המשוכה האחרונה
לא יודעת כמה זמן יהיה לי שבוע הבא, אז אני מעדכנת עכשיו.
הגיע השבוע האחרון, רגע האמת.
מחר שתי הבנות אימא של שבת, כל אחת בכיתה שלה, זו הפעם האחרונה וצוות הגן החליט לעשות להן כבוד למרות שזה לא התור שלהן.
בשבת אני והבחור מתחילים לקפל את הבית שלנו. במשך 3 שבועות התעניתי עם רשימת התכולה של ביתנו, משימה ממש מעצבנת. לרשום את כל תכולת הבית (כולל מספר זוגות הגרביים, מספר צלחות, כוסות, תמונות על הקיר, רהיטים, כלי עבודה) ולתמחר הכל. אך מתמחרים אלבום תמונות? את המזכרות שקנינו בתאילנד, שידה ששיפצנו לפני שנים?! המון שאלות ותהיות, ולשמחתי היום סיימתי את הרשימה.
יש לנו 2 משלוחים, אחד אווירי ואחד ימי, פלוס מזוודות שנחייה מתוכן מיום שני הקרוב שיגיע המשלוח האווירי באמצע אפריל. מסתבר שיש לנו מלא דברים לתרומה, מלא דברים להזביל, ומלא דברים שבאים איתנו, ואת כולם צריכים לסדר ולארגן.
בשני מגיעה חברת אריזה. ואנחנו עוברים לאימא שלי
בשלישי יש מסיבת פרידה מהבנות, אני צריכה להכין כדורי שוקלד.
ברביעי, היום האחרון של הגן. קניתי מתנות לצוות, הבנות מכינות ציורים. אין לי מושג אך להפרד ממנהלת הגן שלנו, אני מתחילה לדמוע שאני חושבת על הפרידה. עובדים איתן המון בגן על פרידה, מקווה שלא יהיה להן קשה ושהן לא יבכו יותר מידי שאני אבכה יותר מידי. ברביעי יש לי גם מבחן, אז אני אפרד בבוקר והבחור יאסוף את הבנות. בערב אחותי מגיעה מארה"ב.
יום חמישי זה הבישולים וסידורים לקראת החג. ומסירת המפתח של הדירה.
ואז יש לנו עוד 8 ימים לטיולים בארץ ופרידה מהמשפחה והחברים. טסים ביום של המימונה.
נגור בתוך מזוודות, ונדוד בין חמותי (כמה שפחות) ואימא שלי. לא יכולה לחשוב על הפרידה מאימא שלי, אבל כבר מתרגשת לקראת הנסיעה לשדה עם הבנות.
קסם כבר לגמרי בתוך הנסיעה, אני חושבת שהיא מתחילה להבין שאנחנו באמת עוזבים. היא ישנה עם 10 בובות במיטה, אין לה כמעט מקום, אבל היא לא מוכנה לשים אותן על מדף. היא אמרה לי שהיא רוצה לדעת איפה כל הבובות בלילה. הסברנו לה שהיא יכולה להביא 3 בובות במזוודה ואחת לטיסה, ושאר הבובות יגיעו קצת אחרינו. הכנתי לה ערכה לשבועיים שלא נהיה וגם ערכה לטיסה. הבחור הוריד לה סרטים שהיא אוהבת. האמת, אם יש משהי שאני דואגת לה בכל המעבר הזה זו היא. היא כל כך רגישה. וזוכרות שהתלוננתי שהיא לא הולכת לחברות? בחודש וחצי האחרונים אירחנו והיא התארחה אצל 4 ילדים מהגן שלה. היא כל כך אוהבת אותם, והם אותה. אני מקווה שהטראומה לא תהיה קשה לה מידי ולא נהרוס לנו את הילדה החברותית והמהממת שלנו.
וואו, הייתי צריכה לשפוך. טוב, אני חייבת ללמוד למבחן לפני הטירוף של שבוע הבא. מקווה שיהיה לי קצת זמן להתעדכן במה שקורה פה
לא יודעת כמה זמן יהיה לי שבוע הבא, אז אני מעדכנת עכשיו.
הגיע השבוע האחרון, רגע האמת.
מחר שתי הבנות אימא של שבת, כל אחת בכיתה שלה, זו הפעם האחרונה וצוות הגן החליט לעשות להן כבוד למרות שזה לא התור שלהן.
בשבת אני והבחור מתחילים לקפל את הבית שלנו. במשך 3 שבועות התעניתי עם רשימת התכולה של ביתנו, משימה ממש מעצבנת. לרשום את כל תכולת הבית (כולל מספר זוגות הגרביים, מספר צלחות, כוסות, תמונות על הקיר, רהיטים, כלי עבודה) ולתמחר הכל. אך מתמחרים אלבום תמונות? את המזכרות שקנינו בתאילנד, שידה ששיפצנו לפני שנים?! המון שאלות ותהיות, ולשמחתי היום סיימתי את הרשימה.
יש לנו 2 משלוחים, אחד אווירי ואחד ימי, פלוס מזוודות שנחייה מתוכן מיום שני הקרוב שיגיע המשלוח האווירי באמצע אפריל. מסתבר שיש לנו מלא דברים לתרומה, מלא דברים להזביל, ומלא דברים שבאים איתנו, ואת כולם צריכים לסדר ולארגן.
בשני מגיעה חברת אריזה. ואנחנו עוברים לאימא שלי
בשלישי יש מסיבת פרידה מהבנות, אני צריכה להכין כדורי שוקלד.
ברביעי, היום האחרון של הגן. קניתי מתנות לצוות, הבנות מכינות ציורים. אין לי מושג אך להפרד ממנהלת הגן שלנו, אני מתחילה לדמוע שאני חושבת על הפרידה. עובדים איתן המון בגן על פרידה, מקווה שלא יהיה להן קשה ושהן לא יבכו יותר מידי שאני אבכה יותר מידי. ברביעי יש לי גם מבחן, אז אני אפרד בבוקר והבחור יאסוף את הבנות. בערב אחותי מגיעה מארה"ב.
יום חמישי זה הבישולים וסידורים לקראת החג. ומסירת המפתח של הדירה.
ואז יש לנו עוד 8 ימים לטיולים בארץ ופרידה מהמשפחה והחברים. טסים ביום של המימונה.
נגור בתוך מזוודות, ונדוד בין חמותי (כמה שפחות) ואימא שלי. לא יכולה לחשוב על הפרידה מאימא שלי, אבל כבר מתרגשת לקראת הנסיעה לשדה עם הבנות.
קסם כבר לגמרי בתוך הנסיעה, אני חושבת שהיא מתחילה להבין שאנחנו באמת עוזבים. היא ישנה עם 10 בובות במיטה, אין לה כמעט מקום, אבל היא לא מוכנה לשים אותן על מדף. היא אמרה לי שהיא רוצה לדעת איפה כל הבובות בלילה. הסברנו לה שהיא יכולה להביא 3 בובות במזוודה ואחת לטיסה, ושאר הבובות יגיעו קצת אחרינו. הכנתי לה ערכה לשבועיים שלא נהיה וגם ערכה לטיסה. הבחור הוריד לה סרטים שהיא אוהבת. האמת, אם יש משהי שאני דואגת לה בכל המעבר הזה זו היא. היא כל כך רגישה. וזוכרות שהתלוננתי שהיא לא הולכת לחברות? בחודש וחצי האחרונים אירחנו והיא התארחה אצל 4 ילדים מהגן שלה. היא כל כך אוהבת אותם, והם אותה. אני מקווה שהטראומה לא תהיה קשה לה מידי ולא נהרוס לנו את הילדה החברותית והמהממת שלנו.
וואו, הייתי צריכה לשפוך. טוב, אני חייבת ללמוד למבחן לפני הטירוף של שבוע הבא. מקווה שיהיה לי קצת זמן להתעדכן במה שקורה פה
