המשבר הפרטי שלי....

[גארוטה]

אני חושבת

שאם לדעתך ניסית הכל, לעודד ולתמוך, להכיל ולתת ספייס וכלום לא משתנה והוא אחרי שנה וחצי עדיין
נותן לאגו לנהל אותו , שזה בהחלט מובן , ואותו אגו גם מונע ממנו לבקש תמיכה חיצונית והזוגיות שלכם
שהיתה כל כך מוצלחת הולכת בצעדי ענק למקום לא טוב, אולי להגיע הזמן לעשות מעשה ולהגיד לו שלא נותרה לך
ברירה ושניסית הכל ואת עדיין לא מצליחה "לגעת" בו והוא חומק ממך , את בוחרת ללכת לייעוץ כדי לקבל תובנות
מה עוד נשאר לך לעשות כדי להציל את הזוגיות שלכם. שהזוגיות שלכם והאהבה שלכם והחברות הגדולה שווים את
המאמץ בלבקש עזרה. שתשמחי מאד אם הוא יצטרף וגם אם לא , את הולכת.
הרבה פעמים צעד כזה מצליח "לגרור" גם את הסרבן שמבין שלא נותרה ברירה ואם את לא רק מציעה לו ללכת אלא הולכת בעצמך
אז כנראה זה שווה את המאמץ.
בהצלחה

 

[nowonder]

הם נאלצים לחיות ממשכורת אחת.

ללכת לטיפול כדי לקבל תובנות איך להכריח אותו לדבר איתה, נשמע כמו חתיכת מותרות במצב הזה.
לא עדיף להשקיע את הכסף הזה במשהו פרקטי? כמו ייעוץ קריירה מקצועי, סדנא לחיפוש עבודה מעל גיל 50, הסבה מקצועית, או כל דבר אחר שיפתור את הבעיה ולא את הסימפטום?

 

[גארוטה]

לא הם לא

שאלתי וזו התשובה שקיבלתי

"ולאור המצב שנוצר גם אני לקחתי על עצמי לעבוד שעות נוספות ע"מ להגדיל את ההכנסות.
ברוך השם כלכלית מתחילים להתאושש ליישר קו עם רמת ההכנסה הקודמת - רק שצריך
להכפיל את שעות העבודה ע"מ להגיע לאותו שכר .
המוזר הוא שאני דווקא שמחה שלמרות הקושי אנחנו מצליחים להמשיך ולשרוד כלכלית ..."

הרבה פעמים מה ששומעים מהאשה ומה ששומעים מאיש מקצוע לא נשמע אותו הדבר באוזן גם אם נאמרים אותם הדברים.
עד עכשיו, שנה וחצי לא עזר לה כלום, נראה לי שווה נסיון.

 

[nowonder]

אולי הפרשנות שלי

"לשורדים כלכלית" היא יותר דרמטית משלך.
מסכימה איתך שהרבה פעמים יש יותר הקשבה לאיש מקצוע מאשר לאישה. אני פשוט לא חושבת שהאיש מקצוע שהם צריכים זה מישהו שתפקידו לטפל בזוגיות שלהם או בצורך של האישה בתשומת לב.
הוא צריך איש מקצוע שיעזור לו לחזור להיות רלוונטי בשוק העבודה.

 

[גארוטה]

אולי

אבל הבעיה שלה היא הרבה יותר מצורך בתשומת לב.
נכון שהוא צריך איש מקצוע בנושא התעסוקה, אבל את זה את, אני והיא מבינות אבל לא הוא ומכיוון שהוא עירבב את
הזוגיות ביחד עם בעיית התעסוקה, אז כן, יש סיכוי שטיפול זוגי יעשה את ההפרדה ויאיר את עיניו.

 

[אמרלדה]

גם אני חושבת כמו גארוטה

מה שנקרא: "הגיע הזמן לניעור".
עכשיו, שימי לב: ניעור זה לא מה שמעמקים המליצה. ניעור זו תזוזה אגרסיבית, לא רצח הזוגיות.
אני חושבת שאת נהדרת, ומתמודדת עם משהו קשה מאוד. כמובן שגם הוא.
מה לעשות, והגברים רואים בעבודה שלהם ובקריירה חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם, והזהות שלו קצת הלכה לאיבוד.
הנשים בדרך כלל רואות את הזהות שלהן בדברים אחרים.
אז לבוא, להגיד: אתה אהבת חיי, וניסיתי לתת לך ספייס כמה שיכולתי, תוך כדי שאני מושיטה לך את כל הידיים שיכולתי.
התוצאה היתה התרחקות. אני מבינה אותך, אני מבינה שהזהות שלך נפגעה, אבל אני לא יכולה יותר להתמודד עם זה לבד.
וכיוון שסוף סוף הצלחנו להגיע למשהו דומה להכנסות שאנחנו רגילים אליהם, אני מרשה לעצמי ללכת לייעוץ. כי חיים זה לא רק
חומר, זה גם רוח.
אחד הדברים שקורים בדרך כלל במצב כזה הוא, שכשאת חוזרת מהיעוץ הוא שואל אותך: "נו, איך היה?" "מה אמרו לך?" "היא יעצה לך להתגרש"? כל מיני דברים עם הרבה ציניות. והחוכמה היא לא לענות בציניות, אלא פשוט לספר את מה שאפשר לספר. ואפילו להתייעץ מה אפשר לספר. וכך, לאט לאט, הוא נכנס לייעוץ, גם אם מבחוץ.
בהצלחה.

 

[מריוס זכריה]

לא תמיד יש פתרון מלא ובזמן שרוצים

בעיה כזו בהחלט יכולה להתמשך זמן רב, גם אם את פועלת בצורה הכי נכונה שאפשר. וגם אם הוא! אף אחד לא הבטיח שאם רק נפעל נכון, כל בעיה תיעלם.
&nbsp
יחד עם זאת, אנחנו כן אמורים להגיב הכי נכון שאנחנו יכולים. אבל צריך לפעמים גם הרבה אורך רוח.
&nbsp
כמובן שייעוץ מקצועי זה תמיד טוב, לך, לו, או לשניכם. אבל גם זה לא מבטיח שהבעיה תיעלם ומהר. או שתיעלם בכלל. אם שוק העבודה בזבל, במיוחד לבני 50 פלוס, אז הוא בזבל... לא בטוח מתי יבוא פתרון.
&nbsp
מה שכן, כדאי לו לחפש גם פתרונות יצירתיים (למשל איזה שהוא עסק עצמאי של ייעוץ וכולי). אבל כדי שהוא יוכל לעשות את זה, הוא צריך להיות מעודד. אם הוא בדיכאון הוא לא יוכל. והצרה היא שאת לא יכולה להעביר אותו מיאוש לעידוד, כמה שלא תלחצי. לכן תפקידך הוא רק לאפשר.

 

[מפלצת או ילדה]

אני מסכימה

עם מריוס בקשר לגישה שלך לעניין. במצב משברי שכזה בן הזוג שלך צריך חברת אמת, אישה חזקה שלא מרחמת עליו, שלא נלחצת מהבאסה שלו, ולא הופכת אותו למקרה סעד <וזה בדיוק מה שהוא שומע באוזן המוזיקלית שלו כשאת אומרת לו שאת אוהבת אותו גם כפועל פשוט ולא כמנהל

>. הוא צריך שינוי גישה שתעזור לו לצאת מהבועה שלו. והגישה היא קודם כל מתחילה אצלך. אם מקודם חייתם ברווחה ממשכורת של מנהל, וכעת אין את המשכורת הזו, אז אולי צריך לבחון מחדש את ההתנהלות הכלכלית, לבדוק מה חשוב, מה פחות, על מה אפשר לוותר, איזה שינוי אפשר לעשות באורח החיים כדי שיקרע את עצמו פחות, ושאולי יהיה מנוף/הזדמנות לצמיחה? משברים מהסוג הזה מזמינים ניעור ורענון מחשבתי. ואפילו הגשמת חלומות

.
אבל, להבדיל ממריוס, אני לא חושבת שזה יהיה נכון 'להניח' לו. זה נכון שהוא גוזר על עצמו <ועליך> התבודדות והתכנסות עצמית, אבל במצבים כאלה זה גם יכול להיחוות כוויתור ונטישה, כי ככה זה, מן מקל עם שני קצוות

. שלא להזכיר שאכילה מרובה של הלב היא לא מתכון לבריאות ואריכות ימים בגיל 50

. בת זוג חזקה שהיא גם חברה טובה לא 'מוותרת' לו ולעצמה. היא גם לא מנג'סת או 'מתקרצצת'. בין שני הקצוות האלה של לשבת על הווריד או לשכוח מקיומו יש גם שביל הזהב. מה שנחוץ במקרה שלכם זה שיקוף שלך את המצב - כנה, רגוע, אוהב, מאמין בטוב, מאמין בכם, בו, והכי חשוב - לא מרים ידיים. צריך לשקף את זה שאת מבינה את המקום שלו, של כאב ותסכול מהשינוי הכפוי, מהכפלת העומס כדי להגיע לתוצאה כספית זהה והתפשרות על האגו. זה מקום באמת באמת מאוד לא קל להיות בו בגיל 50, כשמרבית הזהות האישית נשענת על העיסוק והסטטוס המקצועי. מאוד מאוד לא קל. וצריך גם לשקף שלאורך התקופה כולה את מבינה שאינטואיטיבית הדרך שלו להתמודד עם הרגשות שהמציאות הזאת מעוררת היא הסתגרות והתבודדות, אבל יש לזה לפחות שתי תופעות לוואי שליליות - הוא כאילו מעניש את עצמו בהתרחקות ושלילת חום זוגי, ובמקביל גם ממדר אותך מלהיות שם איתו ובשבילו, ומחריב את הזוגיות הטובה והמזינה שהייתה לכם. המשפט 'הוא חסר לי ואני מתגעגעת אליו עד כאב' הוא משפט עם המון עוצמה ורגש. ולדעתי הוא המפתח שאמור לפתוח את הבריח הזה.
את אישה אוהבת. ואהבה מרפאה כל כאב. תניחי חסכים ופחדים בצד, ופשוט גשי לאהוב את האיש שלך. פשוט תגידי לו די להעניש את עצמך ובוא אלי

.

הפסיכולוג יחכה. הוא לא חולה. הוא פשוט עובר תקופה מחורבנת. והוא מתמודד. הוא לא שוכב במיטה במרה שחורה, הוא עובד, קורע את התחת עד התמוטטות כדי שלך ולבית לא יחסר דבר. וצריך להוקיר אותו על כך. ואם כבר טיפול - אז גשי לקבל תמיכה ורעיונות איך לעזור לו לצאת מהפלונטר באמצעות חשיבה חיובית.

 

[רן המגשר]

לא אתיימר לייעץ, ובכל זאת..

שלושה דברים שהייתי שוקל מהרבה ניסיון בחיים:
&nbsp
1.שיפתח עסק עצמאי, זה הכיוון בגילאים הללו, כי אם היום לא מעסיקים אותו אז בגיל 60 בוודאי שלא, ובקרוב יחוקקו גיל פנסיה 70!! רק כעצמאי אתה תלוי בעצמך בלבד.
&nbsp
2.אורך רוח מצידך כלפיו.
&nbsp
3.ייעוץ זוגי
&nbsp
בהצלחה

 

[אייבורי]

וואלה זה מתאים גם לבעיה הישראלית פלסטינאית

&nbsp
1. שיפתחו ארץ עצמאית, כי אם אנחנו לא רוצים אותם בטוח גם הירדנים לא ירצו
2. נדרש מהישראלים אורך רוח
3. נלך ליועץ הזוגי ארדאוון או אובמה.
&nbsp
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

גיסנו

הבן אדם מייעץ עצות מצוינות, ועוד עושה את זה בתמציתיות הראויה לכל שבח.
למה לירות בו?

 

[אייבורי]

די אני פירגנתי

 

[גם אני חוגגת]

יש לי רעיון שאולי יוכל לעזור...

למעשה הבעיה היא בתחום של התעסוקה...
ואם הוא יפתור את הבעיה הזאת הסיכוי שדברים יחזרו לקדמותם יהיה גבוה...
גם אני חושבת שהאישה צריכה להיות לצד בעלה ולחזק אותו בזמנים קשים, אולם גם לנדנד לו לא ממש יעזור...
מה דעתך לנסות לתת לו מתנה: לבדוק אם מתאים לו להיות עצמאי, אולי הוא ימצא את עצמו במקום אחר לגמרי, והזוגיות שלכם תחזור להיות מה שהייתה...
יש ספר שפעם קיבלתי (בדיוק כשפוטרתי...) שמספר את הסיפורים של כמה אנשים שהדבר הכי טוב שקרה להם הוא שהם פוטרו מהעבודה...
לדעתי מה שאת צריכה לעשות בצורה חכמה ולא מתעלקת, זה להשיג את הספר הזה... ולשים אותו במקום שבו הוא יוכל לראות את הספר, ואולי גם לעלעל בו,
ואפילו לכתוב לו הקדשה בספר...
ואז לכתוב מכתב קטן על פתק קטן שאומר שאת מאחוריו ב- 200%... מה דעתך?

 

[pov2]

הבעיה הגדולה היא לא בתחום התעסוקה

אם הוא קר אליה כשיש משבר תעסוקתי
וטוב אליה כשהמשבר הזה נגמר
זה אומר שהיא יכולה להיות בטוחה באהבה שלו, רק בתנאי שהוא מתפרנס היטב.
אהבה עם תנאי שכזה אינה בריאה אלא עגומה.
&nbsp

 

[גם אני חוגגת]

יש אנשים שכשהם לא מוצאים את עצמם

הם מתנתקים מהכל... זה סוג של אנשים כאלו, הם לא יכולים להיות הם כשהם מרגישים שהם לא שווים כלום...
גם האישה צריכה להיות חכמה ולדעת איך לחזק את הגבר שלה במקרים כאלו... רק אחרי שניסתה הכל ועדיין
הוא ממשיך להתנהג כמו שהוא מתנהג אפשר לחשוב על מה שכתבת...

 

[שולה136]

תודה על שלל התגובות והעצות

חייבת לשתף שבתחילה חששתי לכתוב בפורום, אולם עכשיו לאחר שקראתי את כל התגובות ואת הדיון בעיון רב אני שמחה על כך,
זה איפשר לי לראות הדברים בזויות שונות.
בכל מקרה, רוצה לעדכן שהתחלתי ללכת ליעוץ - בשלב זה הוא מסרב לבוא איתי אבל מרגישה שאני צריכה את זה בשבילי להתחזק ולחזק.

תודה

 

[אמרלדה]

יישר כוח