המ...

[that girl]

המ...

הפורום מת. הוא כחול, וזה לא בגלל שככה תפוז אוהבים. ולכן, אפרוץ בדיון סוער: המתות חסד?

מחשבות? אהבתי הנצחית, לי

 

[נוער מרצ]

הערה טכנית חשובה../images/Emo18.gif

בלי כל קשר לדיון (שאני מברך כמובן על קיומו

), הפורום לא עודכן בהודעות במהלך היממה האחרונה עקב תקלה טכנית בתפוז. משתמשים רבים כתבו הודעות שניתן אף למצוא בכרטיסים האישיים שלהם, אך משום מה ההודעות לא מופיעות בדפי הפורום, כפי שכבר אמרתי- תקלה טכנית בתפוז. מקווה לראות את כולם וכולן בהפגנה מול משרד החינוך בתל-אביב היום בשלוש וחצי, אמיר

 

[וינסטון סמית]

וואלה, לא יודע

לא גיבשתי נושא בעניין, לכן השרשור הזה בהחלט יכול לשנות. בכל מקרה, אני נזכר בסבא שלי, אני נזכר איך החזיקו אותו שנתיים במכונות, כמעט התעללו בו, לדעתי הוא היה שמח לגמור קודם. אבל עיגון חוקתי להמתות חסד עלול לגרום לבעיות, שלא נדבר על אנשים ופסיכופטים למינהם שיבקשו מהמדינה המתות חסד... מחכה לשמוע כל מיני דעות.

 

[angelwarth]

תגובה

המתות חסד, אוקי הגיע הזמן להתחיל להתפלסף בצורה מרצניקית ישנה..

זה נושא מאוד מאוד בעייתי.. יש את הדילמות האין סופיות בנוגע לשאלות האם החולה מספיק מודע למצבו והאם הוא במצב נפשי המאפשר לו להחליט את ההחלטה באופן אובייקטיבי ויותר מזה השאלה מי בכלל מסוגל לקבוע האם החולה במצב הנפשי(רופאים, בני משפחה וכו..), גם השאלה האם יש לאדם זכות לקחת חיים, גם של עצמו.. גם השאלה האם יש לרופא זכות לקחת חיים של חולה, גם לפי בקשתו.. אוקי, תשובות לא הבאתי אבל הרבה שאלות לפתיחת ההודעה יש.. אני יענה את דעתי לכל השאלות (שהיא דיי מגילתית) עוד כמה הודעות כשיתחילו להגיב..

 

[Deathatred]

לדעתי

צריך להתיר זאת במקרים סופניים וחסרי-תקווה בשביל לשמור על כבוד האדם וצלמו. אין הצלת חיים במניעת המתת חסד שכן בין כה וכה - אלה המבקשים המתת חסד גוססים בייסורים.

 

[The Ancient Mariner]

מה עם המתות חסד א-רצוניות?

כלומר המתת חסד בה המומת לא יכול היה מעולם להביע את עמדתו בנושא, למשל, תינוק שנולד עם מחלה סופנית?

 

[Deathatred]

אנא פרט יותר

 

[The Ancient Mariner]

סיפור מדיון קודם בנושא...

ביום שנולד בני הבכור, נולד גם א', בן בכור לע' וב', זוג נחמד וחביב מאוד שגרו בשכונתי. עם לידתו אובחנה אצלו בעיה בשרירים, ובהיותו בן שבועיים הודיעו להוריו שהוא לוקה בניוון שרירים. ליויתי את א', ע' וב' יום יום במשך שש שנים. א' גדל ללא יכולת להפעיל את רוב שריריו, אך הוא הפעיל היטב את שרירי פניו וחייך המון. ע' וב' סעדו אותו בכל רגע ורגע ולשם כך הפסיקו לעבוד. הם קיבלו עזרה כספית מסויימת ממשרד הבריאות אבל מצבם הדרדר יותר ויותר מיום ליום. מלבד טיפול אינטנסיבי בא' לא היו להם חיים בכלל. כשא' היה בן שנתיים וחצי עזב ב' את הבית כי לא היה יכול יותר. ע' נשארה בגפה עם העול הבלתי נתפס הזה והדאגה הקבועה, בכל שניה ושניה, לא'. א' המשיך לגדול וע' הצטמקה והצטמקה, החווירה ונחלשה מיום ליום, צמודה וקשובה לכל ניע שריר בפניו של א' כדי למלא את רצונו, צרכיו. אצל א' היו צריכים לשאוב את צרכיו לתוך סיר כי השרירים שם לא מתפקדים. ארבע-חמש פעמים ביום. השמירה והזהירות שנקטה ע' כדי להגן על א' מהידבקות במחלות שכיחות ופשוטות סגרו אותה ואותו וניתקו אותם מכל מגע או קירבה לאנשים במשך תקופות ארוכות. כשא' היה בן חמש אבא שלו חזר לחיות איתם, כמה שאפשר לקרוא לזה לחיות. כשחזר לא הכיר את אישתו, היא הזדקנה בחמישים שנה לפחות, שקלה 40 קילו וכמעט שכחה לדבר. טוב שב' חזר כי א' שקל כבר שלושים קילו וע' התקשתה מאוד להרימו. א' כל הזמן חייך. א' מת בגיל שש מדלקת ריאות, בידיה של ע'. שלוש שנים אחר-כך ב' מת ממחלה בלתי ידועה והוא בן 39 בלבד. את ע' ראיתי ברחוב לפני מספר חודשים. היא נראתה כמו הומלסית מהסוג המוזנח ביותר, מתנהלת כתמהונית ברחוב, מדברת אל עצמה. קראתי בשמה, היא הסתכלה לכיווני אך לא ראתה כלום. דיברתי אליה אבל היא לא שמעה כלום. ע' מתה מזמן. היא התחילה למות ביום בו נולד לה בנה הבכור, שלא הפסיק לחייך. במקומות נאורים מתקבלת התפיסה שזכות ההורים להחליט על הפלת עובר במקרה שנראים אצלו סימני נכות קשה. השאלה היא מדוע לא לתת להורים את הזכות הזו במידה והסימנים לא נצפו במהלך ההריון, אלא התבררו בלידתו.

 

[Deathatred]

במקרה כזה אין מקום להמתת חסד

כי לא תמיד מקרים כאלה מסתיימים במוות מוקדם והתפרקות מוחלטת של המשפחה. ישנם גם פתרונות חלופיים - לשלוח את הילד לאימוץ או לאישפוז. זה אכן מקרה מאוד טרגי אבל אין כאן ודאות של מוות קרוב וייסורי תופת עד אז.

 

[The Ancient Mariner]

הוממ...

התחלתי לרשום הודעה רפואית, שמתווכחת עם ההשערות שנתת ונותנת דוגמאות למחלות נוספות. אבל הגעתי למסקנה שזה חסר משמעות מכיוון שבכלל לא ירדנו זה לדעתו של האחר, ולכן אני חייב לשאול - מהם הקריטריונים הרלוונטים בעיניך כדי לאפשר המתת חסד? ואני אעשה הפרדות- (1) המתת חסד רצונית. תתייחס כאן גם למצבים בהם המטופל מסוגל לחיות עם מחלתו אבל טוען שחייו הם לא חיים עם המחלה (למשל אדם שמשותק מצווארו ומטה בעקבות תאונת דרכים). (2) המתת חסד א-רצונית. כאן תפריד בין שני מקרים: (א) המתת חסד בה החולה לא יכול היה להביע את עמדתו בעניין באף שלב של חייו, זה בעיקר רלוונטי לתינוקות או לבעלי-חיים שאינם בני-אדם ולא מסוגלים לתקשר בשפה אנושית. (ב) המתת חסד בה החולה יכול היה להביע את עמדתו בעניין, אך בשל רשלנות, חוסר תשומת לב, הגעה למצב בגיל מוקדם או כל סיבה שהיא, מעולם לא עשה זאת, ומרגע זה והלאה גם לא מסוגל לעשות זאת. (3) המתת חסד לא רצונית. המתה שנעשית מטעמים פטרנליסטים כלשהם. (אני חושב שאת הסעיף השלישי אפשר בקלות להוציא מחוץ לדיון ולפסול במהירות, אלא אם יש כאן מישהו שמוכן לטעון אחרת. בכל אופן, אני רוצה שתסביר בפירוט למה לא להמית במצבים מסוימים. וכשאני אומר למה לא, זה לא מספיק לי שתגיד לי "זה פשוט רצח" כמו שרוני עשה מקודם. אלא תסביר לי, ואולי זה יישמע מגוכח אבל זה מהותי לצורך הדיון הזה, למה רצח הוא דבר פסול. (אגב גם טיעון כמו "זה פוגע בזכות לחיים" הוא לא מקובל עליי, אני רוצה שתסביר לי למה בכלל צריך להגן על הזכות לחיים)

 

[Deathatred]

שאלה יפה, כרגע אטפל רק במקרה [1]

= בעד המתת חסד במקרה זה

= נגד המתת חסד במקרה זה [1] המתת חסד רצונית (בכל המקרים המטופל רוצה למות) במצב שבו המטופל גוסס בכאבים ומוחזק בחיים רק באמצעות מכשירים והוא רוצה למות -

(האם אנחנו מסכימים על זה?) במצב שבו המטופל סובל מייסורי תופת ומכאבים קשים, ואין סיכוי שיוכל להחלים או לתפקד, ואם הוא מיואש קשות מחייו -

, הנימוק: אני לא רואה סיבה לכפות עליו לחיות בניגוד לרצונו ובמידה רבה בצורה שפוגעת בכבודו. במצב שבו אדם לא ימות ממחלתו אבל טוען שחייו הם לא חיים עם המחלה (למשל אדם שמשותק מצווארו ומטה בעקבות תאונת דרכים).

/

- תלוי מאוד באדם הספציפי, במידת הייאוש שהוא מגלה, במידה הסיוע והתמיכה שהוא מקבל ובנסיבות המקרה. זה גם תלוי בחומרת המחלה שבה לוקה האדם ובמידת יכולתו להחלים ממנה או להתגבר עליה באופן מלא או חלקי. אני לא פוסל על הסף המתת חסד כאן. בגדול, הקריטריונים הם: א. רצון המטופל בהמתת חסד. ב. מצב חסר תוחלת - אין תקווה לריפוי או החלמה. ג. כאבים ויסורים קשים. ד. חוסר יכולת לתפקד עד כדי אובדן צלם אנוש (כולל בעייני המטופל עצמו).

 

[The Ancient Mariner]

אני אתייחס כשתענה על השאר...

 

[Deathatred]

זה יהיה כנראה מחר ../images/Emo13.gif ../images/Emo29.gif

 

[Deathatred]

[2] המתת חסד לא רצונית

(א) תינוקות שחולים במחלה סופנית: בד"כ לא מתקיים הקריטריון של חוסר תוחלת ותמיד יש יסוד של חוסר ודאות וסיכוי להחלמה חלקית. לעומת זאת, יש מקרים שבהם התינוק נולד כל כך פגום (למשל - טרטומה) בהם ברור שהתינוק לא יצליח לחיות יותר מכמה ימים ולכן במקרים חמורים כאלה

. (ב) חולה שמגיע למצב שבו הוא כבר אינו יכול לתקשר ולהביע מסרים מורכבים: במצב כזה יש לבחון שוב את מידת חוסר התוכלת להחלמה חלקית או שיפור במצב והאם המטופל סובל מכאבים עזים. כמו כן, צריך לבדוק שאכן הוא סובל ממצב זה באופן ממושך ושיש ודאות שהוא לא יחזור להכרה או לתפקוד - במקרים כאלה: שהחולה צמח שלא יחזור עוד לתפרד כבנאדם, אז

מומלץ לשקול בחיוב המתת חסד. בתת סעיף אני אדון במי מוסמך להחליט על המתת חסד במצב זה והסכמה של מי דרושה (משפחה, רופא, עו"ד וכו). אם מדובר במוות קליני - כלומר: המוח מת אבל שאר האיברים פועלים רק באמצעות מכשירים -

, הנימוק: הוא כבר מת. חבל לבזבז עליו משאבים להצלת חיים שיכולים להיות חיוניים עבור מישהו אחר שיש סיכוי להצילו.

 

[Deathatred]

מי מוסמך לבקש/לאשר המתת חסד

במקרה שהמטופל איננו יכול (וגם לא יוכל יותר) להביע את דעתו: הסמכות לבקש תהיה בידי המשפחה הקרובה (הורים, אחים, אישה וילדים) - אך אם מדובר באדם בודד וערירי - חבר טוב מאוד שלו גם יוכל לבקש. לרופא או לרב יהיה מותר להציע למשפחה לשקול זאת אבל רק למשפחה יהיה מותר להגיש את הבקשה. את הבקשה צריכה לאשר ועדה רפואית שתורכב מרופא כללי, רופא מתמחה בתחום, פסיכולוג ורב (לפחות). כמו כן, לועדה תהיה סמכות לבקש לדבר עם קרוביו וחבריו של המטופל כדי ללמוד על אופיו ולהכירו.

 

[The Ancient Mariner]

רב?

קודם כל מן הראוי שתגיד "איש דת לבחירתו של המטופל", ושנית למה מדובר בכלל בנושא לאנשי דת? אם אני אדם חילוני, למה שאני ארצה בכלל שאיש דת ישקול את ההמתה שלי? רופא, פסיכולוג וכדו' יכולים לקבוע השערות בנוגע להאם מצבי עומד בקריטריונים שהחוק התיר. מה רב יכול לעשות? לקבוע האם התפללתי מספיק כדי שאני אוכל למות?

 

[Deathatred]

מאחר שעדיין מדובר במדינה יהודית

ולרבנות יש ניסיון עשיר מאוד בהלכות מוסר (2000 שנות גלות) ראוי לשמוע אם את דעתם בעניין. בהחלט יש מקום לשקול להחליף את הרב בכומר או בקאדי בהתאם לדת המטופל ומידת אדיקותו.

 

[The Ancient Mariner]

את עמדת הרבנים נשמע בתקשורת...

ובכל הדיון הציבורי שיעלה כדי לקבוע האם לאשר או לא המתת חסד ומהם הקריטריונים לאישור. אבל מהרגע שהוחלטו הקריטריונים, אני לא רואה את המקום לרב - בתור שופט של איזה קריטריון הוא יכול להיות? האם זה מוסרי או לא? והרי בשביל מה קיים החוק?

 

[The Ancient Mariner]

אני אגיב מאוחר יותר, אבל חייב...

להעיר על הטרימנולוגיה: - המתת חסד רצונית. - המתת חסד א-רצונית (המומת לא יכול היה להביע או לא הביע אי פעם את עמדתו בנושא) - המתת חסד לא-רצונית (המומת הביע\מביע התנגדות) זה לא הכי מדויק בעולם, אבל זה התרגום הטוב ביותר שאני יכול להציע ל Involuntary ו Non-Voluntary.

 

[Deathatred]

נראה לי שכאן זה ברור

שמדובר במצב שבו חולה לא יכול לאשר או לבקש. ברור שהמתת חסד בניגוד לרצון המטופל לא עולה על הפרק בכלל.