Clockwork Peach
New member
המשך: גיחה ללונדון
מאחר וספק אם השרשור הקודם יקפוץ, אמשיך פה.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=551&messageid=171866327
מסעדה נוספת שסימנו לביקור עוד מהארץ (או, לפחות, אני סימנתי. חבר שלי דאג לדברים שוליים יותר, כמו מלון) היא "פולפו", עליה קראתי ביקורות חיוביות הן בפורום, הן בבלוג של עמית אהרונסון, והן בחיפושים תכופים בגוגל שנועדו אך לחזק את הבחירה שכבר נעשתה. אקדים ואומר לפני שאתחיל להתלונן כהרגלי- גם זו ביקורת חיובית.
הגענו למסעדה בתום יום ארוך שהחל בטייט מודרן (נחמד אך די סטנדרטי. נהנינו יותר בסאצ'י), עבר בבורוו מרקט [אליו הגענו מלאי אנרגיות ותשוקה עזה לקומטה (בהמשך יסתבר שהשוק מוצף אך קומטה וקומטה, משל אין גבינות אחרות בעולם. שום התנגדות פה) בשעה 3, רק כדי לגלות שהשוק נסגר דקות קודם. 'שעות סגירה של מקומות'- הנה דבר שראוי לבדוק לפני הטיול הבא!), ונמשך בסיורים בפיקדילי סקוור, סוהו, קובנט גארדן וכו'. רוצה לומר- הגענו רעבים, רצוצים, עייפים ורעבים.
המקום, מעין בר-מסעדה טאפאסי, היה, כצפוי, מפוצץ.
מארחת נחמדה וידידותית להפליא (נו, לונדון. עייפתי מלהבין את המקומיים) קיבלה את פנינו בעליצות ואמרה שהמקום אומנם מלא, אך נוכל לחכות כשעה בבר הקוקטיילים התחתון.
הצעה מפוקפקת, אומנם, שבכל הזדמנות אחרת הייתי מוותרת עליה (וחבר שלי אומנם התייצב מחוץ לדלת עוד בטרם סיימה לדבר), אבל הביקורות הטובות בנוסף לקהל המקומי המרוצה שגדש את המקום גרמו לי להחליט, באופן בלתי אופייני, להישאר. בכל זאת- קוקטיילים! כמה נורא זה יכול להיות?...
הובלנו ברצון (ברצון!), דרך דלת עץ כבדה, לקומה התחתונה, שם חיכה בר נמוך-תקרה, קטנטן, אפלולי, מהביל ומריח קלות מזיעה וחלומות מנופצים.
אאוטקאסטס נוספים, לבושים ביתר-הידור מאיתנו, חיכו שם ישובים על ספסלים מזעריים סביב שולחנות ממש-מעט נמוכים מדי במכוון.
היה חם עד כדי חוסר-יכולת-לנשום בבגדי הסתיו הלונדוניים, ונאלצנו לערום שכבה אחר שכבה על כסא גבוה ובודד שהונח בצדי הבר, מאחר וכל השולחנות היו תפוסים.
"אנחנו מחכות כבר שעה וחצי!" זעקה בחורה מיוזעת אחת בפני מלצר תועה וזכתה להתנצלות חיננית מלווה בניסון בריחה, "כן, ממש כבר ימצאו לכן, אעע...".
הצילו, מדובר בגיהנום.
כדי להקל על החום הוזמנו שני קוקטיילים, שעד שהוכנו כבר מצאנו שולחן סמוך לכניסה ולמקורו של זרם אוויר קריר ומעודד למדי.
הראשון היה Gin & Campari Old Fashioned (8 פאונד)- קוקטייל מריר ומעולה, עם שתי פרוסות מלפפון שהתאימו בדיוק, והשני הוזמן רנדומלית, אך עלה באיזור ה7 פאונד, והיה מתוק מאוד, וודקאי מאוד, ודי בלתי-שתי. לדעתי זו דוגמה בלתי מייצגת.
בשבי כמו בשבי, נוצרו מן הסתם יחסי ידידות מרובי אינטרסים. לא פעם ניגש אדם אחד אל אחר בבקשה למטען לאייפון 3, או שרפרף, או "אעע, זו אולי בקשה חצופה, אבל תוכלו להודיע לי ראשון כשקוראים לכם למעלה? אנחנו קבוצה גדולה ושולחן-הציפייה שלכם ממש מעולה!" (זו, אגב, כלל לא בקשה חצופה. לתשומת לבו של האדם בן ה50 שהפנה אותה אליי בזמן שחבר שלי היה בשירותים. יש דרכים פחות מלחיצות לפנות לבחורה!).
כמעט שעה ישבנו שם, כמעט מיואשים, עד שהגיע סוף סוף הרגע המיוחל בו המארחת החמושה בקלסר, שעד כה קראה לכולם חוץ מאיתנו, סימנה לנו בעינייה: אנחנו רשמית סועדים.
מרגע שהצטרפנו לחלל המסעדה הרוחש וגועש, השתפרה החוייה פלאים.
התפריט האינטרנטי אומנם השתנה מאז, אבל המחירים והתיאורים זכורים לי בערך.
זה אולי לא בהכרח רלוונטי כרגע, אבל מאחר וזוהי רוח התפריט, ולמקרה שהמנות יחזרו, אבקר אותן בכל זאת:
2 ברוסקטות קטנטנות עם ממרח אפונה טרייה ושפק (מנה שכבר לא בתפריט. כ-4 פאונד)- מנה חמודה, כייפית ומלאה בטעם של טריות. לא מנת חובה, וחבר שלי ממש לא התלהב, אך אני ודאי אנסה לשחזרה בבית.
פיצטה עם פרושוטו ופרמזן (מנה שכבר לא בתפריט. כ-8 פאונד)- ייתכן שהיו רכיבים נוספים במנה שאיני זוכרת. בכל מקרה, היא הייתה בגודל מעט גדול משציפיתי מביקורות קודמות, ובקושי סיימנו אותה. מנה מצויינת וטעימה מאוד מאוד! נראה לי ששווה לעקוב אחר אגף הפיצטות בתפריט.
סלט קלמרי חם עם עלים ירוקים (מנה שכבר לא בתפריט. כ-8-9 פאונד)- "עלים ירוקים" זו דרכי להגיד שאין לי מושג מה הלך שם. מנה נחמדה וטעימה מאוד, אך לא מרגשת.
צלחת של מוצרלה בופאלו ופרושוטו (מנה שקיימת בתפריט תחת ההגדרה: "מבחר בשרים ובופאלו", שודאי מכילה נקניקים אחרים. 14 פאונד)- מנה מעולה ממש ונדיבה בהחלט, שתלויה בעיקר באיכות הרכיבים- והם היו נפלאים. (המנה הגיעה עם כמה פרוסות לחם איכותי)
סלט שעועית ירוקה טרייה ופרמזן (מנה שכבר לא בתפריט. כ-4-5 פאונד)- מנה חביבה אבל מיותרת.
זו אולי נשמעת ביקורת לא חיובית במיוחד, אבל בפועל נהנינו מאוד.
כל הרכיבים היו נפלאים, האווירה הייתה כיפית (מרגע שעלינו לקומת הקרקע. במרתף הקוקטיילים ספרנו דקותינו לאחור), והשירות היה מעולה.
ודאי לא יזיק ששתינו גם בקבוק של יין הבית הלבן, שעלה 17 ליש"ט, והיה מוצלח ומהנה ביותר.
בשורה התחתונה, חבר שלי ממליץ על המסעדה הזו לכל מי שהוא מכיר, ובהתחשב בציפייה הטראגית שנאלצנו לחוות- כנראה שאף מבחינתו זה שווה את זה.
מאחר וספק אם השרשור הקודם יקפוץ, אמשיך פה.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=551&messageid=171866327
מסעדה נוספת שסימנו לביקור עוד מהארץ (או, לפחות, אני סימנתי. חבר שלי דאג לדברים שוליים יותר, כמו מלון) היא "פולפו", עליה קראתי ביקורות חיוביות הן בפורום, הן בבלוג של עמית אהרונסון, והן בחיפושים תכופים בגוגל שנועדו אך לחזק את הבחירה שכבר נעשתה. אקדים ואומר לפני שאתחיל להתלונן כהרגלי- גם זו ביקורת חיובית.
הגענו למסעדה בתום יום ארוך שהחל בטייט מודרן (נחמד אך די סטנדרטי. נהנינו יותר בסאצ'י), עבר בבורוו מרקט [אליו הגענו מלאי אנרגיות ותשוקה עזה לקומטה (בהמשך יסתבר שהשוק מוצף אך קומטה וקומטה, משל אין גבינות אחרות בעולם. שום התנגדות פה) בשעה 3, רק כדי לגלות שהשוק נסגר דקות קודם. 'שעות סגירה של מקומות'- הנה דבר שראוי לבדוק לפני הטיול הבא!), ונמשך בסיורים בפיקדילי סקוור, סוהו, קובנט גארדן וכו'. רוצה לומר- הגענו רעבים, רצוצים, עייפים ורעבים.
המקום, מעין בר-מסעדה טאפאסי, היה, כצפוי, מפוצץ.
מארחת נחמדה וידידותית להפליא (נו, לונדון. עייפתי מלהבין את המקומיים) קיבלה את פנינו בעליצות ואמרה שהמקום אומנם מלא, אך נוכל לחכות כשעה בבר הקוקטיילים התחתון.
הצעה מפוקפקת, אומנם, שבכל הזדמנות אחרת הייתי מוותרת עליה (וחבר שלי אומנם התייצב מחוץ לדלת עוד בטרם סיימה לדבר), אבל הביקורות הטובות בנוסף לקהל המקומי המרוצה שגדש את המקום גרמו לי להחליט, באופן בלתי אופייני, להישאר. בכל זאת- קוקטיילים! כמה נורא זה יכול להיות?...
הובלנו ברצון (ברצון!), דרך דלת עץ כבדה, לקומה התחתונה, שם חיכה בר נמוך-תקרה, קטנטן, אפלולי, מהביל ומריח קלות מזיעה וחלומות מנופצים.
אאוטקאסטס נוספים, לבושים ביתר-הידור מאיתנו, חיכו שם ישובים על ספסלים מזעריים סביב שולחנות ממש-מעט נמוכים מדי במכוון.
היה חם עד כדי חוסר-יכולת-לנשום בבגדי הסתיו הלונדוניים, ונאלצנו לערום שכבה אחר שכבה על כסא גבוה ובודד שהונח בצדי הבר, מאחר וכל השולחנות היו תפוסים.
"אנחנו מחכות כבר שעה וחצי!" זעקה בחורה מיוזעת אחת בפני מלצר תועה וזכתה להתנצלות חיננית מלווה בניסון בריחה, "כן, ממש כבר ימצאו לכן, אעע...".
הצילו, מדובר בגיהנום.
כדי להקל על החום הוזמנו שני קוקטיילים, שעד שהוכנו כבר מצאנו שולחן סמוך לכניסה ולמקורו של זרם אוויר קריר ומעודד למדי.
הראשון היה Gin & Campari Old Fashioned (8 פאונד)- קוקטייל מריר ומעולה, עם שתי פרוסות מלפפון שהתאימו בדיוק, והשני הוזמן רנדומלית, אך עלה באיזור ה7 פאונד, והיה מתוק מאוד, וודקאי מאוד, ודי בלתי-שתי. לדעתי זו דוגמה בלתי מייצגת.
בשבי כמו בשבי, נוצרו מן הסתם יחסי ידידות מרובי אינטרסים. לא פעם ניגש אדם אחד אל אחר בבקשה למטען לאייפון 3, או שרפרף, או "אעע, זו אולי בקשה חצופה, אבל תוכלו להודיע לי ראשון כשקוראים לכם למעלה? אנחנו קבוצה גדולה ושולחן-הציפייה שלכם ממש מעולה!" (זו, אגב, כלל לא בקשה חצופה. לתשומת לבו של האדם בן ה50 שהפנה אותה אליי בזמן שחבר שלי היה בשירותים. יש דרכים פחות מלחיצות לפנות לבחורה!).
כמעט שעה ישבנו שם, כמעט מיואשים, עד שהגיע סוף סוף הרגע המיוחל בו המארחת החמושה בקלסר, שעד כה קראה לכולם חוץ מאיתנו, סימנה לנו בעינייה: אנחנו רשמית סועדים.
מרגע שהצטרפנו לחלל המסעדה הרוחש וגועש, השתפרה החוייה פלאים.
התפריט האינטרנטי אומנם השתנה מאז, אבל המחירים והתיאורים זכורים לי בערך.
זה אולי לא בהכרח רלוונטי כרגע, אבל מאחר וזוהי רוח התפריט, ולמקרה שהמנות יחזרו, אבקר אותן בכל זאת:
2 ברוסקטות קטנטנות עם ממרח אפונה טרייה ושפק (מנה שכבר לא בתפריט. כ-4 פאונד)- מנה חמודה, כייפית ומלאה בטעם של טריות. לא מנת חובה, וחבר שלי ממש לא התלהב, אך אני ודאי אנסה לשחזרה בבית.
פיצטה עם פרושוטו ופרמזן (מנה שכבר לא בתפריט. כ-8 פאונד)- ייתכן שהיו רכיבים נוספים במנה שאיני זוכרת. בכל מקרה, היא הייתה בגודל מעט גדול משציפיתי מביקורות קודמות, ובקושי סיימנו אותה. מנה מצויינת וטעימה מאוד מאוד! נראה לי ששווה לעקוב אחר אגף הפיצטות בתפריט.
סלט קלמרי חם עם עלים ירוקים (מנה שכבר לא בתפריט. כ-8-9 פאונד)- "עלים ירוקים" זו דרכי להגיד שאין לי מושג מה הלך שם. מנה נחמדה וטעימה מאוד, אך לא מרגשת.
צלחת של מוצרלה בופאלו ופרושוטו (מנה שקיימת בתפריט תחת ההגדרה: "מבחר בשרים ובופאלו", שודאי מכילה נקניקים אחרים. 14 פאונד)- מנה מעולה ממש ונדיבה בהחלט, שתלויה בעיקר באיכות הרכיבים- והם היו נפלאים. (המנה הגיעה עם כמה פרוסות לחם איכותי)
סלט שעועית ירוקה טרייה ופרמזן (מנה שכבר לא בתפריט. כ-4-5 פאונד)- מנה חביבה אבל מיותרת.
זו אולי נשמעת ביקורת לא חיובית במיוחד, אבל בפועל נהנינו מאוד.
כל הרכיבים היו נפלאים, האווירה הייתה כיפית (מרגע שעלינו לקומת הקרקע. במרתף הקוקטיילים ספרנו דקותינו לאחור), והשירות היה מעולה.
ודאי לא יזיק ששתינו גם בקבוק של יין הבית הלבן, שעלה 17 ליש"ט, והיה מוצלח ומהנה ביותר.
בשורה התחתונה, חבר שלי ממליץ על המסעדה הזו לכל מי שהוא מכיר, ובהתחשב בציפייה הטראגית שנאלצנו לחוות- כנראה שאף מבחינתו זה שווה את זה.
