הנדיב פרק מס. 11
ישיבת מועצת המנהלים של מפעל הפיס היתה קודרת. על המסך הוקרן גרף המכירות לעומת ההכנסות של תוכנית צ´אנס לסוגיה בחודשים האחרונים. מהגרף עלה כי בכל תוכניות הצ´אנס ששרדו חלה ירידה חדה ומשמעותית בהכנסות של מפעל הפיס ומרכיב התשלומים של מפעל הפיס לזוכים השונים גדל מאוד. חבר המנהלים ישב מזועזע עת קם מר קרמניצר וסימן לשרת להדליק את האור בחדר הישיבות. "רבותי, מבחינתנו זהו מצב בלתי נסבל. עפ"י ניתוח לינארי שנעשה ע"י האקטואר שלנו עולה כי תוך זמן קצר הכנסותיו של האיש, יעמדו על מאות אלפי שקלים מידי חודש ובתוך שנה וחצי מהיום, אם לא נבלום אותו כמובן, יהיה צורך להשבית את תוכנית צ´אנס לחלוטין. סכומי השקעתו גדלים כל העת בעוד שהאנשים האחרים המשקיעים בתוכניות הצ´אנס מפסיקים להכניס כסף כי השמועות רצות כי התוכנית פוצחה וכי ´המשחק מכור´.אני סבור שברורה לכם המשמעות של עניין זה, מדובר באובדן הכנסות אדיר הצפוי במשך כל התקופה עד אז". לאחר הפסקה דרמטית קצרה המשיך מר קרמניצר: "מבחינתנו עניין זה מהווה עבורנו קאזוס באלי (עילה להכרזת מלחמה). אני מבקש ממכם לתת לי מנדט לאתר את האיש ולדבר על ליבו ולנסות להגיע עימו להבנות. אם נהיה עימו על סף סיכום או אם נראה שאנו במבוי סתום עימו, נכנס שוב את ישיבת המנהלים הכללית של מפעל הפיס כדי לקבל החלטות על המשך מדיניותינו, אבקש את אישורכם בהצבעה מיוחדת. ועוד דבר רבותי, אני מצפה ממכם לסודיות מוחלטת. אתם מבינים מה משמעות ההודאה שלנו לציבור כי מישהו ´שובר´ את תכנית צ´אנס ואילו אנו מנהלים משא ומתן כדי להשתיקו. תדמיתנו תהיה בזבל והביקורת הציבורית עלינו תהפוך לאינתיפאדה". קרמניצר סיים את נאומו והתיישב סחוט בכסאו עת חבריו התכוננו להצבעה הקצרה. בשעה תשע וחצי בבוקר ירד מוטי מדירתו, הרכיב את קסדת האופנוען שלו על ראשו והתכונן לעלות על אופנועו. מכונית משטרה עצרה לפתע בחקירת בלמים מקפיאת דם לידו ושוטר זינק מהמכונית וביקש ממוטי המבולבל והמבוהל את רשיונותיו. מבעד לקסדתו הבחין לפתע מוטי במיקה הנדהמת היושבת במושב שליד הנהג במכונית המשטרה אולם הוא לא אמר דבר. רק הבוקר היא נישקה אותו רגע לפני שיצאה, בעוד הוא ישן למחצה. חמודה כתמיד, חשב, הבלשית הקטנה שלי. "את הרשיונות, בחור!" צרח השוטר ליד אוזנו של מוטי. הוא שלף את הרשיונות והציג אותם לפקד המשטרה. הלה הפך והפך ברשיונות אולם לא מצא בהם דופי. אחר כך בעודו מלטף את התעודות על סנטרו הציץ בערמומיות בעיניו של מוטי. "במה אפשר לעזור לך, פקד כגן?" שאל מוטי תוך כדי שהוא גוחן לראות את שמו של השוטר שהיה מוטבע בסמל המשטרה בדש חולצתו. "אני מעוניין שתתלווה אלינו לשעה ומחצה". "האם זוהי חקירה משטרתית? האם אני חשוד במשהו?" "לא, אבל מומלץ לך לבוא איתנו בלי בעיות". "אני מבין" אמר מוטי והציץ במיקה שהנהנה לו באישור. מוטי הביט שוב בעיניו של פקד כגן ואמר "אוקיי, רק רגע, אני אוריד את הקסדה". הוא נכנס למכונית המשטרה והתיישב המושב האחורי מאחורי מיקה. אפילו ממרחק זה יכול היה לשמוע את דפיקות ליבה ההולם, את הזיעה הקלה על רקתה ואת אוזנה שלשונו הטיבה להכיר והוא חייך כיוון שתיאר לעצמו כיצד היא מרגישה כעת, מובלת כשה לעולה.
ישיבת מועצת המנהלים של מפעל הפיס היתה קודרת. על המסך הוקרן גרף המכירות לעומת ההכנסות של תוכנית צ´אנס לסוגיה בחודשים האחרונים. מהגרף עלה כי בכל תוכניות הצ´אנס ששרדו חלה ירידה חדה ומשמעותית בהכנסות של מפעל הפיס ומרכיב התשלומים של מפעל הפיס לזוכים השונים גדל מאוד. חבר המנהלים ישב מזועזע עת קם מר קרמניצר וסימן לשרת להדליק את האור בחדר הישיבות. "רבותי, מבחינתנו זהו מצב בלתי נסבל. עפ"י ניתוח לינארי שנעשה ע"י האקטואר שלנו עולה כי תוך זמן קצר הכנסותיו של האיש, יעמדו על מאות אלפי שקלים מידי חודש ובתוך שנה וחצי מהיום, אם לא נבלום אותו כמובן, יהיה צורך להשבית את תוכנית צ´אנס לחלוטין. סכומי השקעתו גדלים כל העת בעוד שהאנשים האחרים המשקיעים בתוכניות הצ´אנס מפסיקים להכניס כסף כי השמועות רצות כי התוכנית פוצחה וכי ´המשחק מכור´.אני סבור שברורה לכם המשמעות של עניין זה, מדובר באובדן הכנסות אדיר הצפוי במשך כל התקופה עד אז". לאחר הפסקה דרמטית קצרה המשיך מר קרמניצר: "מבחינתנו עניין זה מהווה עבורנו קאזוס באלי (עילה להכרזת מלחמה). אני מבקש ממכם לתת לי מנדט לאתר את האיש ולדבר על ליבו ולנסות להגיע עימו להבנות. אם נהיה עימו על סף סיכום או אם נראה שאנו במבוי סתום עימו, נכנס שוב את ישיבת המנהלים הכללית של מפעל הפיס כדי לקבל החלטות על המשך מדיניותינו, אבקש את אישורכם בהצבעה מיוחדת. ועוד דבר רבותי, אני מצפה ממכם לסודיות מוחלטת. אתם מבינים מה משמעות ההודאה שלנו לציבור כי מישהו ´שובר´ את תכנית צ´אנס ואילו אנו מנהלים משא ומתן כדי להשתיקו. תדמיתנו תהיה בזבל והביקורת הציבורית עלינו תהפוך לאינתיפאדה". קרמניצר סיים את נאומו והתיישב סחוט בכסאו עת חבריו התכוננו להצבעה הקצרה. בשעה תשע וחצי בבוקר ירד מוטי מדירתו, הרכיב את קסדת האופנוען שלו על ראשו והתכונן לעלות על אופנועו. מכונית משטרה עצרה לפתע בחקירת בלמים מקפיאת דם לידו ושוטר זינק מהמכונית וביקש ממוטי המבולבל והמבוהל את רשיונותיו. מבעד לקסדתו הבחין לפתע מוטי במיקה הנדהמת היושבת במושב שליד הנהג במכונית המשטרה אולם הוא לא אמר דבר. רק הבוקר היא נישקה אותו רגע לפני שיצאה, בעוד הוא ישן למחצה. חמודה כתמיד, חשב, הבלשית הקטנה שלי. "את הרשיונות, בחור!" צרח השוטר ליד אוזנו של מוטי. הוא שלף את הרשיונות והציג אותם לפקד המשטרה. הלה הפך והפך ברשיונות אולם לא מצא בהם דופי. אחר כך בעודו מלטף את התעודות על סנטרו הציץ בערמומיות בעיניו של מוטי. "במה אפשר לעזור לך, פקד כגן?" שאל מוטי תוך כדי שהוא גוחן לראות את שמו של השוטר שהיה מוטבע בסמל המשטרה בדש חולצתו. "אני מעוניין שתתלווה אלינו לשעה ומחצה". "האם זוהי חקירה משטרתית? האם אני חשוד במשהו?" "לא, אבל מומלץ לך לבוא איתנו בלי בעיות". "אני מבין" אמר מוטי והציץ במיקה שהנהנה לו באישור. מוטי הביט שוב בעיניו של פקד כגן ואמר "אוקיי, רק רגע, אני אוריד את הקסדה". הוא נכנס למכונית המשטרה והתיישב המושב האחורי מאחורי מיקה. אפילו ממרחק זה יכול היה לשמוע את דפיקות ליבה ההולם, את הזיעה הקלה על רקתה ואת אוזנה שלשונו הטיבה להכיר והוא חייך כיוון שתיאר לעצמו כיצד היא מרגישה כעת, מובלת כשה לעולה.