המ...

[The Ancient Mariner]

במסגרת שואל השאלות...

ב-1991 דווח על מקרה בו אחות בשם ריטה גרין היא חולה מאושפזת בבית-החולים הכללי של וושינגטון 39 שנה במצב צמח לאחר שניתוח לב פתוח ב 1952 שהיא עברה הלך לא טוב. במקרה של ריטה היא מעולם לא הביעה את עמדתה. השאלה שלי היא כזאת - נניח ובני משפחתה מתנגדים להמתתה (או שהיה מדובר במישהי שהביעה התנגדות עבר). האם לבית החולים יש זכות להגיד שהוא לא מוכן להשאיר אותה מחוברת למכונות בשל ביזבוז משאבים שיכול להציל חיי אדם? אני כרגע נהנה מתפקיד שואל השאלות, אני אסכם את עמדתי בהודעה אחת מתישהו בימים הקרובים. אגב, לא ענית על שאלתי שבעיני היא הדרך היחידה להבין מתי אין להתנגד להמתה פעילה במקרים מסוימים (הפלות, המתות חסד, המתה של חיים ביולוגים שאינם יצורים מודעים) - למה להתנגד להמתה של מישהו בכלל? (תשובות כמו "זה רצח!", "זה פשוט רע!" או "זה מנוגד לזכות החיים" לא יתקבלו בברכה - אני רוצה הסבר של ממש)

 

[Deathatred]

בקשר לשאלותיך

1. לבית חולים מותר לעשות זאת רק כאשר הוא מוגבל ממש במשאבים ולא יכול לטפל בשני החולים גם יחד. במקרה זה, עליו לנסות להציל את מי שיש לו יותר סיכוי לשרוד. 2. בקשר לשאלתך מה רע בסתם המתה ע"י רופא, התשובה פשוטה: זה לא מתפקידו של הרופא להמית אנשים ככה סתם. תפקידו (והוא נשבע לכך) הוא לעשות ככל שיוכל להצלת חייו של אדם (אפשר להכליל ב"הצלת חיים" המתת חסד שכן החיים זה משהו שהוא יותר מסתם התפקוד הפיסיקלי של הגוף). בקשר, למה זה לא טוב לרצוח במקרה הכללי ממש - נראה לי שדיון בכך חורג ממסגרת הדיון על המתת חסד. אפשר להסביר זאת בצו דתי עליון (אם אתה דתי) או בשיקולי תועלתנות (ממלחמת הכל בכל של הובס לאמנה חברתית). זה קשה לעשות זאת כל עוד לא מצאת בסיס לאתיקה שלך.

 

[The Ancient Mariner]

עברו כמה אלפי שנים מאז היפוקרטס...

(לא לדבר על כך שבהרבה בתי-ספר לרפואה מפירים את המשפט הראשון של השבועה בצורה ממוסדת, אבל לא נורא...) אז למה השבועה הזו רלוונטית? (אגב, בהולנד קיימת המתת חסד פעילה גם על-ידי רופאים, כביכול בניגוד לשבועת היפוקרטס. ותמיד אפשר למצוא פיתרון חלופי, כמו שארה"ב מצאה בכך שאחים מוסמכים מבצעים הוצאות להורג על-ידי זריקה ולא רופאים או כמו ד"ר קבורקיאן שבנה מכונת התאבדות שכל מה שצריך זה שהחולה ילחץ על כפתור ויזרום לו לאינפוזיה רעל - אם כי זה רלוונטי רק לחולים שלפחות מסוגלים להזיז את האצבע) אני בכלל לא חושב שאנחנו נחרוג ממסגרת הדיון - כי התשובה לשאלה "למה פסול לקחת חיים?" היא הבסיס לתשובה "מתי זה לא פסול לקחת חיים". צו דתי עליון שמקדש את החיים הוא אבסורד. חיים במובן הביולוגי של המילה מושמדים על-ידנו כל הזמן. אם חיים הם דבר קדוש התפישה הדתית מצויה בסתירה פנימית. אם רק חיי אדם הם דבר קדוש, בהגדרה כי בנאדם הוא חבר במין הביולוגי (מונח לא מוגדר היטב, אבל ניחא) הומו-ספיאנס מדובר בתפישה שרירותית ובכל אופן תפישה שתאסור על הפלות, ניסויי עוברים, IVF, המתת חסד, ולמעשה גם אוננות זכרית. הידד! תפישות זכויתניות יתקשו באותו מקום שהתפישות הדתיות התקשו - קידוש הזכות לחיים, בלי הסבר האם יש קריטריונים רלוונטים שהחי צריך להחזיק כדי שחייו יזכו להגנה. ומנגד, גם אם יצליחו להתגבר על קושי זה, תפישה ליברלית שתתמוך בהפלות (אני משלב את הדיון כי מבחינתי הוא אחד) בשם הזכות לחירות, בחירה וכדו' תתקל בקושי ברגע שתשאל את אותם הוגים: האם יש חובה להציל ילד טובע מבריכה? (אם אותם הוגים עקביים בתפישתם הליברלית הם יהיו חייבים לענות כי על אף שזה יהיה מאוד נחמד שתשקיע מזמנך, חירותך, ותקריב חלק מקנייך, כלומר הבגדים שיתלכלכו ואף יהרסו, בשביל להציל את הילד - אין לך חובה לעשות זאת). ובכלל האם אתה תקבל כבסיס אתי תורה של זכויות (מופלצות אם תשאל אותי) המבוססת על היסק לוגי של מצב פרה-היסטורי שמעולם לא התקיים? התועלתנות לטעמי היא היחידה שעקבית כאן מבחינה לוגית. מכיוון שזו התפיסה שאני מחזיק אני אחסוך את הפירוט לתשובתי בהמשך.

 

[MoonShield]

תיקון קל

מוות קליני = אין דופק ואין נשימה. מוות מוחי = אין פעילות חשמלית במוח. אדם שליבו לא פועל אינו זקוק להמתת חסד, אם הלב לא פועל בכוחות עצמו כל המכונות שבעולם לא יעזרו(אי אפשר לעשות עיסויי לב לנצח). הדבר היחיד שאפשר לעשות במצב כזה זה לנסות להחזיר את הדופק ע"י החייאה. בד"כ אם הדופק לא חוזר כעבור 40 דקות עד שעה קובעים עליו מוות. לפעמים עושים את זה מוקדם יותר, הכל בהתאם למצבו של החולה. מוות קליני - יורד מהפרק. אי אפשר לחיות איתו בשום צורה. מוות מוחי לעומת זאת יכול להתקיים במקביל לפעילות עצמאית של הלב (הלב אינו תלוי בשום דבר מלבד אספקת החמצן לתאים שלו, ההוכחה לכך - בהשתלת לב הוא ממשיך לפעום גם אחרי שמוציאים אותו). לכן, אם האדם נמצא במצב של מוות מוחי וליבו פועם ניתן להשאיר אותו "בחיים" בעזרת הנשמה מלאכותית ושמירה על הומאוסטאזיס תקין בעזרת תרופות. מצטער על ההרצאה, פשוט היה לי נורא חשוב שאנשים לא יזרקו סתם ככה מושגים כמו "מוות קליני".

 

[Deathatred]

טעות שלי

התכוונתי למוות מוחי שבו כל הפונקציות האנושיות שלו מת וכל מה שנשאר "חי" זה הרקמות של הגוף.

 

[MoonShield]

המתות חסד

המממ... נושא גדול, אני הייתי מחלק אותו: 1. המתות חסד של חולים במצב של מוות מוחי - מדובר במצב שבו רק הלב מתפקד, האדם מונשם, ובדיקות מראות שאין פעילות מוחית מלבד הפעילות ההכרחית לקיום מצב פנימי תקין (הומאוסטאזיס). במקרה כזה, קודם כל אם האדם חתם עוד בהיותו בהכרה (לפני שנפצע) שהוא מעוניין בהמתת חסד אם יגיע למצב כזה - הפסיקה היא חד משמעית -

במידה והאדם לא חתם על מסמך שכזה והמשפחה מבקשת לבצע המתת חסד יש לשקול את הנושא טוב טוב, כשהנטייה האישית שלי תהיה לאשר

אם האדם ביקש בעודו בהכרה לא לבצע המתת חסד יש לכבד את רצונו. המשפחה תאלץ לקנות את כל הציוד הדרוש בשביל לשמור אותו במצבו הנוכחי בבית (אדם כזה לא יתפוס מיטה בבית חולים במשך שנים כשיש אנשים שצריכים אותה יותר ממנו) או לחילופין תמצא איזה מקום שיהיה מוכן לקבל אותו. המתת חסד -

2. אדם מרותק למיטה, תלוי במכשירים, לא מסוגל לתקשר בשום דרך עם הסביבה שלו - לפני המתת חסד של אדם כזה יש לשקול היטב את הנושא ולהתחשב בדעת הרופא (מה הסיכוי שהוא יקום מהמיטה), הזמן שהוא היה מרותק למיטה, הסיבה למצבו, ועוד... כל זה בשביל למנוע מצב שבו מבצעים המתת חסד לאדם שהיה יכול לחיות. בד"כ הסיכוי הוא נמוך מאד עד אפסי ולכן הנטייה שלי תהיה

3. אדם שלא תלוי במכשירים - חד משמעית -

. זוהי לא המתת חסד אלא רצח. גם אם מדובר בחולה סופני שסובל ממצבו, בטח ובטח כשמדובר בחולי נפש. אני לא יודע איך זה מבחינת החוק בישראל, אבל כמעט בכל העולם לחולים סופניים מאפשרים לחתום על טופס "לא לבצע החייאה" וצוותי החירום מכבדים אותו.

 

[The Ancient Mariner]

מה ההבדל בין DNR לבין

המתת חסד? (כדי לחסוך ספוקלציות, בוא נניח מצב בו הסיכויים הרפואים להחלמה הם ברורים והם אפסיים) ההבדל היחידי שקיים הוא שב DNR אתה נותן לאותו חולה ולמשפחה שלו להמשיך לסבול ולשירותי הרפואה להתבזבז. אתה אגב עושה לעצמך חיים קלים: מה עם תינוקות שמעולם לא יכלו להביע את רצונם בנושא? מה עם אנשים שסובלים ממצב פטאלי אבל שלא יהרוג אותם (למשל מישהו שהופך להיות משותק מהצוואר ומטה)?

 

[MoonShield]

יש הבדל

DNR זה לא לבצע החייאה, המתת חסד היא ניתוק ממכשירים. "ההבדל היחידי שקיים הוא שב DNR אתה נותן לאותו חולה ולמשפחה שלו להמשיך לסבול ולשירותי הרפואה להתבזבז" אם האדם רוצה למות הוא יכול להפסיק לקחת את התרופות ולחתום על DNR. אם הוא רוצה לחיות אז כל הוצאה רפואית היא לגיטימית. "מה עם תינוקות שמעולם לא יכלו להביע את רצונם בנושא" תלוי מה מצבם. באופן כללי לנו אין את הזכות לקחת חיים אם התינוק נולד והוא מסוגל לשרוד בלי עזרה רפואית - אין לנו שום זכות להרוג אותו. אם הוא לא ישרוד בלי עזרה רפואית יש לבחון את כל האספקטים האחרים, כמו למשל הגיל המשוער אליו הוא יגיע, כמות הסבל שהוא יעבור בחייו, עד כמה הוא יהיה עצמאי, לאיזה שלב התפתחותי הוא יגיע, ולפי כל אלה להכריע. "מה עם אנשים שסובלים ממצב פטאלי אבל שלא יהרוג אותם" קודם כל יש לתת להם לעבור פרק זמן מסוים (שיתרגלו למצב החדש ואולי ישנו את דעתם), לאחר מכן יש לתת להם את הבחירה האם להתנתק ממכונת ההנשמה או להשאר מחובר אליה (בהנחה שהם בהכרה מלאה). כל זה במקביל לייעוץ פסיכולוגי/פסיכיאטרי.

 

[The Ancient Mariner]

אתה ממשיך לעשות לעצמך חיים קלים...

לא שאלתי מה ההבדל הפרקטי בין DNR להמתת חסד, שאלתי מה ההבדל המוסרי. על זה לא ענית לי. אם תרצה תוסיף עוד מושג, אני רואה אותו כהמתת חסד, אבל לא נריב על טרימינולוגיה "סיוע להתאבדות" - כלומר המתת חסד פעילה, להזריק רעל לאדם במצב סופני כדי לסיים את חייו ללא סבל. לא טענתי שאדם שרוצה להישאר בחיים לא לגיטימי להוציא על כך את כל משאבי הרפואה האפשריים. טענתי שאם אדם רוצה למות (או לא רוצה לא למות) פשוט לתת לו לגסוס באיטיות למותו זה טימטום מאין כמוהו. צריך להמית אותו או לעזור לו להתאבד בצורה פעילה. כשדיברתי על אנשים במצב פטאלי שלא יהרוג אותם, אני מדבר גם על אנשים שיהיו מסוגלים לחיות ללא מכונות. כלומר שאפילו לא קיימת האפשרות של ניתוק ממכונות או לתת לגסוס באיטיות.

 

[MoonShield]

צריך להתחיל איפושהו...

מוסרית, אין שום הבדל בין DNR להמתת חסד ע"פ בקשתו של החולה. באשר להמתת חסד כפויה יש הבדל אבל אי אפשר לקבוע שאחד מהם מוסרי יותר מהשני מפני שהם נובעים מסיבות שונות. סיוע להתאבדות - אם אתה צריך לסייע לבנאדם להתאבד סימן שהוא בריא פיזית. איך אני קובע דבר כזה? אדם שלא תלוי ברפואה הוא אדם, לכל היותר בעל נכות. כשאתה מדבר על שיתוק מהצוואר ומטה הבנאדם מאד תלוי בעזרה רפואית כי הוא לא יכול אפילו לנשום בכוחות עצמו (שיתוק מהצוואר ומטה כולל את הריאות) שלא לדבר על פעילות כבד, לבלב, טחול, מערכת עיכול, מערכת שתן ועוד הרבה... לכן זה לא סיוע להתאבדות. אדם שרוצה המתת חסד וצריך סיוע להתאבד צריך עזרה פסיכיאטרית ולא שום דבר אחר. באותה מידה יש גם המון אנשים שעוברים טראומה נפשית ורוצים להתאבד כי "החיים שלהם אינם חיים". האם גם להם תסייע להתאבד? האם לדעתך אין להגיש עזרה ראשונה למתאבדים? ולסיכום, אני מתנגד לסיוע להתאבדות כי אם אדם צריך אותו סימן שהבעיה שלו היא נפשית ולא פיזית (הבעיה הנפשית נגרמה מנכות פיזית שאפשר לחיות איתה).

 

[Deathatred]

../images/Emo45.gifניסחת את זה יותר טוב ממני

 

[The Ancient Mariner]

את בטח נורא גאה בעצמך ../images/Emo13.gif

אנחנו כמו קפיצים משעשעים שכאלו, את מותחת את הקפיץ, ואנחנו קופצים. או במקרה שלנו, את פותחת דיון, ואנחנו מתחילים לכתוב הודעות מייגעות באורך הגלות בנוגע לנושא.

 

[that girl]

אני נורא גאה,

והייתי יותר גאה אם היה לי זמן לשבת ולקרוא את השרשור שהתחלתי על אחד הנושאים שהכי מעסיקים אותי בזמן האחרון... עסוקה כמו השטן אחרי חיסול מוצלח של צמרת הג'יהאד (כן... כאילו שזה אי-פעם יקרה

) לי

 

[The Ancient Mariner]

סויה חברתית, שטן אחרי חיסול הג'יאהד

מטאפורות יצירתיות כיאה לפעילה בנוער מרצ

 

[that girl]

יו...

היית בבלוג שלי? ומעבר לזה, אני חושבת שלינוי גם זוכרת ש"האנושות היא סגולה" (הגיגיהן של שתי צפוניות בגינת שנקין), ו"אנשים הם לא נקודות"

נכון לינוי

לי

 

[that girl]

אויש! שכחתי שהשתמשתי המטאפורה הזו

גם פה! מווווווווווווווווווווווווווווווווווות! לי