הנאום האחרון
עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, תל-אביב י"א בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995 הרשו לי לומר, אני גם מתרגש. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם, שהתייצב לכאן כנגד האלימות ובעד השלום. הממשלה הזו, שיש לי הזכות לעמוד בראשה, יחד עם חברי שמעון פרס, החליטה לתת הזדמנות לשלום. שלום שיפתור את מרבית בעיות .מדינת ישראל. הייתי איש צבא עשרים ושבע שנים נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. היום אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול. חייבים לנצל אותו למען העומדים פה, ולמען אלה שאינם עומדים .פה. והם רבים בעם תמיד האמנתי כי מרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת זו, מוכיחים זאת, יחד עם רבים אחרים שלא הגיעו .לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב 1992 שם נתנו לנו את המנדט לעשות את .מה שאנו עושים ולהמשיך בכך ,אני רוצה להודות מפה לנשיא מצרים, למלך ירדן למלך מרוקו, שנציגיהם מופיעים כאן ומביעים את כול - עם שותפותם איתנו בצעידה לשלום. אבל מעל ישראל, בשלוש השנים של קיום הממשלה הזו, הוכיח שניתן להגיע לשלום, שלום הנותן פתח לכלכלה ולחברה מתקדמת. שלום הוא קודם כול בתפילות, אבל ,לא רק בתפילות. שלום שהוא שאיפת העם היהודי .שאיפה אמיתית יש אויבים לשלום המנסים לפגוע בנו, במטרה לטרפד את השלום. אני רוצה לומר, בלי כחל וסרק: מצאנו שותף לשלום גם בין הפלשתינאים -את אש"ף, שהיה אויב והפסיק את הטרור. בלי שותפים לשלום אין שלום. נתבע ממנו למלא את חלקו בשלום, כשם שאנו נמלא את חלקנו בשלום כדי לפתור את המרכיב שות יותר מכל בסכסוךהמסובך, הארוך הטעון ר .הערבי-ישראלי, הפלשתינאי-ישראלי השלום כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל .בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה ,אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון ,ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל. למענם למען בנינו ונכדינו, אני רוצה שהממשלה הזאת תמצה כל שמץ, כל אפשרות, לקדם ולהגיע לשלום כולל גם .עם סוריה תהיה אפשרות להגיע לשלום עצרת זו חייבת לשדר לציבור הישראלי, לציבור היהודי בעולם, לרבים רבים בעולם הערבי ובעולם כולו, שעם ישראל רוצה בשלום, תומך בשלום, ועל כך .תודה רבה לכם
עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, תל-אביב י"א בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995 הרשו לי לומר, אני גם מתרגש. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם, שהתייצב לכאן כנגד האלימות ובעד השלום. הממשלה הזו, שיש לי הזכות לעמוד בראשה, יחד עם חברי שמעון פרס, החליטה לתת הזדמנות לשלום. שלום שיפתור את מרבית בעיות .מדינת ישראל. הייתי איש צבא עשרים ושבע שנים נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. היום אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול. חייבים לנצל אותו למען העומדים פה, ולמען אלה שאינם עומדים .פה. והם רבים בעם תמיד האמנתי כי מרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת זו, מוכיחים זאת, יחד עם רבים אחרים שלא הגיעו .לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב 1992 שם נתנו לנו את המנדט לעשות את .מה שאנו עושים ולהמשיך בכך ,אני רוצה להודות מפה לנשיא מצרים, למלך ירדן למלך מרוקו, שנציגיהם מופיעים כאן ומביעים את כול - עם שותפותם איתנו בצעידה לשלום. אבל מעל ישראל, בשלוש השנים של קיום הממשלה הזו, הוכיח שניתן להגיע לשלום, שלום הנותן פתח לכלכלה ולחברה מתקדמת. שלום הוא קודם כול בתפילות, אבל ,לא רק בתפילות. שלום שהוא שאיפת העם היהודי .שאיפה אמיתית יש אויבים לשלום המנסים לפגוע בנו, במטרה לטרפד את השלום. אני רוצה לומר, בלי כחל וסרק: מצאנו שותף לשלום גם בין הפלשתינאים -את אש"ף, שהיה אויב והפסיק את הטרור. בלי שותפים לשלום אין שלום. נתבע ממנו למלא את חלקו בשלום, כשם שאנו נמלא את חלקנו בשלום כדי לפתור את המרכיב שות יותר מכל בסכסוךהמסובך, הארוך הטעון ר .הערבי-ישראלי, הפלשתינאי-ישראלי השלום כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל .בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה ,אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון ,ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל. למענם למען בנינו ונכדינו, אני רוצה שהממשלה הזאת תמצה כל שמץ, כל אפשרות, לקדם ולהגיע לשלום כולל גם .עם סוריה תהיה אפשרות להגיע לשלום עצרת זו חייבת לשדר לציבור הישראלי, לציבור היהודי בעולם, לרבים רבים בעולם הערבי ובעולם כולו, שעם ישראל רוצה בשלום, תומך בשלום, ועל כך .תודה רבה לכם
