s h o o s h a
New member
המשטרה רוצה לאמץ את "שיטת ג'וליאני"
רבות דברו ומדברים בשבחי ראש העיר ניו-יורק, רודולף ג'וליאני אשר מיגר את תופעות האלימות בעירו. אשר אמר ועשה למען טיפול באוכלוסיות הפשע וניקה את רחובות ניו-יורק ויצר מציאות חדשה בה אין חשש עוד מפושעים. ואת שיטותיו מבקשים לאמץ גם בארצנו. והרי שיטותיו אינן חדשות לנו, לא הומצא הגלגל ואמריקה- כבר מזמן ידוע לנו קיומה. ובכל זאת יש הבדל עצום. באמריקה אומרים ועושים. בארץ- חושבים, מקימים וועדה שתחשוב, היא חושבת ומעבירה לעוד וועדה שתסכם וזו מחליטה על הקמת עוד וועדה בראשות מפכ"ל שייקח את הדברים בידיים ויציע תכנית. אנשים- אנחנו שבעי אינפורמציה, אנחנו יודעים היטב מה צריך לעשות, איך צריך לטפל. יודעים שצריך לחנך, יודעים שצריך לתגבר את מערכת האכיפה בכוחות, יודעים שצריך שהכוחות שיתגברו יהיו מוכשרים לתפקידיהם, שיהיו בעלי זיקה לתפקידם, שמערכת המשפט תתחיל להפעיל את החוקים והתקנות אשר עומדים לרשותה במלוא המרץ ובמלוא חומרת הדין. האמריקאים לא טובים מאיתנו בלתת עיצות ולתכנן תכניות. אנו יודעים לעשות זאת בזכות עצמנו באופן חד, ברור ונחרץ. אלא שלנו, לישראל, חסר האיש שיקום ויקח על עצמו את האחריות להתחיל ולהזיז דברים. לא רוצה לשמוע מה צריך. זה גורם לי בחילה. אני רוצה לראות תוצאות בשטח. אנחנו במלחמה! יש לנו משטרה- תפעילו אותה במלוא הקצב והקיטור. פחות חופשות, יותר משמרות, יותר נוכחות מסיבית סביב השעון בכל מקום שנחשד כפוטנציאל לאלימות. מתנדבים? גם אותם (ולא במקום) לשלוח כתגבור למשטרה. שתהיה נוכחות כחולה בכל מקום. אתרי בילוי, באמצע הרחוב, בצמתי כבישים. אני רוצה לראות את יעקב טרנר, מפכ"ל המשטרה לשעבר, יושב אצלי בסלון (בתוך הטלויזיה כמובן) ומדווח על פעילויות שכבר עכשיו נעשות. ובמקביל ידונו כל שאר הוועדות בפיתוח תכניות נוספות, אולי בשינוי חקיקה, בתכניות לשיקום אסירים כדי שלא ישובו אל הרחובות, אולי בעוד נושאים שקשורים ועשויים להועיל. אבל- לעשות!!! זו מילת המפתח. והעשיה עכשיו!!! לא עוד דיבורים מה צריך (כאמור), לא עוד המלצות, ומי שחושב שזה המצב ואין מה לעשות- וואללה, שיקום ויעזוב את הארץ, שיסע לניו-יורק, שם אין פשע כי שם יש ג'וליאני. ואם מי מהכותבים חושב שיש לו מה להוסיף לכאן, שיכתוב ואני אעשה כל אשר ביכולתי כדי להפיץ את הדברים בין כמה שיותר מכותבים שנוגעים לבעיה בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף. לא מוכנה להניח למנהיגינו לנהוג בנו, אזרחי המדינה, בכזו אטימות, בכזה זלזול ומתוך אמונה שההבטחות שלהם בלבד יהיו ערובה לכסאותיהם בכנסת או בכל עמדת שררה אחרת. בואו ונגרום להם להקשיב לנו. בואו נעשה יד אחת למען עזרה במיגור התופעות הנוראיות שפוקדות אותנו חדשות לבקרים. כל דעה, כל רעיון, כל מחאה, כאן מקומה. כאן נתחיל.
רבות דברו ומדברים בשבחי ראש העיר ניו-יורק, רודולף ג'וליאני אשר מיגר את תופעות האלימות בעירו. אשר אמר ועשה למען טיפול באוכלוסיות הפשע וניקה את רחובות ניו-יורק ויצר מציאות חדשה בה אין חשש עוד מפושעים. ואת שיטותיו מבקשים לאמץ גם בארצנו. והרי שיטותיו אינן חדשות לנו, לא הומצא הגלגל ואמריקה- כבר מזמן ידוע לנו קיומה. ובכל זאת יש הבדל עצום. באמריקה אומרים ועושים. בארץ- חושבים, מקימים וועדה שתחשוב, היא חושבת ומעבירה לעוד וועדה שתסכם וזו מחליטה על הקמת עוד וועדה בראשות מפכ"ל שייקח את הדברים בידיים ויציע תכנית. אנשים- אנחנו שבעי אינפורמציה, אנחנו יודעים היטב מה צריך לעשות, איך צריך לטפל. יודעים שצריך לחנך, יודעים שצריך לתגבר את מערכת האכיפה בכוחות, יודעים שצריך שהכוחות שיתגברו יהיו מוכשרים לתפקידיהם, שיהיו בעלי זיקה לתפקידם, שמערכת המשפט תתחיל להפעיל את החוקים והתקנות אשר עומדים לרשותה במלוא המרץ ובמלוא חומרת הדין. האמריקאים לא טובים מאיתנו בלתת עיצות ולתכנן תכניות. אנו יודעים לעשות זאת בזכות עצמנו באופן חד, ברור ונחרץ. אלא שלנו, לישראל, חסר האיש שיקום ויקח על עצמו את האחריות להתחיל ולהזיז דברים. לא רוצה לשמוע מה צריך. זה גורם לי בחילה. אני רוצה לראות תוצאות בשטח. אנחנו במלחמה! יש לנו משטרה- תפעילו אותה במלוא הקצב והקיטור. פחות חופשות, יותר משמרות, יותר נוכחות מסיבית סביב השעון בכל מקום שנחשד כפוטנציאל לאלימות. מתנדבים? גם אותם (ולא במקום) לשלוח כתגבור למשטרה. שתהיה נוכחות כחולה בכל מקום. אתרי בילוי, באמצע הרחוב, בצמתי כבישים. אני רוצה לראות את יעקב טרנר, מפכ"ל המשטרה לשעבר, יושב אצלי בסלון (בתוך הטלויזיה כמובן) ומדווח על פעילויות שכבר עכשיו נעשות. ובמקביל ידונו כל שאר הוועדות בפיתוח תכניות נוספות, אולי בשינוי חקיקה, בתכניות לשיקום אסירים כדי שלא ישובו אל הרחובות, אולי בעוד נושאים שקשורים ועשויים להועיל. אבל- לעשות!!! זו מילת המפתח. והעשיה עכשיו!!! לא עוד דיבורים מה צריך (כאמור), לא עוד המלצות, ומי שחושב שזה המצב ואין מה לעשות- וואללה, שיקום ויעזוב את הארץ, שיסע לניו-יורק, שם אין פשע כי שם יש ג'וליאני. ואם מי מהכותבים חושב שיש לו מה להוסיף לכאן, שיכתוב ואני אעשה כל אשר ביכולתי כדי להפיץ את הדברים בין כמה שיותר מכותבים שנוגעים לבעיה בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף. לא מוכנה להניח למנהיגינו לנהוג בנו, אזרחי המדינה, בכזו אטימות, בכזה זלזול ומתוך אמונה שההבטחות שלהם בלבד יהיו ערובה לכסאותיהם בכנסת או בכל עמדת שררה אחרת. בואו ונגרום להם להקשיב לנו. בואו נעשה יד אחת למען עזרה במיגור התופעות הנוראיות שפוקדות אותנו חדשות לבקרים. כל דעה, כל רעיון, כל מחאה, כאן מקומה. כאן נתחיל.