הנדיב פרק מס. 10
כשמיקה התעוררה משנתה, היא מצאה את מוטי יושב עדיין על שולחן המטבח והמחשב הנייד שלו פתוח. כוס קפה רביעית היתה פזורה על השולחן. מיקה הרימה את ראשה ושלחה נשיקת אוויר עייפה לעברו בעת שעיניו העייפות נצצו לעומתה בברכת בוקר טוב. "מה העניינים? למה לא הלכת לישון מוטי?" "הייתי חייב לפתור לעצמי מספר בעיות. הם הורידו את התוכנית ´צאנס אחד´ אולם הם יקבלו את הפתרון שלי כבר בתוך יומיים שלושה. אני הרוג, אלך לישון ומחר בלילה אני אעבוד על תכניות סימולציה ובדיקה קפדניות. ביום חמישי אני מתחיל ´לשדר´…" מיקה גיחכה, עדיין מנומנמת, "וכמה זה יעלה?" "התוכניות החדשות יחייבו סכומי השקעה זהים אך הרזרבות שאני מחזיק כדי לא לפשוט את הרגל יהיו חייבים להיות גדולים הרבה יותר. לשמחתי התוכנית צ´אנס אחד הכניסה לי כל כך הרבה כסף שאני יכול לתת כעת גיבוי כלכלי רציני לתוכניות החדשות של צ´אנס שניים, שלושה וארבעה עד להתחלת זרימת הרווחים הצפויים". מיקה זרקה את השמיכה מעליה והתיישבה במאמץ אדירים להתעורר סוף סוף. "ומה ברצונך להשיג הפעם? יותר כסף?" שאלה את מוטי. מוטי חייך לעומתה ואמר "זר לא יבין זאת אבל כל מי שאי פעם הוציא משהו ממפעל הפיס יזכור את הטעם המתוק עד יום מותו". "סוטה" גיחכה מיקה. אתה מת שאיזה יום אבוא אליך לשים אזיקים על ידיך". מוטי צחק בקול רם. "כן, את יכולה לקשור אותי באזיקים למיטה שלך, כבר עכשיו". מיקה קמה סוף סוף בהחלטיות מן המיטה. "תמשיך לחלום". מר קרמניצר, מנכ"ל מפעל הפיס, הסתודד בקצה אולם ישיבות המנהלים עם יועצו. עוד כשישה עשר מנהלים התיישבו על כורסאות המנהלים בציפיה שמר קרמניצר יואיל בטובו לסיים את ענייניו ולנהל את ישיבתם. לאחר דקות ספורות התפנה המנכ"ל והתיישב בראש השולחן. הוא לא בזבז זמן. "רבותי המנהלים והדירקטורים, בשבוע האחרון עושה רושם כי "הדליפה" שלנו אכן נעצרה. לא נרשמה כל פעילות חריגה בתוכניות צאנס שניים, שלושה וארבעה. במידה והנושא לא יעלה יותר לסדר היום שלנו, כלומר, "המפצח" שלנו לא יצליח יותר לשבור את התוכניות שלנו, נבליג ונעבור לסדר היום על הפסדינו עד כה בצ´אנס אחד. במידה והוא יצליח לפצח גם את התוכניות האחרות, נצטרך להגן על עצמנו מפניו. שמו וכתובתו כבר שמורים אצלי. קיבלנו אותו מחוקר המשטרה. המדובר בבחור צעיר העובד כמפעיל מחשב בחברת היי-טק קטנה בגבעתיים, רווק, יש לו כנראה חברה חדשה, בלתי מזוהה עדיין. אופנוע עימו הוא נוהג לנסוע ברחובות העיר ולעבור מידי כמה דקות בין דוכני הפיס השונים. "ומה האלטרנטיבות שלנו?" הרים את ידו אחד הנוכחים בישיבה. "אנו יכולים לדבר איתו בטוב ואם לא, נפנה לערכאות. בכל אופן, אנו אוספים עליו כרגע חומר כך שאם נעמוד בפני מצב כזה בעתיד, נדע מה לעשות". "אולי צריך לשלוח אותו לטפל במפעלי הימורים של מדינות אחרות? כך ייקל עלינו כאן" אמר ספק בהתבדחות ספק ברצינות מישהו אחר וכל באי הישיבה פרצו בצחוק מנומס.
כשמיקה התעוררה משנתה, היא מצאה את מוטי יושב עדיין על שולחן המטבח והמחשב הנייד שלו פתוח. כוס קפה רביעית היתה פזורה על השולחן. מיקה הרימה את ראשה ושלחה נשיקת אוויר עייפה לעברו בעת שעיניו העייפות נצצו לעומתה בברכת בוקר טוב. "מה העניינים? למה לא הלכת לישון מוטי?" "הייתי חייב לפתור לעצמי מספר בעיות. הם הורידו את התוכנית ´צאנס אחד´ אולם הם יקבלו את הפתרון שלי כבר בתוך יומיים שלושה. אני הרוג, אלך לישון ומחר בלילה אני אעבוד על תכניות סימולציה ובדיקה קפדניות. ביום חמישי אני מתחיל ´לשדר´…" מיקה גיחכה, עדיין מנומנמת, "וכמה זה יעלה?" "התוכניות החדשות יחייבו סכומי השקעה זהים אך הרזרבות שאני מחזיק כדי לא לפשוט את הרגל יהיו חייבים להיות גדולים הרבה יותר. לשמחתי התוכנית צ´אנס אחד הכניסה לי כל כך הרבה כסף שאני יכול לתת כעת גיבוי כלכלי רציני לתוכניות החדשות של צ´אנס שניים, שלושה וארבעה עד להתחלת זרימת הרווחים הצפויים". מיקה זרקה את השמיכה מעליה והתיישבה במאמץ אדירים להתעורר סוף סוף. "ומה ברצונך להשיג הפעם? יותר כסף?" שאלה את מוטי. מוטי חייך לעומתה ואמר "זר לא יבין זאת אבל כל מי שאי פעם הוציא משהו ממפעל הפיס יזכור את הטעם המתוק עד יום מותו". "סוטה" גיחכה מיקה. אתה מת שאיזה יום אבוא אליך לשים אזיקים על ידיך". מוטי צחק בקול רם. "כן, את יכולה לקשור אותי באזיקים למיטה שלך, כבר עכשיו". מיקה קמה סוף סוף בהחלטיות מן המיטה. "תמשיך לחלום". מר קרמניצר, מנכ"ל מפעל הפיס, הסתודד בקצה אולם ישיבות המנהלים עם יועצו. עוד כשישה עשר מנהלים התיישבו על כורסאות המנהלים בציפיה שמר קרמניצר יואיל בטובו לסיים את ענייניו ולנהל את ישיבתם. לאחר דקות ספורות התפנה המנכ"ל והתיישב בראש השולחן. הוא לא בזבז זמן. "רבותי המנהלים והדירקטורים, בשבוע האחרון עושה רושם כי "הדליפה" שלנו אכן נעצרה. לא נרשמה כל פעילות חריגה בתוכניות צאנס שניים, שלושה וארבעה. במידה והנושא לא יעלה יותר לסדר היום שלנו, כלומר, "המפצח" שלנו לא יצליח יותר לשבור את התוכניות שלנו, נבליג ונעבור לסדר היום על הפסדינו עד כה בצ´אנס אחד. במידה והוא יצליח לפצח גם את התוכניות האחרות, נצטרך להגן על עצמנו מפניו. שמו וכתובתו כבר שמורים אצלי. קיבלנו אותו מחוקר המשטרה. המדובר בבחור צעיר העובד כמפעיל מחשב בחברת היי-טק קטנה בגבעתיים, רווק, יש לו כנראה חברה חדשה, בלתי מזוהה עדיין. אופנוע עימו הוא נוהג לנסוע ברחובות העיר ולעבור מידי כמה דקות בין דוכני הפיס השונים. "ומה האלטרנטיבות שלנו?" הרים את ידו אחד הנוכחים בישיבה. "אנו יכולים לדבר איתו בטוב ואם לא, נפנה לערכאות. בכל אופן, אנו אוספים עליו כרגע חומר כך שאם נעמוד בפני מצב כזה בעתיד, נדע מה לעשות". "אולי צריך לשלוח אותו לטפל במפעלי הימורים של מדינות אחרות? כך ייקל עלינו כאן" אמר ספק בהתבדחות ספק ברצינות מישהו אחר וכל באי הישיבה פרצו בצחוק מנומס.