המשך לדיון על האצ"ל...
השירשור של האצ"ל עבר לדף הבא כבר.. אז הנה התגובה שלי, ריאיסט, בנוגע ל"אכזריותו" של האצ"ל: ה"ציטוט" האחרון שלי הם ארבע מילים בספרדית, חלק מהחתימה שלי. "un cordial tel jai" הכוונה "בברכת תל חי"... לא היה לה שום קשר להודעה שלך. "פתאום לפי הגירסה שלך ההגנה הייתה עוד קיצונית מהאצ"ל" כו ברור. פיצוץ מלון המלך דוד נעשה במסגרת שיתוף הפעולה בתקופת המרי העברי, אחרי הפעולה, יצחק שדה, קצין המבצעים של ההגנה, כהרגלו וכהרגל חבריו לדרך, כשראו שהעולם מזדעזע מהפעולה הנ"ל האשימו אך ורק את האצ"ל בפעולה. ההגנה ביקשה מהאצ"ל לקחת את האחריות לפעולה זו כמחתרת ולא להודיע שהפעולה נעשתה ע"י תנועת המרי העברי, בגין כותב בספרו "המרד": "מוזרה הייתה התנהגותה של ההגנה. על אף הדרישה שלא לפרסם את זהות המבצע- קיבלתי לעת ערב של ה-22 ביולי פתק מגלילי שביקשנו להודיע ברבים כי הארגון הצבאי הלאומי הוא שביצע את ההתקפה על מלון המלך דוד. גלילי הוסיף כי ההגנה מצדה לא תפרסם כל הודעה. אנחנו מילאנו את בקשת ההגנה ופרסמנו ללא דיחוי הודעה עובדתית על מה שאירע במלון המלך דוד. רק עובדה אחת לא הזכרנו והיא כי ההגנה דרשה מאתנו ביום ראשון ביולי לבצע את הצ'יק (הכינוי לפעולה)" ההגנה מלכתחילה תיכננה לגרוף את הצלחת הפעולה של האצ"ל אבל כשראו כמה אנשים נהרגו בפעולה, בגלל שהמלון לא פונה ע"י הבריטים, החליטו להפיל הכל על האצ"ל. ישראל גלילי מבכירי ההגנה:"כאשר ניתנה לאצ"ל ההוראה בדבר ביצוע הפיצוץ בבניין מלון המלך דוד, נאמר בה כי אין לפרש את זהות הגוף המבצע. הנחנו כי ההודעה על המבצעים תבוא מטעמה של תנועת המרי ולא מטעם הגופים הנפרדים- הודעה מטעם תנועת המרי תוסיף משקל מדיני למבצע. כאשר ניתנה הוראה זו לא שיערנו כיצד יתגלגלו הדברים. עתה נשתנה המצב... פנינו את האצ"ל כי יפרש את זהותו של הגוף המבצע, האצ"ל עשה כן!" ואחרי שהפכו את הפעולה הזאת ל"רצח זדוני" של האצ"ל, החלו הצבועים לגנות את הפעולה והמחתרת. "קול ישראל" במחתרת, שופרה של תנועת המרי {נשלט ע"י ההגנה}:"תנועת המרי העברי מגנה את ההרג הרב שנגרם בפעולת הפורשים (כינוי לאצ"ל) במלון המלך דוד". זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות לנסיונות האינספור של ההגנה ומנהיגיה לנגח את בגין ואנשיו. הספר "המרד" לא נכתב בתקופת ה"מהפך" של בגין, הוא נכתב בשנת 1950, שנים רבות לפני הסכם השלום עם מצרים... תליית הסרג'נטים הייתה פעולה קשה מאוד בשביל כל חברי האצ"ל. להלן קטע מראיון שנערך בשנת 69' עם קצין המבצעים של האצ"ל בשנים 45'-48', עמיחי פייגלין ז"ל: "...אינני חושב שהמלחמה בינינו לבין הבריטים חרגה מכללי ההגינות (עד כמה שמלחמה יכולה לכלול את מושג ההגינות). לא חשתי כלפי הבריטים שנאה עיוורת. היו לי רגשות קשים מאוד.. כלפי המדיניות הבריטית- ולחמתי נגדה. אבל לבריטי בתור בריטי, ולחייל בתור חייל, לא נטרתי. ההפך מכך: התייחסתי בכבוד לחיילים שלחמתי בהם. בזתי לנציגי השלטון... כשאתה חושב על שני אנשים חסרי ישע, שפניהם מכוסים, נתלים לנגד עיניך (הכוונה לסרג'נטים) אתה יודע שעברת את הגבול. זו כבר לא מלחמה, זה משאיר כתם, זה מעיק על המצפון...עם זאת הייתי חוזר על המבצע הזה למחרת היום אילו התעורר שוב ההכרח"
השירשור של האצ"ל עבר לדף הבא כבר.. אז הנה התגובה שלי, ריאיסט, בנוגע ל"אכזריותו" של האצ"ל: ה"ציטוט" האחרון שלי הם ארבע מילים בספרדית, חלק מהחתימה שלי. "un cordial tel jai" הכוונה "בברכת תל חי"... לא היה לה שום קשר להודעה שלך. "פתאום לפי הגירסה שלך ההגנה הייתה עוד קיצונית מהאצ"ל" כו ברור. פיצוץ מלון המלך דוד נעשה במסגרת שיתוף הפעולה בתקופת המרי העברי, אחרי הפעולה, יצחק שדה, קצין המבצעים של ההגנה, כהרגלו וכהרגל חבריו לדרך, כשראו שהעולם מזדעזע מהפעולה הנ"ל האשימו אך ורק את האצ"ל בפעולה. ההגנה ביקשה מהאצ"ל לקחת את האחריות לפעולה זו כמחתרת ולא להודיע שהפעולה נעשתה ע"י תנועת המרי העברי, בגין כותב בספרו "המרד": "מוזרה הייתה התנהגותה של ההגנה. על אף הדרישה שלא לפרסם את זהות המבצע- קיבלתי לעת ערב של ה-22 ביולי פתק מגלילי שביקשנו להודיע ברבים כי הארגון הצבאי הלאומי הוא שביצע את ההתקפה על מלון המלך דוד. גלילי הוסיף כי ההגנה מצדה לא תפרסם כל הודעה. אנחנו מילאנו את בקשת ההגנה ופרסמנו ללא דיחוי הודעה עובדתית על מה שאירע במלון המלך דוד. רק עובדה אחת לא הזכרנו והיא כי ההגנה דרשה מאתנו ביום ראשון ביולי לבצע את הצ'יק (הכינוי לפעולה)" ההגנה מלכתחילה תיכננה לגרוף את הצלחת הפעולה של האצ"ל אבל כשראו כמה אנשים נהרגו בפעולה, בגלל שהמלון לא פונה ע"י הבריטים, החליטו להפיל הכל על האצ"ל. ישראל גלילי מבכירי ההגנה:"כאשר ניתנה לאצ"ל ההוראה בדבר ביצוע הפיצוץ בבניין מלון המלך דוד, נאמר בה כי אין לפרש את זהות הגוף המבצע. הנחנו כי ההודעה על המבצעים תבוא מטעמה של תנועת המרי ולא מטעם הגופים הנפרדים- הודעה מטעם תנועת המרי תוסיף משקל מדיני למבצע. כאשר ניתנה הוראה זו לא שיערנו כיצד יתגלגלו הדברים. עתה נשתנה המצב... פנינו את האצ"ל כי יפרש את זהותו של הגוף המבצע, האצ"ל עשה כן!" ואחרי שהפכו את הפעולה הזאת ל"רצח זדוני" של האצ"ל, החלו הצבועים לגנות את הפעולה והמחתרת. "קול ישראל" במחתרת, שופרה של תנועת המרי {נשלט ע"י ההגנה}:"תנועת המרי העברי מגנה את ההרג הרב שנגרם בפעולת הפורשים (כינוי לאצ"ל) במלון המלך דוד". זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות לנסיונות האינספור של ההגנה ומנהיגיה לנגח את בגין ואנשיו. הספר "המרד" לא נכתב בתקופת ה"מהפך" של בגין, הוא נכתב בשנת 1950, שנים רבות לפני הסכם השלום עם מצרים... תליית הסרג'נטים הייתה פעולה קשה מאוד בשביל כל חברי האצ"ל. להלן קטע מראיון שנערך בשנת 69' עם קצין המבצעים של האצ"ל בשנים 45'-48', עמיחי פייגלין ז"ל: "...אינני חושב שהמלחמה בינינו לבין הבריטים חרגה מכללי ההגינות (עד כמה שמלחמה יכולה לכלול את מושג ההגינות). לא חשתי כלפי הבריטים שנאה עיוורת. היו לי רגשות קשים מאוד.. כלפי המדיניות הבריטית- ולחמתי נגדה. אבל לבריטי בתור בריטי, ולחייל בתור חייל, לא נטרתי. ההפך מכך: התייחסתי בכבוד לחיילים שלחמתי בהם. בזתי לנציגי השלטון... כשאתה חושב על שני אנשים חסרי ישע, שפניהם מכוסים, נתלים לנגד עיניך (הכוונה לסרג'נטים) אתה יודע שעברת את הגבול. זו כבר לא מלחמה, זה משאיר כתם, זה מעיק על המצפון...עם זאת הייתי חוזר על המבצע הזה למחרת היום אילו התעורר שוב ההכרח"
