"אני מבינה שההרס והזדון
אינם ממש מפריעים לרובכם," אמרה מולוורן, מביטה על כל חברי הישיבה. "אחרי הכל, מינוטורה צודקת. כל דבר, כל גזע, כל חי וצומח, תמיד קיים, בכמות מסוימת. וגם אם נכחד, הרי האלים, אנחנו, ניצור אותו מחדש." היא אמרה כל זאת באדישות. לפתע שינתה את נימת הקול. "אני מצטערת, אורנור, אם עוררתי את חמתך." היא אמרה זאת בכל שהרגיעה את אורנור. לא היה עוד אף אדם אחד שנשאר בריב יותר משעה אחת עם מולוורן, בגלל כוחותיה לשכך מריבות וקולה המרגיע.
אינם ממש מפריעים לרובכם," אמרה מולוורן, מביטה על כל חברי הישיבה. "אחרי הכל, מינוטורה צודקת. כל דבר, כל גזע, כל חי וצומח, תמיד קיים, בכמות מסוימת. וגם אם נכחד, הרי האלים, אנחנו, ניצור אותו מחדש." היא אמרה כל זאת באדישות. לפתע שינתה את נימת הקול. "אני מצטערת, אורנור, אם עוררתי את חמתך." היא אמרה זאת בכל שהרגיעה את אורנור. לא היה עוד אף אדם אחד שנשאר בריב יותר משעה אחת עם מולוורן, בגלל כוחותיה לשכך מריבות וקולה המרגיע.
