המתלבטת...

[Evacake1234]

המתלבטת...

הי לכולם, כתבתי לכם לפני מספר שבועות ועזרתם לי מאד...אולי גם עכשיו תוכלו לתת לי עצה... אני בהליכי גירושין + בונבון בן שנה. לאחר שילדתי לא חזרתי למקום עבודתי ונשארתי בבית לגדל את הילד... עכשיו הגיע הזמן לחפש עבודה...הבעיה היא...על מה מוותרים... על משרה טובה הדורשת ים של שעות עבודה... או על משרה חלקית קטנה ועלובה...אך כעבור כמה שעות יוצאים ורואים את הילד וגם מספיקים לבלות איתו. אני ממש מתבלטת...אני עסקתי בתחום הפרסום והיח"צ תפקיד שדורש המון שעות עבודה אינטנסיביות... לא יודעת מה להחליט...האם לחזור לאותו התפקיד ולפתח את הקריירה או להיות יותר זמן עם הקטנצ'יק ולהסתפק במשהו לא הכי מספק...מה הייתם עושים????

 

[שוב מתחילה מחדש]

להיות הורה זה אומר לוותר

אנחנו מוותרים על הרבה דברים אבל התמורה היא ענקית. אני חושבת שאולי יש לך הזדמנות לנסות דברים אחרים. לווותר קצת כאן וקצת כאן. בהצלחה

(אגב, שאלת סקרנות - אם לא היית מתגרשת - מה היית מחליטה לעשות?)

 

[Evacake1234]

אם לא הייתי מתגרשת

הייתי בוחרת באופצייה של לעבוד כמה שעות ולחזור הביתה... כיום אני היחידה שצריכה לדאוג לכלכלת הילד והבית ומאידך גם רוצה לבלות איתו כמה שיותר כשיש בעל הנטל נופל על שנינו, כאן את לבד במערכה...

 

[שוב מתחילה מחדש]

זאת אומרת שאת מוכנה

לעשות פשרה בקריירה שלך כדי להיות בבית עם הילד. זו צריכה להיות נקודת המוצא שלך. לחפש עבודה שאולי היא לא עבודת החלומות (אבל לכי תדעי?) עם משכורת שתוכלי לחיות איתה ושעות יחסית נורמלית. לנסות למצוא את הכי טוב עבורך.

 

[מחפשת דרך החוצה]

ההתלבטות בגלל עניין הכסף או סיפוק מהעבודה?

אני מאלה שעובדות הרבה. גם כי לא יכולה להרשות לעצמי להסתפק בשכר נמוך יותר, וגם כי...כן, חשוב לי. גם אם הייתי יכולה (מבחינה כלכלית) להשאר בבית לא הייתי עושה זאת. אבל (!) זה תמיד היה כך. אני מתה על הבן שלי, נהנת מכל רגע איתו, ויחד עם זאת - חייבת את העבודה שאני אוהבת, חייבת את "חברת הגדולים", חייבת שיחות שהן לא רק בנושא הילדים. הילד מרוויח אמא מסופקת ורגועה, עם הרבה יותר סבלנות, ואם אני איתו - אני איתו נטו. בסך הכל הוא כלל לא מרגיש מסכן ומוזנח, ממש להפך.

 

[רק שיר]

סתם שאלה..

מה זה עובדת הרבה שעות ? זה על מנת לקבל מושג בעבודה החדשה שאני הולכת לחפש

 

[מחפשת דרך החוצה]

תלוי בתקופה

כעיקרון משרה מלאה לאמהות לילדים עד גיל 5 - 8 שעות (משרד ממשלתי). אם אני מגיעה ב-9 עיקרונית אני יכולה לצאת ב-5, וזה המינימום. הבעיה היא שגם אם אני מגיעה מוקדם יותר לא סביר שאצא לפני... אז בתקופה רגילה אני יוצאת בין 5 ל-6 בערב (ומקפידה לא להגיע מוקדם מדי

, לפחות אני מרוויחה שעה - שעתיים עם הפיצי בבוקר), בתקופות לחוצות קרה לי כבר להתקע גם עד 8 וגם עד 9 (לא להבהל, לא קורה הרבה). מצד שני - אם באיזשהו יום צריכה לצאת מוקדם או להגיע מאוחר או רוצה יום חופש לרוב לא תהיה בעיה. בתחום שלי אין פחות מזה...

 

[cheshire9]

וחוץ מזה

יש גם נסיעות לתל אביב ......

 

[מחפשת דרך החוצה]

אני יודעת שאין הסכמה בינך לבין הבוס שלי

בקשר לשעות העבודה שלי

 

[cheshire9]

אני מוכן להגיע איתו להסכם

הוא מקבל אותך 4 ימים בשבוע - מתי שבא לו - מצידי עד חצות. אני מקבל אותך ביתר הימים - מהיקיצה בבוקר (כולל מה שבא עם זה) ועד ההירדמות בלילה, מחובקים ..... את חושבת שהוא יסכים ?

 

[נעה שבדרך]

אני חייבת לאמר לך משהו:../images/Emo23.gif

אחד המשפטים החזקים ששמעתי בחיי - באמת ועכשיו הזכרת לי אותו (תודה) "לא שמעתי על אף אחד שבסוף ימיו הצטער שלא עבד יותר!!!!!!!"....... אני מאוד מאוד מתחברת לזה אני בבסיס שלי חוברת ביתדות למשפחה ולמהות הבסיסית של בללות את חייך עם הקרובים לנו ביותר אני מפנטזת על חיים שבטיים כמו פעם - שאנשים עבדו בשביל לחיות -ליד המשפחה ועם המשפחה.(ולא לצורך קריירה) בכל אופן - תחשבי על - בעיני סביר הרבה יותר שתצטערי שלא בילית יותר זמן עם בנך - ולא שלא בילית יותר זמן בפיתוח הקריירה אפשר לעשות במקביל - ואפשר לחכות עם הקריירה אבל הילד גדל ומהר וזה לעולם לא יחזור - כל הדברים שהוא יעשה בפעם הראשונה ולא תיהי שם? תחשבי על זה ושיהיה בהצלחה ואני מדברת מנסיון בתעניין הזה - לא באויר. בהצלחה מה שלא תבחרי

 

[רק שיר]

נכון מאדדדד../images/Emo25.gif

ואני מסכימה איתך ואוסיף עוד : שאני מאלו שכן דוגלת בלפתח קריירה, להשכיל, ללמוד ולהתקדם בחיים. ובנתיים אחרי הגירושין הורדתי מעט למענם.

 

[felka]

בסוף ימינו אנו לא מצטערים כבר

המשפט נכון לגבי כל דבר חחחחחחחחחחחחחחח

 

[רק שיר]

תלוי

מה זה משרה שדורשת הרבה שעות ? אני לדוגמא קיבלתי הצעת עבודה, תפקיד טוב, חברה גדולה וכו', אך לעבוד עד שעה 5+ אח"צ, שזה אומר לראות את הילדים אחרי 5 וחצי או אפילו 6 בערב. וויתרתי. לחילופין הוצעה לי משרה מאד נוחה, לעבוד עד השעה 3 <במקום ממשלתי> אך עם שכר זעום שמעורר גיחוך. ומה עשיתי? לא קיבלתי לא את הראשונה ולא את ההצעה השניה, תמיד יש את נקודת האמצע. אני יודעת שאני צריכה לכלכל את עצמי ומנגד אני יודעת שילדיי זקוקים לי. תוותרי קצת מכל קצווה ותגיעי למקום שהכי טוב לך ולילד שלך. וביננו- ילדים הכי חשובים.

 

[שרשירית]

גם אני עדיין מתלבטת ועשיתי בחירה נכון לעכשיו

עזבתי עבודה של 9 שעות עם כסף לא רע לטובת עבודה של 7.5 שעות עם פחות כסף. כרגע חשוב לי להיות יותר עם הילד שלי (בן 3). לשים אותו בגן ולאסוף אותו. כשאבא שלי אסף אותו מהגן הרגשתי שאני לא יודעת מה קרה איתו, אכל או לא, איך היה לו. היום יש לי חלק פעיל יותר. כשאני אוספת אותו מהגן הוא רץ וצועק "הנה אמא שלי", זה ממלא אותי ועושה לי את היום.הגעתי להחלטה שבתקופה הראשונה של אחרי הגירושים אני נותנת לו את מלוא תשומת הלב גם על חשבון ה"קריירה" שלי. מאמינה שבעוד שנה-שנתיים אני אמשיך לפתח ולהתפתח בקשר לעבודה. בינתיים מנצלת את ההפוגה לקחת קורס שאולי יעזור לי בהמשך. אני יודעת שהויתור מגיע על חשבון יותר כסף שיאפשר לי לשכור דירה ולעזוב את ההורים. אבל כרגע חשוב לי להשקיע יותר בבן שלי שצריך אותי. הדברים לא חייבים להיות שחור או לבן... זה לא אומר שאת חייבת לעבוד בתפקיד קטן ומסריח. אולי תפקיד בתחום שמצריך חצי משרה, אולי לעבוד גם בשישי על חשבון אמצע השבוע, אולי לעבוד כמה ימים בשעות מוקדמות יותר ולסיים מוקדם יותר. ואולי תנסי לעבוד בתפקיד שאת רוצה ושתהיה בו מסופקת ותראי שהשד לא כל כך נורא. הילד יוכל להסתדר גם עם פחות שעות אמא, השאלה אם את תסתדרי עם ייסורי המצפון המעיקים. אם כן לכי על זה.... רק תזכרי שאת חייבת להיות שלמה במה שאת בוחרת.

 

[felka]

אני חושב שאת לא צריכה לוותר אלה לחשוב על זה

כאל תוכנית עבודה. היום את יכולה להשקיע 7-8 שעות ביום. תמצעי עבודה שמתיעמה לך למקצוע ותנסי להגיע להסדר. אם תגרש אפילו תורידי טיפה מהמשכורת. זאת השקעה מצויינת עם תצליחי. כמו כן את יכולה לעבוד בכל מיני עבודות ולהמשיך לחפש עבודה טובה יותר. מקום עבודה היא לא יותר מתחנה בקריירה. יש לי דוגמא טובה מהחיים: יש לי ידידה מעבודה קודמת. היא הייתה מנהלת צוות בדיקות שכלל 19 אנשים. בת 26. היא החליטה שרוצה ילדים. היא הצליחה להגיע להסכם עם החברה לרדת למשרה 70%, הכינה מחליף וילדה שני ילדים. בגיל 32. היא כבר הייתה עם שני ילדים בני 6 והתחילה לעבוד במשרה מלאה בחברה אחרת. היום היא מקימה צוות בסטארט אפ. עבודה כזאת דורשת המון זמן וכוח ומצד שני ילדים שלה כבר יכולים להיות עם בייביסיטר או ההורים שלה. תנסי לחשוב על פתרון יצירתי....

 

[לילי301]

בשנה הקודמת..

שזו הייתה השנה של הגירושין עבדתי שעות מטורפת מתוקף התפקיד..תפקיד שאהבתי מאד, אבל את הצוציקית ראיתי פחות מכולם, כולם גידלו אותי מלבדי, ההורים, ה-X ואפילו השכנה המקסימה נתנה יד, הכל כדי שלא אאבד את העבודה ואת השכר הטוב שניתן בצידה. אחרי שנה מתישה ומעייפת שבה שכחתי איך אני והצוציקית נראות עשיתי את הבחירה! אמרתי לבוסית שלום יפה, היא הבינה ואפילו תמכה בצעד..למרות הקושי בפרידה אחרי 6 שנים של עבודה משותפת. היום מרוויחה יותר (מצחיק אבל ככה יצא) עובדת פחות ולחוצה פחות, לא ירדתי לחצי משרה אבל עדיין עובדת בשעות שמאפשרות לי לפגוש את הצוציקית בשעות יום.. מרוצה מהצעד למרות שעובדת במשהו אחר שלא קשור למקצוע שלי..והכל למען הנוחות!