המשך

[jon01]

המשך

ושכחתי, אומנות יעילה להגנה עצמית כלומר פרקטית למקרה שנניח מותקף בסכין או ביד ריקה (או רגל). אני אישית לא מאמין יותר מדי בפילוסופיות אלא בפרקטיקה (הכוונה שטאי צ´י לדוגמא לא נראה לי הדבר המתאים)

 

[דלית - delete]

נראה מתוך נסיון?

כיצד אתה שולל מה שלא ניסית, ואין לך ידע עליו? ייתכן מאוד שטאי צ´י לא מתאים לך אישית. עדיין ארוכה הדרך עד הצהרה כוללנית כי טאי צ´י אמנות פחות פרקטית ממגע מלא (סתם בתור דוגמא).

 

[jon01]

תשובתי

יש לי ידע ואף ראיתי אימונים למרות שלא השתתפתי. טאי צ´י לא פרקטי מול תוקף וזו עובדה. זו אכן אמנות יפה ויש הטוענים שעוזרת לבריאות (למרות שאין מחקרים מדעיים) אבל אין מה להשוות לאומנויות האחרות מבחינת פרקטיקה. כמובן שמסטר מיומן עם קשר לקונג פו זה דבר אחר, אבל מי שלמד כמה שנים יודע (ודיברתי עם 2 כאלה) שבמצב אמת שצריך לנטרל תוקף או להתגונן זו האמנות הלחימתית הכי פחות יעילה.

 

[tenzer]

אתה לא מדייק

הי אני לא בדיוק מסכים איתך בנושא. קודם כל האומנויות הלחימה העתיקות והרציניות הן מאוד ראליות.אנשים השתמשו בעבר באומנויות אלה לא בשביל מכות אלה בקרבות לחיים ולמוות. לכן להגיד על אומנות לחימה שהיא לא יעילה לא נשמע לי נכון. עכשיו אמרת שדיברת אם כמה אנשים שהתאמנו כמה שנים והם אמרו לך שזה לא יעיל. באומנויות לחימה "כמה שנים" זה לא פרק זמן ארוך.אנשים מתאמנים עשרות שנים כדי להגיע לרמה גבוהה (בפורום הזה תוכל למצוא כמה אנשים שהם מתאמנים כבר הרבה יותר 15 שנים) אזי לכן זה הגיוני שאנשים אחרי "כמה שנים" יתכן שלא ירגישו שהם עושים משהו ראלי.טאי צ´י שייכת לקבוצת אומנויות לחימה רכות.אומנות לחימה רכה בעקרון שוללת את השימוש (לא לגמרי) לכן לוקח יותר זמן באומנויות אלה להביןאיך לבצע תנועות בחיבור גוף נכון ללא כח בתזמון הנכון כך שהן יהפכו ליעילות. דבר אחרון.שמעתי(אלה רק שמועות לא יודע עד כמה הן נכונות) שבארץ יש כמה מדריכי טאי צ´י שמלמדים את הטאי -צ´י ללא ההבט הלחימתי שבה כלומר לא מסבירים לתלמידיהם את האפליקציות הפרקטיות של הקטה. ברור שלתלמידים אלה יהיה יותר קשה לישם את הקטה בדרך זו. בברכה ישי נ.ב אני לא מתאמן בטאי-צ´י.אני מתאמנן בקרטה שוטוקאן במשך 9 שנים (דאן 1) לכן יתכן שטעיתי בדברים שכתבתי על הטאי-צ´י. אני מבקש סליחה מראש על אי-דיוק כלשהו בהודעה זו.

 

[נירש]

מנסיוני המועט אני יכול להעיד ההפך

אמנם יש מקומות שמלמדים טאי צ´י לא באספקט "הלחימתי" שלה, אבל מכאן ועד להכליל שטאי צ´י אינה פרקטית הדרך ארוכה. אחרי שיעור אחד של טאי צ´י צ´ואן השקפת העולם שלי לגבי טאי צ´י השתנתה לחלוטין - גם אני חשבתי שזה שטויות עד שהדגימו לי כמה אפליקציות. אני ממליץ לך בחום לעבור שיעור אחד בשיטה, אם אתה רוצה לקבל פרספקטיבה נכונה.

 

[יובל נחמקין]

פרטיות באמנות לחימה

רוב אמנויות הלחימה, אכן צמחו על רקע של "הלחם או תמות". באייקידו: אנו יודעים כי המטרה הייתה שונה, אם כי אין הדבר אומר שלא ניתן לגזור מתוכה אפליקציות קרביות ... בטאי-צ´י הדעות חלוקות: חלק אומרים כי זו אמנות הנסתר, ובאמנויות לחימה רבות זהוא השלב השלישי בהתפתחות הלוחם: מה"גלוי, ל"מלוטש" ואל הכח הנראה כאילו הוא לא שם ("הנסתר"). אם זאת: יש הטוענים כי הטאי צ´י היא אמנות לחימה שנשכחה וההוכחה מבחינתם היא בעובדה (שלצערי אין עליה עוררין) שרוב המתרגלים אך ורק טאי-צ´י, ללא נסיון נוסף או קודם, מתקשים להגן על עצמם נוכח התקפה ברוטאלית ב"פול קונטאקט" (חברה מהטאי-צ´י: אתם לא מאמינים - תנסו להתמודד מול לוחם קיוקושין קרטה, מול מתאגרף רגיל או טאילנדי או תנסו ספארינג של פוש הנד חפשי עם מתאבק) יש כמובן תלמידים שה"אינסטינקט קילר" שלהם כזה מפותח, שכל מה שהם ילמדו הם יהיו בו קרביים, אך רובנו - מה לעשות, צריכים להתרטב כדי ללמוד לשחות. וכמובן אפשר לשלב: נניח שלקיחת שעורים ב"ק.מ.י" בצד שעורים בטאי-צ´י / אייקידו או כל מה שעושה טוב לנפש. אדרבא: נצלו את מגוון המורים והשיטות הפתוחים כיום מפני כולם... תלמיד רציני שילך על "לימודים דו מסלוליים", אולי ילמד מעט פחות לעומק ומעט פחות מהר, אך לבטח יקבל פרספקטיבה רחבה ואולי אף ממצה על השאילתה הנידונה כאן.

 

[דוד כפרי]

טאי-צ´י לא יעיל?

מול תוקף אמיתי, בקרב אמיתי? יש בארץ כמה אנשים שיכולים להעיד אחרת, אחרי שהתקיפו תלמידים של המורה שלי... נכון שבטאי-צ´י צריך יחסית הרבה זמן כדי להגיע לרמת לחימה טובה; ונכון שאם היית מחפש הגנה עצמית הייתי שולח אותך לקנות דוברמן ו/או אקדח, ואולי גם לחפש קורס קרב-מגע; אבל לומר שטאי-צ´י כשיטה אינו יעיל, זה פשוט לא רציני. לך לשיעור, נסה לעבוד מול מורה רציני בגישה ריאליסטית, וראה מה יקרה. במרכז הישראלי לטאי-צ´י יש שיעורי נסיון חינם, כמעט כל יום.

 

[Zeev Foux]

ואני חשבתי שבמרכז הישראלי לטאי צ´י

לא מלמדים טאי צ´י אלא "צ´נג מינג קונג פו".... סתאאאאם האמת היא שטאי צ´י כשיטה אינו יעיל, מאחר ואין שיטה יעילה. ישנם רק מורים ותלמידים יעילים. האם זו אינה הסיבה שתמיד אומרים "חפש את המורה, לא את השיטה"?

 

[דוד כפרי]

לזאב, לא טעית (אבל גם לא לגמרי

צדקת...

) במרכז הישראלי לטאי-צ´י אכן מלמדים בעיקר את הטאי-צ´י, מתוך שיטת צ´ו-נאן מן פאי. "צ´נג-מינג קונג-פו" הוא שם הארגון המלמד את השיטה; "צ´נג-מינג" היה אחד מכינוייו של מאסטר וונג שו-צ´ין.

 

[guyno1]

טאי-צי-לא כל כך עובד בתכלס

לפני כשלוש שנים רציתי מאד ללמוד טאי-צ´י ,הלכתי לשיעור נסיון ביקשתי הדגמה חיה לראות מה אני הולך להיות בעוד כמה שנים, אותו עוזר מאמן (וותק של 7 שנים) אמר לי תתקוף באגרוף אז תקפתי והוא קיבל אותה באף אז או שצריך להיות בתחום 30 שנה כדי לראות תוצאות או שהשיטה הזו פשוט לא יעילה ... אשמח אם אחד התותחים בטאי.. יסביר לי פעם אחת בתכלס מה ייצא ממני כאשר אני אהיה בסכנת חיים ומוות והפעם כדי שיהיה להם גיבוי... דרך אגב השיעור נסיון נעשה ברחובות...

 

[WhiteBear]

תבקש מדוד שיספר לך על

המאסטר שנחשב בילתי מנוצח בטאי צ´י, שכושי גדול ביקש לראות מה הוא שווה. המאסטר אמר לו לתקוף אותו - והכושי נתן לו אגרוף ו... תשאל את דוד (שכחתי

) וחוץ מזה, אמרתי את דעתי כבר: פה . אל תשליך על שיטה שלמה עם מצאת לוחם אחד שלה שהוא טוב/רע. זה מעיד על הלוחם, לא על השיטה.

 

[דוד כפרי]

והעיף אותו אחורה

מדובר על צ´נג מאן-צ´ין, אמן הטאי-צ´י הראשון שהיגר לארה"ב והתחיל ללמד אמריקנים טאי-צ´י בסגנון יאנג. בהדגמה בהארלם, ניו-יורק, בשנות ה-50 של המאה הקודמת (= ה-20), הוא הזמין אנשים לראות מה הוא שווה, וחטף אגרוף בפרצוף. הנקודה היא שצ´נג באמת נחשב לכמעט בלתי-מנוצח - והיו לו קבלות על זה, אחרי שהרבה לוחמים באו לבדוק אותו והוא הביס את כולם. המזל משחק תפקיד בלחימה, הרבה יותר ממה שנדמה.

 

[WhiteBear]

איזה אימונים ראית??

טאי צ´י היא שיטה מאד גדולה. סבר שראית שיעור שלא הי בו דגש על קרביות, אין זה אומר (כפי שכבר נאמר פה) שאין קרביות בשיטה. ובנימה פרקטית: לך לחיים לבנון 45 בתל אביב ביום חמישי מ-7:30 עד 8:30. מתרגלים שם טאי צ´י קרבי. אני אשמח לשמוע מה אתה חושב...

 

[סלבו לוי]

חברים, בואו נעשה את זה יותר פשוט.

כנס לאתר הזה, יש שם הדגמה של אפליקציות לחימתיות לטאי צ´י, ו...אח"כ תחליט. אגב, אם עדיין תחליט שטאי צ´י זה סתם ריקוד, זא אוכל לספר לך על אחד מהתלמידים הבכירים אצלנו - דאן 4 בקראטה דו, גוג´ו ריו - שעוסק כבר מספר שנים בטאי צ´י, ואיך הוא משלב את זה בצורה מדהימה ויעילה. (אבל זה, רק אחרי שתיכנס לאתר, ותחליט שעדיין זה שטויות...).

 

[מריושי]

כמו שאמרתי בשבועות האחרונים

בסין לא מלמדים טאי צ´י בלי להראות את הקרביות של הענין כל תנועה והקרביות שלה ד"א כבר ראיתי מישהו שהתחיל לנתח התעמלות קרקע בצורה קרבית...

 

[יובל נחמקין]

רק למען הסדר הטוב ...

חברים: אני באמת לא מומחה, אבל במהלך הקרייה שלי באמנויות לחימה (המצוייה כבר בעשורה השני)הזדמן לי להתאמן שנתיים ב"צ´ןפאן-לי טאי-צ´י וזאת במקביל לאימוני "שינג-אי צ´ואן" רבי שנים (בעוונותי: אני מדריך המוסמך מטעם וינגייט ומטעם ביה"ס "אי-דזונג טאנג שואו", ועוד לא סיפרתי על דרגות ונסיון בשיטות לא סיניות. הכוונה שלי היא לא ליצור לי במה. אני מכיר אינסוף לוחמים שמאפילים עלי ומשמשים לי דוגמא והשראה. אבל ... אני גם טירון, ולהבדיל מחלקכם (בטוח שלא כולכם), אני מדבר מנסיון מועט של "פול קונטאקט" ונסיון רב יותר של "עבודה סינית" הטיפוסית לבתי ספר לאמנויות לחימה סיניות פנימיות. יפה אמרתם כי יש במרכז אנשים עם דרגות ונסיון בשיטות אחרות היודעים לשלב את נסיון עברם עם חכמת הטאי-צ´י (שאין עליה עוררין!). עובדה שלצערי נבחנת ביומיום, היא כי הטאי-צ´י של רוב (ולא "כל")בתי הספר בעולם כיום (ישראל, סין, טאיו´אן והיכן שתירצו) - אינם מספקים לתלמיד ה"בתול" ידע שיסייע לו לשרוד ברחוב !!! החברה של ניר מלכי: אתם אחלה בית-ספר ואימפריה של טאי צ´י בארץ (וישמותו הקנאים). אך האם אי פעם ניסתם את המלצתי ? נכנסתם לזירה של "פול קונטאקט" ? האם שרדתם התקפה של בריונים ברחוב (חמושים אולי בנשק קר...)?אם עדיין לא, אז בנתיים כל מה שיש לכם היא השערה אקדמית וניסוי מעבדה מוגן ומבוקר בתוך ה"דוג´ו של המרכז ...

 

[biker_jo]

האם אתה מכיר דוג´ו שכן

מלמד טאי-צ´י מפרספקטיבת שרידות ברחוב ? מורה ?

 

[יובל נחמקין]

"שרידות ברחוב"

יש לי חברים מספר - מורים נפלאים לטאי-צ´י, אבל לא הייתי זורק אותם לקרב אמיתי כל-כך מהר ... ולחילופין: אני לא מכיר את כל המורים בארץ... קיים אצלי חשד סביר כי ה"לוחמתיים" שבמורי הטאי-צ´י, משלבים ידע "קשה" מעברם עם הטאי-צ´י העכשווי שלהם. זה בסדר גמור מבחינתי, רק אינני סבור כי הם יכולים לעשות עבורנו את "קיצור הדרך" ולחסוך לנו את הצורך להתנסות. לעומת זאת: אני באמת מאמין שבמקום שנחפש את "אמנות הלחימה האולטימטיבית" כדאי לנו מאוד, להתאמן ב"צולב" בשני דברים (לא יותר). המלצה זו מכוונת בעיקר למי שכבר מתאמן מס´ שנים ורוצה ב א מ ת להיפתח ולהרחיב את אופקיו (ואני מכיר מ ע ט אמני לחימה כאלו). מי שיתחיל באמנות "רכה" (ואני שם את המושג רכה במרכאות כי מפתיע לגלות אלמנטים רכים ופנימיים גם בקשות שבשיטות ...) - ירויח תנועה זורמת ועשירה כשיפנה ללחימה מעשית יותר... מי שיגיע לאמנות "רכה" אחרי נסיון-מה בלחימה מעשית, ירוויח (כמו אותם בכירים במרכז הישראלי), זווית ראייה תכליתית יותר על האפליקציות. אין אמת אבסולוטית והחכמה פזורה ביותר ממקום אחד ולובשת יותר מצורה אחת. אני סבור כי אמן לחימה טוב, הוא זה שקודם לומד את שמראים לו, אך אח"כ גם שואל שאלות את עצמו ואת מוריו ודורש תשובה ואפילו אם היא קשה או מביכה. להתנסות בדברים שונים לגמרי, להתכונן כי לא נהיה מצויינים בהם ולהיפתח לחוייה - זה חלק נכבד מלמידת אמנות לחימה ! רק אח"כ יכל אמן לחימה להתמקד באמת של השיטה שלו - מתוך הבנה (בלב ולא רק בראש)כי אין לא לו, לא למוריו ולא למורי- מוריו, מונופול על החכמה , כי אין אמן לחימה בלתי מנוצח ואין שיטה שיש בה הכל !!! הארה אמיתית בדרכו האינוסית של אמן הלחימה היא מציאת הענווה ...

 

[amir_aikido]

../images/Emo45.gif אני מאוד מסכים אתך

רק למה אתה טוען שלוחם אמיתי צריך להגביל את עצמו רק ל-2 אמנויות לחימה ? לתפיסתי, מי שבאמת רוצה להבין אמנויות לחימה צריך ללמוד כמה אמנויות לחימה שהוא יכול. כשהוא מתמקד ומתמיד בלפחות אחת מהן, כיד שיגיע לרמה גבוהה באמנות. אבל לומד אוסף נרחב של אמנויות ואצל הרבה מורים כדי שלא לנעול את עצמו ב"מגדל שן". כמו שכתבת, אין לאיש "מונופול על החוכמה". ולכן חשוב להפתח וללמוד ממספר מורים. מאידך, על מנת להבין באמת את הרעיונות של אמנות לחימה, דרושות לפחות מספר שנים, וכדי להגיע לעיקר דרושות הרבה שנים (מעל 10). לכן, לא רצוי להתפזר על לימוד של המון אמנויות לחימה לזמנים קצרים יחסית (למעט גאונים חריגים שמסוגלים להגיע לתובנות שבעומק בכוחות עצמם, ואלה הם אותם שאחר-כך מייסדים אמנות לחימה משל עצמם). אלא לבחור אמנות מסוימת שמתאימה למתאמן אישית ולהתמקד בה. בהמקביל רצוי ללמוד אמנויות נוספות שישלימו את אותה האמנות ויתנו לנו לראות תפיסות עולם אחרות. אמיר

 

[יובל נחמקין]

או קיי אמיר ...

יש רק לקחת בחשבון את "חטא השיטחיות", שאנו לא רוצים לחטוא בו, שהרי שאיפתנו היא כן להפוך למומחים ... לכן, למעט "ביקורים", אני חושב שלא טוב להתפזר על יותר מידי אומנויות לחימה בו זמנית (ושוב : לכל כלל יש יוצאים מן הכלל). לאלו ביננו שכבר יודעים בלי לנסות מה יעבוד ומה לא: "עם בגדים על הרצפה", "דוברמן ואקדחים (ופעם אספר לך על יעילות אקדח מול סכין ברחוב ...)ו"קרבות זירה לא משקפים את המציאות" (אבל קאטות - כן), וחברים שמכירים חברים ששמעו שיש תלמידים שהצליחו להדוף עארס ברחוב שבא לפוצץ להם את הצורה, וכל זאת באמצעות שליטה בקטאה וקצת "פוש הנדס" ... מה עוד אומר שיתרום להם? תשמרו על עצמכם ...