ALIsuperstar
New member
המשך יבוא. אולי. הסוף.
האדרנלין בגוף שלי עלה, הרגשתי את הלב שלי לא דופק, אלא מתפוצץ. כל גופי בער, עלה באש. הרגשתי, כאילו עברתי לידה מחדש וזה האוויר הראשון שהכנסתי לריאות שלי. היא שיחררה את החגורה מהחזה שלי, נגעה בסימנים שהחגורה השאירה, היא מתה על זה, הרגשתי את האצבעות שלה נעות סביב, היא תמיד נהנתה לקרוא את הצורות השונות והמשונות, ותמיד הייתה אומרת לי מה היא רואה. הסתכלתי עליה מתעניינת בצורות, נוגעת לי בחזה, מרימה את הסכין, מעבירה לאט באיטיות מופרזת על הגוף שלי, צמרמורת של דיגדוגים עזים. היא חתכה את החבלים, ניערתי את ידיי ורגליי, הדם התחיל לזרום. היא עלתה עליו, הכניסה אותו לתוכה, התקרבה אליי, לפניי ונתנה לי נשיקה, הרגשתי שהזמן לא נע יותר, נעצר, הרגשתי שהכל לאט פתאום. הרגשתי אותה נושכת את שפתיי, את הלשון שלי. היא הגבירה את הקצב שלה, ואיתה עלה קצב הסכין. אני מדמם ולא אכפת לי. כבר לא מדגדג לי יותר, אני כבר ממש לא מצומרר, אני מסופק מהכאב. היא נעה במהירות, מחזיקה את עצמה עם היד השמאלית שלה על החזה שלי, ידה הימנית מחזיקה סכין וקוטשת אותי במהירות, כאב לי. היא זרקה את הסכין. כיוונה את עצמה לשידה, עדיין עליי, לא יורדת ממני לרגע. מהשידה היא הוציאה כוס עם לימונים חיים, היא שינתה את הקצב שלה, האיטה אותו משמעותית, הרגשתי שאני מסתכל על רקדנית בטן. לקחה חתיכת לימון, ולחצה עליו, על גופי. עכשיו היא שומעת אותי זועק. כל פצע בגוף שהיא גרמה לי עם הסכין קיבל משמעות נוספת מעבר לכאב, הרגשתי כל אחד ואחד מהם, יכולתי לתת להם שמות שונים, כי הם היו כל כך שונים. היא גמרה, הרגשתי אותה מתכווצת, מוצצת את הלימון. היא נשכבה עליי, אני עדיין בתוכה, הזיקפה כבר ירדה. היא הוציאה את הלשון שלה פתחה את הפה שלה קלות ונישקה אותי עם שפתיה החמוצות, וביקשה ממני שאספר לה, את מה שהרגשתי.
אבל קודם, לצחצח שיניים וקפה.
סוף...
מקווה שנהניתם מאחת החוויות שלי.
האדרנלין בגוף שלי עלה, הרגשתי את הלב שלי לא דופק, אלא מתפוצץ. כל גופי בער, עלה באש. הרגשתי, כאילו עברתי לידה מחדש וזה האוויר הראשון שהכנסתי לריאות שלי. היא שיחררה את החגורה מהחזה שלי, נגעה בסימנים שהחגורה השאירה, היא מתה על זה, הרגשתי את האצבעות שלה נעות סביב, היא תמיד נהנתה לקרוא את הצורות השונות והמשונות, ותמיד הייתה אומרת לי מה היא רואה. הסתכלתי עליה מתעניינת בצורות, נוגעת לי בחזה, מרימה את הסכין, מעבירה לאט באיטיות מופרזת על הגוף שלי, צמרמורת של דיגדוגים עזים. היא חתכה את החבלים, ניערתי את ידיי ורגליי, הדם התחיל לזרום. היא עלתה עליו, הכניסה אותו לתוכה, התקרבה אליי, לפניי ונתנה לי נשיקה, הרגשתי שהזמן לא נע יותר, נעצר, הרגשתי שהכל לאט פתאום. הרגשתי אותה נושכת את שפתיי, את הלשון שלי. היא הגבירה את הקצב שלה, ואיתה עלה קצב הסכין. אני מדמם ולא אכפת לי. כבר לא מדגדג לי יותר, אני כבר ממש לא מצומרר, אני מסופק מהכאב. היא נעה במהירות, מחזיקה את עצמה עם היד השמאלית שלה על החזה שלי, ידה הימנית מחזיקה סכין וקוטשת אותי במהירות, כאב לי. היא זרקה את הסכין. כיוונה את עצמה לשידה, עדיין עליי, לא יורדת ממני לרגע. מהשידה היא הוציאה כוס עם לימונים חיים, היא שינתה את הקצב שלה, האיטה אותו משמעותית, הרגשתי שאני מסתכל על רקדנית בטן. לקחה חתיכת לימון, ולחצה עליו, על גופי. עכשיו היא שומעת אותי זועק. כל פצע בגוף שהיא גרמה לי עם הסכין קיבל משמעות נוספת מעבר לכאב, הרגשתי כל אחד ואחד מהם, יכולתי לתת להם שמות שונים, כי הם היו כל כך שונים. היא גמרה, הרגשתי אותה מתכווצת, מוצצת את הלימון. היא נשכבה עליי, אני עדיין בתוכה, הזיקפה כבר ירדה. היא הוציאה את הלשון שלה פתחה את הפה שלה קלות ונישקה אותי עם שפתיה החמוצות, וביקשה ממני שאספר לה, את מה שהרגשתי.
אבל קודם, לצחצח שיניים וקפה.
סוף...
מקווה שנהניתם מאחת החוויות שלי.
