הנדיב פרק מס.2
מוטי גדל במשפחה חמה ואוהבת אולם התייתם מאביו בגיל 17. מאז, ניהלה אימו מאבק הישרדות קשה כדי לגונן על בנה מפני העוני והמחסור. להתחתן שוב היא לא הסכימה וגם לא היו הזדמנויות מיוחדות לכך. אימו של מוטי עבדה במשך שנים כמזכירה ראשית בחברת ביטוח. כשלוש שנים אחרי פטירתו של אביו הכירה אימו של מוטי גבר נשוי, מנכ"ל של חברת ביטוח אחרת וניהלה עימו רומן חשאי. שנה וחצי מאוחר יותר עזב זה את אשתו וביתו אבל לא התחתן מעולם עם אימו של מוטי. הוא חי בדירת חדר והמשיך עימה את הקשר עוד שנים רבות. פעם, שאל אותו מוטי מדוע אינו ממסד את הקשר עם אימו והוא השיב, "מערכת היחסים שלנו כה מוצלחת בצורתה הנוכחית, אני אוהב את אימך כל כך עד שאין בעיני ובעיני אימא שלך שום צורך ´במיסוד´ נוסף". תחושת המחסור שמוטי חווה בשנות בגרותו השפיעו עליו. בחופשים היה מחפש עבודה, כל עבודה ובמקביל היה מלמד ילדים קורסים לשפות מחשב. כך, בגיל צעיר נעשה מוטי עצמאי מבחינה כלכלית ונמנע בכל כוחו מליפול כעול על אימו, המפרנסת היחידה של משפחתם הקטנה. בגיל שבע עשרה התקבל לעבודה כטבח לילה במסעדה ומהר מאוד גילו בעלי העסק את יכולתו הניהולית, יושרו, נאמנותו וכישוריו. כתוצאה מכך קודם הנער לדרגה של אחראי על המטבח, על ההזמנות ועל העובדים. מהר מאוד גילתה אותו גם אשתו של אחד מהשותפים למסעדה והתמחתה בלנצל אותו לצרכיה. משליח שהיה מביא לדירת הפנטהאוז שלה בסוף המשמרת ארוחה מהמסעדה נהפך מהר מאוד גם לשליח שהביא לה ´בשורה אחרת לגמרי´. שבועות מספר לאחר מכן גילה מוטי כי אינו יכול יותר לעבוד עם בעלי המסעדה שעם אשתו של אחד מהם הוא ניהל פרשת אהבים והוא התפטר בלי שוב. הוא סירב להמשיך בעבודה על אף שבעלי המסעדה הפצירו בו וכמובן שסירב לפרט באוזניהם את מניעיו לפרישה, אולם הלקחים נלמדו להמשך הדרך. עסקי מזון הינם עסק מצויין וכי לכל הרפתקאה מינית עלול להיות מחיר. בצבא עבר מוטי קורס מפעילים של צמ"ה (ציוד מיכני הנדסי) אבל מהר מאוד הוא עזב את עבודת השטח לטובת ניהול המשרד ושיבוץ שאר הנהגים. לא היה לו שום חשק לשרוף את מוחו מידי יום בשמש הצורבת. מלבד זאת הוא התגלה כאיש היחידי בשטח שהיה מסוגל לגרום לעשרות נהגים לקבל את ההחלטות של השיבוץ היומיומי שלו בלי לריב בלי סוף האחד עם השני וגם דבר זה סייע בהעברתו לתפקיד במשרד. מוטי סיים את הצבא כסמל ראשון. מעודו לא התיימר לפתח קריירה צבאית. בשלב מסויים מפקדיו השתעשעו ברעיון לשולחו לקורס קצינים אולם הדבר ירד מהר מאוד מעל סדר היום. מוטי הבהיר להם שיש לו דברים אחרים לעשות בחיים. בערך בתקופה הזאת החליט מוטי שהוא יעשה הכל כדי להיהפך לעצמאי מבחינה כלכלית. ואין הכוונה להיהפך "לעצמאי" במובן הטכני של המילה. דודו של מוטי הזהירו מפני פתיחת תיק במס הכנסה ובביטוח לאומי. "אינך יודע לאן אתה נכנס, זוהי פתיחה של תיבת פנדורה ומשמעותה ששנים אחר כך עוד ירדפו אותך על היותך ´גנב´ כביכול. מי שנכנס למשרדי מס ההכנסה כורה לעצמו את הבור". מוטי היה בחור פיקח ושמע בקול דודו. בין תכונותיו היתה היכולת ללמוד מניסיון של אחרים. הוא גילה כי הדבר מקצר להפליא את משך הזמן לבוא ההצלחה. הוא קיבל מדודו עוד מספר עצות נוספות, האחת שכדי לעשות כסף צריך כסף וכי עסק שמתחיל בלי כסף ובלי אורך נשימה כלכלי סופו להתרסק. "תעשה הכל בצנעה, בלי לשתף יותר מידי את האחרים ותהיה ישר, עם עצמך ועם אחרים" אמר דודו. בסופו של דבר, במס הכנסה שמעו עליו רק זמן רב לאחר שכבר התפרסם.
מוטי גדל במשפחה חמה ואוהבת אולם התייתם מאביו בגיל 17. מאז, ניהלה אימו מאבק הישרדות קשה כדי לגונן על בנה מפני העוני והמחסור. להתחתן שוב היא לא הסכימה וגם לא היו הזדמנויות מיוחדות לכך. אימו של מוטי עבדה במשך שנים כמזכירה ראשית בחברת ביטוח. כשלוש שנים אחרי פטירתו של אביו הכירה אימו של מוטי גבר נשוי, מנכ"ל של חברת ביטוח אחרת וניהלה עימו רומן חשאי. שנה וחצי מאוחר יותר עזב זה את אשתו וביתו אבל לא התחתן מעולם עם אימו של מוטי. הוא חי בדירת חדר והמשיך עימה את הקשר עוד שנים רבות. פעם, שאל אותו מוטי מדוע אינו ממסד את הקשר עם אימו והוא השיב, "מערכת היחסים שלנו כה מוצלחת בצורתה הנוכחית, אני אוהב את אימך כל כך עד שאין בעיני ובעיני אימא שלך שום צורך ´במיסוד´ נוסף". תחושת המחסור שמוטי חווה בשנות בגרותו השפיעו עליו. בחופשים היה מחפש עבודה, כל עבודה ובמקביל היה מלמד ילדים קורסים לשפות מחשב. כך, בגיל צעיר נעשה מוטי עצמאי מבחינה כלכלית ונמנע בכל כוחו מליפול כעול על אימו, המפרנסת היחידה של משפחתם הקטנה. בגיל שבע עשרה התקבל לעבודה כטבח לילה במסעדה ומהר מאוד גילו בעלי העסק את יכולתו הניהולית, יושרו, נאמנותו וכישוריו. כתוצאה מכך קודם הנער לדרגה של אחראי על המטבח, על ההזמנות ועל העובדים. מהר מאוד גילתה אותו גם אשתו של אחד מהשותפים למסעדה והתמחתה בלנצל אותו לצרכיה. משליח שהיה מביא לדירת הפנטהאוז שלה בסוף המשמרת ארוחה מהמסעדה נהפך מהר מאוד גם לשליח שהביא לה ´בשורה אחרת לגמרי´. שבועות מספר לאחר מכן גילה מוטי כי אינו יכול יותר לעבוד עם בעלי המסעדה שעם אשתו של אחד מהם הוא ניהל פרשת אהבים והוא התפטר בלי שוב. הוא סירב להמשיך בעבודה על אף שבעלי המסעדה הפצירו בו וכמובן שסירב לפרט באוזניהם את מניעיו לפרישה, אולם הלקחים נלמדו להמשך הדרך. עסקי מזון הינם עסק מצויין וכי לכל הרפתקאה מינית עלול להיות מחיר. בצבא עבר מוטי קורס מפעילים של צמ"ה (ציוד מיכני הנדסי) אבל מהר מאוד הוא עזב את עבודת השטח לטובת ניהול המשרד ושיבוץ שאר הנהגים. לא היה לו שום חשק לשרוף את מוחו מידי יום בשמש הצורבת. מלבד זאת הוא התגלה כאיש היחידי בשטח שהיה מסוגל לגרום לעשרות נהגים לקבל את ההחלטות של השיבוץ היומיומי שלו בלי לריב בלי סוף האחד עם השני וגם דבר זה סייע בהעברתו לתפקיד במשרד. מוטי סיים את הצבא כסמל ראשון. מעודו לא התיימר לפתח קריירה צבאית. בשלב מסויים מפקדיו השתעשעו ברעיון לשולחו לקורס קצינים אולם הדבר ירד מהר מאוד מעל סדר היום. מוטי הבהיר להם שיש לו דברים אחרים לעשות בחיים. בערך בתקופה הזאת החליט מוטי שהוא יעשה הכל כדי להיהפך לעצמאי מבחינה כלכלית. ואין הכוונה להיהפך "לעצמאי" במובן הטכני של המילה. דודו של מוטי הזהירו מפני פתיחת תיק במס הכנסה ובביטוח לאומי. "אינך יודע לאן אתה נכנס, זוהי פתיחה של תיבת פנדורה ומשמעותה ששנים אחר כך עוד ירדפו אותך על היותך ´גנב´ כביכול. מי שנכנס למשרדי מס ההכנסה כורה לעצמו את הבור". מוטי היה בחור פיקח ושמע בקול דודו. בין תכונותיו היתה היכולת ללמוד מניסיון של אחרים. הוא גילה כי הדבר מקצר להפליא את משך הזמן לבוא ההצלחה. הוא קיבל מדודו עוד מספר עצות נוספות, האחת שכדי לעשות כסף צריך כסף וכי עסק שמתחיל בלי כסף ובלי אורך נשימה כלכלי סופו להתרסק. "תעשה הכל בצנעה, בלי לשתף יותר מידי את האחרים ותהיה ישר, עם עצמך ועם אחרים" אמר דודו. בסופו של דבר, במס הכנסה שמעו עליו רק זמן רב לאחר שכבר התפרסם.