יש מה לעשות
לדעתי, מן הראוי להביא דברים שפורסמו בנושאי הרצח והאלימות והתפרסמו בפורום זה, שבנוי לשם כך ועוסק רק בהם (אפילו שמו נקרא על שמם), ואז הללו יכולים להוות ספר עב-כרס. לשם כך אני מציע, להעביר את הכתובים שהתפרסמו כאן, למזכירות של הנמענים שאליהם (כך אני מבין) יש כוונה להביאם. אותן מזכירות, ילקטו את החומר, יכרכו את דפיו לספר שייקרא "כתבי 'עמך"'. לדעתי, יש לכך סיבה מתבקשת, כי עד עתה - במשך שנים! - מי שמטפל, נותן עצות ו"פתרונות" הם אותם שנקראים "הפה של הציבור" ומביעי דעתו. יש אתי עוד כמה אזכורים בהקשר הנושא ואשר פורסמו לאחרונה בעיתונים. כך, למשל, על ג'וליאני ועצות של עיתונאי זה או אחר ואיני חושד בנ"ל ש"העתיקו" מכאן כי גם הם כאחרים - לצערי - לא מסתכלים באינטרנט... לגבי ג'וליאני אפוא, במספר הצהרות שלו, הוא הדגיש במפורש, שיש קודם כל לטפל בפשעים הקטנים וציין את ריסוס הגרפיטי. אני חושב, שההיגיון שעומד מאחורי דבריו אלה של ג'וליאני, שאותם פשעים קטנים, הם הסטאג' לאלו הגדולים. יש בהם "יתרון": ה"סטאג'יסט" לומד את השיטה, רואה את עירנות המשגיחים והאוכפים (האחרונים הם סימן שאלה גדול) ובכלל, חריגות מנורמות התנהגות כמו במדינות מתוקנות, הן ה"אמא" של כל מה שבא בהמשך והרי בזה אנו עוסקים. ריסוס גרפיטי אפוא, הוא אחד מרשימה ארוכה של בה"ס לעושי הצרות אצלנו. אפשר להוסיף את צואות הכלבים במסות ברחובות שבעליהם של החמודים, מפגינים באמצעות "תוצרתם" את כל הנורמות שהם חיים לפיהם: זלזול ברשות הרבים, "צפצוף" עליהם, התעלמות ובעצם מה לא - ב"עשייה" זו, מתרכזים שפע של "נורמות" בחרבון אחד. כן, גם על שוטרי מקוף קראתי, כך למי שהרעיון לא נראה לו, הנה יש גדולים וחכמים שכותבים על כך בעיתון. זאת ועוד, אפשר לחלק את מכלול האכיפות בין כמה גורמים ובכך להקל על האוכפים החוקיים. למשל, "אגד" שנותנת שרות לאזרחים, הייתה משלימה מתן שירות זה ובו זמנית תורמת לנושא הנדון כאן. הנה, נהג האוטובוס שלפניו ראי גדול, יכול באמצעותו (אם הוא והממונים עליו רוצים) לראות מניחי רגליים על המושבים או עושי מעשי ונדליזם וכיו"ב. לסיכום, המלחמה לביעור המכה שהונחתה עלינו, זרע הפורענות של הדברים שהוזכרו לעיל הם רק בבחינת "על קצה המזלג", הוא ניבט באותם דברים קטנים שגדולים וחכמים מצביעים עליהם. עתידי המנחם