו גם חושיו המקצועיים. מאז חשף בסדרת כתבות את הפרופיל של הנביא הפך להיות אחד העיתונאים הפופולריים והמוערכים ביותר בעיר והוא בהחלט התכונן להגן היטב על הסטטוס לו זכה. "האיש הזה מוטי" המשיך הזקן, "הוא צדיק גדול, הוא עזר לנו מאוד בשנה האחרונה. הוא מימן לנו ארוחות חמות כל יום, חורף וקיץ, דאג לנו לגרביים מצמר ולנעלים חדשות לקראת החורף ולמישהו שיבוא באופן קבוע לשמוע את הבעיות שלנו. הוא חילק לזקנים רבים תנורים ושמיכות." "מעניין" פלט איתי כשמחשבותיו רצות. "ידוע לנו עוד" המשיך הזקן "כי מוטי הקים רשת ענקית המטפלת בזקנים נשים וטף ועוזרת לכולם. איננו יודעים יותר פרטים מזה אך השמועות רצות בעיר. אנו רוצים שתחקור את פעילות הצדקה שלו ותדאג לעזור לו". תוך כדי השיחה, הבין איתי כי הוא עלה על משהו מדהים. בעוד שכולם מאשימים את "הפושע" מוטי כהן על הונאה, הנבל שגזל את כספי מפעל הפיס, מסתבר שהוא תמך ותומך בארגוני צדקה. עד כמה? את זה צריך לברר, אולם נראה היה לאיתי כי הזקנים חדורי מוטיבציה בשליחותם לפרסם את שמו הטוב של מיטיבם. "הבנתי" אמר איתי, "אתם רוצים ממני שאחקור ואפרסם את המידע הזה בעיתונים, לאחר שאבדוק אותו כמובן, כדי שאעזור למוטי במשפט?" "כן" אישרו הזקנים התמימים בשביעות רצון. "אוקיי, ומאיפה לכם שהוא רוצה שיעזרו לו?" "אנו יודעים שהוא לא מעוניין בפרסום, הוא בחור צנוע ונותן צדקה רק בהסתר. אך אנו לא נוותר לו ונוציא את צדקתו לאור" אמר הזקן בגאווה. "אוקיי, חברים, השעה מאוחרת, נתתם לי משהו לישון עליו" אמר איתי וקם. "אתם לא רוצים עוד סיבוב בירה? אזמין לכם ואלך לישון ואתם תישארו כאן ותשתו עוד בירה". Thats all folks
פרק מספר 28 לעיתונאי איתי הרשקוביץ נכונה הפתעה קטנה. היתה זו שעת לילה מאוחרת כשחזר לדירתו השכורה במגדל היוקרתי שמעל דיזינגוף כשגילה מספר דמויות חשודות שחיכו לו באפילת החניון. שם באפלה, נמס ליבו מפחד לרגע, עת התקרבו הללו אולם פחדו התחלף לארשת שחצנית של בטחון עצמי כשראה כי מדובר בכמה זקנים עלובים שנראו יותר כהומלסים מבני אדם מתורבתים. "איתי הרשקוביץ?" שאל אחד מהם. "כן, אני הוא, מה אפשר לעזור לכם רבותי?" "רצינו לספר לך משהו". "כן, מה רציתם?" "אולי כדאי שנשב באיזה שהוא מקום? זה עשוי לקחת כמה זמן". כחכח בגרונו הזקן. "כן כמובן, בואו נרד למרכז דיזנגוף ואזמין לכולכם קפה" פלט איתי העיתונאי. "סליחה, בירה אפשר?" שאל אחד הזקנים בחשש מה, "כבר מזמן לא טעמתי בירה". "כן, כן, בירה" צחק איתי הנבוך. האור החלש בפינת המסעדה האיר באור אכזרי את הקמטים על פניהם של הזקנים אולם איתי התרשם שעיניהם טובות. "כבודו" פנה הדובר הזקן "אנו בעניין של המשפט של מוטי כהן. שמענו שהוא הסתבך עם מס ההכנסה ואנו חושבים שהם לא צודקים". איתי חייך בליבו למשמע תמימותם של הזקנים אך בד בבד נדרכו גם חושיו המקצועיים. מאז חשף בסדרת כתבות את הפרופיל של הנביא הפך להיות אחד העיתונאים הפופולריים והמוערכים ביותר בעיר והוא בהחלט התכונן להגן היטב על הסטטוס לו זכה. "האיש הזה מוטי" המשיך הזקן, "הוא צדיק גדול, הוא עזר לנו מאוד בשנה האחרונה. הוא מימן לנו ארוחות חמות כל יום, חורף וקיץ, דאג לנו לגרביים מצמר ולנעלים חדשות לקראת החורף ולמישהו שיבוא באופן קבוע לשמוע את הבעיות שלנו. הוא חילק לזקנים רבים תנורים ושמיכות." "מעניין" פלט איתי כשמחשבותיו רצות. "ידוע לנו עוד" המשיך הזקן "כי מוטי הקים רשת ענקית המטפלת בזקנים נשים וטף ועוזרת לכולם. איננו יודעים יותר פרטים מזה אך השמועות רצות בעיר. אנו רוצים שתחקור את פעילות הצדקה שלו ותדאג לעזור לו". תוך כדי השיחה, הבין איתי כי הוא עלה על משהו מדהים. בעוד שכולם מאשימים את "הפושע" מוטי כהן על הונאה, הנבל שגזל את כספי מפעל הפיס, מסתבר שהוא תמך ותומך בארגוני צדקה. עד כמה? את זה צריך לברר, אולם נראה היה לאיתי כי הזקנים חדורי מוטיבציה בשליחותם לפרסם את שמו הטוב של מיטיבם. "הבנתי" אמר איתי, "אתם רוצים ממני שאחקור ואפרסם את המידע הזה בעיתונים, לאחר שאבדוק אותו כמובן, כדי שאעזור למוטי במשפט?" "כן" אישרו הזקנים התמימים בשביעות רצון. "אוקיי, ומאיפה לכם שהוא רוצה שיעזרו לו?" "אנו יודעים שהוא לא מעוניין בפרסום, הוא בחור צנוע ונותן צדקה רק בהסתר. אך אנו לא נוותר לו ונוציא את צדקתו לאור" אמר הזקן בגאווה. "אוקיי, חברים, השעה מאוחרת, נתתם לי משהו לישון עליו" אמר איתי וקם. "אתם לא רוצים עוד סיבוב בירה? אזמין לכם ואלך לישון ואתם תישארו כאן ותשתו עוד בירה". Thats all folks