הנדוש והמקורי?

[tapas tapas]

הנדוש והמקורי?

האם כדי שמשהוא יהיה לא נדוש הוא צריך להיות מקורי? כלומר, גם אם יש סיפור טוב אבל הוא נעשה בכל כך הרבה ספרים ושרטים שכל מי שיראה את הסיפור הזה כבר יזהה את התבנית, הופך אותו לנדוש? האם משהוא נדוש זה משהוא שמתאים יותר מדי טוב? או יותר מדי מלאכותי? כמו למשל האמא שמתה מוות מסתורי ועכשיו יש לבן סיבה טובה מאוד לצאת להרפתקה לחקור את מות אימו במקום לחפש איזה בחורה להשתעשע איתה?

 

[מכור אנונימי לקולה]

כן, נגיד פנטזיה נוסחתית

זה ממש נדוש כי זה לא מכורי ויש מלאה כאלה. מה שכן, אפשר להוסיף איזה טויסט מיוחד ו/או מקורי מאוד, ואז זה לא יהיה נדוש.

 

[Super Monkey]

נדוש זו לא מילה גסה

אני משחק מו"ד "קלאסי" ואוהב בתור שה"ם לקחת אלמנטים ממש ממש צפויים אבל להציג אותם לשחקנים באופן שהם לא ראו אותו קודם. אני אביא דוגמה למשהו ממש קלאסי עד כדי קיטש - "המומיה": חבורת ההרפתקנים יורדת לבזוז קבר של איזה מלך עתיק, הם טועים בפיענוח הכתב שעל הקיר ובמקום לפתוח את הדלת שמובילה לחדר המטמון הם מפעילים את מנגנוני ההגנה הממולכדים של הקבר, מעירים את "המומיה" - שומר ראש שנשבע להגן על הקבר גם לאחר מותו ואת צבא הזומבים שלו. עכשיו החבורה נעולה עמוק בקבר וצריכה לפלס את דרכה החוצה דרך מלכודות, זומבים והמומיה כועסת שלא אוהבת שמעירים אותה מהשינה... נשמע כמו מו"ד חוגים קלאסי מהסוג שכל חובב משחקי תפקידים בוגר כבר התנער ממנו מזמן, נכון? - לא אם אתה גורם לשחקנים להזיע! ... על ידי יצירת תחושת קלסטרופוביה, העובדה שהם חשו נרדפים על ידי משהו שהרבה יותר חזק מהם, ותיאורי אווירה מזוויעים עם אקשן אינטנסיבי הצלחתי להכניס לשחקנים שלי תחושת פחד כמו שאמור להיות בסרט אימה. ההשראה: הקטעים ב"נסיך הפרסי 2" כשהוא נרדף על ידי ה"דהאקה", "המסור" ו"הטורף נגד הנוסע השמיני". הפגישה עברה ממש מצויין, ולהפחיד חבורת ישראלים ציניים שאכלו כבר 3 שנים של שטחים היה הישג שאני מרוצה ממנו. כנ"ל לגבי ז'אנרים שונים של קיטש. אם עושים משהו ממש איכותי, לא צריך רעיונות יותר מדי מקוריים כי ביננו, את הכל כבר המציאו...

 

[ננסק]

סליחה, אבל מה זה משנה?

 

[tapas tapas]

מה זאת אומרת מה זה משנה?

אם נדוש זה משהוא מלאכותי אז זה הרבה פחות מהנה. כי יותר קשה להתחבר ולהתעמק בזה. אלא אם כן אתה לא מעוניין להתעמק בזה, ואז הסיבה שלך לצאת להרפתקאה היאס סתם משהוא שולי שנותן לך תירוץ להרוג קובולדים. לפעמים זה ממש כיף ככה. אבל לפעמים אתה רוצה יותר חומר לחשוב ולהתעמק עליו.

 

[עופר לובזנס]

להרגשתי נדוש הוא לא רק "לא מקורי"

באופן כללי(עשו את הרעיון קודם) אלא לחלוטין לא מקורי, עד כדי אופן הביצוע.נדושות גם מאוד תלויה בשחקנים- אם הם לא נחשפו למשהו כזה קודם זה לא יהיה נדוש עבורם בכל מקרה.

 

[רמשטיין]

משנים משהו קטן

טאפס כתב: "... כמו למשל האמא שמתה מוות מסתורי ועכשיו יש לבן סיבה טובה מאוד לצאת להרפתקה לחקור את מות אימו במקום לחפש איזה בחורה להשתעשע איתה? ..." ובשינוי קטן: "... כמו למשל האמא שמתה מוות מסתורי ועכשיו יש לבת סיבה טובה מאוד לצאת להרפתקה לחקור את מות אימה במקום לחפש איזה בחורה להשתעשע איתה? ..." ...למשל וזו דוגמה קטנה וטפשית, אבל בשינויים קטנים פה ושם, יוצרים משהו מספיק שונה, ככה שמגרד מוכר, אבל משעשע לשחקנים לקלוט את הקוניטציה. ועוד יותר משעשע למנחה שהשחקנים לא קולטים את הקוניטציה, מואהאהאהה.

 

[lichdog]

מישהו חכם סיפר לי סיפור לא מזמן,

היה היה מפיק הוליוודי חשוב שרצה לעשות את הסרט המושלם. יום אחד הגיע אליו תסריטאי ואמר לו: "אתמול חלמתי בלילה על הסרט המושלם!". המפיק התלהב מאוד ואמר: "נו, מה הסיפור?" התסריטאי אמר באכזבה: "אני לא זוכר, כשהתעוררתי הכל נשכח ממני, אבל אני זוכר שהוא היה הסרט המושלם!" "טוב," אמר המפיק באכזבה גלויה לא פחות, "תחזור הביתה, תישן על זה, וברגע שתקום תרשום את זה על פיסת נייר." למחרת בבוקר התסריטאי מגיע שוב למפיק, מזיע, מתנשם ומתנשף, ומנפנף בידיו פיסת נייר: "מצאתי! כתבתי את הרעיון!" המפיק מאושר, חוטף את הדף מידיו של התסריטאי. על הפתק היה רשום משפט אחד בלבד: "Boy meets girl" למה אני מספר את זה? כי נעשו כבר כל-כך הרבה סרטים על המשפט הזה (ע"ע "אשה יפה", "מטריקס", "הנסיכה הקסומה" ועוד ועוד...), אבל תמיד אפשר לעשות ממנו עוד משהו חדש. כנ"ל לגבי כל מה שמוגדר כ"נדוש", הרי כולנו ראינו את הסרט על מערכת היחסים בין האבא לבן, או בין האמא לבת, או בין הבן לבת... הכל עניין של לספר את הסיפור, אם הוא מעניין, הוא יעניין גם אם הנושא שלו נדוש.

 

[Nihau]

נדוש מתייחס לרמת היכרות ורדידות

מצבים מאבדים את אלמנט הנדושות שלהם בשתי דרכים עיקריות: 1. השחקנים לא מכירים את המצב המתואר ולכן לא מזהים בו נדושות.- למשל מי שמעולם לא ראה סרטי אימה לא יראה ביד הכרותה אלמנט נדוש. 2. צורת הצגת האירוע. ככל שהאירוע קרוב יותר לליבם של השחקנים (השחקנים! לא בהכרח הדמויות שלהם) ככה הוא יראה להם פחות נדוש. רמת הנדושות של מות האם תלויה ברמת הזלזול של השחקן לאירוע בחיי הדמות. אם השחקן מתייחס לזה כאל תירוץ לצאת להרפתקאות ותו לו הרי לך מקרה קלאסי של בניית רקע נדוש לדמות אם השחקן לוקח בחשבון ומביא לידי ביטוי את הפוטנציאל משחק התפקידים הכרוך במשחק דמות עם עבר כזה טראומטי הרי התפוגג האלמנט הנדוש ונכנס אלמנט המשחק הטוב.