המשך שירשור עם LALA על הוכחות...
אני מתייחס להודעה שלך על הוכחה לאמיתות התנ"ך. בואי ונצא מההנחה המתונה שהתנ"ך נערך בימי יאשיהו וממשיכיו על סמך מסורות עתיקות. (ההנחה הקיצונית מניחה שכוהניו של יאשיהו המציאו את הרוב ממוחם הקודח). א. מן הסתם היתה מסורת עתיקה שלפיה התרחש מעמד הר-סיני בנוכחות "המונים". להזכירך שעברו 600 שנה מהאירוע ועד ימי יאשיהו. אז לא מן הנמנע שבגליל הסתובבו סיפורים על 300,000 ובנגב הסתובבה מסורת על 400,000 וכיו"ב. היות ואף אחד לא זכר במדויק, הרי שהגירסה הרשמית לא הוכחשה. ואגב, אילו היה מדובר על 50,000 משתתפים בפועל - מישהו היה סותר את הגירסה הרשמית? אני מזכיר לך את "הפגנת ה-400 אלף" בככר מלכי ישראל ב-1982. כולם קיבלו את המספר הזה כעובדה, למרות ששנים אח"כ המשטרה הבהירה שמבחינה טכנית לא יתכן שהיו שם יותר מ- 200-150 אלף איש. וזה לא היה 600 שנה לאחר האירועים, ובעולם בלי טלויזיה. ב. התנ"ך אכן מדבר על כ-500 שנה. אף אחד לא טוען שכל מה שכתוב שם הוא המצאה, ולכן באמת המסגרת הכללית (לפחות בתקופת המלוכה) וחלק מהאירועים מקבלים חיזוק מהארכיאולוגיה. אבל יש אירועים שאין להם הוכחה, ואף כאלה שלכאורה סותרים את הידוע למדע. ג. אז מה? העובדה שהעורך השתמש בלשון נוכח לא מוכיחה כלום. ד. ראי תשובתי לסעיף א'. אנשים זוכרים לאחר מאות שנים רק מסורות כלליות, והפרטים משתבשים. אז ברור שקשה להכחיש את הגירסה הרשמית. לסיכום: הטיעון שלך על הזכרון הקולקטיבי של העם מוכיח רק שלתנ"ך היה גרעין הסטורי שהועבר במסורות. אין זו הוכחה שכל מילה שרשומה בתנ"ך המצוי בידינו מייצגת נאמנה את המקור, והיא גם לא מוכיחה מהו המקור. כל הדברים הנ"ל הם ענין של אמונה.
אני מתייחס להודעה שלך על הוכחה לאמיתות התנ"ך. בואי ונצא מההנחה המתונה שהתנ"ך נערך בימי יאשיהו וממשיכיו על סמך מסורות עתיקות. (ההנחה הקיצונית מניחה שכוהניו של יאשיהו המציאו את הרוב ממוחם הקודח). א. מן הסתם היתה מסורת עתיקה שלפיה התרחש מעמד הר-סיני בנוכחות "המונים". להזכירך שעברו 600 שנה מהאירוע ועד ימי יאשיהו. אז לא מן הנמנע שבגליל הסתובבו סיפורים על 300,000 ובנגב הסתובבה מסורת על 400,000 וכיו"ב. היות ואף אחד לא זכר במדויק, הרי שהגירסה הרשמית לא הוכחשה. ואגב, אילו היה מדובר על 50,000 משתתפים בפועל - מישהו היה סותר את הגירסה הרשמית? אני מזכיר לך את "הפגנת ה-400 אלף" בככר מלכי ישראל ב-1982. כולם קיבלו את המספר הזה כעובדה, למרות ששנים אח"כ המשטרה הבהירה שמבחינה טכנית לא יתכן שהיו שם יותר מ- 200-150 אלף איש. וזה לא היה 600 שנה לאחר האירועים, ובעולם בלי טלויזיה. ב. התנ"ך אכן מדבר על כ-500 שנה. אף אחד לא טוען שכל מה שכתוב שם הוא המצאה, ולכן באמת המסגרת הכללית (לפחות בתקופת המלוכה) וחלק מהאירועים מקבלים חיזוק מהארכיאולוגיה. אבל יש אירועים שאין להם הוכחה, ואף כאלה שלכאורה סותרים את הידוע למדע. ג. אז מה? העובדה שהעורך השתמש בלשון נוכח לא מוכיחה כלום. ד. ראי תשובתי לסעיף א'. אנשים זוכרים לאחר מאות שנים רק מסורות כלליות, והפרטים משתבשים. אז ברור שקשה להכחיש את הגירסה הרשמית. לסיכום: הטיעון שלך על הזכרון הקולקטיבי של העם מוכיח רק שלתנ"ך היה גרעין הסטורי שהועבר במסורות. אין זו הוכחה שכל מילה שרשומה בתנ"ך המצוי בידינו מייצגת נאמנה את המקור, והיא גם לא מוכיחה מהו המקור. כל הדברים הנ"ל הם ענין של אמונה.