הנדיב פרק מס.3
הגיעה העת. לאחר משחקי סימולציה רבים ותוכניות רבות שכתב והריץ במחשבו בלילות הארוכים, קם מוטי ממקום מושבו, התמתח ופיהק ונשכב במיטה הצרה ליד הכסא השולחן והמחשב. הסתיימה תקופת המבחן ועתה נותרה תקופת ההרצה הקריטית. אם הוא יעבור בשלום תקופה זו, הוא יעשה צעד ראשון בדרכו לעצמאות כלכלית בלתי מוגבלת. השעה היתה אחת וחצי בלילה כשהוא שם על הרדיו-דיסק שלו את הדיסק של "פרוקול הארום", להקה משנות השבעים שמעטים בכלל זכרו אותה. מוטי ידע שיהיה לו קשה להירדם לאחר ההתרגשות של סיום הבדיקות. בחושך שכב, ושמע את השירים האהובים עליו עד שהגיע לשיר האהוב עליו ביותר שם העביר את הדיסק למצב של REPEAT וכך שמע כחמש פעמים רצופות את השיר עד שהצליח להירדם. למחרת הגיע כרגיל למקום עבודתו החדש יחסית, שם שימש כמפעיל תוכנה גרפית בחברת מחשבים. העבודה לא דרשה ממנו מאמצים רבים והוא הרגיל את מעסיקיו עוד בהתחלה כי הוא לא מאלה שמשקיעים ונותנים שעות נוספות. אולם מקצועיותו ויכולתו לפתור בעיות בשקט ובמהירות ולספק "שקט תעשייתי" היכן שקודם היו רק לקוחות נזעמים השקיטו את ביקורת מעסיקיו כלפיו. בצהרים הוא ירד לדוכן הפיס ממול מקום עבודתו, שם שלף מספר עשרות שקלים מכיסו ומילא טופסי צ´אנס של מפעל הפיס. את המספרים העתיק מפתק קטן ששלף מכיסו. המספרים שהציב היו בשורה הראשונה, בהמשך הפתק היו עוד מס´ שורות לימים הבאים. בימים הבאים ישים את כספו מידי יום על תוכניות צ´אנס. בשלוש השבועות הראשונים סכומי ההשקעה ילכו ויגדלו עד ליום העשרים לערך, עד אז יתמלא מחזור הכסף במלואו וסכומים שיחזרו אליו יכסו את ההשקעה בתוספת רווח. רק לאחר מכן ניתן יהיה להריץ את התוכנית בהיקף גדול יותר, לאחר שיוודא שהתוכנית פועלת כמו שעון… לאחר שלושה ימים דאג מוטי לשתף דוכן מפעל פיס נוסף בהשקעותיו כך שאף אחד לא יחשוד בו שהוא שם סכומים גדולים במיוחד. לאחר כשבועיים הוא כבר בילה את כל הערב שלו בריצה לארבעה דוכני מפעל הפיס שונים בעיר. ולאחר כחודשיים הוא יכול היה להביט בסיפוק, הוא יכול היה למשוך את הסכום המקורי שהשקיע ולהמשיך לגלגל את רווחיו הלאה ולהרוויח באופן קבוע סכומים כמעט ידועים מראש. בזמן הזה לערך הודיע מוטי למעסיקיו כי הוא עובר לעבוד לחצי משרה בלבד, דבר שעורר את זעמם אולם בשלב זה הם לא העיזו לפטרו. הוא רכש קטנוע כדי לנוע מהר בעיר כדי להתעסק בשאר זמנו בפרוייקט החדש שלו. סכומי הכסף שגילגל עברו כבר את האלפים הבודדים והפכו לעשרות אלפים שקלים ביום, כך גם הכנסותיו. על דף מחשב שהיה נושא עימו תמיד היו מפורטים כל שלושים הדוכנים שנהג לעבור ביניהם מידי יום, סכומי ההשקעה היומית שלו והרווחים היומיים מכל סניף וסניף. איש מבין בעלי הדוכנים לא ידע לייחס דווקא לו את הרווחים האדירים שהחל למשוך מקופת מפעל הפיס, כל אחד מהם ראה בו אדם שהיה בא להשקיע מס´ מאות שקלים ומידי פעם אף למשוך מעט רווחים, אך בין זה לבין רווחים של עשרות אלפי רווחים מידי יום? לזה אף אחד לא ציפה, גם לא מפעל הפיס.
הגיעה העת. לאחר משחקי סימולציה רבים ותוכניות רבות שכתב והריץ במחשבו בלילות הארוכים, קם מוטי ממקום מושבו, התמתח ופיהק ונשכב במיטה הצרה ליד הכסא השולחן והמחשב. הסתיימה תקופת המבחן ועתה נותרה תקופת ההרצה הקריטית. אם הוא יעבור בשלום תקופה זו, הוא יעשה צעד ראשון בדרכו לעצמאות כלכלית בלתי מוגבלת. השעה היתה אחת וחצי בלילה כשהוא שם על הרדיו-דיסק שלו את הדיסק של "פרוקול הארום", להקה משנות השבעים שמעטים בכלל זכרו אותה. מוטי ידע שיהיה לו קשה להירדם לאחר ההתרגשות של סיום הבדיקות. בחושך שכב, ושמע את השירים האהובים עליו עד שהגיע לשיר האהוב עליו ביותר שם העביר את הדיסק למצב של REPEAT וכך שמע כחמש פעמים רצופות את השיר עד שהצליח להירדם. למחרת הגיע כרגיל למקום עבודתו החדש יחסית, שם שימש כמפעיל תוכנה גרפית בחברת מחשבים. העבודה לא דרשה ממנו מאמצים רבים והוא הרגיל את מעסיקיו עוד בהתחלה כי הוא לא מאלה שמשקיעים ונותנים שעות נוספות. אולם מקצועיותו ויכולתו לפתור בעיות בשקט ובמהירות ולספק "שקט תעשייתי" היכן שקודם היו רק לקוחות נזעמים השקיטו את ביקורת מעסיקיו כלפיו. בצהרים הוא ירד לדוכן הפיס ממול מקום עבודתו, שם שלף מספר עשרות שקלים מכיסו ומילא טופסי צ´אנס של מפעל הפיס. את המספרים העתיק מפתק קטן ששלף מכיסו. המספרים שהציב היו בשורה הראשונה, בהמשך הפתק היו עוד מס´ שורות לימים הבאים. בימים הבאים ישים את כספו מידי יום על תוכניות צ´אנס. בשלוש השבועות הראשונים סכומי ההשקעה ילכו ויגדלו עד ליום העשרים לערך, עד אז יתמלא מחזור הכסף במלואו וסכומים שיחזרו אליו יכסו את ההשקעה בתוספת רווח. רק לאחר מכן ניתן יהיה להריץ את התוכנית בהיקף גדול יותר, לאחר שיוודא שהתוכנית פועלת כמו שעון… לאחר שלושה ימים דאג מוטי לשתף דוכן מפעל פיס נוסף בהשקעותיו כך שאף אחד לא יחשוד בו שהוא שם סכומים גדולים במיוחד. לאחר כשבועיים הוא כבר בילה את כל הערב שלו בריצה לארבעה דוכני מפעל הפיס שונים בעיר. ולאחר כחודשיים הוא יכול היה להביט בסיפוק, הוא יכול היה למשוך את הסכום המקורי שהשקיע ולהמשיך לגלגל את רווחיו הלאה ולהרוויח באופן קבוע סכומים כמעט ידועים מראש. בזמן הזה לערך הודיע מוטי למעסיקיו כי הוא עובר לעבוד לחצי משרה בלבד, דבר שעורר את זעמם אולם בשלב זה הם לא העיזו לפטרו. הוא רכש קטנוע כדי לנוע מהר בעיר כדי להתעסק בשאר זמנו בפרוייקט החדש שלו. סכומי הכסף שגילגל עברו כבר את האלפים הבודדים והפכו לעשרות אלפים שקלים ביום, כך גם הכנסותיו. על דף מחשב שהיה נושא עימו תמיד היו מפורטים כל שלושים הדוכנים שנהג לעבור ביניהם מידי יום, סכומי ההשקעה היומית שלו והרווחים היומיים מכל סניף וסניף. איש מבין בעלי הדוכנים לא ידע לייחס דווקא לו את הרווחים האדירים שהחל למשוך מקופת מפעל הפיס, כל אחד מהם ראה בו אדם שהיה בא להשקיע מס´ מאות שקלים ומידי פעם אף למשוך מעט רווחים, אך בין זה לבין רווחים של עשרות אלפי רווחים מידי יום? לזה אף אחד לא ציפה, גם לא מפעל הפיס.