בצלאל כתבת
אדם מעביר אלי את הזיכרון ההיסטורי מבית אבא ומבקש, ומעביר אותם אלי למשמרת. היש יותר אצילות נפש מזו? ואני כה חרד שמה לא אצליח, שמה לא אספיק להנציח לזיכרון עולם את המעט שנותר על קהילתנו. דבר אחד אני מבטיח לך דויד שבכול תצוגה אני אספר את הסיפור שמאחורי הנכס התרבותי והזיכרון האישי. בצלאל ידידי הטוב! עלי להודות שקראתי בהנאה מרובה את הדברים שרשמת ואני שמח לבשר לך ששני הדברים במכתבי כבר באשדוד, מסרתי אותם לסופר אשר כנפו בביקורו האחרון באילת לפני כמה ימים ויהיו בביתו עד שתיקח אותם, שמחתי גם לקרא שקבלת את שני הספרים הנפלאים שלו. באלבום הכתובות הנהדר "חתונה במוגדור" תוכל לקרא גם על משפחתי שמוצאה ממוגדור. בקשר לגברת אלגריה היא ממתינה לטלפון ממך. (אלי, שכח לתת לך גם את הספר שלי(ארמונות ובוסתנים), אז אני אשלח לך אותו אם תעביר לי בבקשה במסר את הכתובת). קבץ את השירים שלך לספר אני בטוח שיהיו לך קונים רבים. בהצלחה בכל מעשיך בידידות דויד