המשחק עצמו!

[Blade2]

זה עצוב להרוג אבל חייבים

אני שולף את החרב, אוחז בה בשתי ידיים כאשר הלהב מקביל לקרקע ומכוון לצד ימין, צועק ומסתובב אחורה לצד שמאל מנסה לפגוע באלף שמאחורי. במידה והוא מת או לפחות מנוטרל, אני מעביר את החרב ליד שמאל, שולף סכין הטלה וזורק אותה על אחד האלפים שמולי (אם פספסתי אני מנסה שוב) ופונה להלחם באלף האחרון. אם מישהו מהם נכנע, (מה שלא סביר כי הם לא תבוניים) אני חס על חייו.

 

[דרגורן]

החרב עוברת דרך האלף והוא מתפוגג

סכין שזרקת עוברת רדך האלף מקדימה והוא גם מתפוגג... אתה שומע צחוק חנוק שהופך לצחוק גדול ברגע שאתה זורק את סכין ההטלה. הצחוק בוקע מכוון העצים שמעל לראשך...

 

[Blade2]

>><))))*> - FISH (מה כותבים בכותרת?

עם חרב ביד שמאל, וסכין ההטלה השני שלי ביד ימין, אני מסכל למעלה אל העצים, ושואל "מי אתה?"

 

[דרגורן]

"אופס", העלים מרשרשים בראש העץ

ואתה פתאום שוב שומע את קולות היער, האלף האחרון נראה לא ממשי ורוח קיצית גורמת לו להתנדף. הקול מלמעלה נשמע הססן "אתה רואה אותי?"

 

[Blade2]

............

אני מדבר ברכות: "זה לא חשוב כרגע, תגיד לי מי אתה, אני לא אפגע בך אם לא תפגע בי"

 

[דרגורן]

"אתה לא תפגע בי?" הקול נשמע משועשע

ומרוגז, "בתור מישהו שלא רוצה לפגוע, אתה מנפנף בכלי הנשק שלך יותר מידי!" הקול נהיה לעגני ואירוני "אולי אתה תספר לי מה אתה עושה ביער שלי? ואז אני לא אגרום לכך שאתה תפגע ע"י איזה ענף או משהו בסיגנון....."

 

[Blade2]

...............

"אני סתם עובר אורח, ולגבי כלי הנשק, הם פשוט נשארו בידיים שלי אחרי הקרב עם האשליות שלך." "איני יודע מי אתה, כך שאני מתנצל אם פגעתי בכבודך, ומה היה הקטע עם האשליות האלו?"

 

[דרגורן]

"כלומר אתה לא רואה אותי! הא!"

היצור נשמע מדושן עונג "לגבי הנשקים שלך והאשליות שלי, אתה תקפת אותם קודם, בלי התגרות! רק שאלת "אויב או ידיד" וכמו איזה טרול התחלת להשתולל!" הקול של היצור חזר להיות רציני "ההתנצלות שלך לא תספיק, אני רוצה פיצוי!"

 

[Blade2]

------------------

אני מחזיר את החרב לנדן, מחזיר את סכין ההטלה לחגורה, ומתחיל לסרוק בעיניי את הרצפה, למצוא היכן הסכין שזרקתי. "האשליות שלך לא התגרו בי?! אני לבד ביער, פתאום הכל נעשה שקט, מגיעים אלפים מעוותים, מתעלמים ממני ומקיפים אותי. מה תצפה שאני אעשה? אחכה שהם יפגעו בי?" "לגבי הפיצוי אני מוכן לפצות אותך, מה תרצה, כסף? או שאבצע עבורך שירות?" "מי אתה, אגב? ואיפה אני נמצא?"

 

[דרגורן]

"שירות! שירות!" אתה שומע רישרוש

מראש העץ ושומע את היצור נוחת לידך "הלוחם הפזיז יעשה לי שירות! לפני שבוע עברה פה ביער בת אנוש רעה! היא הציקה לי וגנבה לי את בלוט הקסם שלי! המשימה שלך היא להחזיר לי את הבלוט בחזרה!" "אני הוא מיק-קימ-המקסים ואתה ביער שלי!" אתה רואה לפי העלים שמתרוממים על הריצפה שמיק-קימ-המקסים רוקד ריקוד קטן מסביבך... *דרך אגב אתה יכול לכתוב את השורה הראשונה בתור כותרת, או לכתוב "בריק" או כל דבר אחר....

 

[Blade2]

"אולי ראית לאיפה זרקתי את הסכין שלי

אני אזדקק לה." "איך אני אזהה את הבלוט ומה הוא עושה? איך אני אזהה את הגנבת? עבר שבוע, לאן היא הלכה? איך אני אשיג אותה בכלל?"

 

[דרגורן]

הסכין שלך תקועה בעץ.

"איך תזהה את הבלוט שלי? אם תראה בלוט בגודל של תפוז, תדע שזה הבלוט שלי! לגבי האישה, אתה חושב שאני מבדיל ביניכם? אני בקושי יודע לזהות שאתה גבר! תגיד תודה שאני יודע שהיא אישה...." היצור ממשיך למלמל לעצמו משהו שנשמע כמו "בני אנוש וההמצאות המטורפות שלהם..." "לאן היא הלכה? באותו כוון שאתה הלכת, בטח לעיר או משהו..."

 

[Blade2]

אני שולף את הסכין מהעץ

ומכניס אותה לנרתיק "אתה זוכר מה היא לבשה? משהו שיעזור לי לזהות אותה?" "כשאני אחזור עם הבלוט שלך, איך אני אמצא אותך ביער הזה? איך קוראים למקום הזה בכלל?" "אתה תמיד בלתי נראה או שזה קסם? מאיזה גזע אתה?" אני מתיישב, לוקח חופן עלים מהרצפה, מכניס חלק לכיס, ועם השאר אני סתם משחק, חושב קצת ושואל "אתה יודע איפה ניתן למצוא אוכל במקום הזה? כבר עבר זמן רב מאז שאכלתי לאחרונה"

 

[דרגורן]

היצור מתחיל לענות אבל פתאום משתתק

אתה רואה גמד עם זקן בצבע לבן-אפור, שרירי ובעל חזות מטילת אימה. על גבו ניתן לראות גרזן דו ידני אימתני. הגמד עומד כמה מטרים ממך ושואל: "כמה בשביל הפגיונות?"

 

[Blade2]

"צר לי, אך הם אינם למכירה"

"מה שמך? אני מית´גר."

 

[Shmulikrazyy]

בריק בוחן שוב את הלוחם שלפניו

תוהה אם מדובר באדם נורמלי אחרי הכל. בריק תפס לפתע שרוב השודדים לא יסתפקו בפגיון אחד כדי למלא את צרכיהם. הוא התייצב במקומו, מוכן להכיר ללוחם המוזר את גרזנו עוד לפני שזה יגמור בדעתו לעשות משהו טיפשי. "לפני שנתחיל להחזיק פה ידיים אתה רוצה להגיד לי למה, בשם חלמיש כור-אש, אתה מדבר לעצמך?"

 

[Blade2]

"לעצמי?"

"אני מדבר איתו", מצביע אל החלל הריק ומייד עומד על טעותי, אני פורץ בצחוק קל, "כלומר, הוא בלתי נראה..." "זהו איזה יצור קסום כלשהו, הוא הציג את עצמו בשם מיק קים המקסים, והוא טוען לבעלות על היער." "הוא יצר כמה אשליות של אלפים מעוותים, אני תקפתי אותם והוא דרש פיצוי, הסכמתי לבצע עבורו שירות. הוא נראה לי די ידידותי" "אז לאחר שהבהרנו את העניין, מי אתה?" אני מושיט יד ללחיצה.

 

[Shmulikrazyy]

בריק מרים גבה

מסתכל על ידו של הלוחם ושוב על פניו. אז עכשיו הוא גם צוחק משום מה ובריק בספק אם הסיפור שלו אכן אמיתי. יצורים קסומים... אולי חברים דמיוניים חושב לעצמו בריק ובקושי מצליח לא לפרוץ בצחוק מטורף ולשמור על ארשת פנים רצינית. בריק פוצה פיו:"תקשיב לוחם, אני לא יודע מי אתה ואיך הגעת לפה, אבל זה לא ממש מעניין אותי. אני צריך להתקדם מהר לאנשהו, לא משנה לאן, כי אם אני לא יעשה את זה מספיק מהר אני אצטרך להתחנן שמישהו יועיל בטובו להרוג אותי. אם אתה רוצה לבוא איתי, בסדר. אבל אתה יכול להיות שודד, ציד ראשים או איזשהו לובש צורה ארור אז תדע שאני אסתכל עליך בחור, על כל צעד. אני לא האיש שהיית בוחר לבלות איתו את המסע שלך." בריק מתקדם מעט לתוך קרחת היער, מסתכל סביב. "אני בריק. אז מה זה הולך להיות, אתה בא?"

 

[Blade2]

"תוכל לתת לי כמה רגעים?

אני רוצה לסיים את השיחה איתו" "מיק-קים! אתה עדיין כאן?" --לאחר שמיק קים עונה לי על השאלות אני נפרד ממנו לשלום, מבטיח לו שאמצע את הבלוט, ופונה להצטרף אל בריק. אני שואל אותו:"ראית פעם שודד שכל רכושו הלא קרבי כולל קצת כסף ו 5 תיבות הצתה? בכל אופן, אם אתה רוצה להיות חשדן ולהטריח את עצמך יותר מדי בלבדוק אותי, מי אני שאמנע ממך?"

 

[Shmulikrazyy]

בריק פונה למית´גר:

"אל תחשוף לעולם את ההפתעות שיש לך שם לאיזה גמד קשקשן שאתה לא מכיר. אתה עוד עלול ליפול שדוד." בריק מתחיל לצעוד, "הזמן קצר. אם אתה רוצה תבוא ואם יש לך שיחה גם עם העצים, אתה תוכל להדביק אותי". בריק מתחיל ללכת הלאה בדרכו