המשבר שלנו

NegroCuervo

New member
המשבר שלנו

אני מרגיש שלאחרונה מסתמנים סימנים של משבר בזוגיות שלנו, מעט רקע: אנחנו חברים 4 שנים בגילאי 30 מינוס וגרים יחד את כל ארבעת השנים. אני חייב לציין שמספר פעמים לא מועט "נרמזתי" שהיא מחכה רק שאציע, וכמובן יש לחץ גדול מצד החברות שלה, ההורים שלה ושלי ביחד. אבל, לאחרונה נוצר ריחוק מיני כלשהו, וכאשר קיימנו יחסי מין לאחרונה (שישי)לא הגעתי לסיפוק גם אחרי כ-3/4 שעה, היא נורא נבהלה והרגעתי אותה שאם היה לה טוב אז זה מספיק גם בשבילי. כנראה שזה לא הרגיע אותה, היא כל היום ניסתה לדלות ממני פרטים על המאורע ויצרה תחושה (לא חדשה בשבילי) שכאילו יחסי המין שלנו נמצאים כעת תחת זכוכית מגדלת של איזה פסיכולוג חסר רגש. לא שיתפתי פעולה עם המצב המביך למדי, יום למחרת מצאתי בטעות בהיסטורית החיפוש של גוגל צרופים כמו "איך לדעת אם בעלי הומו" וכדומה. לא הגבתי עדיין על הנושא, לא יודע אם אגיב, מספר פעמים חשבתי "לחתוך" את מערכת היחסים אבל כל פעם נתקלתי ב"בוא ננסה שוב" או ניסוח דומה תמיד מלווה בדמעות. היום (שלישי) הייתה לי פגישת עסקים עם אחת העמיתות בתחום, היו לי "פרפרים" בבטן משראיתי אותה ועד סוף הפגישה, נאלצתי לסיים את הפגישה מוקדם מהמתוכנן בטענת שווא שיש לי דברים אחרים לעשות. או בקיצור, נבהלתי, הבנתי שאני יכול לדמיין את עצמי מאוהב או מתרגש ממישהי אחרת. היום חברה שלי נורא מתרגשת שהיא רואה אותי מנסה ל"סחוט" חיבוק ארוך יותר או עוד הזדמנות לגיפוף כזה או אחר ואני מרגיש שאני צריך את הלבד שלי יותר מתמיד. אני לא יודע מה לעשות(!), ושופך את הצרות שלי פה, ורק שאף אחד לא יגיד לי "תחתוך" וזהו, זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע, הצילו אותי מהתחושה הלא מוכרת הזו.
 

אומברה

New member
באמת לא פשוט???

מה שאני מציעה לך הוא לקרוא היטב את הדברים שכתבת יותר מפעם אחת ואולי תבין שהתחושות שבאו לידי ביטוי כאן בכתב מתריעים על בעייה ועל מצב אז לך לפתור את הבעייה אצל אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגי\מיני ואולי שם יצליחו לשקף לך אם יש טעם או... כן, זה כואב לנו לגלות שמשהו נגמר (ואתה מבקש מאיתנו לא להגיד לך את שאתה יודע וחושש לחשוב על כך) בעיקר בגלל הקשר הנפשי הקיים עם האדם שלידך, אבל התחושות שלנו מאותתות לנו על רצון שהוא מנוגד לקשר הנפשי הזה. זה מה שקורה לעתים קרובות אצל הרבה מאוד זוגות, שזה נגמר ונשארים "לחשוב" וכמה שחושבים כך מתיסרים והופכים למשותקים ומעדיפים להיות אמיצים לקבור את חייהם ולא להצילם... והופך את המצב הזמני - "לחשוב ולהיות שקול" למצב קבוע ומת... מצטערת, אבל יכולה להגיד רק מה שאני חושבת, זה קשה, נכון, אבל אדם יכול לרמות את הסובבים אותו, אבל לא את עצמו. אנשים מבלים חיים שלמים בלחשוב במקום לחיות ולא חייבת להיות סתירה בין השניים.
 

NegroCuervo

New member
למה זה באמת לא פשוט ../images/Emo99.gif

נכון, ככל שאני מתעסק עם זה יותר זה מתעכר יותר ויותר, אבל כשאני איתה - אני מרגיש כאילו היא ה"אחת", אני יכול לנהל איתה שיחה מבלי שנוציא מילה אחת ויש לנו חיבור מצויין (אולי לא היום אבל בדר"כ). לכן אני נוטה להסכים עם העניין כמקרה - הרגשה זמנית. היום היא מנסה לתאם איתי תאריכים לחופשה משותפת ואני יותר ויותר מודאג מזה כי היא עלולה לחשוב שהנה בא הרגע ואני, אני עדיין "תקוע" בסיטואציה שתארתי קודם. אבל אני שונא להמר (!!) ולא רוצה לעשות צעד שיוביל את שנינו למשברים חדשים מצד אחד ומצד שני אני לא רוצה לאבד בחורה שיכול להיות מבינה אותי הכי טוב בעולם. שאלה אחרת שיש לי אלייך, למה ציינת בתגובה שהאנשים האמיצים הם דווקא אלו שנשארים וקוברים את חייהם ולא אלו ש"חותכים" ?
 
דעתי ...

לא יודעת מה לייעץ על מנת להתגבר על ה"ריחוק המיני" שנוצר, אך בטוח שיש מה לעשות על מנת להתגבר על זה. (מקווה שאחרים יגיבו בנושא - תוכל גם לשאול זאת בפורומים "זוגיות וטיפול מיני" ו/או "טיפול מיני ומיניות" אך כנראה שתצטרך לפרט קצת יותר על מנת שיוכלו לייעץ לך - במה בא לידי ביטוי הריחוק?, בעקבות מה התחיל הריחוק? וכד'). ריחוק מיני הרבה פעמים נובע מריחוק ריגשי. אז אולי כדאי לנסות ולחפש את המקור לבעייה שם, ואז גם משם יבוא הפתרון. עצם העובדה שאתה יכול לדמיין את עצמך מאוהב או מתרגש ממשהי אחרת, לא צריך להבהיל אותך. בכל מערכת זוגית, נעלם מתישהו "שלב הפרפרים בבטן" ואז, כשה"עוורון" הכרוך בשלב זה נעלם, אנחנו מתחילים לראות מסביב ועשויים להמשך לאנשים אחרים. זה טבעי. לאחר 4 שנים ביחד כנראה שהגעתם לשלב הזה.השארות במערכת זוגית פרושו (בד"כ) וויתור על מימוש המשיכה/התאהבות הללו מחוץ למערכת הזוגית (אלא אם מחליטים אחרת ...). כ"פיצוי" מקבלים מהמערכת הזוגית בטחון, אהבה יציבה, שיתוף ועוד. לסיכום, נראה לי שכדאי שתבדקו יחד ממה נובע הריחוק ותטפלו בבעייה. ושעצם המשיכה לבחורה האחרת לא יבהיל אותך כי הוא טבעי ולא בעייתי (כל עוד לא תממש). בהצלחה.
 

NegroCuervo

New member
../images/Emo51.gif

תודה, ברור לי ששלב ה"עיוורון" נעלם (אני קורא לתקופה זו "קסם" אבל המינוח הוא לא העיקר), היום אני מרגיש ביטחון במערכת היחסים ואני הייתי רוצה להפוך אותו להדדי. אני לא מוצא לנכון להתעסק עם הבעיה המינית לפני שנתתי לה צ'אנס נוסף עם בת-זוגתי. הופתעתי ממהרגשה שהשתלטה עלי באותה הפגישה ובאופן טבעי קישרתי אותה למצב בבית. אני לא הייתי רוצה להפגש עם מצב כזה שוב בין אם זה יהיה עם בת-זוגתי הנוכחית או עם אחרת. אז כנראה שאני לא באמת מוכן למחוייבות עכשיו
 
תגובה

שלום לך שוב, מתשובותך אלי ואל האחרים אני מבינה שבת הזוג שלך לא מרגישה בטחון במערכת היחסים. אולי תברר איתה למה ? אולי כאן "קבור" המקור לאיזשהו ריחוק רגשי שמוביל לרחוק המיני ? לדעתי כדאי לבדוק ... אני חושבת שכמעט בלתי נמנע שתתקל במצבים כאלה (כמו שקרה לך עם הבחורה בעבודה) הן אם תשאר עם בת הזוג הנוכחית, והן אם תהיה במערכת יחסים ארוכת טווח אחרת. אני חושבת שהלב שלנו כל הזמן מחפש ריגושים, וכשתקופת ה"קסם" (כהגדרתך) חולפת, הוא מוצא אותם בחוץ. זה כמובן לא אומר שצריך לממש!!! אולי אפשר להפחית את זה קצת על ידי "עבודה" על מערכת היחסים - שעדיין תכלול ריגושים (מה שבא בתקופת ה"קסם" טבעי ובקלות, מצריך השקעה רבה כדי לשמור עליו בהמשך), אן מלאוי הלב בדברים אחרים (עבודה / תחביב / התנדבות - כל אחד ומה שממלא את ליבו). ועדיין ...כמעט בלתי נמנע שפה ושם משהי תגרום לך לפרפרים ... זו לפחות דעתי. אם אתה מוכן למחוייבות עכשיו או לא, רק אתה יודע ... בכל מקרה - שיהיה בצלחה.
 

may m1

New member
...

יש רגעים של דאון, נפילה, רגשות מבולבלים וקשה כנראה היום זה יום כזה התעוררתי עם מועקה, כאב ולבד זה רק היום ואולי רק עכשיו אבל כך אני מרגישה ממש עכשיו דמעות זולגות, לא רוצה ליפול, לא רוצה ...
 

seeyou

New member
הילד מסרב להתבגר!-../images/Emo8.gif

..."נרמזתי" שהיא מחכה רק שאציע... חברים 4 שנים בגילאי 30 מינוס וגרים יחד " כול זה...לא אומר לך כלום? ברור שבמערכת יחסים יש תופעות מוזרות כגון "לא הגעתי לסיפוק גם אחרי כ-3/4 שעה" יש לי חדשות בישבילך...עם הגיל יהיו לך עוד הפתעות... זה לא אומר שלא תקבל חשק מבחורת צעירות או מאישה אחרת ...
 

NegroCuervo

New member
מקור הבעיה ../images/Emo42.gif

הסיפוק המיני שלי הוא לא העניין כאן, הסיבה העיקרית שהפסקנו לאחר כ-3/4 שעה כי התחיל לכאוב לה ולמעשה כל מה שעבר לה בראש באותו הרגע הוא לא האינטימיות שלנו אלא "למה הוא לא גומר עדיין" ו-"האם יש בעיה" או-"האם הוא מאוהב במישהי/ו אחר/ת" וכל זה גרם לאותו ריחוק (שאולי היה עלול להפתר עם יחסי מין בריאים) לצעוד צעד אחד גדול קדימה. חשק מבחורות אחרות - ברור שאקבל וזה קרה כבר בעבר לעומת זאת התרגשות של אהבה ראשונה ? לא מאמין שצריך לקרות לאף אחד
 
המלצה על

ספר בשם "מאדים ונוגה זוגיות לנצח" משהוא כזה. ותתן לה לקרוא אותו אך קודם כל תקרא אותו בעצמך. למרות שאני לא מאמינה בספרים במיוחד זה עשוי לעזור לכם. במיוחד אם היא תבין את הכתוב.
 

NegroCuervo

New member
../images/Emo51.gif אבל לא

מצטער על התגובה הנוקבת שלי אבל... לכשהכרנו התגאתה בת זוגית בכך שקראה והפנימה את הספרים הבאים (פה היתה צריכה להופיע רשימת ספרים לא קצרה מלפני 4 שנים) ובינהם נמצאו הספרים "מאדים ונוגה זוגיות לנצח" ו"חוכמת הבייגלה" (אני לא משווה בינהם פשוט אלו השניים שאני זוכר מתוך הרשימה). ברור לי היום שעל הפער בין המינים קשה לה לעמוד ולהבין, בכל מקרה תודה רבה על העזרה אני מתכוון לנהל איתה שיחה בימים הקרובים ולהבין כמה אני באמת מוכן (אם בכלל). ושוב
 
רגע האמת

4 שנים אתם יחד, שניכם בגיל 30 בערך וכעת מתבשל אצלכם תהליך של "רגע האמת" - האם עוזבים את חיי הרווקות ומתחייבים לחיים במתכונת אחרת. אישית נראה לי כי הפער ביניכם הוא רצונה של חברתך לקבל יותר ממך (טבעי לאשה בגיל 30), לעומת פחדיך לוותר על חיי הרווקות המוכרים לך עד היום (טבעי לגבר בן 30). מכאן כנראה הריחוק, יתכן בגלל שאינכם מדברים בגלוי על "מה הלאה" ומהם רצונותיכם ורגשותיכם האמיתיים בעניין. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך וגם לענות עליה לעצמך במלוא הכנות, היא השאלה הבאה: מה אני רוצה? בלי "אבָל", בלי "אולי אם" ובלי הסחות אחרות מהעיקר, שהוא רצונך ורצונך בלבד. על פי זה תנהג, בין אם המסקנה תהיה "לחתוך" ובין אם המסקנה תהיה לעשות צעד נוסף בקשר עם חברתך. לכל אחת מההחלטות יש "סל מחירים" אפשרי. כרגע אינך משלם אולי שום מחיר, אבל אתה בהחלט משלם "דמי ניהול" על שני הסלים גם יחד. בהצלחה.
 

chicka

New member
המשבר שלך-התשובה שלי

אני אמנם לא חברה בפורום אבל ההודעה שלך גרמה לי להוציא כמה דברים... אני גם באמצע גיל ה-20 שלי (קצת אחרי החצי), אני לא בזוגיות כרגע אבל החיים לימדו אותי כמה דברים והרגשתי שיש לי מה להגיד. אני לא מאמינה במונח שנקרא "האחד". לפחות לגביי, אני יודעת שיש שם לפחות כמה בחורים שיכולים להתאים לי והדרך לבחור עם מי אני רוצה לבלות את שארית חיי לא תלויה רק בכמה אני מאוהבת בהם או האם אנחנו יכולים לשתוק ביחד ועדיין להרגיש נוח. גם אחרי 4 שנים, יכולים להיות לכם הרבה פערים במערכת יחסים שאתם בכלל לא מודעים אליהם. הדרך היחידה לדעת באמת עד כמה יציבה המערכת שלכם היא פשוט לדבר על הדברים. בתור אישה, אני מודעת לדברים שיכולים לעלות בדיון שכזה, חוסר ביטחון, "אתה לא אוהב אותי יותר", אפקט יצירת היסורי מצפון וכו'..אבל אני יודעת שברגע שהכל מבוסס על חברות ואמון, היא תקבל את השיחה הזו ותשתף איתה פעולה. אם היא לא תשתף פעולה, אז יש כאן בעיה שאתה צריך לפתור עם עצמך. לא מתחתנים היום רק מאהבה, השיקולים צריכים להיות הרבה יותר רציניים מלאהוב או להיות מאוהב במישהו. בעולם בו אחוז הגירושים גודל מיום ליום, אני מציעה שתיקח לך את כל הזמן שבעולם, תבדוק את הדברים עם עצמך יותר לעומק. אבל, אני מאד מזדהה עם תחושת האשמה של חברתך, בסה"כ היא כ"כ מחכה לרגע המיוחל הזה שתציע לה נישואין, שכל דבר שכביכול מערער את היציבות של המערכת יחסים בינכם, מערער גם אותה. יש לי עוד המון דברים להגיד לך - אם אני יכולה לעשות את זה במסרים, זה נראה לי יותר לעניין, אני לא יודעת אם לחברה שלך יש גישה לתיבת המסרים שלך ולכן לא רציתי לקחת את הסיכון מראש ופירסמתי בפורום. בכל אופן - אני מקווה שדברים יסתדרו בינכם. ובקשר ללחשוב שאתה יכול להתאהב במישהי אחרת - זה לגיטימי וזה יקרה לך כל עוד אתה מחוייב למישהי אחת. בתור חיות חברתיות אנחנו סקרנים מטבענו ולכן אל תתפלא שגם אחרי שתתחתן ויהיו לך ילדים, תמצא נשים שעדיין יעשו לך את זה....
 

chicka

New member
אני לא חושבת שזה קשור להיותי צעירה.

קודם כל, אני לא "כזאת צעירה" אני עוד מעט בת 26...בכל אופן, רבע מחיי כבר מאחורי (בשאיפה שאגיע עד 100). והאמת, שכן, אני לא חושבת שיש אביר על סוס לבן, "אחד", מכסה לכל סיר וכו'. אחרת איך אתם יכולים להסביר שחלק נכבד מהאוכלוסיה מחליף כמה בני-זוג במהלך החיים ? אני לא רוצה להשמע סקפטית בחיי אהבה, להיפך, אני מאד אוהבת ומאד רומנטית אבל גם מאד מציאותית וכשיגיע הגבר שאיתו ארצה לחלוק את חיי, אני בטוח אדע וארגיש שזה נכון אבל לא מתוך התסכלות על "הנה האחד" אלא יותר מתוך ראיה שחיינו ביחד יהיו נפלאים מכל הבחינות, לא רק אהבה גדולה.
 

jizel1

New member
אני מסכימה עם רוב מה שכתבת

רק לא הסכמתי שאהבה זה כבר לא שיקול....זה חייב להיות "השיקול" גם אני דיי נדחפתי.... אני בת 27 נשואה +1 אני רוצה להתיחס למשפט הזה שלך: "חשק מבחורות אחרות - ברור שאקבל וזה קרה כבר בעבר לעומת זאת התרגשות של אהבה ראשונה ? לא מאמין שצריך לקרות לאף אחד!" צר לי לאכזב אותך אבל יהיו לך עוד הרבה התאהבויות רגעיות שכאלו במערכת נישואין אבל אז תהיה לך היכולת לגבור עליהן בעזרת ההגיון והרגש. זה שאתה נשוי זה לא אומר שהפסקת להרגיש ואני לא מדברת רק על משיכה. ולדעתי כל הלחץ של חברה שלך נובע מדבר אחד (כמו שמישהוא כבר אמר זאת) חוסר ביטחון בקשר וזה המפתח להכל....
 

אומברה

New member
אמרתי ויתכן ואחזור על דברים...

תקרא שוב את הודעתך ותראה בעצמך... אין מה לעשות... סקס הוא בסיס חשוב מאוד במערכת הזוגית ושאף אחד לא יספר שחברות, ידידות ואמון הם בסיס ויספיקו למערכת זוגית... מערכת זוגית בעיניי היא מערכת שיש בה סקס מהנה, אחרת למה שלא נמשיך לגור עם ההורים, הרי אין טובים מהם באהבתם אלינו... הם לא יבגדו בנו ויאהבו אותנו לרוב ללא תנאי... גם בעיניי חברות ואפילו מסתדרים נהדר ומבינים אחד את השניוכו'... כשאין סקס, לא יעזור כלום, זה יצוף ויציק וילווה תמיד וזה ימצא את ביטויו באלף ואחת צורות בחיים, אז אל תזלזל ב"עניין הפעוט הזה", הוא הסימן שיש בעייה... שיש לטפל בה ורק בעל מקצוע כפי שכבר הומלץ בפניך יוכל לעלות על הבעייה שיתכן מאוד שאין עדיין בעייה רק סממן לה, אז גש לטפל במערכת שלך. בהצלחה.
 
למעלה